כבר לא צריך בנקים: ההבטחה הגדולה של מטבע הביטקוין
ביטקוין הוא סוג חדש של כסף. בדיוק כמו הכסף שאנחנו מכירים, יש לו מטרה אחת – לקבל אותו כתשלום על עבודה, שירותים או מוצרים שאנחנו מציעים, ולאחר מכן לשלם באמצעותו עבור מוצרים ושירותים שאנו זקוקים להם. אבל, ביטקוין בא למלא תפקיד זה בצורה יותר טוב מהכסף המסורתי.
קודם כל, ביטקוין הוא דיגיטלי. במובן זה הוא שונה ממטבעות שהיו נהוגים בעבר כגון זהב, אבל לא שונה בהרבה מהכסף הממשלתי בו אנו משתמשים כיום, שאינו אלא שורת מידע דיגיטלי במסד הנתונים של הבנקים.
מה שמייחד את ביטקוין הוא שהוא גם מבוזר, כלומר, אינו נתון לשליטה מרכזית כלשהי. הוא אינו זקוק למדינה שתנפיק אותו, או לבנק ששומר על הכסף ומתווך בעסקאות. במקום זאת, ביטקוין מופעל ע"י רשת מחשבים שיתופית המבוססת על תוכנה חופשית, ואוסף חוקים ידוע – פרוטוקול – שעליו מסכימים כל המשתמשים במטבע. האדם הפשוט מסוגל להחזיק ביטקוינים אצלו, ולהעביר אותם דרך האינטרנט בלחיצת כפתור – בכל סכום, לכל מרחק וללא תלות בשום גורם מתווך.
גם ההנפקה הראשונית של מטבעות הביטקוין מתבצעת בצורה מבוזרת – ע"י מחשבים בכל רחבי העולם המבצעים חישובים שעוזרים למערכת לשמור על סדר, וכתמורה על עבודתם מקבלים תגמול בדמות ביטקוינים חדשים שנוצרים. כל אחד רשאי להצטרף לרשת, לתרום את חלקו ולקבל תגמול – אך אין צורך להשתתף בתהליך זה, הקרוי "כריה", בשביל להשתמש בביטקוין (למעשה, עבור רוב האנשים זה לא מומלץ ולא כדאי כלכלית, עקב עלויות הפעלת הציוד).
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז למה צריך את זה?
מכיוון שניתן להשתמש בביטקוין ללא צורך בבנק, חסמי הכניסה נמוכים ואין בעיות של קושי בהתניידות. לכן המערכת תחרותית, ועלויות השימוש בה אינן מבוססות על קופונים שגוזרים מתווכים ועל משכורות לפקידים. מכיוון שתשתית המערכת מבוססות על טכנולוגיה דיגיטלית חדשנית, עלויות ההפעלה נמוכות ולכן ניתן להשתמש בביטקוין בקלות וביעילות. כמו כן התשתית של ביטקוין מבוססות על קריפטוגרפיה ולכן מאובטחת מטבעה.
אין צורך לסמוך באופן מלא על גורם אחד שיבצע את עבודתו נאמנה, ואין סכנה שרשלנות או זדון מצידו יגרמו לפגיעה במשתמשים במטבע. אין גם חשש שתקלה טכנית תגרום להשבתה זמנית של הפעילות. קיים לו"ז ידוע מראש עבור כניסת ביטקוינים חדשים למחזור, המגביל את סך המטבעות שיהיו קיימים אי פעם – מה שמונע שחיקה בערך המטבע.
מבחינה אידיאולוגית, יש חשיבות להעצמה האישית הנובעת מהיכולת לנהל כספים באופן עצמאי מבלי להיות תלויים לחלוטין בבנק, ממשלה או חברת תשלומים כלשהם.
היתרונות האלו, ובפרט היעדר הצורך לעסוק בשאלה "מי יהיה זה שישלוט במטבע האחד של העולם", נותן לביטקוין את היכולת להיות מטבע בינלאומי בעל שימוש נרחב בכל העולם, ואז אין צורך לבצע המרות עבור עסקאות בינלאומיות. גם אם יהיו מספר מטבעות דיגיטליים שונים, ההמרה ביניהם תהיה פשוטה יותר מאשר במטבעות הנפוצים כיום.
- בנק אנגליה קובע תקרה: כל אזרח יוכל להחזיק עד 20 אלף פאונד במטבעות יציבים
- הביטקוין מתאושש - אך אוקטובר 2025 נרשם כחודש הגרוע ביותר זה שבע שנים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
וזה באמת עובד?
