צריכים מזומנים? הנחיות למשיכת 7,500 ש' מקרנות השתלמות בפטור ממס
כחלק מההקלות לצורך התמודדות עם משבר הקורונה, רשות המסים מפרסמת הבוקר הנחיות למשיכת עד 7,500 שקל מקרנות ההשתלמות בפטור ממס.
ב-29 ביולי 2020 פורסמה במסגרת חקיקת התוכנית לסיוע כלכלי, הוראת שעה לפיה, בתקופה שמיום 10 באוגוסט 2020 ועד ליום 9 בפברואר 2021, עובד או יחיד, יהיו רשאים למשוך כספים מקרן השתלמות, לרבות הפרשי הצמדה וכן ריבית ורווחים אחרים, בפטור ממס, וזאת גם אם טרם חלפו 6 שנים ממועד התשלום הראשון לחשבון (בקרנות השתלמות בעלות ותק של 6 שנים ומעלה ניתן למשוך את הכספים בפטור ממס ללא קשר להקלות החדשות). ההקלה תחול גם לגבי עובד או יחיד שהגיע לגיל הפרישה, אשר טרם חלפו 3 שנים ממועד התשלום הראשון לחשבון.
כל זאת, בתנאי שסך משיכת הכספים מכלל חשבונותיו של העובד או היחיד לא יעלה על 7,500 שקל בחודש מסוים ובהתקיימותם של לפחות אחד מהתנאים הבאים:
1. במהלך התקופה שמיום 1 במרס 2020 ועד ליום שבו הוגשה הבקשה למשיכת הכספים לקרן ההשתלמות, המושך או בן זוגו, פוטרו מעבודתם או יצאו לחופשה ללא תשלום.
2. ההכנסה החייבת החודשית הממוצעת של המושך ובן זוגו, ממשכורת, מעסק או משלח יד, החל ב-1 במרץ 2020 ועד לתום החודש שקדם ליום שבו הוגשה הבקשה לקרן ההשתלמות, פחתה ביחס להכנסה החייבת החודשית הממוצעת כאמור בשנת המס 2019.
ברשות המסים מבהירים כי הנחיות בעניין הועברו למנהלי קרנות ההשתלמות ואת הבקשות למשיכת הכספים בהתאם להוראת השעה יש להגיש למנהלי קרנות ההשתלמות אשר אף יטפלו בבקשות ולא למשרדי רשות המסים.
לפרטים נוספים באתר רשות המסים:
- 5.אשר 08/08/2020 12:28הגב לתגובה זועובד שנפגע קשה מאוד בעבודה ואין לא הכנסה אחרת לא צריך לקחת לו מס של 35 %מהמשיכה של קרן הפנסיה וחבל שכך נעשה מה עושים במקרה זה
- 4.גל עמית 07/08/2020 09:25הגב לתגובה זולמה לא מאפשרים לבצע משיכה פטורה ממס בתקופה זו ב
- 3.רונן 06/08/2020 20:54הגב לתגובה זובטרם יצא החוק. למה מי שמשך במרס כספי קה"ל כי לא הייתה לו ברירה שילם מס גבוה מכסימלי ומי שמושך היום "זכה" במס. אין היגיון פה, יש לזכות במס רטרו את כל מי שביצע פעולה זו החל מ-01.03.2020 בגלל פיטורין . מבקש מהמערכת להעביר מסר זה לרשות המיסים, על מנת שיוסיפו תיקון נוסף בימים הקרובים בהתאם.
- צודק לגמרי אבל לך תסביר לרשויות (ל"ת)מ 07/08/2020 09:38הגב לתגובה זו
- 2.חלי 06/08/2020 20:34הגב לתגובה זולפי דעתי הם מקשיים על אנשיים-תנו להם תכסף שהם חסכו ללחמם,
- 1.רוני 06/08/2020 15:24הגב לתגובה זוברצוני לפדות קרן השתלמות לא פעילה בת 19 שנים. יצאתי השנה לפנסיה, אני נכה, וחברת פסגות מתרתרת אותי כבר 4 חודשים ומסרבת לשחרר את הקרן , 215 ש"ח בסך הכול.
