לאחר אישור ועדת הכספים בכנסת לרפורמה בשוק ההון (ועדת בכר) מנתחים בבית ההשקעות כלל פיננסים בטוחה את השפעתה של הועדה על הבנק הגדול במדינה - הפועלים.

לדברי האנליסט יובל בן זאב, החלטות ועדת הכספים צפויות לפגוע בבנק הפועלים. מסביר כי, מחד, יידרש הבנק למכור את החזקותיו בקופות הגמל ובקרנות הנאמנות ומאידך ייארך זמן רב עד שיוכל להיכנס למכירת ביטוח חיים. למרות שגובה דמי ההפצה טרם נקבע, ההערכות הן כי אלו יתנו פיצוי חלקי בלבד לבנקים הגדולים.

הכנסות בנק הפועלים מדמי ניהול קופות וקרנות הסתכמו ברבעון הראשון של 2005 בכ-209 מיליון שקל (כ-840 מיליון שקל במונחים שנתיים לעומת 750 מיליון שקל אשתקד).

לדברי בן זאב, נניח שהבנק יקבל עמלות הפצה בשיעור של 0.25% מהיקף הנכסים (כ-250 מיליון שקל לשנה) ויחסוך עוד כ-200-150 מיליון שקל הוצאות, עדיין מדובר באובדן הכנסה שנתית של כ-400 מיליון שקל לפני מס. הפיצוי לאובדן זה צפוי להגיע מרווחי ההון שינבעו במכירת הקופות והקרנות.

להערכת בן זאב, בנטרול רווחי ההון עלול להיגרם הפסד שנתי של עשרות מיליוני שקלים, אשר קשה לראות בו הפסד מהותי לבנק המרוויח מעל 2 מיליארד שקל בשנה.

בן זאב סבור, כי כאן מגיעה לידי ביטוי בעיית הגודל של בנק הפועלים (כ-60 מיליארד שקל נכסי קופות גמל, לא כולל כספים חיצוניים ועוד כ-40 מיליארד שקל קרנות נאמנות). להערכתו, הבנק עלול להיתקל בבעיה בצד הביקוש אשר תפגע בערכי המכירה של הנכסים.

להערכת בן זאב, האפשרות להתמודדות עם בעיה זו, היא בדרך של הפרדת נכסים (למשל הנפקה וחלוקה כדיבידנד בעין). בנק הפועלים (ואיתו לאומי) נפגע בהשוואה לבנקים האחרים, אשר קיבלו ארכת זמן גדולה להיפרדות מקופות הגמל והקרנות, אשר משמעותן דרגת חופש לקבלת החלטות.

אז מה בטווח הקצר?

בן זאב סבור, כי הסיבה לקנות מניות של בנק הפועלים נשארה מחיר. להערכתו בנק הפועלים צפוי לרשום תשואה על ההון בשיעור ממוצע של 14.3% בשנים 2007-2005 (לא כולל את השפעת מכירת סיגנצ'ר). לדבריו, בנק הפועלים נסחר היום במכפיל הון של כ-1.20 כולל הדיבידנד שחולק, מה שמשאיר להערכתו מקום לעליות.