רפי עברון: מצפה להחלשות הדולר בטווח הקצר
להערכתנו, בטווח הזמן הקצר יש לצפות כי הדולר ייסחר בנטייה להיחלשותו מול מרבית המטבעות הנסקרים, בהתאם לנתונים הכלכליים שיפורסמו במהלך השבוע המפורטים לעיל ובמיוחד מהדיווח על הגירעון המסחרי ביום ד' כאמור.
לטווח הזמן הארוך יותר מגמת החלשות הדולר האמריקני שהחלה בשנת 2002 יכולה להתחדש בעיקר על רקע: 1. גירעונות גבוהים וגדלים בחשבון השוטף במאה"ת האמריקני. 2. גירעון תקציבי גבוה. 3. סיכון גיאו-פוליטי אותו יש לייחס למטבע האמריקני.
האינדקס הדולרי (DXY) נעל את המסחר בשבוע שעבר ברמה של 90.25 (לעומת 90.13 בשבוע שעבר), המשקפת התחזקות קלה של הדולר האמריקני בשיעור 0.1% לעומת סל המטבעות הכלולים בו (יורו, ין, ליש"ט, דולר קנדי, כתר שבדי ופרנק שוויצרי).
מתחילת השנה ההתחזקות הממוצעת בדולר מסתכמת כעת ב-10.4%. ההתחזקות הייתה מול מרבית המטבעות הנסקרים, להוציא את היורו והדולר הקנדי.
על מהלך המסחר השבועי השפיעו:
1. אינדיקטורים כלכליים חיוביים בעיקרם שתמכו בדולר האמריקני. 2. מתקפת טרור בלונדון שהשפיעה לרעה, לזמן קצר, בעיקר על הליש"ט וחיזקה במקביל את הפר"ש.
3. אינדיקטורים כלכליים חיוביים (גידול בשיעור 2.7% במכירות הקמעונאיות בשנה שנסתיימה בחודש מאי והאצה בהזמנות מהתעשייה בשיעור חודשי של 2.7% שנרשמה באומדנים לחודש מאי) שפורסמו בגרמניה וחיזקו את היורו מרמת שפל של 1.1868 דולר לרמה של 1.1967 דולר בנעילת המסחר. 4. הקטנת פוזיציות קיימות לטובת הדולר האמריקני לקראת פרסום הגירעון המסחרי לחודש מאי השבוע.
האינדיקטורים הכלכליים שפורסמו בשבוע החולף בארה"ב היו כאמור חיוביים בעיקרם לדולר: א. מכירות של מכוניות (Total Vehicle Sales) הסתכמו בחודש יוני ב- 17.5 מליון יחידות בגילום שנתי, הגבוהות מהציפיות (17.0 מליון יחידות) ומנתוני חודש מאי (16.7 מליון יחידות).
ב. הזמנות מהתעשייה (Factory Orders) בחודש מאי גדלו בשיעור של 2.9% לעומת 0.7% באפריל. ג. מדד מנהלי הרכש בסקטור היצרני (ISM Manufacturing) עמד בחודש יוני על 53.8 לעומת 51.4 במאי ו-51.4 על פי ציפיות הכלכלנים.
ד. מדד מנהלי הרכש בסקטור הלא-יצרני (ISM Non-Manufacturing) הפתיע אף הוא לטובה כשזינק ל- 62.2 לעומת 58.5 במאי ו- 58.7 על פי ההערכות המוקדמות. ה. הגידול במספר המשרות בסקטור הלא-חקלאי (Non-Farm Payrolls Change in) הסתכם בחודש יוני ב-146 אלפי מישרות לעומת 104 אלפי משרות (נתון מעודכן מעלה) במאי ו-200 אלפי מישרות על פי הערכת הכלכלנים.
עם זאת, מספר המועסקים בסקטור היצרני המשיך להתכווץ: 24 אלפי מישרות ביוני לעומת ירידה של 6 אלפי מישרות במאי. ו. במקביל, ירד שיעור האבטלה (Unemployment Rate) ל- 5.0% ביוני מ- 5.1% במאי.
השבוע הקרוב יהיה עמוס בדיווחים חשובים: הגירעון המסחרי לחודש מאי (ביום ד', צפי 57 מיליארד דולר), מדד המחירים לצרכן לחודש יוני (ביום ה', צפי: עלייה של 0.2%), השינוי במכירות הקמעונאיות בחודש יוני (ביום ה', צפי: 1.0%), השינוי בייצור התעשייתי ביוני (ביום ו', צפי: גידול של 0.4%), אומדן מדד אמון הצרכנים לחודש יולי (ביום ו', צפי: 95.0).
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
