רפי עברון: מצפה להחלשות הדולר בטווח הקצר
להערכתנו, בטווח הזמן הקצר יש לצפות כי הדולר ייסחר בנטייה להיחלשותו מול מרבית המטבעות הנסקרים, בהתאם לנתונים הכלכליים שיפורסמו במהלך השבוע המפורטים לעיל ובמיוחד מהדיווח על הגירעון המסחרי ביום ד' כאמור.
לטווח הזמן הארוך יותר מגמת החלשות הדולר האמריקני שהחלה בשנת 2002 יכולה להתחדש בעיקר על רקע: 1. גירעונות גבוהים וגדלים בחשבון השוטף במאה"ת האמריקני. 2. גירעון תקציבי גבוה. 3. סיכון גיאו-פוליטי אותו יש לייחס למטבע האמריקני.
האינדקס הדולרי (DXY) נעל את המסחר בשבוע שעבר ברמה של 90.25 (לעומת 90.13 בשבוע שעבר), המשקפת התחזקות קלה של הדולר האמריקני בשיעור 0.1% לעומת סל המטבעות הכלולים בו (יורו, ין, ליש"ט, דולר קנדי, כתר שבדי ופרנק שוויצרי).
מתחילת השנה ההתחזקות הממוצעת בדולר מסתכמת כעת ב-10.4%. ההתחזקות הייתה מול מרבית המטבעות הנסקרים, להוציא את היורו והדולר הקנדי.
על מהלך המסחר השבועי השפיעו:
1. אינדיקטורים כלכליים חיוביים בעיקרם שתמכו בדולר האמריקני. 2. מתקפת טרור בלונדון שהשפיעה לרעה, לזמן קצר, בעיקר על הליש"ט וחיזקה במקביל את הפר"ש.
3. אינדיקטורים כלכליים חיוביים (גידול בשיעור 2.7% במכירות הקמעונאיות בשנה שנסתיימה בחודש מאי והאצה בהזמנות מהתעשייה בשיעור חודשי של 2.7% שנרשמה באומדנים לחודש מאי) שפורסמו בגרמניה וחיזקו את היורו מרמת שפל של 1.1868 דולר לרמה של 1.1967 דולר בנעילת המסחר. 4. הקטנת פוזיציות קיימות לטובת הדולר האמריקני לקראת פרסום הגירעון המסחרי לחודש מאי השבוע.
האינדיקטורים הכלכליים שפורסמו בשבוע החולף בארה"ב היו כאמור חיוביים בעיקרם לדולר: א. מכירות של מכוניות (Total Vehicle Sales) הסתכמו בחודש יוני ב- 17.5 מליון יחידות בגילום שנתי, הגבוהות מהציפיות (17.0 מליון יחידות) ומנתוני חודש מאי (16.7 מליון יחידות).
ב. הזמנות מהתעשייה (Factory Orders) בחודש מאי גדלו בשיעור של 2.9% לעומת 0.7% באפריל. ג. מדד מנהלי הרכש בסקטור היצרני (ISM Manufacturing) עמד בחודש יוני על 53.8 לעומת 51.4 במאי ו-51.4 על פי ציפיות הכלכלנים.
ד. מדד מנהלי הרכש בסקטור הלא-יצרני (ISM Non-Manufacturing) הפתיע אף הוא לטובה כשזינק ל- 62.2 לעומת 58.5 במאי ו- 58.7 על פי ההערכות המוקדמות. ה. הגידול במספר המשרות בסקטור הלא-חקלאי (Non-Farm Payrolls Change in) הסתכם בחודש יוני ב-146 אלפי מישרות לעומת 104 אלפי משרות (נתון מעודכן מעלה) במאי ו-200 אלפי מישרות על פי הערכת הכלכלנים.
עם זאת, מספר המועסקים בסקטור היצרני המשיך להתכווץ: 24 אלפי מישרות ביוני לעומת ירידה של 6 אלפי מישרות במאי. ו. במקביל, ירד שיעור האבטלה (Unemployment Rate) ל- 5.0% ביוני מ- 5.1% במאי.
השבוע הקרוב יהיה עמוס בדיווחים חשובים: הגירעון המסחרי לחודש מאי (ביום ד', צפי 57 מיליארד דולר), מדד המחירים לצרכן לחודש יוני (ביום ה', צפי: עלייה של 0.2%), השינוי במכירות הקמעונאיות בחודש יוני (ביום ה', צפי: 1.0%), השינוי בייצור התעשייתי ביוני (ביום ו', צפי: גידול של 0.4%), אומדן מדד אמון הצרכנים לחודש יולי (ביום ו', צפי: 95.0).
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.7% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- מה קרה היום בבורסה: הבנקים עלו 1.5%, הביטוח ירד 1.5%; מניות הסלולר זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
