בן זאב: הפועלים ייפגע מועדת בכר - אך לא מהותית

להערכתו, דמי ההפצה יתנו פיצוי חלקי בלבד לבנקים הגדולים, והפיצו העיקרי צפוי להגיע מרווחי ההון. מציין כי, קשה לראות הפסד מהותי לבנק המרוויח מעל 2 מיליארד שקל בשנה
דרור איטח |

לאחר אישור ועדת הכספים בכנסת לרפורמה בשוק ההון (ועדת בכר) מנתחים בבית ההשקעות כלל פיננסים בטוחה את השפעתה של הועדה על הבנק הגדול במדינה - הפועלים.

לדברי האנליסט יובל בן זאב, החלטות ועדת הכספים צפויות לפגוע בבנק הפועלים. מסביר כי, מחד, יידרש הבנק למכור את החזקותיו בקופות הגמל ובקרנות הנאמנות ומאידך ייארך זמן רב עד שיוכל להיכנס למכירת ביטוח חיים. למרות שגובה דמי ההפצה טרם נקבע, ההערכות הן כי אלו יתנו פיצוי חלקי בלבד לבנקים הגדולים.

הכנסות בנק הפועלים מדמי ניהול קופות וקרנות הסתכמו ברבעון הראשון של 2005 בכ-209 מיליון שקל (כ-840 מיליון שקל במונחים שנתיים לעומת 750 מיליון שקל אשתקד).

לדברי בן זאב, נניח שהבנק יקבל עמלות הפצה בשיעור של 0.25% מהיקף הנכסים (כ-250 מיליון שקל לשנה) ויחסוך עוד כ-200-150 מיליון שקל הוצאות, עדיין מדובר באובדן הכנסה שנתית של כ-400 מיליון שקל לפני מס. הפיצוי לאובדן זה צפוי להגיע מרווחי ההון שינבעו במכירת הקופות והקרנות.

להערכת בן זאב, בנטרול רווחי ההון עלול להיגרם הפסד שנתי של עשרות מיליוני שקלים, אשר קשה לראות בו הפסד מהותי לבנק המרוויח מעל 2 מיליארד שקל בשנה.

בן זאב סבור, כי כאן מגיעה לידי ביטוי בעיית הגודל של בנק הפועלים (כ-60 מיליארד שקל נכסי קופות גמל, לא כולל כספים חיצוניים ועוד כ-40 מיליארד שקל קרנות נאמנות). להערכתו, הבנק עלול להיתקל בבעיה בצד הביקוש אשר תפגע בערכי המכירה של הנכסים.

להערכת בן זאב, האפשרות להתמודדות עם בעיה זו, היא בדרך של הפרדת נכסים (למשל הנפקה וחלוקה כדיבידנד בעין). בנק הפועלים (ואיתו לאומי) נפגע בהשוואה לבנקים האחרים, אשר קיבלו ארכת זמן גדולה להיפרדות מקופות הגמל והקרנות, אשר משמעותן דרגת חופש לקבלת החלטות.

אז מה בטווח הקצר?

בן זאב סבור, כי הסיבה לקנות מניות של בנק הפועלים נשארה מחיר. להערכתו בנק הפועלים צפוי לרשום תשואה על ההון בשיעור ממוצע של 14.3% בשנים 2007-2005 (לא כולל את השפעת מכירת סיגנצ'ר). לדבריו, בנק הפועלים נסחר היום במכפיל הון של כ-1.20 כולל הדיבידנד שחולק, מה שמשאיר להערכתו מקום לעליות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.