כבר לא צריך בנקים: ההבטחה הגדולה של מטבע הביטקוין

ביטקוין הוא סוג חדש של כסף. בדיוק כמו הכסף שאנחנו מכירים, יש לו מטרה אחת – לקבל אותו כתשלום
מני רוזנפלד | (1)

ביטקוין הוא סוג חדש של כסף. בדיוק כמו הכסף שאנחנו מכירים, יש לו מטרה אחת – לקבל אותו כתשלום על עבודה, שירותים או מוצרים שאנחנו מציעים, ולאחר מכן לשלם באמצעותו עבור מוצרים ושירותים שאנו זקוקים להם. אבל, ביטקוין בא למלא תפקיד זה בצורה יותר טוב מהכסף המסורתי. 

קודם כל, ביטקוין הוא דיגיטלי. במובן זה הוא שונה ממטבעות שהיו נהוגים בעבר כגון זהב, אבל לא שונה בהרבה מהכסף הממשלתי בו אנו משתמשים כיום, שאינו אלא שורת מידע דיגיטלי במסד הנתונים של הבנקים.

מה שמייחד את ביטקוין הוא שהוא גם מבוזר, כלומר, אינו נתון לשליטה מרכזית כלשהי. הוא אינו זקוק למדינה שתנפיק אותו, או לבנק ששומר על הכסף ומתווך בעסקאות. במקום זאת, ביטקוין מופעל ע"י רשת מחשבים שיתופית המבוססת על תוכנה חופשית, ואוסף חוקים ידוע – פרוטוקול – שעליו מסכימים כל המשתמשים במטבע. האדם הפשוט מסוגל להחזיק ביטקוינים אצלו, ולהעביר אותם דרך האינטרנט בלחיצת כפתור – בכל סכום, לכל מרחק וללא תלות בשום גורם מתווך.

גם ההנפקה הראשונית של מטבעות הביטקוין מתבצעת בצורה מבוזרת – ע"י מחשבים בכל רחבי העולם המבצעים חישובים שעוזרים למערכת לשמור על סדר, וכתמורה על עבודתם מקבלים תגמול בדמות ביטקוינים חדשים שנוצרים. כל אחד רשאי להצטרף לרשת, לתרום את חלקו ולקבל תגמול – אך אין צורך להשתתף בתהליך זה, הקרוי "כריה", בשביל להשתמש בביטקוין (למעשה, עבור רוב האנשים זה לא מומלץ ולא כדאי כלכלית, עקב עלויות הפעלת הציוד).

אז למה צריך את זה?

מכיוון שניתן להשתמש בביטקוין ללא צורך בבנק, חסמי הכניסה נמוכים ואין בעיות של קושי בהתניידות. לכן המערכת תחרותית, ועלויות השימוש בה אינן מבוססות על קופונים שגוזרים מתווכים ועל משכורות לפקידים. מכיוון שתשתית המערכת מבוססות על טכנולוגיה דיגיטלית חדשנית, עלויות ההפעלה נמוכות ולכן ניתן להשתמש בביטקוין בקלות וביעילות. כמו כן התשתית של ביטקוין מבוססות על קריפטוגרפיה ולכן מאובטחת מטבעה.

אין צורך לסמוך באופן מלא על גורם אחד שיבצע את עבודתו נאמנה, ואין סכנה שרשלנות או זדון מצידו יגרמו לפגיעה במשתמשים במטבע. אין גם חשש שתקלה טכנית תגרום להשבתה זמנית של הפעילות. קיים לו"ז ידוע מראש עבור כניסת ביטקוינים חדשים למחזור, המגביל את סך המטבעות שיהיו קיימים אי פעם – מה שמונע שחיקה בערך המטבע.

מבחינה אידיאולוגית, יש חשיבות להעצמה האישית הנובעת מהיכולת לנהל כספים באופן עצמאי מבלי להיות תלויים לחלוטין בבנק, ממשלה או חברת תשלומים כלשהם.

היתרונות האלו, ובפרט היעדר הצורך לעסוק בשאלה "מי יהיה זה שישלוט במטבע האחד של העולם", נותן לביטקוין את היכולת להיות מטבע בינלאומי בעל שימוש נרחב בכל העולם, ואז אין צורך לבצע המרות עבור עסקאות בינלאומיות. גם אם יהיו מספר מטבעות דיגיטליים שונים, ההמרה ביניהם תהיה פשוטה יותר מאשר במטבעות הנפוצים כיום.

