פדיון חופשה במהלך יחסי עובד - מעביד

מיכל מועסקת כמזכירה במשרד עורכי דין ונוכחותה בעבודה משמעותית מאוד לתפקוד המשרד. מעסיקה של מיכל הציע לשלם לה תמורת חופשה שנתית מבלי שתצא בפועל לחופשה (דהיינו - תוספת לשכר הרגיל שלה). מיכל הסכימה להצעתו. האם הסכמה שכזו תקפה?
עו"ד לילך דניאל |

חופשה שנתית מוגדרת בסעיף 1 לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, וכשמה כן היא - מתן אפשרות לעובד לצאת לחופשה, על מנת לאגור כוח, מבלי שיפסיד משכרו, ואין מטרת המחוקק להוסיף על שכרו של העובד, מבלי שניצל חופשתו הלכה למעשה (דב"ע מז/10-3, פד"ע יח' 448).

הסדר של תמורת חופשה (ללא יציאה לחופשה בפועל) אפשרי בשני מקרים בלבד:

א. לעובד שמקבל שכר על בסיס יום או שעה שעבד אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד פחות מ-75 ימים רצופים, בין בשנת עבודה אחת ובין בשתי שנות עבודה רצופות (יקבל תמורת חופשה בגובה של 4% משכר עבודתו).

ב. במסגרת "פדיון חופשה" - סעיף 13 לחוק מדבר על תשלום בגין ימי חופשה שלא נוצלו ע"י עובד - כשנסתיימו יחסי העבודה בין המעביד לבין אותו עובד.

החוק בא להעניק לעובד שתי זכויות, שתיים שהן אחת. הוא מעניק לעובד זכות להיעדר מהעבודה זמן נקוב, בשל כל שנת עבודה, מבלי שהיעדרות זאת תפגע ביחסי עובד מעביד, אשר בינו לבין מעבידו. החוק גם מעניק לו זכות לתשלום בשל אותו פרק זמן.

מטרת חוק חופשה שנתית היא להביא קודם כל לכך שהעובד יצא לחופש. יצא לחופש - יקבל דמי חופשה (דב"ע לו/29-3 - לא פורסם). דמי חופשה משתלמים אך ורק שעה שהעובד יוצא לחופשה, ואין בתשלום המכונה "דמי חופשה" או "חופשה", מבלי שהעובד יצא לחופשה, בכדי להוות תשלום מכוח החוק, ותשלום מעין זה אם שולם, יהווה חלק משכר העבודה הרגיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.1%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות