קידוח נפט
צילום: Zbynek Burival

אקסון מובייל הפילה ב-22% את רציו פטרוליום, בשותפות מנסים לטעון שזה לא נורא. מה היא תנסה לעשות?

אקסון והשותפים ברישיון השקיעו בשנים האחרונות משאבים רבים בניתוח הנתונים הקיימים בבלוק ובכל זאת החליטו לעזוב; האם הבלוק לא כל כך נחשק? רציו פטרוליום ניסתה להסביר בשיחת משקיעים: "יש סנטימנט חיובי בשוק הנפט והגז העולמי ולכן נחפש מפעיל חדש"
עדן ספיר |
נושאים בכתבה רציו פטרוליום

לקראת מועד החלטת השותפים על קידוח נוסף בבלוק Kaieteur בגיאנה, הודיעה אקסון מוביל EXXON MOBIL לשותפים כי בלוחות הזמנים הנוכחיים היא אינה יכולה להתחייב לקידוח נוסף בשטח הבלוק. כתוצאה מכך, ובהתאם להסכם העברת הזכויות בין הצדדים, אקסון והס (Hess) יצאו מהבלוק וישיבו את הזכויות שהן מחזיקות בבלוק לרציו גיאנה רציו פטרול יהש 5.28% ל-Cataleya Energy אשר יחזיקו כל אחת ב-50% מהזכויות בבלוק כך שרציו גיאנה תהיה המפעילה.

בהתאם לתנאי הסכם גיאנה, לאחר הגשת בקשה למעבר לתקופת ההארכה השנייה של הסכם גיאנה, על השותפים בבלוק להודיע למדינה אם בכוונתם לבצע קידוח נוסף בבלוק עד לחודש פברואר 2025. ככל שיחליטו על ביצוע קידוח נוסף, יש לבצעו עד לחודש פברואר 2027. עוד נמסר מהחברה כי לאור הפוטנציאל הרב שרואה הצוות הטכני של רציו גיאנה בבלוק, תמשיך רציו גיאנה לקדם את העבודות בבלוק ולפעול לצירוף שותף נוסף או מספר שותפים נוספים כאשר הכוונה שאחד מהם יהיה המפעיל בבלוק, במטרה לבצע בו קידוח נוסף. בהקשר זה יצוין, כי רציו גיאנה נמצאת במגעים בשלבים שונים עם חברות אנרגיה בנוגע להצטרפותן לבלוק. 

אקסון והשותפים ברישיון השקיעו בשנים האחרונות משאבים רבים בניתוח הנתונים הקיימים בבלוק, במטרה להגדיל את סיכויי ההצלחה של קידוח האקספלורציה הבא ולמצוא תגלית מסחרית ראשונה בבלוק. העבודות כללו בין היתר: פענוח מחדש של סייסמיקה 3D, כולל עבודות אינוורסיה; ניתוח כלל הלוגים שנאספו בקידוח טנג'ר1; אנליזות מתקדמות לדוגמאות הסלע והנוזלים שנאספו בקידוח ועדכון מודלים קיימים. עד כה הושקעו ברישיון כ-161 מיליון דולר. חלקה של רציו עומד על 28 מיליון דולר - יתרת חלקה שולם על ידי אקסון והס.

לטענת רציו פטרוליום, בשיחת משקיעים שביצעה, לנוכח הסנטימנט החיובי בשוק הנפט והגז העולמי ומידת העניין של מפעילות בינלאומיות באזור גיאנה, רציו תמשיך לקדם את הפעילות בבלוק במטרה למצוא מפעיל חדש ולקדם כאמור קידוח נוסף. במהלך חודש ספטמבר נסגר מכרז לרישיונות חיפוש חדשים בים. "מבחינת ההתחייבויות במדינה, הקידוח בבלוק צריך להיעשות עד 2027. בבלוק כרגע לא צפויות הוצאות משמעותיות. עיקר ההשקעות שלנו בתקופה הזו יהיו השקעות של פיתוח עסקי. לאורך השנים יצרנו קשרים מאוד חזקים עם התעשייה העולמית. עיקר הפוקוס שלנו יהיה להכניס מפעיל חדש, מוסרים מהחברה.

מעבר לכך, רציו התקשרה עם חברת האנרגיה הפיליפינית Gas and Oil Prime, בהסכם העברת זכויות ב-76 Contract Service. בהתאם לתנאי ההסכם, רציו, המחזיקה ב-70% (מתוך 100%) מהזכויות ב-76SC, תעביר 35% (מתוך 100%) מזכויותיה ב-76SC ל-PRIME בתמורה להחזר חלקה היחסי של PRIME בהוצאות העבר ב-76SC, בהיקף של כ-748.6 אלף דולר.

מבנה הבעלות החדש:

רציו פטרוליום (מפעיל) תחזיק 35%

Prime Oil &Gas תחזיק 35%

נאוויטס פטרוליום תחזיק 30%

בלוק Kaieteur שבגיאנה

בלוק Kaieteur שבגיאנה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.

אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.