קיראו עוד ב"מטבעות דיגיטליים"

וזה באמת עובד?

כשמשהו נשמע טוב מדי מכדי להיות אמיתי, הוא בדרך כלל כזה. אם כן, אין פלא שהסבר נלהב על המהפכה שביטקוין עתיד להביא נתקל לעתים קרובות בחשדנות. איך זה עובד בכלל? האם זה באמת יכול לעמוד בכל ההבטחות? האם זו הונאה? האם זו אופנה חולפת? האם זה באמת שונה מכל מה שהיה עד עכשיו? למה רק עכשיו זה קיים? למה בכלל שלמשהו וירטואלי ללא גיבוי רשמי יהיה ערך?

 

כל שאלה כזאת דורשת מאמר בפני עצמה, אך ראוי לציין בקצרה שהסיבה שלא היה משהו כמו ביטקוין עד כה, היא שלא היתה ידועה דרך טכנית לפתור באופן מבוזר את בעיית ה"ניצול הכפול" במטבעות דיגיטליים (ניסיון לשלם פעמיים עם אותו מטבע). הפיתרון הראשון לכך נהגה ב-2008 ע"י סאטושי נקאמוטו (שם עט), שהוא גם כתב את המאמר הראשוני המציג את המערכת ואת הגרסה הראשונה של תוכנת הביטקוין.

ביטקוין כבר קיים למעלה משמונה שנים. הוא עובד, וניתן להתקין תוכנה חופשית כדי לקבל ולהעביר ביטקוינים. הערך הכולל של כל הביטקוינים שקיימים, נכון לזמן כתיבת שורות אלה, הוא 46 מיליארד דולר, וקיימים בעולם מאות אלפי עסקים בכל התחומים המקבלים תשלום בביטקוין. הרבה מהבעיות הקיימות לכאורה הן מיתוסים שניתן בקלות לנפץ.

ומה הלאה? 

ביטקוין רחוק מלהיות פרויקט גמור. זוהי מערכת מאד גמישה בעלת פוטנציאל לענות לצרכים רבים, אך עדיין נחוצה עבודה רבה כדי לבנות את התשתיות המאפשרות מימוש של פוטנציאל זה. את הטכנולוגיה העומדת בבסיס ביטקוין משדרגים כל הזמן, כדי שתוכל לתת מענה לביקוש ההולך וגובר. אבל האתגרים האמיתיים לעתיד לבוא אינם טכניים, אלא קשורים במעמדו המשפטי שעוד צריך להתבהר, ובצורך לזכות באמון הציבור ולהתנער מהפחד מהלא מוכר.

בשנים האחרונות מתחדדת ההבנה שבטכנולוגיה העומדת בבסיס הביטקוין, "הבלוקצ'יין", מתאימה לשימושים רבים נוספים, מעבר למטבע דיגיטלי. חברות טכנולוגיה רבות כגון  אינטל, מיקרוסופט ו-IBM נכנסו לתחום ושוקדות על כינון מערכות לשימוש בטכנולוגיה זו לבצע מהפכה בתחומים רבים של חיינו, ובישראל יש עשרות חברות סטארטאפים המפתחות שימושים חדשניים בה.

במאמרים הבאים בסדרה נפרט ונרחיב על הנושאים שעלו פה – מה היתרונות של ביטקוין, כיצד ניתן להתחיל להשתמש בו, איך עובדת הכריה, אילו הישגים ביטקוין זוקף לזכותו במסעו לפרוץ לשוק, ומהם הפיתוחים האחרונים בתחום.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    סוף עידן הבנקים 06/09/2017 12:03
    הגב לתגובה זו
    מני תן קצת דוגמאות פשוטות יותר כיום המטבע נותן מענה לתושבים באזורי עולם שלישי שלא הייתה להם שום גישה לבנק וכיום בהורדה פשוטה של אפליקצייה הם הופכים להיות הבנק תחשבו על כלכלות נחשלות כמו וונצואלה וויוון שלוחת את האזרחים כבני ערובה של המטבע המקומי הנשחק ומלאימות את חשבונות הבנק איזה פיתרון מדהים הביטקוין נותן בפניהם
קים גו'נג-און, המנהיג העליון של צפון קוריאה. קרדיט: רשתות חברתיותקים גו'נג-און, המנהיג העליון של צפון קוריאה. קרדיט: רשתות חברתיות

שנת שיא לצפון קוריאה: גנבה מעל 2 מיליארד דולר של קריפטו ב-2025

האקרים המזוהים עם משטר קים ג’ונג און רשמו את השנה הגדולה ביותר שלהם אי פעם בתחום פשיעת הסייבר, תוך ניצול פרצות אבטחה בשוק הקריפטו והזרמת כספים לתוכניות הגרעין והטילים של המדינה; איך המהלך בונה כלכלה של מדינה מבודדת? מה קורה בתהליך ההלבנה ואיך הרגולטור מגיב? 

