רפי עברון: מצפה להחלשות הדולר בטווח הקצר
להערכתנו, בטווח הזמן הקצר יש לצפות כי הדולר ייסחר בנטייה להיחלשותו מול מרבית המטבעות הנסקרים, בהתאם לנתונים הכלכליים שיפורסמו במהלך השבוע המפורטים לעיל ובמיוחד מהדיווח על הגירעון המסחרי ביום ד' כאמור.
לטווח הזמן הארוך יותר מגמת החלשות הדולר האמריקני שהחלה בשנת 2002 יכולה להתחדש בעיקר על רקע: 1. גירעונות גבוהים וגדלים בחשבון השוטף במאה"ת האמריקני. 2. גירעון תקציבי גבוה. 3. סיכון גיאו-פוליטי אותו יש לייחס למטבע האמריקני.
האינדקס הדולרי (DXY) נעל את המסחר בשבוע שעבר ברמה של 90.25 (לעומת 90.13 בשבוע שעבר), המשקפת התחזקות קלה של הדולר האמריקני בשיעור 0.1% לעומת סל המטבעות הכלולים בו (יורו, ין, ליש"ט, דולר קנדי, כתר שבדי ופרנק שוויצרי).
מתחילת השנה ההתחזקות הממוצעת בדולר מסתכמת כעת ב-10.4%. ההתחזקות הייתה מול מרבית המטבעות הנסקרים, להוציא את היורו והדולר הקנדי.
על מהלך המסחר השבועי השפיעו:
1. אינדיקטורים כלכליים חיוביים בעיקרם שתמכו בדולר האמריקני. 2. מתקפת טרור בלונדון שהשפיעה לרעה, לזמן קצר, בעיקר על הליש"ט וחיזקה במקביל את הפר"ש.
3. אינדיקטורים כלכליים חיוביים (גידול בשיעור 2.7% במכירות הקמעונאיות בשנה שנסתיימה בחודש מאי והאצה בהזמנות מהתעשייה בשיעור חודשי של 2.7% שנרשמה באומדנים לחודש מאי) שפורסמו בגרמניה וחיזקו את היורו מרמת שפל של 1.1868 דולר לרמה של 1.1967 דולר בנעילת המסחר. 4. הקטנת פוזיציות קיימות לטובת הדולר האמריקני לקראת פרסום הגירעון המסחרי לחודש מאי השבוע.
האינדיקטורים הכלכליים שפורסמו בשבוע החולף בארה"ב היו כאמור חיוביים בעיקרם לדולר: א. מכירות של מכוניות (Total Vehicle Sales) הסתכמו בחודש יוני ב- 17.5 מליון יחידות בגילום שנתי, הגבוהות מהציפיות (17.0 מליון יחידות) ומנתוני חודש מאי (16.7 מליון יחידות).
ב. הזמנות מהתעשייה (Factory Orders) בחודש מאי גדלו בשיעור של 2.9% לעומת 0.7% באפריל. ג. מדד מנהלי הרכש בסקטור היצרני (ISM Manufacturing) עמד בחודש יוני על 53.8 לעומת 51.4 במאי ו-51.4 על פי ציפיות הכלכלנים.
ד. מדד מנהלי הרכש בסקטור הלא-יצרני (ISM Non-Manufacturing) הפתיע אף הוא לטובה כשזינק ל- 62.2 לעומת 58.5 במאי ו- 58.7 על פי ההערכות המוקדמות. ה. הגידול במספר המשרות בסקטור הלא-חקלאי (Non-Farm Payrolls Change in) הסתכם בחודש יוני ב-146 אלפי מישרות לעומת 104 אלפי משרות (נתון מעודכן מעלה) במאי ו-200 אלפי מישרות על פי הערכת הכלכלנים.
עם זאת, מספר המועסקים בסקטור היצרני המשיך להתכווץ: 24 אלפי מישרות ביוני לעומת ירידה של 6 אלפי מישרות במאי. ו. במקביל, ירד שיעור האבטלה (Unemployment Rate) ל- 5.0% ביוני מ- 5.1% במאי.
השבוע הקרוב יהיה עמוס בדיווחים חשובים: הגירעון המסחרי לחודש מאי (ביום ד', צפי 57 מיליארד דולר), מדד המחירים לצרכן לחודש יוני (ביום ה', צפי: עלייה של 0.2%), השינוי במכירות הקמעונאיות בחודש יוני (ביום ה', צפי: 1.0%), השינוי בייצור התעשייתי ביוני (ביום ו', צפי: גידול של 0.4%), אומדן מדד אמון הצרכנים לחודש יולי (ביום ו', צפי: 95.0).
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
"דירקטוריון צים ממוקד בהשאת ערך משמעותית לכלל בעלי המניות של החברה", כותבים חברי הדירקטוריון ומפרטים על ההתפתחויות האחרונות בחברה בעקבות הניסיון של מנכ"ל החברה, אלי גליקמן לקנות את החברה.
"לאחר שקיבל הצעה מקדמית ולא מחייבת לרכישת כל המניות הרגילות המונפקות של החברה מאלי גליקמן, המנכ"ל והנשיא של החברה, ומרמי אונגר", כותבים חברי הדירקטוריון "החל מיד וללא דיחוי בבחינה אסטרטגית של חלופות. במסגרת בחינה זו, דירקטוריון צים מינה את Evercore כיועץ הפיננסי שלו ואת משרד עורכי הדין מיתר ומשרד Skadden, Arps, Slate, Meagher & Flom LLP כיועצים המשפטיים שלו.
"הבחינה, אשר מתקיימת מזה חודשים אחדים, כוללת שקילה ובחינה של חלופות פוטנציאליות להשאת ערך, לרבות מכירת החברה והזדמנויות להקצאת הון והחזר הון, במטרה למקסם ערך לבעלי המניות. במסגרת בחינה זו, דירקטוריון צים קיבל הבעות עניין מצדדים רבים, לרבות עניין אסטרטגי, אותן הוא בוחן בקפידה.
"אין כל וודאות שעסקה כלשהי תתרחש כתוצאה מבחינת החלופות האמורות ודירקטוריון צים אינו צפוי ליתן עדכונים בנוגע לבחינה זו עד שיושג הסכם או עד שהבחינה תושלם בדרך אחרת".
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- צים: צניחה בהכנסות וברווח - צופה שהרבעון הבא יהיה מאתגר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדירקטוריון צים מונו לאחרונה שני דירקטורים בלתי תלויים חדשים בעלי מוניטין רב - יאיר אבידן וד"ר יורם טורבוביץ' - אשר משלימים את המומחיות הפיננסית והעסקית המשמעותית של הדירקטוריון בעודו ממשיך להעריך חלופות למקסום ערך.
