כבר לא צריך בנקים: ההבטחה הגדולה של מטבע הביטקוין
ביטקוין הוא סוג חדש של כסף. בדיוק כמו הכסף שאנחנו מכירים, יש לו מטרה אחת – לקבל אותו כתשלום על עבודה, שירותים או מוצרים שאנחנו מציעים, ולאחר מכן לשלם באמצעותו עבור מוצרים ושירותים שאנו זקוקים להם. אבל, ביטקוין בא למלא תפקיד זה בצורה יותר טוב מהכסף המסורתי.
קודם כל, ביטקוין הוא דיגיטלי. במובן זה הוא שונה ממטבעות שהיו נהוגים בעבר כגון זהב, אבל לא שונה בהרבה מהכסף הממשלתי בו אנו משתמשים כיום, שאינו אלא שורת מידע דיגיטלי במסד הנתונים של הבנקים.
מה שמייחד את ביטקוין הוא שהוא גם מבוזר, כלומר, אינו נתון לשליטה מרכזית כלשהי. הוא אינו זקוק למדינה שתנפיק אותו, או לבנק ששומר על הכסף ומתווך בעסקאות. במקום זאת, ביטקוין מופעל ע"י רשת מחשבים שיתופית המבוססת על תוכנה חופשית, ואוסף חוקים ידוע – פרוטוקול – שעליו מסכימים כל המשתמשים במטבע. האדם הפשוט מסוגל להחזיק ביטקוינים אצלו, ולהעביר אותם דרך האינטרנט בלחיצת כפתור – בכל סכום, לכל מרחק וללא תלות בשום גורם מתווך.
גם ההנפקה הראשונית של מטבעות הביטקוין מתבצעת בצורה מבוזרת – ע"י מחשבים בכל רחבי העולם המבצעים חישובים שעוזרים למערכת לשמור על סדר, וכתמורה על עבודתם מקבלים תגמול בדמות ביטקוינים חדשים שנוצרים. כל אחד רשאי להצטרף לרשת, לתרום את חלקו ולקבל תגמול – אך אין צורך להשתתף בתהליך זה, הקרוי "כריה", בשביל להשתמש בביטקוין (למעשה, עבור רוב האנשים זה לא מומלץ ולא כדאי כלכלית, עקב עלויות הפעלת הציוד).
- הלהיט הבא? ג'מיני העלתה את השווי המבוקש בהנפקה, ומי המשקיעה המפתיעה?
- האירוע שסימל את הצטרפותה של ישראל לקהילה הבינל' והצעד של ארה"ב לבלימת משבר 2008
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז למה צריך את זה?
מכיוון שניתן להשתמש בביטקוין ללא צורך בבנק, חסמי הכניסה נמוכים ואין בעיות של קושי בהתניידות. לכן המערכת תחרותית, ועלויות השימוש בה אינן מבוססות על קופונים שגוזרים מתווכים ועל משכורות לפקידים. מכיוון שתשתית המערכת מבוססות על טכנולוגיה דיגיטלית חדשנית, עלויות ההפעלה נמוכות ולכן ניתן להשתמש בביטקוין בקלות וביעילות. כמו כן התשתית של ביטקוין מבוססות על קריפטוגרפיה ולכן מאובטחת מטבעה.
אין צורך לסמוך באופן מלא על גורם אחד שיבצע את עבודתו נאמנה, ואין סכנה שרשלנות או זדון מצידו יגרמו לפגיעה במשתמשים במטבע. אין גם חשש שתקלה טכנית תגרום להשבתה זמנית של הפעילות. קיים לו"ז ידוע מראש עבור כניסת ביטקוינים חדשים למחזור, המגביל את סך המטבעות שיהיו קיימים אי פעם – מה שמונע שחיקה בערך המטבע.
מבחינה אידיאולוגית, יש חשיבות להעצמה האישית הנובעת מהיכולת לנהל כספים באופן עצמאי מבלי להיות תלויים לחלוטין בבנק, ממשלה או חברת תשלומים כלשהם.
היתרונות האלו, ובפרט היעדר הצורך לעסוק בשאלה "מי יהיה זה שישלוט במטבע האחד של העולם", נותן לביטקוין את היכולת להיות מטבע בינלאומי בעל שימוש נרחב בכל העולם, ואז אין צורך לבצע המרות עבור עסקאות בינלאומיות. גם אם יהיו מספר מטבעות דיגיטליים שונים, ההמרה ביניהם תהיה פשוטה יותר מאשר במטבעות הנפוצים כיום.
