התוכנה פורחת באירופה: גידול של 81% בהשקעה ב-2004
ההשקעות הפרטיות בטכנולוגיה באירופה עברו קפיצה מהותית של 19% ל-6.4 מיליארד אירו, כך קובע דו"ח שהוציאה קבוצת הטכנולוגיות הגלובלית בפירמת רואי החשבון PwC, המיוצגת בישראל ע"י קסלמן וקסלמן. הדו"ח קובע גם, כי מגמת ההשקעות הטכנולוגיות באירופה במהלך 2004 נטתה לכיוון רכישות והשקעות בחברות בשלבי התרחבות.
קיטון במספר החברות
מדו"ח ההשקעות האירופיות בטכנולוגיה הנקרא Money for Growth 2005 עולה, כי בשנת 2004 התבצעו 4,563 השקעות במגזרי הטכנולוגיה, קיטון של 5% בהשוואה למעט יותר מ-4,800 השקעות ב-2003. ההשקעות בטכנולוגיה היוו 45% מכלל ההשקעות הפרטיות שנעשו באירופה, בדומה לשיעורן בשנת 2003. מספר החברות בהן הושקע הכסף צנח ב-11%, והגיע ל-2,972 חברות.
סכום ההשקעה נותר ענק
אך מנגד, 2004 הייתה השנה המוצלחת ביותר שנצפתה עבור כלל תעשיית ההון הפרטי באירופה: 36.9 מיליארד אירו הושקעו ביותר מ- 10,000 עסקאות, בכל המגזרים ובכל שלבי ההשקעה. לאחר שפל יחסי שחל בשנים האחרונות, נראה, כי מגזר הטכנולוגיה עלה על דרך המלך.
עם זאת, מבט מקרוב מצביע על כך שמנוע ההתאוששות מצוי במספר מצומצם של מגזרים ואיננו פרוש לכל רוחבה של תעשיית הטכנולוגיה. חלקו הארי של הגידול נצפה ברכישות הנהלה והשקעות בשלבי התרחבות, ורק חלק מינורי מההתאוששות מיוחס להשקעות בשלבים מוקדמים.
סקטור התוכנה פורח
ההשקעות במגזר התוכנה צמחו ב-81% והגיעו ל-1.7 מיליארד אירו, מה שמקבע את מעמדו כמגזר הפעיל ביותר, המושך יותר מרבע מכלל ההשקעות בטכנולוגיה. תחום התוכנה הוביל בהשקעות במונחים מספריים (29% מכלל העסקאות נעשו בתחום זה), ובעקבותיו מגזר הביוטכנולוגיה (17%). מגזר ספקי שירותי התקשורת היה הבא בגודלו מבחינת סך ההשקעות, עם גידול של 14.5% לסכום של 936 מיליון אירו.
לעומת זאת, במספר תחומי טכנולוגיה אחרים נצפה קיטון בהשקעות, כמו למשל המסחר האלקטרוני, שצנח ב-73%, בעיקר כתוצאה מנפילה בשיעור של 95% בתחום זה בבריטניה.
לדברי קית' ארונדייל, שהינו מוביל תחום ההון סיכון בקבוצת הטכנולוגיה הגלובלית של PwC, "אף על פי שהגידול הכללי בהשקעות האירופאיות בטכנולוגיה בשנת 2004 הוא מעודד, הנתונים על גיוסי הון חדשים מדליקים נורה אדומה. למרות היציבות שנצפתה בשנת 2004 בקרנות הון סיכון חדשות המיועדות להשקעות בחברות טכנולוגיות בשלבים המוקדמים ובשלבי ההתרחבות, חלקן בכלל גיוסי ההון סיכון הולך וקטן.
כתוצאה מכך, אם יימשך הגידול בהשקעות ההון סיכון (דוגמת זה שנצפה בשנת 2004), עלול להיווצר פער בין ההון הנדרש לבין ההון הזמין להשקעה. עם זאת, הצעות מוצלחות של טכנולוגיה בשלבים מוקדמים יוכלו למשוך ואכן ימשכו גיבוי הון סיכון, אם כי הסביבה התחרותית בה הן פועלות נותרת קשה מאד".
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
