רפי עברון: מצפה להחלשות הדולר בטווח הקצר
להערכתנו, בטווח הזמן הקצר יש לצפות כי הדולר ייסחר בנטייה להיחלשותו מול מרבית המטבעות הנסקרים, בהתאם לנתונים הכלכליים שיפורסמו במהלך השבוע המפורטים לעיל ובמיוחד מהדיווח על הגירעון המסחרי ביום ד' כאמור.
לטווח הזמן הארוך יותר מגמת החלשות הדולר האמריקני שהחלה בשנת 2002 יכולה להתחדש בעיקר על רקע: 1. גירעונות גבוהים וגדלים בחשבון השוטף במאה"ת האמריקני. 2. גירעון תקציבי גבוה. 3. סיכון גיאו-פוליטי אותו יש לייחס למטבע האמריקני.
האינדקס הדולרי (DXY) נעל את המסחר בשבוע שעבר ברמה של 90.25 (לעומת 90.13 בשבוע שעבר), המשקפת התחזקות קלה של הדולר האמריקני בשיעור 0.1% לעומת סל המטבעות הכלולים בו (יורו, ין, ליש"ט, דולר קנדי, כתר שבדי ופרנק שוויצרי).
מתחילת השנה ההתחזקות הממוצעת בדולר מסתכמת כעת ב-10.4%. ההתחזקות הייתה מול מרבית המטבעות הנסקרים, להוציא את היורו והדולר הקנדי.
על מהלך המסחר השבועי השפיעו:
1. אינדיקטורים כלכליים חיוביים בעיקרם שתמכו בדולר האמריקני. 2. מתקפת טרור בלונדון שהשפיעה לרעה, לזמן קצר, בעיקר על הליש"ט וחיזקה במקביל את הפר"ש.
3. אינדיקטורים כלכליים חיוביים (גידול בשיעור 2.7% במכירות הקמעונאיות בשנה שנסתיימה בחודש מאי והאצה בהזמנות מהתעשייה בשיעור חודשי של 2.7% שנרשמה באומדנים לחודש מאי) שפורסמו בגרמניה וחיזקו את היורו מרמת שפל של 1.1868 דולר לרמה של 1.1967 דולר בנעילת המסחר. 4. הקטנת פוזיציות קיימות לטובת הדולר האמריקני לקראת פרסום הגירעון המסחרי לחודש מאי השבוע.
האינדיקטורים הכלכליים שפורסמו בשבוע החולף בארה"ב היו כאמור חיוביים בעיקרם לדולר: א. מכירות של מכוניות (Total Vehicle Sales) הסתכמו בחודש יוני ב- 17.5 מליון יחידות בגילום שנתי, הגבוהות מהציפיות (17.0 מליון יחידות) ומנתוני חודש מאי (16.7 מליון יחידות).
ב. הזמנות מהתעשייה (Factory Orders) בחודש מאי גדלו בשיעור של 2.9% לעומת 0.7% באפריל. ג. מדד מנהלי הרכש בסקטור היצרני (ISM Manufacturing) עמד בחודש יוני על 53.8 לעומת 51.4 במאי ו-51.4 על פי ציפיות הכלכלנים.
ד. מדד מנהלי הרכש בסקטור הלא-יצרני (ISM Non-Manufacturing) הפתיע אף הוא לטובה כשזינק ל- 62.2 לעומת 58.5 במאי ו- 58.7 על פי ההערכות המוקדמות. ה. הגידול במספר המשרות בסקטור הלא-חקלאי (Non-Farm Payrolls Change in) הסתכם בחודש יוני ב-146 אלפי מישרות לעומת 104 אלפי משרות (נתון מעודכן מעלה) במאי ו-200 אלפי מישרות על פי הערכת הכלכלנים.
עם זאת, מספר המועסקים בסקטור היצרני המשיך להתכווץ: 24 אלפי מישרות ביוני לעומת ירידה של 6 אלפי מישרות במאי. ו. במקביל, ירד שיעור האבטלה (Unemployment Rate) ל- 5.0% ביוני מ- 5.1% במאי.
השבוע הקרוב יהיה עמוס בדיווחים חשובים: הגירעון המסחרי לחודש מאי (ביום ד', צפי 57 מיליארד דולר), מדד המחירים לצרכן לחודש יוני (ביום ה', צפי: עלייה של 0.2%), השינוי במכירות הקמעונאיות בחודש יוני (ביום ה', צפי: 1.0%), השינוי בייצור התעשייתי ביוני (ביום ו', צפי: גידול של 0.4%), אומדן מדד אמון הצרכנים לחודש יולי (ביום ו', צפי: 95.0).
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?
ועדת נגל רוצה לעשות שינויים בשכר אנשי הקבע כדי למשוך צעירים. הבעיה שהמבוגרים לקחו את כל הקופה; וגם - איך יתמודדו בצבא עם הקושי להשאיר הייטקיסטים?
השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול.
הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.
אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.
ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.
- כשהמדינה מעכבת תשלומים לאלביט - האם זה ישפיע על המניה?
- המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.