האם "הלוואה לכל מטרה" היא גלגל הצלה או הדרך המהירה לאבד את הבית?
בנק ישראל מקבע את ההקלות במינוף הנכס, והישראלים נוהרים להלוואות על חשבון הבית כדי לשרוד את יוקר המחיה. האם מדובר בפתרון רציונלי לחובות יקרים, או בסיכון לנכס היקר ביותר שלנו?
במציאות שבה האינפלציה דוהרת, יוקר המחיה מרקיע שחקים והריביות בכרטיסי האשראי נוסקות לשיאים חדשים, משקי הבית בישראל כבר מזמן "מנזילים" את הקירות שלהם כדי לשרוד את החודש, מאחדים חובות יקרים לתוך המשכנתא ומחפשים אוויר לנשימה. אך מאחורי ההחזרים המפתים, מסתתרת מציאות מורכבת של מינוף יתר וסיכון גובר לנכס היקר ביותר של המשפחה הישראלית.
המתמטיקה של השעבוד: 7% מול 16%
מתחילת 2022 ועד מחצית 2025, תיק ההלוואות לכל מטרה בשעבוד נכס עלה ב-33% והגיע ל-34 מיליארד שקל. ההודעה האחרונה מאותתת לציבור שהכלי הזה לגיטימי, לא זמני בלבד. בפועל, הציבור כבר מאמץ את האופציה. מתחילת 2025 נטלו משקי בית הלוואות משלימות מגובות דירה, המסווגות כהלוואות שלא למטרת מגורים, בהיקף של כ-6.6 מיליארד שקל.
בנובמבר 2025 לבדו נלקחו הלוואות כאלה ב-622 מיליון שקל, עלייה של כ-15% לעומת נובמבר 2024. קצב הנטילה הזה משקף שינוי בהתנהגות הפיננסית, בעיקר בקרב משפחות עם נכסים קיימים שמחפשות נזילות. בספטמבר 2025, למשל, היקף המשכנתאות הכולל חצה 64 מיליארד שקל, עם עלייה של 16.4% מתחילת השנה, וחלק ניכר מזה כולל הלוואות משלימות. הסיבה העיקרית היא עלות הכסף.
הלוואה לכל מטרה מגובה בדירת מגורים ניתנת כיום בריבית ממוצעת של כ-7% במסלול לא צמוד למדד, בהתאם לריבית בנק ישראל שעומדת על 4.5% וריבית הפריים על 5.75% נכון לנובמבר 2025. זאת בהשוואה לאשראי צרכני דרך חברות כרטיסי אשראי, שמגיע לריביות של 15%-16% ואף יותר. הפער הזה הופך את השעבוד לרציונלי עבור רבים, במיוחד בתקופה של יוקר מחיה גבוה ומחירי דירות שירדו מעט בסוף 2025. לדוגמה, משפחה עם הכנסה פנויה של 20 אלף שקל יכולה להחזיר עד 8,000 שקל חודשית על כלל ההלוואות, מה שמאפשר פריסה נוחה יותר מאשר הלוואה צרכנית קצרת טווח.
- מתנה או הלוואה? הכרעה במאבק בין החמות לכלה
- הלוואה פרטית או חוץ־בנקאית: כל מה שצריך לדעת לפני שמחליטים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם לבנקים יש אינטרס מובהק. נכס נדל"ני מספק בטוחה חזקה, שמפחיתה סיכונים ומאפשרת ריביות נמוכות יותר, פריסה ארוכה עד 30 שנה והקטנת הפרשות להפסדי אשראי. בסקר קציני אשראי של בנק ישראל לרבעון השני של 2025, נרשמה התמתנות בביקוש לאשראי לדיור, אך צפי לגידול מסוים באשראי צרכני, מה שמעיד על מעבר להלוואות מגובות נכס. עבור הלווים, זה אומר החזר חודשי נמוך יותר, למשל, הלוואה של 200 אלף שקל בריבית 7% ל-15 שנה תעלה כ-1,800 שקל לחודש, לעומת 2,500 שקל באשראי צרכני בריבית 15% ל-5 שנים.