רן קידר |

האקרים הפועלים בחסות צפון קוריאה רשמו בשנת 2025 את שנת השיא שלהם ביותר אי פעם בגניבות מטבעות קריפטוגרפיים, עם שלל כולל של יותר מ-2 מיליארד דולר מאז תחילת השנה. כך עולה מדוחות וניתוחים עדכניים של חברות ניתוח נתוני בלוקצ’יין, ובראשן Chainalysis ו-Elliptic, שמצביעים על זינוק חד בהיקף ובתחכום הפעילות הפלילית הדיגיטלית של פיונגיאנג, למרות הסנקציות הכלכליות הכבדות שמוטלות עליה מזה שנים.

לפי הנתונים, היקף הקריפטו שנגנב על ידי גורמים המזוהים עם צפון קוריאה גבוה ביותר מ-50% מהסכום שנגנב בשנת 2024, ומביא את סך הכספים שזוהו כגנובים על ידי רשתות האקרים הקשורות למשטר מאז 2016 לכ-6.75 מיליארד דולר. מדובר בהיקפים חסרי תקדים, שממחישים כיצד הקריפטו הפך בשנים האחרונות לאחד ממקורות ההכנסה המרכזיים של המדינה המבודדת.

הקריפטו כתשתית כלכלית של משטרים מבודדים

הדוחות העדכניים מצטרפים לשורה ארוכה של אזהרות מצד גורמי ביטחון בארה״ב ובאו״ם, שטוענים זה שנים כי כספים שנגנבים באמצעות מתקפות סייבר מוזרמים ישירות לתוכניות הגרעין והטילים הבליסטיים של צפון קוריאה. עבור משטר הנתון תחת מגבלות סחר חמורות ומערכת פיננסית מנותקת כמעט לחלוטין, הקריפטו מספק אלטרנטיבה אטרקטיבית: שוק גלובלי, הפועל סביב השעון, ללא תלות בבנקים, ועם יכולת טשטוש שמקשה על אכיפה בינלאומית.

האנליסטים מציינים כי הערך של מטבעות דיגיטליים עבור משטרים סוררים אינו רק פיננסי אלא אסטרטגי. בניגוד להעברות בנקאיות או לסחר פיזי, נכסים דיגיטליים מאפשרים תנועה מהירה של הון בין גבולות, ולעיתים גם מבלי שהצדדים המעורבים יודעים מי עומד באמת מאחורי הארנק שמולם. במציאות כזו, הקריפטו “נתפר” כמעט באופן טבעי לצרכים של מדינה שמחפשת לעקוף סנקציות ולשמר זרם הכנסות עצמאי.

לפי Chainalysis, תעשיית הקריפטו כולה רשמה בשנת 2025 גניבות בהיקף של כ-3.4 מיליארד דולר עד תחילת דצמבר, כאשר חלק ניכר מהסכום מיוחס לאירוע בודד אחד. בפברואר האחרון, בורסת הקריפטו Bybit, שמרכזה בדובאי, נפלה קורבן למתקפת סייבר בהיקף של כ-1.5 מיליארד דולר, הגניבה הגדולה ביותר בתולדות התעשייה. על פי רוב ההערכות בשוק והצלבת נתוני בלוקצ’יין, גם מתקפה זו בוצעה על ידי האקרים הקשורים לצפון קוריאה.

קריפטו
צילום: freepik
סיכום שבוע בקריפטו

דירה כבר לא תהיה להם: הצעירים שמוותרים על דירה ותולים תקוותם בקריפטו

למה הקריפטו לא מצליח להתאושש גם כשהמניות עולות? מתחילים לסכם את 2025 - הנקודות החיוביות, יחס הצעירים, ה"הצלחות" הצפון קוריאניות ומה עוד דורש שיפור לקראת 2026? 