- החברה שזינקה מ-650 מיליון ל-12 מיליארד דולר ביום אחד - בעזרת ה"שילוש הקדוש"
- האתריום מזנק, הביטקוין נשאר מאחור: "Uptober" יחזיר את המומנטום?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- החברה שזינקה מ-650 מיליון ל-12 מיליארד דולר ביום אחד - בעזרת...
וזה באמת עובד?
כשמשהו נשמע טוב מדי מכדי להיות אמיתי, הוא בדרך כלל כזה. אם כן, אין פלא שהסבר נלהב על המהפכה שביטקוין עתיד להביא נתקל לעתים קרובות בחשדנות. איך זה עובד בכלל? האם זה באמת יכול לעמוד בכל ההבטחות? האם זו הונאה? האם זו אופנה חולפת? האם זה באמת שונה מכל מה שהיה עד עכשיו? למה רק עכשיו זה קיים? למה בכלל שלמשהו וירטואלי ללא גיבוי רשמי יהיה ערך?
כל שאלה כזאת דורשת מאמר בפני עצמה, אך ראוי לציין בקצרה שהסיבה שלא היה משהו כמו ביטקוין עד כה, היא שלא היתה ידועה דרך טכנית לפתור באופן מבוזר את בעיית ה"ניצול הכפול" במטבעות דיגיטליים (ניסיון לשלם פעמיים עם אותו מטבע). הפיתרון הראשון לכך נהגה ב-2008 ע"י סאטושי נקאמוטו (שם עט), שהוא גם כתב את המאמר הראשוני המציג את המערכת ואת הגרסה הראשונה של תוכנת הביטקוין.
ביטקוין כבר קיים למעלה משמונה שנים. הוא עובד, וניתן להתקין תוכנה חופשית כדי לקבל ולהעביר ביטקוינים. הערך הכולל של כל הביטקוינים שקיימים, נכון לזמן כתיבת שורות אלה, הוא 46 מיליארד דולר, וקיימים בעולם מאות אלפי עסקים בכל התחומים המקבלים תשלום בביטקוין. הרבה מהבעיות הקיימות לכאורה הן מיתוסים שניתן בקלות לנפץ.
ומה הלאה?
ביטקוין רחוק מלהיות פרויקט גמור. זוהי מערכת מאד גמישה בעלת פוטנציאל לענות לצרכים רבים, אך עדיין נחוצה עבודה רבה כדי לבנות את התשתיות המאפשרות מימוש של פוטנציאל זה. את הטכנולוגיה העומדת בבסיס ביטקוין משדרגים כל הזמן, כדי שתוכל לתת מענה לביקוש ההולך וגובר. אבל האתגרים האמיתיים לעתיד לבוא אינם טכניים, אלא קשורים במעמדו המשפטי שעוד צריך להתבהר, ובצורך לזכות באמון הציבור ולהתנער מהפחד מהלא מוכר.
בשנים האחרונות מתחדדת ההבנה שבטכנולוגיה העומדת בבסיס הביטקוין, "הבלוקצ'יין", מתאימה לשימושים רבים נוספים, מעבר למטבע דיגיטלי. חברות טכנולוגיה רבות כגון אינטל, מיקרוסופט ו-IBM נכנסו לתחום ושוקדות על כינון מערכות לשימוש בטכנולוגיה זו לבצע מהפכה בתחומים רבים של חיינו, ובישראל יש עשרות חברות סטארטאפים המפתחות שימושים חדשניים בה.
במאמרים הבאים בסדרה נפרט ונרחיב על הנושאים שעלו פה – מה היתרונות של ביטקוין, כיצד ניתן להתחיל להשתמש בו, איך עובדת הכריה, אילו הישגים ביטקוין זוקף לזכותו במסעו לפרוץ לשוק, ומהם הפיתוחים האחרונים בתחום.