כשמשהו נשמע טוב מדי מכדי להיות אמיתי, הוא בדרך כלל כזה. אם כן, אין פלא שהסבר נלהב על המהפכה שביטקוין עתיד להביא נתקל לעתים קרובות בחשדנות. איך זה עובד בכלל? האם זה באמת יכול לעמוד בכל ההבטחות? האם זו הונאה? האם זו אופנה חולפת? האם זה באמת שונה מכל מה שהיה עד עכשיו? למה רק עכשיו זה קיים? למה בכלל שלמשהו וירטואלי ללא גיבוי רשמי יהיה ערך?
כל שאלה כזאת דורשת מאמר בפני עצמה, אך ראוי לציין בקצרה שהסיבה שלא היה משהו כמו ביטקוין עד כה, היא שלא היתה ידועה דרך טכנית לפתור באופן מבוזר את בעיית ה"ניצול הכפול" במטבעות דיגיטליים (ניסיון לשלם פעמיים עם אותו מטבע). הפיתרון הראשון לכך נהגה ב-2008 ע"י סאטושי נקאמוטו (שם עט), שהוא גם כתב את המאמר הראשוני המציג את המערכת ואת הגרסה הראשונה של תוכנת הביטקוין.
ביטקוין כבר קיים למעלה משמונה שנים. הוא עובד, וניתן להתקין תוכנה חופשית כדי לקבל ולהעביר ביטקוינים. הערך הכולל של כל הביטקוינים שקיימים, נכון לזמן כתיבת שורות אלה, הוא 46 מיליארד דולר, וקיימים בעולם מאות אלפי עסקים בכל התחומים המקבלים תשלום בביטקוין. הרבה מהבעיות הקיימות לכאורה הן מיתוסים שניתן בקלות לנפץ.
ומה הלאה?
ביטקוין רחוק מלהיות פרויקט גמור. זוהי מערכת מאד גמישה בעלת פוטנציאל לענות לצרכים רבים, אך עדיין נחוצה עבודה רבה כדי לבנות את התשתיות המאפשרות מימוש של פוטנציאל זה. את הטכנולוגיה העומדת בבסיס ביטקוין משדרגים כל הזמן, כדי שתוכל לתת מענה לביקוש ההולך וגובר. אבל האתגרים האמיתיים לעתיד לבוא אינם טכניים, אלא קשורים במעמדו המשפטי שעוד צריך להתבהר, ובצורך לזכות באמון הציבור ולהתנער מהפחד מהלא מוכר.
בשנים האחרונות מתחדדת ההבנה שבטכנולוגיה העומדת בבסיס הביטקוין, "הבלוקצ'יין", מתאימה לשימושים רבים נוספים, מעבר למטבע דיגיטלי. חברות טכנולוגיה רבות כגון אינטל, מיקרוסופט ו-IBM נכנסו לתחום ושוקדות על כינון מערכות לשימוש בטכנולוגיה זו לבצע מהפכה בתחומים רבים של חיינו, ובישראל יש עשרות חברות סטארטאפים המפתחות שימושים חדשניים בה.
במאמרים הבאים בסדרה נפרט ונרחיב על הנושאים שעלו פה – מה היתרונות של ביטקוין, כיצד ניתן להתחיל להשתמש בו, איך עובדת הכריה, אילו הישגים ביטקוין זוקף לזכותו במסעו לפרוץ לשוק, ומהם הפיתוחים האחרונים בתחום.
- 1.סוף עידן הבנקים 06/09/2017 12:03הגב לתגובה זומני תן קצת דוגמאות פשוטות יותר כיום המטבע נותן מענה לתושבים באזורי עולם שלישי שלא הייתה להם שום גישה לבנק וכיום בהורדה פשוטה של אפליקצייה הם הופכים להיות הבנק תחשבו על כלכלות נחשלות כמו וונצואלה וויוון שלוחת את האזרחים כבני ערובה של המטבע המקומי הנשחק ומלאימות את חשבונות הבנק איזה פיתרון מדהים הביטקוין נותן בפניהם

בנק אנגליה קובע תקרה: כל אזרח יוכל להחזיק עד 20 אלף פאונד במטבעות יציבים
הבנק המרכזי של אנגליה מפרסם מתווה חדש שמציב תקרות אחזקה על מטבעות יציבים ויחייב את המנפיקים לגבות את המטבעות באגרות חוב קצרות טווח; המהלך נועד להבטיח יציבות פיננסית ולמנוע משיכות המוניות, אבל מעורר חשש בשוק הקריפטו מבריחה של משתמשים לפלטפורמות אמריקאיות
הבנק המרכזי של אנגליה חושף מתווה רגולטורי חדש להסדרת המטבעות היציבים, במטרה להגן על היציבות הפיננסית ולמנוע סיכוני נזילות במערכת הדיגיטלית. ההצעה קובעת מגבלות זמניות על אחזקות פרטיות ועסקיות, לצד דרישות גיבוי נוקשות שיחייבו את המנפיקים לשמור חלק ניכר מהנכסים באג"ח ממשלתיות קצרות.