גיא טל |

תנודתיות בשוק הקריפטו והשפעת המינוף

הקריפטו לא מצליח לצאת מהאווירה הדובית, גם כששוק המניות התאושש קלות לאחר פרסום נתוני האינפלציה המפתיעים. תחילה הקריפטו טיפס, אבל מהר מאוד חזר לרדת, וכעת הוא בוחן את רמת ה-86 אלף דולר מחדש. 

נראה שהסיפור המרכזי בחולשת הקריפטו הוא ההנזלות הכפויות שמתרחשות כל הזמן ושורפות סכומי ענק, כשהשוק פשוט לא מצליח להיגמל ממינוף היתר שמאפיין אותו. בירידה של יום חמישי האחרון התאדו 550 מיליון דולר בשווקי הנגזרים.

ההנזלות הללו קורות לשני הצדדים ומגבירות מגמות קיימות. במהלך השבוע הביטקוין זינק לפתע למעל 90 אלף דולר – תנועה של 3300 דולר במחיר המטבע שלוותה בהנזלה של 106 מיליון דולר בפוזיציות שורט ממונפות בתוך 30 דקות. התנועה למטה הייתה אלימה כמעט באותה מידה, כשבתוך 45 הדקות הבאות המחיר ירד ב-3400 דולר תוך הנזלה של 52 מיליון דולר בפוזיציות לונג ממונפות. לא ברור אם כוח ספקולטיבי אדיר עומד מאחורי תנועות כאלה ו"מנקה" את כל המחזיקים הממונפים, או שמדובר בתנועות אקראיות שמזינות את עצמן. כאשר סוחר מציב סטופ לוס במחיר מסוים, או שחברת הברוקרים נאלצת להנזיל פוזיציה עקב חוסר בביטחונות, נוצרת מכירה (או קנייה נגד פוזיציית שורט) כפויה. כאשר מתרחשות רבות כאלה בבת אחת, הן עצמן מחזקות את תנועת המחיר באותו כיוון. כך שוק הקריפטו, שגם ככה הוא הכי ספקולטיבי שיש, הופך להיות פרוע עוד יותר. נראה שלאחרונה התנועות פועלות בעיקר בכיוון הדובי ופחות בשורי; כך גם במצב של שוק עולה, הקריפטו יורד, כפי שהתרחש ביום המסחר האחרון.

קוינבייס מתרחבת לתחומי המניות וההימורים ולשווקים הבנלאומיים - מה אומרים האנליסטים ומה אומרת המניה?

קוינבייס הודיעה ביום רביעי על הרחבה משמעותית של שירותיה, הכוללת כניסה למסחר במניות וב"חוזי אירועים", כלומר שוק התחזיות או ההימורים. צעד זה נועד להפוך את החברה למתחרה ישירה בפלטפורמות השקעה כמו רוביהוד ואינטראקטיב ברוקרס. הסיבה העיקרית למהלך היא השאיפה להפחית את התלות במסחר במטבעות דיגיטליים, שוק שהפך לתחרותי מאוד, ולהציע למשתמשים לנהל את כל נכסיהם תחת "קורת גג אחת".

במסגרת המהלך, מלבד האפשרות לבצע השקעות בשוק ההון, החברה תאפשר למשתמשים להמר על תוצאות של אירועים בעולם האמיתי (כמו ספורט, פוליטיקה ושוק ההון) באמצעות שיתוף פעולה עם פלטפורמת Kalshi. שוק חוזי החיזוי נחשב לצומח במיוחד, עם פוטנציאל הכנסות של מיליארדי דולרים בשנים הקרובות. המהלך מגיע על רקע חוסר ודאות רגולטורי לגבי חוזי אירועים. בעוד שחברות הקריפטו טוענות כי מדובר במוצר פיננסי תחת פיקוח פדרלי, חלק מהרגולטורים בארה"ב טוענים כי מדובר בסוג של הימורים שעלולים לעודד התנהגות ספקולטיבית ומסוכנת בקרב משקיעים קטנים. למרות שמתחרותיה כבר נכנסו לתחום חוזי האירועים, בקוינבייס לא מודאגים מהעיכוב וטוענים כי המטרה שלהם היא להציע את המגוון הרחב ביותר של חוזים בשוק כדי למשוך קהל לקוחות חדש. בנוסף, החברה מתכננת להשיק כבר בחודשים הקרובים מסחר במניות בטכנולוגיית טוקניזציה, מה שיאפשר מסחר במניות סביב השעון.