כבר לא צריך בנקים: ההבטחה הגדולה של מטבע הביטקוין

ביטקוין הוא סוג חדש של כסף. בדיוק כמו הכסף שאנחנו מכירים, יש לו מטרה אחת – לקבל אותו כתשלום
מני רוזנפלד | (1)

ביטקוין הוא סוג חדש של כסף. בדיוק כמו הכסף שאנחנו מכירים, יש לו מטרה אחת – לקבל אותו כתשלום על עבודה, שירותים או מוצרים שאנחנו מציעים, ולאחר מכן לשלם באמצעותו עבור מוצרים ושירותים שאנו זקוקים להם. אבל, ביטקוין בא למלא תפקיד זה בצורה יותר טוב מהכסף המסורתי. 

קודם כל, ביטקוין הוא דיגיטלי. במובן זה הוא שונה ממטבעות שהיו נהוגים בעבר כגון זהב, אבל לא שונה בהרבה מהכסף הממשלתי בו אנו משתמשים כיום, שאינו אלא שורת מידע דיגיטלי במסד הנתונים של הבנקים.

מה שמייחד את ביטקוין הוא שהוא גם מבוזר, כלומר, אינו נתון לשליטה מרכזית כלשהי. הוא אינו זקוק למדינה שתנפיק אותו, או לבנק ששומר על הכסף ומתווך בעסקאות. במקום זאת, ביטקוין מופעל ע"י רשת מחשבים שיתופית המבוססת על תוכנה חופשית, ואוסף חוקים ידוע – פרוטוקול – שעליו מסכימים כל המשתמשים במטבע. האדם הפשוט מסוגל להחזיק ביטקוינים אצלו, ולהעביר אותם דרך האינטרנט בלחיצת כפתור – בכל סכום, לכל מרחק וללא תלות בשום גורם מתווך.

גם ההנפקה הראשונית של מטבעות הביטקוין מתבצעת בצורה מבוזרת – ע"י מחשבים בכל רחבי העולם המבצעים חישובים שעוזרים למערכת לשמור על סדר, וכתמורה על עבודתם מקבלים תגמול בדמות ביטקוינים חדשים שנוצרים. כל אחד רשאי להצטרף לרשת, לתרום את חלקו ולקבל תגמול – אך אין צורך להשתתף בתהליך זה, הקרוי "כריה", בשביל להשתמש בביטקוין (למעשה, עבור רוב האנשים זה לא מומלץ ולא כדאי כלכלית, עקב עלויות הפעלת הציוד).

אז למה צריך את זה?

מכיוון שניתן להשתמש בביטקוין ללא צורך בבנק, חסמי הכניסה נמוכים ואין בעיות של קושי בהתניידות. לכן המערכת תחרותית, ועלויות השימוש בה אינן מבוססות על קופונים שגוזרים מתווכים ועל משכורות לפקידים. מכיוון שתשתית המערכת מבוססות על טכנולוגיה דיגיטלית חדשנית, עלויות ההפעלה נמוכות ולכן ניתן להשתמש בביטקוין בקלות וביעילות. כמו כן התשתית של ביטקוין מבוססות על קריפטוגרפיה ולכן מאובטחת מטבעה.

אין צורך לסמוך באופן מלא על גורם אחד שיבצע את עבודתו נאמנה, ואין סכנה שרשלנות או זדון מצידו יגרמו לפגיעה במשתמשים במטבע. אין גם חשש שתקלה טכנית תגרום להשבתה זמנית של הפעילות. קיים לו"ז ידוע מראש עבור כניסת ביטקוינים חדשים למחזור, המגביל את סך המטבעות שיהיו קיימים אי פעם – מה שמונע שחיקה בערך המטבע.

מבחינה אידיאולוגית, יש חשיבות להעצמה האישית הנובעת מהיכולת לנהל כספים באופן עצמאי מבלי להיות תלויים לחלוטין בבנק, ממשלה או חברת תשלומים כלשהם.

