"הסינים יוצאים מהסגר, המלחמה נמשכת. מחיר הדלק ימשיך לעלות"
מחיר ליטר בנזין 95 אוקטן יעלה מחר בחצות ב-66 אגורות ויגיע ל-7.72 שקל לליטר – לא רחוק ממחיר השיא שנרשם לפני כעשור - 8.25 שקל לליטר באוגוסט 2012. אם מנטרלים את ההקלה הזמנית שהעניק שר האוצר לציבור בדמות חצי שקל לליטר, אז מחיר הדלק מחר בערב כבר היה מתקרב לכדי שלוש אגורות מהשיא. אבל "אל דאגה", נראה שכבר בשבועות הקרובים נתקרב עוד לאותו שיא, ואולי אפילו נחצה אותו, ואותם 4.79 שקל ששילמו על ליטר רק במאי 2020, יהיו זיכרון רחוק ועמום.
האם יש סיכוי לראות איזושהי ירידה במחירים בתקופה הקרובה, נשאל בראיון זום לביזפורטל בן פנחס, סמנכ"ל הפיתוח העסקי של חברת קומודקס, שעוסקת בייעוץ וגידור בתחום הסחורות, ושותף בקרן הסחורות EMA קומודיטיז. "תראה, לצערי זה לא כל כך נראה קרוב. אני מקווה שתהיה לפחות איזושהי התמתנות, אבל לטווח הקצר זה נראה שאנחנו נמשיך למעלה".
-האם לממשלה יש אפשרות להילחם בעלייה הזאת שתלויה במחירי הדלקים בעולם?
"מחירי הדלק מורכבים מנוסחה יחסית פשוטה, אבל היא מורכבת בצורה כזאת שאנחנו באמת תלויים במחירי הבנזין בים התיכון, וכרגע 'חטפנו' עלייה של 20% באותם חמישה ימים בהם מחשבים את הנוסחה, לעומת החודש הקודם, ובסופו של דבר, יחד עם כל המיסים (כולל עליית שער הדולר ביחס לשקל, א"כ), הדבר הזה נכנס פה לעלייה של כמעט 9.5%".
לדברי פנחס, "כמו שראינו במהלך אפריל שהממשלה באה ואמרה - אני מוכנה לוותר על הכנסה נוספת של מיסים ובעצם להוריד את המס - 50% מהמחיר הוא בעצם מס (בלו, א"כ). בשנת 2021 נהנתה המדינה מקרוב ל-22 מיליארד שקל הכנסות מדלק. זה לפני העליות. אני מניח שהשנה נהנה יותר. מה שהממשלה יכולה לעשות זה בעצם לוותר קצת על ההכנסות האלו. זה הדבר היחידי שהיא יכולה".
- סלע נדל״ן: רווח נקי תפעולי של 62 מיליון שקל - החברה הכריזה על דיבידנד
- מחירי הדלק יישארו ללא שינוי בחודש אוקטובר - למרות התחזקות הדולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
-לא נראה שלמדינה יש איזה אינטרס שמחיר הדלק ירד, כי היא נהנית מכל עלייה בזכות המע"מ
"בעצם המדינה תרוויח פחות. אם המדינה הייתה אומרת לעצמה - אני מעוניינת להרוויח את אותו הסכום שהרווחתי ב-2019, 2018 או 2017, מה שנקרא לעשות חלוקה נחמדה - חלק לאזרחים וחלק להגדיל את ההכנסות, אז זה נחמד, אבל זה כמובן לא ריאלי. המדינה רוצה להרוויח כמה שיותר. אז יש פה איזושהי מלחמה. אני מקווה שהחצי שקל שהורידו אותו, יאריכו אותו לחודשים הבאים. הוא היה טיפה בים, אבל זה משמעותי בסוף - כל חצי שקל לכאן או לכאן עושה את העבודה. אין ספק שמאז פרוץ המלחמה ברוסיה ועליית מחירי האנרגיה בעולם ובאירופה בפרט, זה כרגע בטל בשישים. אני מזכיר שהסינים נמצאים בסגר וצפויים להשתחרר ב-1 ביוני וכמובן להעמיס משמעותית על הביקוש העולמי. כשהסינים ישתחררו, מצד אחד צפויה לנו עלייה גבולה בביקושים, ומצד שני הצד הפסיכולוגי - יש לנו כמובן איזשהו חשש ממיתון בעקבות כל העליות והאינפלציה".