האם "הלוואה לכל מטרה" היא גלגל הצלה או הדרך המהירה לאבד את הבית?
בנק ישראל מקבע את ההקלות במינוף הנכס, והישראלים נוהרים להלוואות על חשבון הבית כדי לשרוד את יוקר המחיה. האם מדובר בפתרון רציונלי לחובות יקרים, או בסיכון לנכס היקר ביותר שלנו?
במציאות שבה האינפלציה דוהרת, יוקר המחיה מרקיע שחקים והריביות בכרטיסי האשראי נוסקות לשיאים חדשים, משקי הבית בישראל כבר מזמן "מנזילים" את הקירות שלהם כדי לשרוד את החודש, מאחדים חובות יקרים לתוך המשכנתא ומחפשים אוויר לנשימה. אך מאחורי ההחזרים המפתים, מסתתרת מציאות מורכבת של מינוף יתר וסיכון גובר לנכס היקר ביותר של המשפחה הישראלית.
המתמטיקה של השעבוד: 7% מול 16%
מתחילת 2022 ועד מחצית 2025, תיק ההלוואות לכל מטרה בשעבוד נכס עלה ב-33% והגיע ל-34 מיליארד שקל. ההודעה האחרונה מאותתת לציבור שהכלי הזה לגיטימי, לא זמני בלבד. בפועל, הציבור כבר מאמץ את האופציה. מתחילת 2025 נטלו משקי בית הלוואות משלימות מגובות דירה, המסווגות כהלוואות שלא למטרת מגורים, בהיקף של כ-6.6 מיליארד שקל.
בנובמבר 2025 לבדו נלקחו הלוואות כאלה ב-622 מיליון שקל, עלייה של כ-15% לעומת נובמבר 2024. קצב הנטילה הזה משקף שינוי בהתנהגות הפיננסית, בעיקר בקרב משפחות עם נכסים קיימים שמחפשות נזילות. בספטמבר 2025, למשל, היקף המשכנתאות הכולל חצה 64 מיליארד שקל, עם עלייה של 16.4% מתחילת השנה, וחלק ניכר מזה כולל הלוואות משלימות. הסיבה העיקרית היא עלות הכסף.
הלוואה לכל מטרה מגובה בדירת מגורים ניתנת כיום בריבית ממוצעת של כ-7% במסלול לא צמוד למדד, בהתאם לריבית בנק ישראל שעומדת על 4.5% וריבית הפריים על 5.75% נכון לנובמבר 2025. זאת בהשוואה לאשראי צרכני דרך חברות כרטיסי אשראי, שמגיע לריביות של 15%-16% ואף יותר. הפער הזה הופך את השעבוד לרציונלי עבור רבים, במיוחד בתקופה של יוקר מחיה גבוה ומחירי דירות שירדו מעט בסוף 2025. לדוגמה, משפחה עם הכנסה פנויה של 20 אלף שקל יכולה להחזיר עד 8,000 שקל חודשית על כלל ההלוואות, מה שמאפשר פריסה נוחה יותר מאשר הלוואה צרכנית קצרת טווח.
- מתנה או הלוואה? הכרעה במאבק בין החמות לכלה
- הלוואה פרטית או חוץ־בנקאית: כל מה שצריך לדעת לפני שמחליטים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם לבנקים יש אינטרס מובהק. נכס נדל"ני מספק בטוחה חזקה, שמפחיתה סיכונים ומאפשרת ריביות נמוכות יותר, פריסה ארוכה עד 30 שנה והקטנת הפרשות להפסדי אשראי. בסקר קציני אשראי של בנק ישראל לרבעון השני של 2025, נרשמה התמתנות בביקוש לאשראי לדיור, אך צפי לגידול מסוים באשראי צרכני, מה שמעיד על מעבר להלוואות מגובות נכס. עבור הלווים, זה אומר החזר חודשי נמוך יותר, למשל, הלוואה של 200 אלף שקל בריבית 7% ל-15 שנה תעלה כ-1,800 שקל לחודש, לעומת 2,500 שקל באשראי צרכני בריבית 15% ל-5 שנים.