המסמך שפרסם הבנק היום מגביל אנשים פרטיים להחזיק מטבעות יציבים (Stablecoins) בשווי של עד 20 אלף פאונד (כ-26.3 אלף דולר), ועסקים עד 10 מיליון פאונד. המטרה, לפי הבנק, היא למנוע "משיכות המוניות" דיגיטליות דומות לאלו שקדמו לקריסת Terra-Luna ב-2022, ולצמצם סיכונים מערכתיים בזמן שמטבעות דיגיטליים הופכים לכלי תשלום נפוץ יותר ויותר. בבנק הבריטי מדגישים כי מדובר במגבלות זמניות שיוסרו בהדרגה, אחרי בחינה מחודשת של התנאים בשוק. חריגים יינתנו לגופים חיוניים, כמו רשתות קמעונאיות או פלטפורמות מסחר בקריפטו, במידה שיוכיחו צורך תפעולי מהותי.
גיבוי היברידי
בהצעה נקבע כי מנפיקי המטבעות היציבים - בהם Tether ו-Circle - יחויבו לגבות את המטבעות במבנה היברידי - עד 60% מהנכסים באגרות חוב ממשלתיות קצרות טווח (Gilts), והיתרה כפיקדונות לא נושאי ריבית בבנק המרכזי. מנפיקים שייחשבו "מערכתיים", כלומר כאלה שמחזיקים נתח של מעל 10% מהשוק, יורשו לגבות עד 95% מהנכסים באג"ח ממשלתיות. מדובר בשינוי מתון ביחס להמלצות מ-2023, שבהן דרש הבנק שכל הנכסים יוחזקו בפיקדונות בלבד.
ג'ון ריינולדס, אנליסט ראשי ב-HSBC, מסביר שמדובר בצעד מאוזן: "המתווה החדש מאפשר למנפיקים להתמודד עם עלויות תפעול גבוהות בעידן ריבית גבוהה, מבלי לוותר על נזילות". עם זאת, בבנק מזהירים כי חשיפה גדולה מדי לנכסים נושאי ריבית עלולה להקשות על משיכת כספים במקרה של משבר, ולכן נשקלת האפשרות לאפשר למנפיקים גישה ישירה לנזילות מהבנק המרכזי.
- מרחץ דמים ברכבת ללונדון: שני חשודים נעצרו לאחר מתקפת סכין
- מלחמת הרחפנים: בריטניה מכפילה השקעות בנשק אוטונומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגישה הבריטית נתפסת כקשוחה מזו האמריקאית, שבה חוק ה-Genius Act של ממשל טראמפ מתמקד בעיקר בשקיפות ולא מגביל את היקף האחזקות. סגנית הנגיד, שרה ברידן, מסבירה כי הזהירות נובעת ממבנה הכלכלה הבריטית: "שוק האשראי הבריטי מבוסס על בנקים מסחריים, והמערכת רגישה למשיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים". לדבריה, משיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים עלולות לערער את היציבות של המערכת הבנקאית כולה במיוחד בשוק משכנתאות הנשען על מימון קצר טווח. מעבר לכך, בבנק רואים בהבדל הזה לא רק סוגיה טכנית אלא גם ביטוי לפילוסופיה רגולטורית רחבה יותר: בעוד ארצות הברית נוטה לאפשר לשוק לנהל את הסיכונים בעצמו, בריטניה מעדיפה לבנות מנגנוני הגנה מוקדמים כדי למנוע משבר עוד לפני שיתפרץ.

