התוכנה פורחת באירופה: גידול של 81% בהשקעה ב-2004

זאת היתה שנה מוצלחת, למרות שנרשם קיטון של 5% במספר החברות בהן בוצעה השקעה, כך חושף סקר של PwC. אך עדיין: סך עתק של 36.9 מיליארד אירו הושקעו ב-2004 ב-10,000 חברות
שרון שפורר |

ההשקעות הפרטיות בטכנולוגיה באירופה עברו קפיצה מהותית של 19% ל-6.4 מיליארד אירו, כך קובע דו"ח שהוציאה קבוצת הטכנולוגיות הגלובלית בפירמת רואי החשבון PwC, המיוצגת בישראל ע"י קסלמן וקסלמן. הדו"ח קובע גם, כי מגמת ההשקעות הטכנולוגיות באירופה במהלך 2004 נטתה לכיוון רכישות והשקעות בחברות בשלבי התרחבות.

קיטון במספר החברות

מדו"ח ההשקעות האירופיות בטכנולוגיה הנקרא Money for Growth 2005 עולה, כי בשנת 2004 התבצעו 4,563 השקעות במגזרי הטכנולוגיה, קיטון של 5% בהשוואה למעט יותר מ-4,800 השקעות ב-2003. ההשקעות בטכנולוגיה היוו 45% מכלל ההשקעות הפרטיות שנעשו באירופה, בדומה לשיעורן בשנת 2003. מספר החברות בהן הושקע הכסף צנח ב-11%, והגיע ל-2,972 חברות.

סכום ההשקעה נותר ענק

אך מנגד, 2004 הייתה השנה המוצלחת ביותר שנצפתה עבור כלל תעשיית ההון הפרטי באירופה: 36.9 מיליארד אירו הושקעו ביותר מ- 10,000 עסקאות, בכל המגזרים ובכל שלבי ההשקעה. לאחר שפל יחסי שחל בשנים האחרונות, נראה, כי מגזר הטכנולוגיה עלה על דרך המלך.

עם זאת, מבט מקרוב מצביע על כך שמנוע ההתאוששות מצוי במספר מצומצם של מגזרים ואיננו פרוש לכל רוחבה של תעשיית הטכנולוגיה. חלקו הארי של הגידול נצפה ברכישות הנהלה והשקעות בשלבי התרחבות, ורק חלק מינורי מההתאוששות מיוחס להשקעות בשלבים מוקדמים.

סקטור התוכנה פורח

ההשקעות במגזר התוכנה צמחו ב-81% והגיעו ל-1.7 מיליארד אירו, מה שמקבע את מעמדו כמגזר הפעיל ביותר, המושך יותר מרבע מכלל ההשקעות בטכנולוגיה. תחום התוכנה הוביל בהשקעות במונחים מספריים (29% מכלל העסקאות נעשו בתחום זה), ובעקבותיו מגזר הביוטכנולוגיה (17%). מגזר ספקי שירותי התקשורת היה הבא בגודלו מבחינת סך ההשקעות, עם גידול של 14.5% לסכום של 936 מיליון אירו.

לעומת זאת, במספר תחומי טכנולוגיה אחרים נצפה קיטון בהשקעות, כמו למשל המסחר האלקטרוני, שצנח ב-73%, בעיקר כתוצאה מנפילה בשיעור של 95% בתחום זה בבריטניה.

לדברי קית' ארונדייל, שהינו מוביל תחום ההון סיכון בקבוצת הטכנולוגיה הגלובלית של PwC, "אף על פי שהגידול הכללי בהשקעות האירופאיות בטכנולוגיה בשנת 2004 הוא מעודד, הנתונים על גיוסי הון חדשים מדליקים נורה אדומה. למרות היציבות שנצפתה בשנת 2004 בקרנות הון סיכון חדשות המיועדות להשקעות בחברות טכנולוגיות בשלבים המוקדמים ובשלבי ההתרחבות, חלקן בכלל גיוסי ההון סיכון הולך וקטן.

כתוצאה מכך, אם יימשך הגידול בהשקעות ההון סיכון (דוגמת זה שנצפה בשנת 2004), עלול להיווצר פער בין ההון הנדרש לבין ההון הזמין להשקעה. עם זאת, הצעות מוצלחות של טכנולוגיה בשלבים מוקדמים יוכלו למשוך ואכן ימשכו גיבוי הון סיכון, אם כי הסביבה התחרותית בה הן פועלות נותרת קשה מאד".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הריבית בישראל לא הולכת לרדת בקרוב - הערכות הכלכלנים

הפד׳ ״שחרר את החגורה״ אבל אצלינו זה יקח עוד זמן: מתחזקות ההערכות האנליסטים שהריבית בישראל לא תרד בהחלטה הקרובה ב-29 לחודש - בפועלים מצביעים על אינפלציית ליבה גבוהה; במזרחי טפחות מעריכים שהריבית תישאר על כנה; בלידר ובפסגות מזהירים שהציפיות הנמוכות לאינפלציה הן לא מציאותיות מול המלחמה והגרעון

