יוסי אבו , מנכ"ל דלק קידוחים
צילום: דלק קידוחים

יוסי אבו: "זהו רבעון שיא שמסמן את כיוון הצמיחה של משק הגז"

דלק קידוחים פרסמה תוצאות כספיות שמראות גידול של 13% בהכנסות שהסתכמו ב-124.5 מיליון דולר, הירידה ברווח נבעה ממכירת החזקות חד פעמית ברבעון המקביל
גיא עיני | (1)

דלק קידוחים יהש פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי של השנה שמראות הכנסות בסך 124.5 מיליון דולר ממכירות גז ונפט לעומת 109.5 מיליון דולר ברבעון המקביל, גידול של 13%. אולם הרווח הנקי ירד ל-74.1 מיליון דולר לעומת 616.6 מיליון דולר אשתקד, קיטון של 88%.

על פי החברה, הקיטון ברווח נובע בעיקר מרווח בסך של כ-567 מיליון דולר ממכירת החזקות, אשר נרשם ברבעון המקביל אשתקד. כלומר בניטרול סעיף זה הרווח של החברה היה 49.6 מיליון דולר.

הרווח התפעולי ירד לסך של 81.1 מיליון דולר לעומת 626.1 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2017, קיטון של 87%.דלק מדווח כי עלות הפקת הגז לרבעון השלישי של שנת 2018 הסתכמה לסך של כ- 6.7 מיליון דולר לעומת סך של כ- 7.1 מיליון דולר, בתקופה המקבילה אשתקד.

הוצאות פחת, אזילה והפחתות לרבעון השלישי של שנת 2018 הסתכמו לסך של כ-13 מיליון דולר לעומת סך של כ-25 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הירידה בהוצאות האמורות נובעת בעיקר מעדכון התחייבויות סילוק נכסי נפט וגז אשר נרשמה בתקופה המקבילה אשתקד.

הגזרה הבינלאומית

החברה דיוחה על חתימה על הסכם נוסף למכירת גז טבעי למפעלי ים המלח הירדניים Arab Potash  ו-Jordanian Bromine, במסגרתו תמכורנה השותפות בתמר עוד כ-BCM1 במהלך כל תקופת ההסכם.

בנוסף, עדכנה דלק קידוחים על התקדמות במגעים עם ממשלת קפריסין לשיפור התנאים הפיסקליים שיאפשרו את פיתוח מאגר אפרודיטה.

במהלך ספטמבר השנה חתמו דלק קידוחים ונובל אנרג'י, יחד עם שותפתן המצרית, על הסכם לרכישת 39% בצנרת EMG. במסגרת העסקה תקבלנה הרוכשות את הזכות הבלעדית לחכור ולהפעיל את צינור הגז הטבעי הימי שבבעלות EMG, המחבר בין אשקלון למערכת ההולכה המצרית באזור אל-עריש. צנרת EMG תאפשר  הזרמת גז טבעי ממאגרי תמר ולוויתן למצרים במסגרת הסכמי דולפינוס (Dolphinus Holdings Limited), בהם סוכם על אספקת גז ממאגרי תמר ולוויתן בהיקף של 64BCM בסך מוערך של 15 מיליארד דולר, וזאת כבר בתחילת שנת 2019.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אבירם 03/12/2018 12:03
    הגב לתגובה זו
    הפסקתם לחלק???
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.

גג סולארי (X)גג סולארי (X)

מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?

החל מהחודש, כל היתר בנייה כולל התקנת פאנלים - ניתוח עלויות, תמריצים והשלכות כלכליות



רן קידר |
נושאים בכתבה אנרגיה מתחדשת

התקנות החדשות של משרד האנרגיה והתשתיות ומינהל התכנון מחייבות התקנת מערכות פוטו-וולטאיות על גגות מבנים חדשים. החובה חלה על  מעל 10,000 בתים פרטיים בשנה ועל בניינים מסחריים. המטרה להגביר את ייצור האנרגיה המתחדשת ל-30% מצריכת החשמל עד 2030, תוך חיסכון של 35,000 דונם קרקע לשדות סולאריים. הסיכוי שיעמדו ביעד הזה הוא נמוך. 

מכל מקום, השינוי משפיע על תהליכי אישור בנייה, ומעלה את עלויות הפרויקטים ב-4,000 עד 5,00 שקל ליחידת דיור. כן, עוד סיבה לקבלנים להקים את מחירי הדירות. 

התקנות אושרו ביוני על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, לאחר דיונים שהתמקדו בהיתכנות טכנית וכלכלית. עד 2040, צפויות להתווסף 3,500 מגה-וואט הספק סולארי מגגות, בהשקעה שנתית של 700 מיליון שקל. זהו צעד ראשון בהחלפת דודי שמש בפאנלים משולבים עם משאבות חום, כפי שמומלץ בדו"ח משרד האנרגיה שפורסם לאחרונה. על הדרך הסבירו לנו שדודי שמש מאוד לא יעילים.  

החובה חלה על בתים פרטיים צמודי קרקע עם גג מעל 100 מ"ר, ועל מבנים לא למגורים כגון מחסנים ומשרדים עם גג מעל 250 מ"ר. בנייני מגורים משותפים פטורים בשלב זה, אך תוכנית להרחבת החובה אליהם צפויה ב-2026. הפטורים כוללים מבנים היסטוריים, סככות ללא קירות, גגות בקו חוף ראשון או כאלה שאינם מתאימים מבחינה סטטית להתקנה. ועדות תכנון מקומיות יבדקו פניות לפטור, אך ההערכה היא שרק חלק קטן יזכה לפטור, כדי למנוע ניצול לרעה.

במבנים עם גג בשיפוע, ההתקנה תותאם לזווית אופטימלית של 30-35 מעלות, עם דרישה לשמירה על עמידות בפני רוחות של 120 קמ"ש. רשויות מקומיות יקבלו כלים דיגיטליים לבדיקת היתכנות, כולל מיפוי שמשי שמבוסס על נתוני מטאו-טק של משרד האנרגיה.