פנחס גם מתייחס לחוסר התחרות בתחום הדלקים בישראל, והאם זו העת להשקיע בסקטור האנרגיה? צפו בראיון TV
.
- 2.e 01/01/2025 19:23הגב לתגובה זוe
- 1.גם הבורסות יעלו (ל"ת)שושנה 31/05/2022 02:33הגב לתגובה זו

דוראד יוצאת לדרך עם תחנת הכוח השנייה: הדירקטוריון אישר את הקמת "דוראד 2"
לאחר שינוי התקנון וגיבוש גוש הרוב, אושר תכנון וביצוע הרחבה של כ-640 מגה-ואט בהשקעה של כ-3 מיליארד שקל; החברה התחילה להיערך ברמה הפרקטית: מצד אחד לארגן את המימון מול הבנקים והגורמים המממנים, ומצד שני להבטיח מקום אצל יצרני הטורבינות בעולם
אמש אושרה באופן רשמי יציאתה לדרך של תחנת "דוראד 2" - פרויקט ההרחבה הגדול של תחנת הכוח הפרטית באשקלון. מדובר בהוספה של טורבינה חדשה שתגדיל את כושר הייצור של התחנה בכ- 640 מגה-ואט, כך שסך ההספק יעמוד על כ-1.5 ג׳יגה-ואט. מדובר על מהלך שיהפוך את דוראד לאחת מהתחנות הגדולות והמרכזיות במשק הישראלי. היקף ההשקעה מוערך בכ- 2.5-3 מיליארד שקל.
המהלך התאפשר לאחר שבתחילת ספטמבר הנוכחי שונו סעיפי התקנון של החברה באסיפת בעלי המניות, מהלך שהוביל לכך שגוש הרוב החדש - המורכב מאלומי לוזון, המדינה (באמצעות קצא״א) וחברת הפניקס : מחזיק בלמעלה מ-80% מהזכויות. שינוי זה ניטרל את יכולתה של אדלטק, שמחזיקה כ-19% בלבד, להטיל וטו על החלטות מהותיות. למעשה, לראשונה בתולדות דוראד נוצר רוב יציב וברור שמסוגל להוציא לפועל מהלכים אסטרטגיים, ובראשם הרחבת התחנה.
במקביל לאישור העקרוני, החברה החלה לבצע את הצעדים המעשיים הנדרשים: גיבוש תקציב ראשוני לקראת סגירה פיננסית מול בנקים וגופים מוסדיים, ושריון "חלון ייצור" אצל ספקי ציוד טורבינות בינלאומיים. מדובר בשני שלבים קריטיים, האחד כדי להבטיח את מקורות המימון להקמה, והשני כדי להבטיח שלא ייווצר עיכוב של שנים בשל עומס ההזמנות בשוק העולמי. הפרויקט צפוי לתרום באופן מהותי ליציבות משק החשמל בישראל.
ההוספה של מאות מגה-ואט לרשת בארץ תאפשר פיזור עומסים יעיל יותר בימי חום כבד ובאירועי חירום, ותקטין את הסיכון למחסור בהספק. בנוסף, בהיבט הכלכלי, הגדלת התחרות והיכולת של תחנות פרטיות לספק יותר חשמל עשויה להוביל בטווח הבינוני לבלימת עליות תעריף ואולי אף לירידה במחירים. כמו כן, המהלך מחזק את מעמדה של קבוצת לוזון בתחום האנרגיה ומבסס אותה כאחת מהשחקניות המרכזיות במשק. צירוף הפניקס והמדינה לגוש הרוב מעניק לחברה יציבות נוספת מול לחצים חיצוניים, ומאותת לשוק על ביטחון גבוה בהיתכנות הכלכלית של ההרחבה.
