אורמת חתמה על עסקאות של 100 מיליון דולר בניו זילנד ואינדונזיה - השוק לא מתרגש
חברת האנרגיה המתחדשת הישראלית אורמת טכנו 0.9% אורמת טכנו (US) הדואלית, העוסקת בפיתוח וייצור טורבינות כח להספקת אנרגיה חשמלית, ובפיתוח פרויקטי אנרגיה חילופית, חתמה על שני חוזים- אחד עם חברת Contract Energy הניו זילנדית והשני עם Sarulla Operations באינדונזיה. אבל המניה לא מגיבה לדיווח. הסיבה היא שלא מדובר בחוזים בהיקפים של החוזים שהחברה כבר חתמה בשנים קודמות עם הלקוחות במדינות הללו. השוק כבר ראה חוזים של 200-300 מיליון דולר, ולכן הסכום כעת הוא יחסית נמוך עקב שער הדולר.
בכל מקרה, החוזה עם Contact Energy הוא חוזה לתכנון, רכש והקמה (EPC) עבור תחנת כוח גיאותרמית חדשה בעלת הספק מקסימום של עד של 59 מגה-וואט בניו זילנד. זהו החוזה השלישי מסוגו של אורמת עם החברה הניו זילנדית. אם כי החוזים הקודמים נחתמו לפני עשר שנים.
החוזה השני הנו לאספקה של 6 מגה-וואט עם חברת Sarulla Operations Ltd באינדונזיה. אורמת תשדרג את מכלולי הטורבינות כחלק מעבודות השיקום המתבצעות לשיפור ביצועי תחנת הכוח.
דורון בלשר מנכ"ל החברה: "החתימה על החוזים החדשים עם לקוחות אשר נחתמו עמם מספר פרויקטים בעבר מעידה על מערכת היחסים ארוכת הטווח שלנו עם לקוחותינו ועל הטכנולוגיה המוכחת שלנו".
- אורמת: למרות קיטון של 3.8% במגזר החשמל, הרווח הנקי זינק ב-26%
- מנכ"ל אורמת: "הטיוטה של הסנאט חיובית עבורנו, הרווחיות תשתפר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"החתימה על שני חוזים אלה מגדילה את צבר מגזר המוצרים שלנו לכ-150 מיליון דולר, הגבוה מאז 2020, והם צפויים לתרום משמעותית להכנסות ולרווח של מגזר המוצרים. לאחר ההשפעה הממושכת שהייתה למגפת הקורונה על מגזר המוצרים שלנו."
אורמת נסחרת בנאסד"ק ובת"א ושוויה עומד כיום כל 5.4 מיליארד דולר. מניית החברה נסחרת כעת בשער של כ-97.2 דולר למנייה, עלייה של 44% ב-12 החודשים האחרונים. בדוחותיה לרבעון השני של 2022, החברה הכתה את התחזיות עם רווח של 0.22 דולר למניה, מעל קונצנזוס האנליסטים צפי ל-0.2 דולר. ההכנסות עלו ב-15.1% ל-169.1 מיליון דולר. הסיבה? אורמת נהנית ממחירי האנרגיה שעלו ועלו.
אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם
אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון
ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.
גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי
פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.
החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.
מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף
נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.
- שר האנרגיה: "בזן תשוב לפעול תוך פחות מ־30 יום"
- שר האנרגיה: "האוצר הפגין חוסר אחריות עם שברון"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.
