מרוץ התיישנות ההשגה נפסק במועד ההחלטה בהשגה

בית המשפט המחוזי קבע כי מרוץ התיישנות ההשגה נפסק במועד ההחלטה בהשגה והחתימה על הצו ולא במועד שידור הצו במחשב. להלן תקציר פסק הדין.
עו"ד לילך דניאל |

עמ"ה 1080/02 פרג'וס יעקב נ. פקיד שומה חולון

ביום 20.11.2000 הוציא המשיב למערער שומות לפי סעיף 145(א)(2) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א- 1961 (להלן - הפקודה), בגין שנות המס 1995-1999. המערער השיג על השומות והשגותיו התקבלו במשרדי פקיד שומה פתח תקוה ביום 21.12.2000. השגות המערער הועברו לפקיד שומה חולון, המטפל בתיקו, ביום 30.12.2000.

הצווים שערך המשיב נערכו ותוקצרו ביום 8.11.2001 ובו ביום אושרו על ידי הרכז. ביום 30.12.2001 שודרו הצווים למחשב.

לטענת המערער, הפעולה האחרונה המעידה על סיום הליך שיקול הדעת של המשיב בהוצאת השומות היא מועד שיגור השומה למחשב, ובעניננו הליך זה בוצע ביום 30.12.2001. הואיל והשגותיו הוגשו ביום 21.12.2000, הרי שלטענתו, המשיב איחר את מועד השנה הקבוע בסעיף 152(ג) לפקודה.

לגישת המשיב, הצו הוצא במסגרת התקופה הקבועה בחוק, הואיל וחתימת הצווים נעשתה ביום 8.11.2001 בעוד הגשת ההשגה הגם שלא לפקיד השומה הנכון, נעשתה ביום 21.12.2000.

המשיב טוען כי הליך שידור הצווים הוא הליך טכני, המעתיק את הנוסח הכתוב אל תוך המחשב. לטענתו, לאחר חתימת הצווים, אין במלאכת שידור הצווים כל שיקול דעת.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פסק

במקרה דנן, הושלמה מלאכת הכנת הצווים קודם לחלוף המועד של שנה מיום שהוגשה ההשגה במשרדי פקיד השומה.

בעידן זה, שבו משרדי המשיב מרושתים ומקושרים באמצעות שרתי מחשב, כאשר אין הוראה מפורשת בפקודה כי ההשגה צריכה שתוגש דווקא במשרד מסוים, כאשר המשיב נכון לקבל מסמכים בכל משרדיו ולאפשר לאזרח ליהנות משירותי הדיוור הפנימי, לא צריכה להיות מניעה כי מועד הגשת ההשגה תרשם במועד שבו מתקבלת חותמת "נתקבל".

אם נטל על עצמו המשיב לקבל השגות בכל משרדיו מיוזמתו, הרי שאינו יכול לגלגל את האיחור במועד הוצאת השומה בתוך שנה בשל כך שההשגה התעכבה בדואר הפנימי.

מכל מקום, במקרה דנן הושלמה מלאכת הכנת הצווים קודם לחלוף המועד. אין המערער חולק כי ההשגה הוגשה ביום 21.12.2000 וכי הצו נערך נבדק ונחתם ביום 8.11.2001.

עצם שידור הצו למחשב אינו המשך של שיקול הדעת, אלא העברת הצו והשומה למדיום אלקטרוני. מכל מקום, על הטוען לכך להוכיח כי לא רק ב"שידור" עסקינן אלא בשינוי, עריכה, מחשבה בחינה וכיוצא באילו סממנים.

המערער לא הציג ולו שמץ ראיה כאילו חל שינוי בצווים ממועד חתימתם למועד שידורם ומבסס את טיעונו על אפשרות לשינוי בלבד.

חלק לא מבוטל מן הנישומים מיוצגים בפני המשיב באמצעות מייצגים בעלי גישה לתיקי לקוחותיהם במחשבי המשיב. מרגע שהשומות שודרו, הרי שהן זמינות ונגישות ואותם נישומים בעלי גישה למחשב הם בחזקת מי שקיבלו את הצווים ובלבד שבד בבד משודרות הנמקות הצווים ודרכי החישוב על פי דרישת הפקודה (סעיף 158א(ב)).

הבקשה נדחתה. המערער חויב בהוצאות בסך 1,000 ₪ ובשכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ + מע"מ.

ניתן ביום: 26.6.2005 בפני: כבוד השופט א. מגן.

ב"כ המערער: עו"ד י. מדר; ב"כ המשיב: עו"ד א. יפעת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות