רפי עברון: מצפה להחלשות הדולר בטווח הקצר
להערכתנו, בטווח הזמן הקצר יש לצפות כי הדולר ייסחר בנטייה להיחלשותו מול מרבית המטבעות הנסקרים, בהתאם לנתונים הכלכליים שיפורסמו במהלך השבוע המפורטים לעיל ובמיוחד מהדיווח על הגירעון המסחרי ביום ד' כאמור.
לטווח הזמן הארוך יותר מגמת החלשות הדולר האמריקני שהחלה בשנת 2002 יכולה להתחדש בעיקר על רקע: 1. גירעונות גבוהים וגדלים בחשבון השוטף במאה"ת האמריקני. 2. גירעון תקציבי גבוה. 3. סיכון גיאו-פוליטי אותו יש לייחס למטבע האמריקני.
האינדקס הדולרי (DXY) נעל את המסחר בשבוע שעבר ברמה של 90.25 (לעומת 90.13 בשבוע שעבר), המשקפת התחזקות קלה של הדולר האמריקני בשיעור 0.1% לעומת סל המטבעות הכלולים בו (יורו, ין, ליש"ט, דולר קנדי, כתר שבדי ופרנק שוויצרי).
מתחילת השנה ההתחזקות הממוצעת בדולר מסתכמת כעת ב-10.4%. ההתחזקות הייתה מול מרבית המטבעות הנסקרים, להוציא את היורו והדולר הקנדי.
על מהלך המסחר השבועי השפיעו:
1. אינדיקטורים כלכליים חיוביים בעיקרם שתמכו בדולר האמריקני. 2. מתקפת טרור בלונדון שהשפיעה לרעה, לזמן קצר, בעיקר על הליש"ט וחיזקה במקביל את הפר"ש.
3. אינדיקטורים כלכליים חיוביים (גידול בשיעור 2.7% במכירות הקמעונאיות בשנה שנסתיימה בחודש מאי והאצה בהזמנות מהתעשייה בשיעור חודשי של 2.7% שנרשמה באומדנים לחודש מאי) שפורסמו בגרמניה וחיזקו את היורו מרמת שפל של 1.1868 דולר לרמה של 1.1967 דולר בנעילת המסחר. 4. הקטנת פוזיציות קיימות לטובת הדולר האמריקני לקראת פרסום הגירעון המסחרי לחודש מאי השבוע.
האינדיקטורים הכלכליים שפורסמו בשבוע החולף בארה"ב היו כאמור חיוביים בעיקרם לדולר: א. מכירות של מכוניות (Total Vehicle Sales) הסתכמו בחודש יוני ב- 17.5 מליון יחידות בגילום שנתי, הגבוהות מהציפיות (17.0 מליון יחידות) ומנתוני חודש מאי (16.7 מליון יחידות).
ב. הזמנות מהתעשייה (Factory Orders) בחודש מאי גדלו בשיעור של 2.9% לעומת 0.7% באפריל. ג. מדד מנהלי הרכש בסקטור היצרני (ISM Manufacturing) עמד בחודש יוני על 53.8 לעומת 51.4 במאי ו-51.4 על פי ציפיות הכלכלנים.
ד. מדד מנהלי הרכש בסקטור הלא-יצרני (ISM Non-Manufacturing) הפתיע אף הוא לטובה כשזינק ל- 62.2 לעומת 58.5 במאי ו- 58.7 על פי ההערכות המוקדמות. ה. הגידול במספר המשרות בסקטור הלא-חקלאי (Non-Farm Payrolls Change in) הסתכם בחודש יוני ב-146 אלפי מישרות לעומת 104 אלפי משרות (נתון מעודכן מעלה) במאי ו-200 אלפי מישרות על פי הערכת הכלכלנים.
עם זאת, מספר המועסקים בסקטור היצרני המשיך להתכווץ: 24 אלפי מישרות ביוני לעומת ירידה של 6 אלפי מישרות במאי. ו. במקביל, ירד שיעור האבטלה (Unemployment Rate) ל- 5.0% ביוני מ- 5.1% במאי.
השבוע הקרוב יהיה עמוס בדיווחים חשובים: הגירעון המסחרי לחודש מאי (ביום ד', צפי 57 מיליארד דולר), מדד המחירים לצרכן לחודש יוני (ביום ה', צפי: עלייה של 0.2%), השינוי במכירות הקמעונאיות בחודש יוני (ביום ה', צפי: 1.0%), השינוי בייצור התעשייתי ביוני (ביום ו', צפי: גידול של 0.4%), אומדן מדד אמון הצרכנים לחודש יולי (ביום ו', צפי: 95.0).
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