- גוש הרוב מתחזק בדוראד: לוזון-אלומי משנה את מאזן הכוחות
- הפניקס ולוזון מעמיקים את ההחזקה בדוראד - ואדלטק מאבדת את יכולת הבלימה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, אדלטק נותרה כעת במיעוט ללא יכולת ממשית להשפיע, ותיאלץ לשקול את דרכה מחדש: בין אם משפטית או עסקית. עם זאת, הדרך ל"דוראד 2" עדיין לא פשוטה. החברה מציינת כי ההקמה מותנית בקבלת היתרי בנייה, בהשגת מימון בהיקפים גדולים, ובהתמודדות עם רגולציה מסוימת. כל עיכוב באחד מאלה עלול לדחות את לוחות הזמנים. בשוק מעריכים כי גם אם הכל יתנהל חלק, הפרויקט יגיע לשלב הפעלה מסחרית רק בעוד מספר שנים.

עשור למתווה הגז: ישראל ביססה עצמה כמעצמת אנרגיה אזורית
מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פוסטר, מנכ"ל איגוד חברות הגז, מסכמים עשור למתווה הגז, מביטים על המשק קדימה, ומסבירים מדוע ייצוא גז זה אינטרס ישראלי
עשור חלף מאז שאושר מתווה הגז, שהפך את ישראל לשחקנית משמעותית בזירה האנרגטית האזורית והבינלאומית. בפאנל שנערך במסגרת כנס האנרגיה של ביזפורטל, התארחו מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פוסטר, ומנכ"ל איגוד חברות הגז, לדבר על העשור שעבר, ועל זה שיבוא.
בר יוסף הזכיר את נקודת המוצא: "ב־2015 היינו מדינה עם אסדה אחת, צינור אחד ומאגר אחד. חשבנו שזה מספיק, אבל זה היה מסוכן מאוד. ללא המתווה לא היה לווייתן, לא כריש, ולא תחרות. היום אנחנו במקום אחר לחלוטין עם ביטחון אנרגטי גבוה, מחירים מהנמוכים ב־OECD, ויכולת לספק חשמל גם בעיצומה של מלחמה בלי הפסקות חשמל". לדבריו, הציבור נהנה מהפירות לא רק במחירי החשמל אלא גם בהכנסות המדינה ובשיפור היחסים עם שכנותיה.
פוסטר הרחיב: "בשלוש השנים האחרונות אני מסתובב בעולם, אין מדינה שהתקדמה בקצב כזה בפיתוח משק הגז כמו ישראל. למרות המחאות והעיכובים, זהו סיפור הצלחה בינלאומי". לדבריו, בעשור האחרון נכנסו לקופת המדינה כ־31 מיליארד שקלים, וכיום זורמים כחצי מיליארד שקל בחודש מהכנסות הגז. "מעבר לכך, הפחתנו פליטות מזהמים בצורה דרמטית: 90% פחות תחמוצות גופרית, 80% פחות תחמוצות חנקן ו־44% פחות פחמן דו חמצני".
- עמק המעיינות ובית שאן מתחברים לגז הטבעי
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יצוא מול צרכים מקומיים: "זה לא משחק סכום אפס"
בציבור עלתה לא אחת ביקורת על כך שישראל מייצאת גז במקום לשמור אותו לדורות. בר יוסף דחה את הטענה: "היכולת להפיק גז תלויה גם בביקוש. היצוא, בעיקר למצרים, מאפשר הרחבת כושר ההפקה, כך שגם בשעת חירום יש למדינה אלטרנטיבות. כשמאגר אחד נפגע, מאגרים אחרים שנבנו בזכות היצוא נכנסו לפעולה".