כבר לא צריך בנקים: ההבטחה הגדולה של מטבע הביטקוין
ביטקוין הוא סוג חדש של כסף. בדיוק כמו הכסף שאנחנו מכירים, יש לו מטרה אחת – לקבל אותו כתשלום על עבודה, שירותים או מוצרים שאנחנו מציעים, ולאחר מכן לשלם באמצעותו עבור מוצרים ושירותים שאנו זקוקים להם. אבל, ביטקוין בא למלא תפקיד זה בצורה יותר טוב מהכסף המסורתי.
קודם כל, ביטקוין הוא דיגיטלי. במובן זה הוא שונה ממטבעות שהיו נהוגים בעבר כגון זהב, אבל לא שונה בהרבה מהכסף הממשלתי בו אנו משתמשים כיום, שאינו אלא שורת מידע דיגיטלי במסד הנתונים של הבנקים.
מה שמייחד את ביטקוין הוא שהוא גם מבוזר, כלומר, אינו נתון לשליטה מרכזית כלשהי. הוא אינו זקוק למדינה שתנפיק אותו, או לבנק ששומר על הכסף ומתווך בעסקאות. במקום זאת, ביטקוין מופעל ע"י רשת מחשבים שיתופית המבוססת על תוכנה חופשית, ואוסף חוקים ידוע – פרוטוקול – שעליו מסכימים כל המשתמשים במטבע. האדם הפשוט מסוגל להחזיק ביטקוינים אצלו, ולהעביר אותם דרך האינטרנט בלחיצת כפתור – בכל סכום, לכל מרחק וללא תלות בשום גורם מתווך.
גם ההנפקה הראשונית של מטבעות הביטקוין מתבצעת בצורה מבוזרת – ע"י מחשבים בכל רחבי העולם המבצעים חישובים שעוזרים למערכת לשמור על סדר, וכתמורה על עבודתם מקבלים תגמול בדמות ביטקוינים חדשים שנוצרים. כל אחד רשאי להצטרף לרשת, לתרום את חלקו ולקבל תגמול – אך אין צורך להשתתף בתהליך זה, הקרוי "כריה", בשביל להשתמש בביטקוין (למעשה, עבור רוב האנשים זה לא מומלץ ולא כדאי כלכלית, עקב עלויות הפעלת הציוד).
- סטרטג׳י מגייסת מאות מיליונים - אבל מפסיקה לרכוש ביטקוין
- דירה כבר לא תהיה להם: הצעירים שמוותרים על דירה ותולים תקוותם בקריפטו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז למה צריך את זה?
מכיוון שניתן להשתמש בביטקוין ללא צורך בבנק, חסמי הכניסה נמוכים ואין בעיות של קושי בהתניידות. לכן המערכת תחרותית, ועלויות השימוש בה אינן מבוססות על קופונים שגוזרים מתווכים ועל משכורות לפקידים. מכיוון שתשתית המערכת מבוססות על טכנולוגיה דיגיטלית חדשנית, עלויות ההפעלה נמוכות ולכן ניתן להשתמש בביטקוין בקלות וביעילות. כמו כן התשתית של ביטקוין מבוססות על קריפטוגרפיה ולכן מאובטחת מטבעה.
אין צורך לסמוך באופן מלא על גורם אחד שיבצע את עבודתו נאמנה, ואין סכנה שרשלנות או זדון מצידו יגרמו לפגיעה במשתמשים במטבע. אין גם חשש שתקלה טכנית תגרום להשבתה זמנית של הפעילות. קיים לו"ז ידוע מראש עבור כניסת ביטקוינים חדשים למחזור, המגביל את סך המטבעות שיהיו קיימים אי פעם – מה שמונע שחיקה בערך המטבע.
מבחינה אידיאולוגית, יש חשיבות להעצמה האישית הנובעת מהיכולת לנהל כספים באופן עצמאי מבלי להיות תלויים לחלוטין בבנק, ממשלה או חברת תשלומים כלשהם.
היתרונות האלו, ובפרט היעדר הצורך לעסוק בשאלה "מי יהיה זה שישלוט במטבע האחד של העולם", נותן לביטקוין את היכולת להיות מטבע בינלאומי בעל שימוש נרחב בכל העולם, ואז אין צורך לבצע המרות עבור עסקאות בינלאומיות. גם אם יהיו מספר מטבעות דיגיטליים שונים, ההמרה ביניהם תהיה פשוטה יותר מאשר במטבעות הנפוצים כיום.
- שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים
- שנת שיא לצפון קוריאה: גנבה מעל 2 מיליארד דולר של קריפטו ב-2025
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- שנת שיא לצפון קוריאה: גנבה מעל 2 מיליארד דולר של קריפטו...
וזה באמת עובד?
כשמשהו נשמע טוב מדי מכדי להיות אמיתי, הוא בדרך כלל כזה. אם כן, אין פלא שהסבר נלהב על המהפכה שביטקוין עתיד להביא נתקל לעתים קרובות בחשדנות. איך זה עובד בכלל? האם זה באמת יכול לעמוד בכל ההבטחות? האם זו הונאה? האם זו אופנה חולפת? האם זה באמת שונה מכל מה שהיה עד עכשיו? למה רק עכשיו זה קיים? למה בכלל שלמשהו וירטואלי ללא גיבוי רשמי יהיה ערך?
כל שאלה כזאת דורשת מאמר בפני עצמה, אך ראוי לציין בקצרה שהסיבה שלא היה משהו כמו ביטקוין עד כה, היא שלא היתה ידועה דרך טכנית לפתור באופן מבוזר את בעיית ה"ניצול הכפול" במטבעות דיגיטליים (ניסיון לשלם פעמיים עם אותו מטבע). הפיתרון הראשון לכך נהגה ב-2008 ע"י סאטושי נקאמוטו (שם עט), שהוא גם כתב את המאמר הראשוני המציג את המערכת ואת הגרסה הראשונה של תוכנת הביטקוין.
ביטקוין כבר קיים למעלה משמונה שנים. הוא עובד, וניתן להתקין תוכנה חופשית כדי לקבל ולהעביר ביטקוינים. הערך הכולל של כל הביטקוינים שקיימים, נכון לזמן כתיבת שורות אלה, הוא 46 מיליארד דולר, וקיימים בעולם מאות אלפי עסקים בכל התחומים המקבלים תשלום בביטקוין. הרבה מהבעיות הקיימות לכאורה הן מיתוסים שניתן בקלות לנפץ.
ומה הלאה?
ביטקוין רחוק מלהיות פרויקט גמור. זוהי מערכת מאד גמישה בעלת פוטנציאל לענות לצרכים רבים, אך עדיין נחוצה עבודה רבה כדי לבנות את התשתיות המאפשרות מימוש של פוטנציאל זה. את הטכנולוגיה העומדת בבסיס ביטקוין משדרגים כל הזמן, כדי שתוכל לתת מענה לביקוש ההולך וגובר. אבל האתגרים האמיתיים לעתיד לבוא אינם טכניים, אלא קשורים במעמדו המשפטי שעוד צריך להתבהר, ובצורך לזכות באמון הציבור ולהתנער מהפחד מהלא מוכר.
בשנים האחרונות מתחדדת ההבנה שבטכנולוגיה העומדת בבסיס הביטקוין, "הבלוקצ'יין", מתאימה לשימושים רבים נוספים, מעבר למטבע דיגיטלי. חברות טכנולוגיה רבות כגון אינטל, מיקרוסופט ו-IBM נכנסו לתחום ושוקדות על כינון מערכות לשימוש בטכנולוגיה זו לבצע מהפכה בתחומים רבים של חיינו, ובישראל יש עשרות חברות סטארטאפים המפתחות שימושים חדשניים בה.
במאמרים הבאים בסדרה נפרט ונרחיב על הנושאים שעלו פה – מה היתרונות של ביטקוין, כיצד ניתן להתחיל להשתמש בו, איך עובדת הכריה, אילו הישגים ביטקוין זוקף לזכותו במסעו לפרוץ לשוק, ומהם הפיתוחים האחרונים בתחום.
- 1.סוף עידן הבנקים 06/09/2017 12:03הגב לתגובה זומני תן קצת דוגמאות פשוטות יותר כיום המטבע נותן מענה לתושבים באזורי עולם שלישי שלא הייתה להם שום גישה לבנק וכיום בהורדה פשוטה של אפליקצייה הם הופכים להיות הבנק תחשבו על כלכלות נחשלות כמו וונצואלה וויוון שלוחת את האזרחים כבני ערובה של המטבע המקומי הנשחק ומלאימות את חשבונות הבנק איזה פיתרון מדהים הביטקוין נותן בפניהם
.jpeg)
שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים
שנת 2025 הייתה שנה רווית מהפכות ואירועים בשוק הקריפטו, אבל בנוגע לערך המטבעות היא הייתה מאכזבת למדי; מהם ההתפתחויות והאירועים המרכזיים של שנת 2025 בעולם הקריפטו?