היתרונות האלו, ובפרט היעדר הצורך לעסוק בשאלה "מי יהיה זה שישלוט במטבע האחד של העולם", נותן לביטקוין את היכולת להיות מטבע בינלאומי בעל שימוש נרחב בכל העולם, ואז אין צורך לבצע המרות עבור עסקאות בינלאומיות. גם אם יהיו מספר מטבעות דיגיטליים שונים, ההמרה ביניהם תהיה פשוטה יותר מאשר במטבעות הנפוצים כיום.

קיראו עוד ב"מטבעות דיגיטליים"

וזה באמת עובד?

כשמשהו נשמע טוב מדי מכדי להיות אמיתי, הוא בדרך כלל כזה. אם כן, אין פלא שהסבר נלהב על המהפכה שביטקוין עתיד להביא נתקל לעתים קרובות בחשדנות. איך זה עובד בכלל? האם זה באמת יכול לעמוד בכל ההבטחות? האם זו הונאה? האם זו אופנה חולפת? האם זה באמת שונה מכל מה שהיה עד עכשיו? למה רק עכשיו זה קיים? למה בכלל שלמשהו וירטואלי ללא גיבוי רשמי יהיה ערך?

 

כל שאלה כזאת דורשת מאמר בפני עצמה, אך ראוי לציין בקצרה שהסיבה שלא היה משהו כמו ביטקוין עד כה, היא שלא היתה ידועה דרך טכנית לפתור באופן מבוזר את בעיית ה"ניצול הכפול" במטבעות דיגיטליים (ניסיון לשלם פעמיים עם אותו מטבע). הפיתרון הראשון לכך נהגה ב-2008 ע"י סאטושי נקאמוטו (שם עט), שהוא גם כתב את המאמר הראשוני המציג את המערכת ואת הגרסה הראשונה של תוכנת הביטקוין.

ביטקוין כבר קיים למעלה משמונה שנים. הוא עובד, וניתן להתקין תוכנה חופשית כדי לקבל ולהעביר ביטקוינים. הערך הכולל של כל הביטקוינים שקיימים, נכון לזמן כתיבת שורות אלה, הוא 46 מיליארד דולר, וקיימים בעולם מאות אלפי עסקים בכל התחומים המקבלים תשלום בביטקוין. הרבה מהבעיות הקיימות לכאורה הן מיתוסים שניתן בקלות לנפץ.

ומה הלאה? 

ביטקוין רחוק מלהיות פרויקט גמור. זוהי מערכת מאד גמישה בעלת פוטנציאל לענות לצרכים רבים, אך עדיין נחוצה עבודה רבה כדי לבנות את התשתיות המאפשרות מימוש של פוטנציאל זה. את הטכנולוגיה העומדת בבסיס ביטקוין משדרגים כל הזמן, כדי שתוכל לתת מענה לביקוש ההולך וגובר. אבל האתגרים האמיתיים לעתיד לבוא אינם טכניים, אלא קשורים במעמדו המשפטי שעוד צריך להתבהר, ובצורך לזכות באמון הציבור ולהתנער מהפחד מהלא מוכר.

בשנים האחרונות מתחדדת ההבנה שבטכנולוגיה העומדת בבסיס הביטקוין, "הבלוקצ'יין", מתאימה לשימושים רבים נוספים, מעבר למטבע דיגיטלי. חברות טכנולוגיה רבות כגון  אינטל, מיקרוסופט ו-IBM נכנסו לתחום ושוקדות על כינון מערכות לשימוש בטכנולוגיה זו לבצע מהפכה בתחומים רבים של חיינו, ובישראל יש עשרות חברות סטארטאפים המפתחות שימושים חדשניים בה.

