מרוץ התיישנות ההשגה נפסק במועד ההחלטה בהשגה

בית המשפט המחוזי קבע כי מרוץ התיישנות ההשגה נפסק במועד ההחלטה בהשגה והחתימה על הצו ולא במועד שידור הצו במחשב. להלן תקציר פסק הדין.
עו"ד לילך דניאל |

עמ"ה 1080/02 פרג'וס יעקב נ. פקיד שומה חולון

ביום 20.11.2000 הוציא המשיב למערער שומות לפי סעיף 145(א)(2) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א- 1961 (להלן - הפקודה), בגין שנות המס 1995-1999. המערער השיג על השומות והשגותיו התקבלו במשרדי פקיד שומה פתח תקוה ביום 21.12.2000. השגות המערער הועברו לפקיד שומה חולון, המטפל בתיקו, ביום 30.12.2000.

הצווים שערך המשיב נערכו ותוקצרו ביום 8.11.2001 ובו ביום אושרו על ידי הרכז. ביום 30.12.2001 שודרו הצווים למחשב.

לטענת המערער, הפעולה האחרונה המעידה על סיום הליך שיקול הדעת של המשיב בהוצאת השומות היא מועד שיגור השומה למחשב, ובעניננו הליך זה בוצע ביום 30.12.2001. הואיל והשגותיו הוגשו ביום 21.12.2000, הרי שלטענתו, המשיב איחר את מועד השנה הקבוע בסעיף 152(ג) לפקודה.

לגישת המשיב, הצו הוצא במסגרת התקופה הקבועה בחוק, הואיל וחתימת הצווים נעשתה ביום 8.11.2001 בעוד הגשת ההשגה הגם שלא לפקיד השומה הנכון, נעשתה ביום 21.12.2000.

המשיב טוען כי הליך שידור הצווים הוא הליך טכני, המעתיק את הנוסח הכתוב אל תוך המחשב. לטענתו, לאחר חתימת הצווים, אין במלאכת שידור הצווים כל שיקול דעת.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פסק

במקרה דנן, הושלמה מלאכת הכנת הצווים קודם לחלוף המועד של שנה מיום שהוגשה ההשגה במשרדי פקיד השומה.

בעידן זה, שבו משרדי המשיב מרושתים ומקושרים באמצעות שרתי מחשב, כאשר אין הוראה מפורשת בפקודה כי ההשגה צריכה שתוגש דווקא במשרד מסוים, כאשר המשיב נכון לקבל מסמכים בכל משרדיו ולאפשר לאזרח ליהנות משירותי הדיוור הפנימי, לא צריכה להיות מניעה כי מועד הגשת ההשגה תרשם במועד שבו מתקבלת חותמת "נתקבל".

אם נטל על עצמו המשיב לקבל השגות בכל משרדיו מיוזמתו, הרי שאינו יכול לגלגל את האיחור במועד הוצאת השומה בתוך שנה בשל כך שההשגה התעכבה בדואר הפנימי.

מכל מקום, במקרה דנן הושלמה מלאכת הכנת הצווים קודם לחלוף המועד. אין המערער חולק כי ההשגה הוגשה ביום 21.12.2000 וכי הצו נערך נבדק ונחתם ביום 8.11.2001.

עצם שידור הצו למחשב אינו המשך של שיקול הדעת, אלא העברת הצו והשומה למדיום אלקטרוני. מכל מקום, על הטוען לכך להוכיח כי לא רק ב"שידור" עסקינן אלא בשינוי, עריכה, מחשבה בחינה וכיוצא באילו סממנים.

המערער לא הציג ולו שמץ ראיה כאילו חל שינוי בצווים ממועד חתימתם למועד שידורם ומבסס את טיעונו על אפשרות לשינוי בלבד.

חלק לא מבוטל מן הנישומים מיוצגים בפני המשיב באמצעות מייצגים בעלי גישה לתיקי לקוחותיהם במחשבי המשיב. מרגע שהשומות שודרו, הרי שהן זמינות ונגישות ואותם נישומים בעלי גישה למחשב הם בחזקת מי שקיבלו את הצווים ובלבד שבד בבד משודרות הנמקות הצווים ודרכי החישוב על פי דרישת הפקודה (סעיף 158א(ב)).

הבקשה נדחתה. המערער חויב בהוצאות בסך 1,000 ₪ ובשכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ + מע"מ.

ניתן ביום: 26.6.2005 בפני: כבוד השופט א. מגן.

ב"כ המערער: עו"ד י. מדר; ב"כ המשיב: עו"ד א. יפעת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.