שנת 2025 הייתה אמורה להיות שנת הפריצה של שוק הקריפטו, עם ממשל תומך בבית הלבן, התקדמות רגולטורית משמעותית בבתי הנבחרים וברשויות המפקחות, אימוץ מוסדי מואץ, תעודות סל פעילות שכבר נחשבות לקונצנזוס, והמשך אימוץ על ידי הציבור הרחב ברחבי העולם. לפרקים היא אכן נראתה כשנת פריצה כשהביטקוין המריא למעלה מ-126 אלף דולר למטבע אחד, אך היא נגמרת בטון מאכזב משהו, עם התרחקות מרמות השיא שנרשמו רק לפני מספר חודשים. כעת הביטקוין נסחר במחיר נמוך בכ-6% ממחירו בתחילת השנה, האת'ריום התרחק ב-11% והסולנה בלא פחות מ-35%. שני המטבעות היחידים בעשרת המובילים עם תשואה חיובית מתחילת השנה הם בייננס קוין (21%) וטרון (10%), וגם הם רחוקים מרמות השיא שנרשמו מוקדם יותר השנה. ובכל זאת, שוק הקריפטו כתעשייה, ולא כתלות במחירי המטבעות בזמן ספציפי, עשה התקדמות משמעותית במהלך השנה.
הנה האירועים וההתפתחויות המרכזיות במהלך השנה האחרונה, כשבוע לפני סוף השנה.
מטבעות יציבים: מהשוליים למרכז המערכת הפיננסית
שנת 2025 תיזכר כשנה שבה המטבעות היציבים עברו מהשוליים של המסחר בקריפטו למרכז המערכת הפיננסית העולמית. נפח העסקאות המותאם במטבעות יציבים חצה את רף ה-9 טריליון דולר בשנה, נתון המציב את התשתית הזו כמתחרה ישירה לרשתות תשלומים מסורתיות כמו ויזה, מאסטרקארד או פייפל (שהשיקה מטבע יציב משלה) זהו שינוי תפיסתי משמעותי. מטבעות יציבים כבר אינם רק כלי עזר למסחר בבורסות, אלא תשתית תשלומים גלובלית לכל דבר.
ההתקדמות הזו הגיע, בין השאר, גם על רקע התפתחות רגולטורית תומכת. האירוע הרגולטורי המשמעותי ביותר של השנה היה העברת חוק GENIUS בארצות הברית ביולי 2025. החוק קבע לראשונה מסגרת פדרלית מחייבת למנפיקי מטבעות יציבים, דרש גיבוי של 100% בעתודות נזילות - בעיקר אג"ח ממשלתיות ומזומן - ואסר על תשלום ריבית ישירה למחזיקים כדי למנוע סיווג כניירות ערך. החוק גם הנפיק רישוי פדרלי ומדינתי למנפיקים, ויצר סטנדרט אחיד ברחבי ארצות הברית. חקיקה זו הסירה את ענן אי-הוודאות שרבץ מעל חברות כמו סירקל מנפיקת USDC, וטית'ר מנפיקת USDT, ואפשרה לבנקים מסורתיים כמו ג'יי פי מורגן וסיטיגרופ להתחיל להציע שירותי משמורת וסליקה מבוססי מטבעות יציבים ללקוחותיהם. התוצאה: גידול של 100 מיליארד דולר בביקוש למטבעות יציבים, שהביא את השוק לשווי כולל של כ-260 מיליארד דולר.
- דירה כבר לא תהיה להם: הצעירים שמוותרים על דירה ותולים תקוותם בקריפטו
- למה הביטקוין לא מצטרף לשיאים של וול סטריט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לרגולציה המערבית, המטבעות היציבים הפכו לכלי הישרדות כלכלי בשווקים מתעוררים. בטורקיה, למשל, נפח הכניסות לקריפטו הגיע ל-878 מיליארד דולר עד מחצית 2025, כאשר רוב הפעילות התרכזה במטבעות יציבים כהגנה מפני האינפלציה והפיחות החד של הלירה הטורקית. באיראן, למרות הסנקציות הכלכליות הקשות, נרשמה צמיחה של 11.8% בנפח הפעילות, כאשר אזרחים עושים שימוש במטבעות יציבים כדי לגשר על הבידוד הפיננסי ולשמור על ערך חסכונותיהם.