במאמרים הבאים בסדרה נפרט ונרחיב על הנושאים שעלו פה – מה היתרונות של ביטקוין, כיצד ניתן להתחיל להשתמש בו, איך עובדת הכריה, אילו הישגים ביטקוין זוקף לזכותו במסעו לפרוץ לשוק, ומהם הפיתוחים האחרונים בתחום.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    סוף עידן הבנקים 06/09/2017 12:03
    הגב לתגובה זו
    מני תן קצת דוגמאות פשוטות יותר כיום המטבע נותן מענה לתושבים באזורי עולם שלישי שלא הייתה להם שום גישה לבנק וכיום בהורדה פשוטה של אפליקצייה הם הופכים להיות הבנק תחשבו על כלכלות נחשלות כמו וונצואלה וויוון שלוחת את האזרחים כבני ערובה של המטבע המקומי הנשחק ומלאימות את חשבונות הבנק איזה פיתרון מדהים הביטקוין נותן בפניהם
קריפטו
צילום: freepik
סיכום שבוע בקריפטו

למה שוק הקריפטו מדמם, והאם הלוויתנים יודעים משהו שאנחנו לא?

התרחקות מנכסי סיכון, ידיים חלשות, מינוף, אי הורדת ריבית - שלל סיבות ניתנו להתרסקות שוק הקריפטו בשבועות האחרונים, האם בכל זאת יש אור בקצה המנהרה? מי מנפיק בעיצומו של השוק הדובי? כמה ירדו השבוע המטבעות הגדולים? 

גיא טל |

דוחות אנבידיה והטלטלה בשוק הקריפטו

דוחות אנבידיה הציתו אופוריה שנמשכה רק כמה שעות, ובאחד מימי המסחר הקיצוניים ביותר בשנים האחרונות השוק התהפך עד מהרה ורשם ירידות חדות. גם שוק הקריפטו לא נמלט מהירידות, במה שהמשיך את המגמה השלילית שמאפיינת את השוק. מחיר הביטקוין מתבסס מתחת ל-90 אלף דולר, האת'ריום מתחת ל-3000 וגם שאר המטבעות הגדולים כמו בייננס קוין, ריפל וסולנה חווים ירידות חדות.

הגורמים לירידות: מאקרו ורגולציה

הירידות החדות בשוק הקריפטו מיוחסות בעיקר לאווירה שלילית גלובלית ולחוסר ודאות גובר במערכת הפיננסית. אחד המוקדים המרכזיים בתקופה האחרונה הוא גל מכירות של משקיעים בינוניים וקטנים שנבהלו מירידות חדות, זאת לצד יציאות כספים גדולות מתוך קרנות ETF של ביטקוין ואת'ריום, המעידות על עייפות וסנטימנט שלילי בצד המשקיעים המוסדיים. בנוסף, שילוב בין עלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות, תנודתיות בתשואות הדולר והתגברות התחזיות לאי-ודאות כלכלית כלל-עולמית, דוחף את המשקיעים לצאת מהשקעות מסוכנות יותר כמו קריפטו ולחזור לנכסים סולידיים. גורם נוסף שהתווסף לטריגרים הדוביים הוא התפוגגות הציפיות להורדת ריבית בארה"ב עד תום השנה, כאשר הסיכוי להורדה בדצמבר ירד לכשליש בלבד, מה שגורם למשקיעים לסגת מנכסי סיכון באופן כללי. כל אלו, יחד עם הפסיכולוגיה ההמונית שמפעילה לחץ לממש רווחים או להגביל הפסדים, וסגירת פוזיציות ממונפות (שעדיין מציפות את שוק הקריפטו), יוצרים אפקט כדור שלג התורם לירידות נוספות.

מעבר לגורמים הכלכליים המאקרו-פיננסיים, תחום המטבעות הדיגיטליים ספג בתקופה האחרונה גם זעזועים טכנולוגיים ורגולטוריים שמעלים את רמת הסיכון בשוק: דאגה גוברת מהשלכות של טכנולוגיות מחשוב קוונטי על אבטחת הבלוקצ'יין, וחשש מביטול עסקאות. לנוכח השילוב בין תנאי מאקרו-כלכליים מורכבים והתגברות החששות מענף הקריפטו עצמו, כמעט כל נכסי הקריפטו המובילים סבלו מירידות חדות במיוחד בשבועות האחרונים.