- 1.סוף עידן הבנקים 06/09/2017 12:03הגב לתגובה זומני תן קצת דוגמאות פשוטות יותר כיום המטבע נותן מענה לתושבים באזורי עולם שלישי שלא הייתה להם שום גישה לבנק וכיום בהורדה פשוטה של אפליקצייה הם הופכים להיות הבנק תחשבו על כלכלות נחשלות כמו וונצואלה וויוון שלוחת את האזרחים כבני ערובה של המטבע המקומי הנשחק ומלאימות את חשבונות הבנק איזה פיתרון מדהים הביטקוין נותן בפניהם

החברה שזינקה מ-650 מיליון ל-12 מיליארד דולר ביום אחד - בעזרת ה"שילוש הקדוש"
בשביל וול סטריט מספיקות שלוש מילים כדי להטיס מניה: קריפטו, בלוקצ'יין ו-AI; ב-QMMM הודיעו שיהפכו ל"חברת אוצר" וישקיעו 100 מיליון דולר ברכישת קריפטו אבל שכחו פרט קטן - בקופה יש רק מיליון דולר; היום ההייפ פוגש את קרקע המציאות והחברה נחתכת בחצי
ביום אחד בלבד הפכה חברת הפרסום הדיגיטלי ההונג־קונגית QMMM QMMM Holdings -1.73% לתופעת שוק. המניית של החברה זינקה ביותר מ־1,700% וקפצה משווי של כ־650 מיליון דולר לכ־11.8 מיליארד דולר. מאחורי הזינוק מילות מפתח שוול סטריט
ממש אוהבת - קריפטו ו-AI. החברה שעוסקת בפרסום דיגיטלי הוציאה הודעה שבכוונתה להפוך ל"חברת אוצר" (Treasury Company) ולהשקיע 100 מיליון דולר ברכישת מטבעות קריפטו, בהם ביטקוין, את'ריום וסולנה.
אל תחבטו בעצמכם אם אתם לא מכירים את המינוח 'חברת אוצר'
זה מונח די חדש וזה טייטל שמתאר חברה ציבורית שבוחרת להפוך החזקה של נכסים (בעיקר של קריפטו) לליבת הפעילות שלה. במקום לשמור מזומן או אג"ח כיתרות נזילות, היא מנתבת משאבים לרכישת ביטקוין, את'ריום ומטבעות נוספים, ומציגה אותם כחלק מרכזי במאזן. הדוגמה הבולטת היא מיקרוסטרטג'י
של מייקל סיילור, שביססה לעצמה תדמית של "קרן ביטקוין ציבורית" לאחר שרכשה מאות אלפי מטבעות. עבור המשקיעים מדובר בדרך נוחה לעקוב אחרי שוק הקריפטו דרך מניה סחירה, אבל המחיר הוא תנודתיות חריפה ותלות כמעט מוחלטת בערך המטבעות.
ונחזור להודעה שהקפיצה את
החברה. עד לאותה הכרזה, מניית QMMM הייתה מניה מנומנמת למדי, שנסחרה במשך חודשים ארוכים בטווח מצומצם של 3 עד 12 דולר, כמעט בלי סיקור ובלי עניין מצד המשקיעים. פעילות החברה - פרסום דיגיטלי בהונג קונג - לא משכה אליה כמעט עניין, וגם הדו"חות האחרונים הצביעו על הפסדים
ועל קופת מזומנים דלילה מאוד.
אבל אז הגיעה ההודעה: השקעה מתוכננת של 100 מיליון דולר בקריפטו, לצד שימוש בבינה מלאכותית ובטכנולוגיות בלוקצ'יין כדי לפתח "מערכת אקולוגית קריפטו־אוטונומית". לא בטוח שוול סטריט בכלל הצליחה לפענח את המשמעות של המינוח הזה
(וכאן וול סטריט צריכה לחבוט בעצמה) אבל עבור המשקיעים זה הספיק כדי להצית ראלי מטורף. בתוך יום אחד נרשמה קפיצה מסחררת במניה, עד לרמות שווי דמיוניות אם מנסים להשוות אותם לתוצאות של החברה.
- הנפקה מוצלחת לג׳מיני - מזנקת ביום המסחר הראשון
- הלהיט הבא? ג'מיני העלתה את השווי המבוקש בהנפקה, ומי המשקיעה המפתיעה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי שנמצא קצת זמן בשוק מכיר את התופעה הזאת על בשרו בעיקר מבועת
הדוט.קום חברות מאמצות מילות באזז כדי לתפוס עניין. חברות שצירפו לשם שלהן את המילה "אינטרנט" בגל העליות של תחילת שנות ה־2000, או אם מסתכלים קרוב יותר אז חברות קטנות שהכריזו על פעילות בתחום הקנאביס ב־2017–2018 וכל בועה ותקופתה, עד שהתנפצה אל גלי המציאות.