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה ריבית אמיר ירון

בעוד שבארה"ב הבנק הפדרלי חזר להוריד ריבית ועשה זאת לראשונה לשנת 2025, וצפוי להמשיך בהקלה המוניטרית עד לסוף השנה, בישראל הולכת ומתחזקת ההערכה כי בנק ישראל יעדיף להמתין. הסיבה העיקרית היא אי הוודאות הגיאופוליטית סביב המלחמה בעזה והשלכותיה על השקל, הצריכה וסחר החוץ. לכך מתווספת גם האינפלציה המקומית שעדיין לא משדרת ירידת מדרגה ברכיבים המרכזיים, כאשר מחירי השירותים והדיור נותרו "דביקים", בעוד שוק העבודה נותר הדוק מאוד, מה שמחזק את החשש מלחצי שכר. בעוד שברחבי העולם מתחילים לדבר על סביבת ריבית נמוכה יותר כבר במהלך 2025, בישראל עדיין אין קונצנזוס מתי תרד הריבית, וכלכלנים רבים סבורים שהקלה מוניטרית לא תתרחש בהחלטה הקרובה.


לידר: אינפלציית שירותים ושוק עבודה הדוק

בלידר מדגישים כי המדד האחרון, שהצביע על אינפלציה שנתית של 2.9%, מסתיר תמונה מורכבת בהרבה. הירידה נבעה בעיקר מצניחה חריגה במחירי הטיסות לחו"ל, בעוד שהרכיבים המקומיים, שירותי דיור ושירותים אחרים, המשיכו לעלות בקצב מהיר. השכירות טיפסה ל-4.3% ובחוזים חדשים נרשם זינוק של 5.5%, ואילו שירותים אחרים האיצו ל-4.1% בעקבות עליית השכר והביקושים. כלומר, בליבת המדד הלחצים האינפלציוניים נותרו חזקים. גם שוק העבודה מצביע על מגמה דומה: מספר המובטלים ירד, מספר המשרות הפנויות עלה, והיחס בין ביקוש להיצע עובדים טיפס לרמות גבוהות. התוצאה היא סביבה של מחסור בעובדים שממשיכה להזין את השכר, מצב שלא מאפשר לבנק ישראל להקל בריבית כבר כעת. בלידר צופים הורדת ריבית אחת של בנק ישראל ב-3 החודשים הקרובים.


פסגות: ניהול סיכונים

בפסגות מתייחסים למדיניות הפד בארה"ב כאל "ניהול סיכונים", מונח שהושאל עוד מאלן גרינספאן ב-2004, אז זה הסתיים בבועת נדל"ן שהתפוצצה. הפעם, פאוול ניסה להצדיק את הורדת הריבית האחרונה כצעד זהיר שנועד להקדים תרופה למכה, אף שהנתונים הכלכליים לא מצביעים על האטה חריפה: המכירות הקמעונאיות עלו באוגוסט בקצב מרשים, הצריכה הפרטית ברבעון השלישי צפויה לצמוח בכ-2.5%-3%, וגם הייצור התעשייתי רשם עלייה מפתיעה.

בפסגות מעריכים כי גם בנק ישראל מתמודד עם דילמה לא פשוטה. הציפיות שהמלחמה בעזה תימשך עוד חודשים והשלכות הגיאופוליטיות של נאום "ספרטה" של ראש הממשלה מציבות סיכון ברור להמשך יציבות המשק. אמנם שוק העבודה המקומי נותר יציב, אך ציפיות האינפלציה לטווח הבינוני ירדו לשפל של כשנתיים, תרחיש שנראה אופטימי מדי לאור הגירעון המתרחב, העלויות הביטחוניות והחשש לפגיעה בסחר החוץ. במילים אחרות, פסגות מזהירים שהתמחור הנוכחי של שוקי ההון בישראל מגלם תסריט ורוד, אך הסבירות למימושו אינה גבוהה, ולכן ציפיות האינפלציה הנמוכות נראות לא מוצדקות.


מזרחי טפחות: הריבית תרד בהדרגה אך לא בהחלטה הקרובה

במזרחי טפחות צופים כי הריבית תיוותר על 4.5% בהחלטה הקרובה, עם ירידה הדרגתית ל-3.5% בתוך שנה. האינפלציה השנתית אמנם חזרה לטווח היעד, אך סעיפי הדיור ממשיכים להטריד. גם סעיף הנסיעות לחו"ל זינק ב-17% והוסיף 0.4% חריגים למדד, נתון שבבנק מעריכים שיתקן בהמשך, אך נכון לעכשיו הוא מעלה את המדד כלפי מעלה. במקביל, נתוני שוק העבודה נותרו הדוקים מאוד: שיעור האבטלה ירד ל-2.9%, שיעור ההשתתפות הצטמצם, והמשרות הפנויות עלו לרמות שלא נראו מאז 2022. בבנק מציינים כי כל עוד הסביבה הביטחונית לא מתייצבת, קשה לראות בלחצי השכר משהו חולף, ולכן אין הצדקה מיידית להפחתת ריבית.