בן זאב: הפועלים ייפגע מועדת בכר - אך לא מהותית
לאחר אישור ועדת הכספים בכנסת לרפורמה בשוק ההון (ועדת בכר) מנתחים בבית ההשקעות כלל פיננסים בטוחה את השפעתה של הועדה על הבנק הגדול במדינה - הפועלים.
לדברי האנליסט יובל בן זאב, החלטות ועדת הכספים צפויות לפגוע בבנק הפועלים. מסביר כי, מחד, יידרש הבנק למכור את החזקותיו בקופות הגמל ובקרנות הנאמנות ומאידך ייארך זמן רב עד שיוכל להיכנס למכירת ביטוח חיים. למרות שגובה דמי ההפצה טרם נקבע, ההערכות הן כי אלו יתנו פיצוי חלקי בלבד לבנקים הגדולים.
הכנסות בנק הפועלים מדמי ניהול קופות וקרנות הסתכמו ברבעון הראשון של 2005 בכ-209 מיליון שקל (כ-840 מיליון שקל במונחים שנתיים לעומת 750 מיליון שקל אשתקד).
לדברי בן זאב, נניח שהבנק יקבל עמלות הפצה בשיעור של 0.25% מהיקף הנכסים (כ-250 מיליון שקל לשנה) ויחסוך עוד כ-200-150 מיליון שקל הוצאות, עדיין מדובר באובדן הכנסה שנתית של כ-400 מיליון שקל לפני מס. הפיצוי לאובדן זה צפוי להגיע מרווחי ההון שינבעו במכירת הקופות והקרנות.
להערכת בן זאב, בנטרול רווחי ההון עלול להיגרם הפסד שנתי של עשרות מיליוני שקלים, אשר קשה לראות בו הפסד מהותי לבנק המרוויח מעל 2 מיליארד שקל בשנה.
בן זאב סבור, כי כאן מגיעה לידי ביטוי בעיית הגודל של בנק הפועלים (כ-60 מיליארד שקל נכסי קופות גמל, לא כולל כספים חיצוניים ועוד כ-40 מיליארד שקל קרנות נאמנות). להערכתו, הבנק עלול להיתקל בבעיה בצד הביקוש אשר תפגע בערכי המכירה של הנכסים.
להערכת בן זאב, האפשרות להתמודדות עם בעיה זו, היא בדרך של הפרדת נכסים (למשל הנפקה וחלוקה כדיבידנד בעין). בנק הפועלים (ואיתו לאומי) נפגע בהשוואה לבנקים האחרים, אשר קיבלו ארכת זמן גדולה להיפרדות מקופות הגמל והקרנות, אשר משמעותן דרגת חופש לקבלת החלטות.
אז מה בטווח הקצר?
בן זאב סבור, כי הסיבה לקנות מניות של בנק הפועלים נשארה מחיר. להערכתו בנק הפועלים צפוי לרשום תשואה על ההון בשיעור ממוצע של 14.3% בשנים 2007-2005 (לא כולל את השפעת מכירת סיגנצ'ר). לדבריו, בנק הפועלים נסחר היום במכפיל הון של כ-1.20 כולל הדיבידנד שחולק, מה שמשאיר להערכתו מקום לעליות.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
