בן זאב: הפועלים ייפגע מועדת בכר - אך לא מהותית
לאחר אישור ועדת הכספים בכנסת לרפורמה בשוק ההון (ועדת בכר) מנתחים בבית ההשקעות כלל פיננסים בטוחה את השפעתה של הועדה על הבנק הגדול במדינה - הפועלים.
לדברי האנליסט יובל בן זאב, החלטות ועדת הכספים צפויות לפגוע בבנק הפועלים. מסביר כי, מחד, יידרש הבנק למכור את החזקותיו בקופות הגמל ובקרנות הנאמנות ומאידך ייארך זמן רב עד שיוכל להיכנס למכירת ביטוח חיים. למרות שגובה דמי ההפצה טרם נקבע, ההערכות הן כי אלו יתנו פיצוי חלקי בלבד לבנקים הגדולים.
הכנסות בנק הפועלים מדמי ניהול קופות וקרנות הסתכמו ברבעון הראשון של 2005 בכ-209 מיליון שקל (כ-840 מיליון שקל במונחים שנתיים לעומת 750 מיליון שקל אשתקד).
לדברי בן זאב, נניח שהבנק יקבל עמלות הפצה בשיעור של 0.25% מהיקף הנכסים (כ-250 מיליון שקל לשנה) ויחסוך עוד כ-200-150 מיליון שקל הוצאות, עדיין מדובר באובדן הכנסה שנתית של כ-400 מיליון שקל לפני מס. הפיצוי לאובדן זה צפוי להגיע מרווחי ההון שינבעו במכירת הקופות והקרנות.
להערכת בן זאב, בנטרול רווחי ההון עלול להיגרם הפסד שנתי של עשרות מיליוני שקלים, אשר קשה לראות בו הפסד מהותי לבנק המרוויח מעל 2 מיליארד שקל בשנה.
בן זאב סבור, כי כאן מגיעה לידי ביטוי בעיית הגודל של בנק הפועלים (כ-60 מיליארד שקל נכסי קופות גמל, לא כולל כספים חיצוניים ועוד כ-40 מיליארד שקל קרנות נאמנות). להערכתו, הבנק עלול להיתקל בבעיה בצד הביקוש אשר תפגע בערכי המכירה של הנכסים.
להערכת בן זאב, האפשרות להתמודדות עם בעיה זו, היא בדרך של הפרדת נכסים (למשל הנפקה וחלוקה כדיבידנד בעין). בנק הפועלים (ואיתו לאומי) נפגע בהשוואה לבנקים האחרים, אשר קיבלו ארכת זמן גדולה להיפרדות מקופות הגמל והקרנות, אשר משמעותן דרגת חופש לקבלת החלטות.
אז מה בטווח הקצר?
בן זאב סבור, כי הסיבה לקנות מניות של בנק הפועלים נשארה מחיר. להערכתו בנק הפועלים צפוי לרשום תשואה על ההון בשיעור ממוצע של 14.3% בשנים 2007-2005 (לא כולל את השפעת מכירת סיגנצ'ר). לדבריו, בנק הפועלים נסחר היום במכפיל הון של כ-1.20 כולל הדיבידנד שחולק, מה שמשאיר להערכתו מקום לעליות.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות
התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.
בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.
בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.
על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- יו"ר ועד עובדי אל על נגד רגב: "מהלך מסוכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.
