ייעוץ פיננסי הלוואה עסקה
צילום: Istock

התנהלות כלכלית בזמן משבר

המשבר הכלכלי תפס את עמישראל לא מוכן - הלוואות גדולות, משכנתא, והוצאות שעולות על ההכנסות - מה אפשר לעשות?
צחי אפרתי | (2)
נושאים בכתבה משבר

משבר הקורונה תפס חלק גדול מאזרחי המדינה לא מוכנים כלכלית למשבר כה משמעותי - עצירה חדה ופתאומית בפעילות המשק, שלא נראתה לאורך עשורים רבים, יש שיטענו אולי מקום המדינה.

משבר הקורונה מאלץ אותנו לעבור שינוי מהותי באורח החיים, ממצב של ביקורים תכופים בקניונים, בתי קפה, קולנוע וכו' עברנו במהירות למצב של סגר בבתים; ממצב של תכנון חופשת קיץ באירופה או חוף מבטיח ברחבי העולם, פתאום ללכת לעבודה נראה כמו חלום של רוב אזרחי מדינה. כן, רובנו שוהים בבית ומתגעגעים לשגרה המוכרת והידועה. יחד עם זאת משברים הם הזדמנות נהדרת לחשבון נפש אך גם חשבון כלכלי, ועל אף המצוקה הכלכלית שרבים חווים יש מספר דברים שאפשר לעשות כבר עכשיו בכדי להקל על המצוקה התזרימית הצפויה.

מספר המלצות אופרטיביות:

ההמלצה הראשונה הינה התאמת אורח החיים לרמת השכר המשפחתית, יש לעבור על דפי הבנק וכרטיסי האשראי, לפתוח קובץ אקסל או על דף נייר ולרשום הכנסות מול הוצאות, במידה ויש פער שלילי וההוצאות גדולות מההכנסות באופן קבוע לעשות שינוי, הלוואה איננה פתרון שמטיב אתכם, ובמקרים כאלו יש לקבל הכרעות קשות אך מתבקשות. בתקופות של גאות הכסף הופך נגיש ביותר, האשראי בבנק זמין ומגוון האופציות בחוץ הולך וגדל, אך מדיניות של הלוואות זו חרב פיפיות בימים סגרירים - אז הבנקים והמלווים עוצרים הלוואות, ואתם צריכים להחזיר את הכסף. אי אפשר לגלגל בקלות.

אין פתרון קסמים - אפשר לנסות למצוא מקום עבודה מתגמל יותר, אם כי עכשיו זה יהיה קשה עוד יותר. דרך נוספת הינה למצוא עבודה נוספת אך פתרון זה טומן בחובו ויתור משפחתי ואישי. פתרון אפשרי נוסף - צמצום הוצאות  מהותי. לעיתים זה מרגיש כואב וקשה אך במקרים רבים זה ריאלי ואפקטיבי - החלפת רכב, הקטנת הוצאות לפי סדר העדיפויות האישי שלכם ואפילו החלפת דירה (בשכירות) או הרחבת טווח המשכנתא. 

המלצה שנייה וחשובה היא איך משתמשים נכון בכסף העומד לרשותנו, בהרבה מקרים רוב הכסף משמש אותנו לקיום בסיסי ולעיתים אף לא מספיק, אך יש חשיבות גבוה בחלוקה נכונה של העוגה הכלכלית ומתבססת על קריטריונים ברורים ומעט טעם אישי - 70%-60% צריכה שוטפת - שכ"ד, רכב, אוכל, חשמל, וכו'. כסף שמשמש אותנו לקיום החודשי שלנו.

20%-10% מהכסף יוקצו להשקעה וצמיחה - חופשות, לימודים והתפתחות אישית. כלומר כסף שיניב ערך גבוה בעתיד, יאפשר להגדיל את כמות הכסף שנרוויח בעתיד. 20%-10%  נוספים - חסכון, יש להשקיע את הכסף בתבונה לפי אהבת הסיכון האישית שלכם, כל השקעה מניבה סיכון מול סיכוי.

המלצה שלישית הינה לנצל את הזמן שלרשותכם ולעשות חשבון כלכלי מדוקדק על ההוצאות, יש מגוון רחב של הוצאות שניתן לצמצם, ביטוחים כפולים או מיותרים, מחירי תקשורת שניתן להתמקח, מחזור משכנתא שהפך לטרנד חזק בשנה האחרונה (בהנחה שלא יהיו שינויים משמעותיים בריביות בעקבות משבר הקורונה), הלוואות קיימות שניתן לשפר, החזרי מס, קניות בדקה 90, רכישה עם קופונים, מועדוני לקוחות, מעבר למוצרים תחליפיים, ובנוסף לערוך השוואת מחירים קפדנית תפחית עלויות (גם לא להגזים בחיפושים).

קיראו עוד ב"צרכנות פיננסית"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    דירה=קורת גג 17/03/2020 19:01
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • 1.
    יוסי 17/03/2020 10:43
    הגב לתגובה זו
    אין לאין לרדת רק לעלות
הלוואות
צילום: FREEPIK

לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם

מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות 

ענת גלעד |
נושאים בכתבה הלוואות עמלות


בעת בחינת הצעה למימון, הנתון הראשון שאליו העין נמשכת הוא הריבית הנקובה. עם זאת, בעולם ההלוואות ובמיוחד בתחום החוץ בנקאי, הריבית היא רק מרכיב אחד במשוואה. כדי להבין כמה ההלוואה שתכננתם לקחת עולה לכם באמת, יש להכיר את המנגנונים השקופים שמייקרים את העסקה, ואת המדדים שמאפשרים השוואה אמיתית בין הצעות שונות. 


העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק

המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025), 

בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.


מלכודת המדד

עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.

לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.