מי מוכר ומי קונה?

קריפטו
צילום: freepik
סיכום שבוע בקריפטו

למה שוק הקריפטו מדמם, והאם הלוויתנים יודעים משהו שאנחנו לא?

התרחקות מנכסי סיכון, ידיים חלשות, מינוף, אי הורדת ריבית - שלל סיבות ניתנו להתרסקות שוק הקריפטו בשבועות האחרונים, האם בכל זאת יש אור בקצה המנהרה? מי מנפיק בעיצומו של השוק הדובי? כמה ירדו השבוע המטבעות הגדולים? 

גיא טל |

אחד הסיפורים החשובים שמתלווה לירידה בערך המטבעות המובילים הוא התרסקות מניית סטרטג'י, חברת האוצר הגדולה בעולם וממציאת הקונספט. אנליסטים חוששים מירידת ערך נוספת אם החברה תוסר ממדדי MSCI החשובים. לפי ג'י פי מורגן, קרוב ל-20% מהשווי של החברה תלוי במדדים פאסיביים כאלו, כלומר, בקרנות ומשקיעים פסיביים שירכשו את המניה רק כי היא כלולה במדדים הללו. לאחרונה התעורר דיון בחברת המדדים בשאלה האם להשאיר בהם את חברות האוצר. ההחלטה תתקבל בינואר 2026, ואם אכן תתקבל לרעתה, סטרטג'י עלולה לספוג יציאת הון של כ-2.8 מיליארד דולר, וייתכן שאף יותר אם חברות מדדים נוספות ילכו בעקבות MSCI.

מייקל סיילור, מנכ"ל החברה הצהיר כי החברה חזקה דיה כדי לעמוד גם בתנודות חריפות, ושהאיזון הכספי והחשיפה לביטקוין לא משתנים – אפילו בימים של תנודתיות קיצונית. בכל מקרה, לכל שינוי במדיניות המדדים עשויה להיות השפעה רחבה על המניה ועל ענף "חברות קריפטו ציבוריות" בכלל.

חדשות שליליות נוספות מחברות האוצר מגיעות מחברת FG Nexus, אחת מחברות האוצר הדיגיטלי שמחזיקות את'ריום, אשר מכרה לאחרונה כ-10,922 מטבעות בסך כולל של כ-33 מיליון דולר כדי לממן רכישה חוזרת של מניות החברה. החברה השתמשה גם ב-10 מיליון דולר ממקורות חיצוניים כדי לרכוש כ-8% מהמניות הסחירות שלה, במטרה לתמוך במחיר המניה שצלל ונמצא כעת בפער גדול מתחת לשווי הנכסי הנקי (NAV) של המטבעות הדיגיטליים. מהלך דומה בוצע החודש גם על ידי ETHZilla, חברה נוספת בתחום, שמכרה 40 מיליון דולר באת'ריום למטרה דומה. ככל שערך החברות ממשיך לצלול מתחת לשווי המטבעות שבידם צפויים מהלכים נוספים מן הסוג הזה, מה שעלול לתרום ללחץ על מחירי המטבעות. בחברה מציינים כי בכוונתם להמשיך ברכישות חוזרות כל עוד מחיר המניה נמוך מהשווי הנכסי.

דוחות אנבידיה והטלטלה בשוק הקריפטו

דוחות אנבידיה הציתו אופוריה שנמשכה רק כמה שעות, ובאחד מימי המסחר הקיצוניים ביותר בשנים האחרונות השוק התהפך עד מהרה ורשם ירידות חדות. גם שוק הקריפטו לא נמלט מהירידות, במה שהמשיך את המגמה השלילית שמאפיינת את השוק. מחיר הביטקוין מתבסס מתחת ל-90 אלף דולר, האת'ריום מתחת ל-3000 וגם שאר המטבעות הגדולים כמו בייננס קוין, ריפל וסולנה חווים ירידות חדות.