בנק אנגליה קובע תקרה: כל אזרח יוכל להחזיק עד 20 אלף פאונד במטבעות יציבים
הבנק המרכזי של אנגליה מפרסם מתווה חדש שמציב תקרות אחזקה על מטבעות יציבים ויחייב את המנפיקים לגבות את המטבעות באגרות חוב קצרות טווח; המהלך נועד להבטיח יציבות פיננסית ולמנוע משיכות המוניות, אבל מעורר חשש בשוק הקריפטו מבריחה של משתמשים לפלטפורמות אמריקאיות
הבנק המרכזי של אנגליה חושף מתווה רגולטורי חדש להסדרת המטבעות היציבים, במטרה להגן על היציבות הפיננסית ולמנוע סיכוני נזילות במערכת הדיגיטלית. ההצעה קובעת מגבלות זמניות על אחזקות פרטיות ועסקיות, לצד דרישות גיבוי נוקשות שיחייבו את המנפיקים לשמור חלק ניכר מהנכסים באג"ח ממשלתיות קצרות.
המסמך שפרסם הבנק היום מגביל אנשים פרטיים להחזיק מטבעות יציבים (Stablecoins) בשווי של עד 20 אלף פאונד (כ-26.3 אלף דולר), ועסקים עד 10 מיליון פאונד. המטרה, לפי הבנק, היא למנוע "משיכות המוניות" דיגיטליות דומות לאלו שקדמו לקריסת Terra-Luna ב-2022, ולצמצם סיכונים מערכתיים בזמן שמטבעות דיגיטליים הופכים לכלי תשלום נפוץ יותר ויותר. בבנק הבריטי מדגישים כי מדובר במגבלות זמניות שיוסרו בהדרגה, אחרי בחינה מחודשת של התנאים בשוק. חריגים יינתנו לגופים חיוניים, כמו רשתות קמעונאיות או פלטפורמות מסחר בקריפטו, במידה שיוכיחו צורך תפעולי מהותי.
גיבוי היברידי
בהצעה נקבע כי מנפיקי המטבעות היציבים - בהם Tether ו-Circle - יחויבו לגבות את המטבעות במבנה היברידי - עד 60% מהנכסים באגרות חוב ממשלתיות קצרות טווח (Gilts), והיתרה כפיקדונות לא נושאי ריבית בבנק המרכזי. מנפיקים שייחשבו "מערכתיים", כלומר כאלה שמחזיקים נתח של מעל 10% מהשוק, יורשו לגבות עד 95% מהנכסים באג"ח ממשלתיות. מדובר בשינוי מתון ביחס להמלצות מ-2023, שבהן דרש הבנק שכל הנכסים יוחזקו בפיקדונות בלבד.
ג'ון ריינולדס, אנליסט ראשי ב-HSBC, מסביר שמדובר בצעד מאוזן: "המתווה החדש מאפשר למנפיקים להתמודד עם עלויות תפעול גבוהות בעידן ריבית גבוהה, מבלי לוותר על נזילות". עם זאת, בבנק מזהירים כי חשיפה גדולה מדי לנכסים נושאי ריבית עלולה להקשות על משיכת כספים במקרה של משבר, ולכן נשקלת האפשרות לאפשר למנפיקים גישה ישירה לנזילות מהבנק המרכזי.
- מרחץ דמים ברכבת ללונדון: שני חשודים נעצרו לאחר מתקפת סכין
- מלחמת הרחפנים: בריטניה מכפילה השקעות בנשק אוטונומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגישה הבריטית נתפסת כקשוחה מזו האמריקאית, שבה חוק ה-Genius Act של ממשל טראמפ מתמקד בעיקר בשקיפות ולא מגביל את היקף האחזקות. סגנית הנגיד, שרה ברידן, מסבירה כי הזהירות נובעת ממבנה הכלכלה הבריטית: "שוק האשראי הבריטי מבוסס על בנקים מסחריים, והמערכת רגישה למשיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים". לדבריה, משיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים עלולות לערער את היציבות של המערכת הבנקאית כולה במיוחד בשוק משכנתאות הנשען על מימון קצר טווח. מעבר לכך, בבנק רואים בהבדל הזה לא רק סוגיה טכנית אלא גם ביטוי לפילוסופיה רגולטורית רחבה יותר: בעוד ארצות הברית נוטה לאפשר לשוק לנהל את הסיכונים בעצמו, בריטניה מעדיפה לבנות מנגנוני הגנה מוקדמים כדי למנוע משבר עוד לפני שיתפרץ.