.jpeg)
שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים
שנת 2025 הייתה שנה רווית מהפכות ואירועים בשוק הקריפטו, אבל בנוגע לערך המטבעות היא הייתה מאכזבת למדי; מהם ההתפתחויות והאירועים המרכזיים של שנת 2025 בעולם הקריפטו?
שנת 2025 הייתה אמורה להיות שנת הפריצה של שוק הקריפטו, עם ממשל תומך בבית הלבן, התקדמות רגולטורית משמעותית בבתי הנבחרים וברשויות המפקחות, אימוץ מוסדי מואץ, תעודות סל פעילות שכבר נחשבות לקונצנזוס, והמשך אימוץ על ידי הציבור הרחב ברחבי העולם. לפרקים היא אכן נראתה כשנת פריצה כשהביטקוין המריא למעלה מ-126 אלף דולר למטבע אחד, אך היא נגמרת בטון מאכזב משהו, עם התרחקות מרמות השיא שנרשמו רק לפני מספר חודשים. כעת הביטקוין נסחר במחיר נמוך בכ-6% ממחירו בתחילת השנה, האת'ריום התרחק ב-11% והסולנה בלא פחות מ-35%. שני המטבעות היחידים בעשרת המובילים עם תשואה חיובית מתחילת השנה הם בייננס קוין (21%) וטרון (10%), וגם הם רחוקים מרמות השיא שנרשמו מוקדם יותר השנה. ובכל זאת, שוק הקריפטו כתעשייה, ולא כתלות במחירי המטבעות בזמן ספציפי, עשה התקדמות משמעותית במהלך השנה.
הנה האירועים וההתפתחויות המרכזיות במהלך השנה האחרונה, כשבוע לפני סוף השנה.
מטבעות יציבים: מהשוליים למרכז המערכת הפיננסית
שנת 2025 תיזכר כשנה שבה המטבעות היציבים עברו מהשוליים של המסחר בקריפטו למרכז המערכת הפיננסית העולמית. נפח העסקאות המותאם במטבעות יציבים חצה את רף ה-9 טריליון דולר בשנה, נתון המציב את התשתית הזו כמתחרה ישירה לרשתות תשלומים מסורתיות כמו ויזה, מאסטרקארד או פייפל (שהשיקה מטבע יציב משלה) זהו שינוי תפיסתי משמעותי. מטבעות יציבים כבר אינם רק כלי עזר למסחר בבורסות, אלא תשתית תשלומים גלובלית לכל דבר.
ההתקדמות הזו הגיע, בין השאר, גם על רקע התפתחות רגולטורית תומכת. האירוע הרגולטורי המשמעותי ביותר של השנה היה העברת חוק GENIUS בארצות הברית ביולי 2025. החוק קבע לראשונה מסגרת פדרלית מחייבת למנפיקי מטבעות יציבים, דרש גיבוי של 100% בעתודות נזילות - בעיקר אג"ח ממשלתיות ומזומן - ואסר על תשלום ריבית ישירה למחזיקים כדי למנוע סיווג כניירות ערך. החוק גם הנפיק רישוי פדרלי ומדינתי למנפיקים, ויצר סטנדרט אחיד ברחבי ארצות הברית. חקיקה זו הסירה את ענן אי-הוודאות שרבץ מעל חברות כמו סירקל מנפיקת USDC, וטית'ר מנפיקת USDT, ואפשרה לבנקים מסורתיים כמו ג'יי פי מורגן וסיטיגרופ להתחיל להציע שירותי משמורת וסליקה מבוססי מטבעות יציבים ללקוחותיהם. התוצאה: גידול של 100 מיליארד דולר בביקוש למטבעות יציבים, שהביא את השוק לשווי כולל של כ-260 מיליארד דולר.
- דירה כבר לא תהיה להם: הצעירים שמוותרים על דירה ותולים תקוותם בקריפטו
- למה הביטקוין לא מצטרף לשיאים של וול סטריט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לרגולציה המערבית, המטבעות היציבים הפכו לכלי הישרדות כלכלי בשווקים מתעוררים. בטורקיה, למשל, נפח הכניסות לקריפטו הגיע ל-878 מיליארד דולר עד מחצית 2025, כאשר רוב הפעילות התרכזה במטבעות יציבים כהגנה מפני האינפלציה והפיחות החד של הלירה הטורקית. באיראן, למרות הסנקציות הכלכליות הקשות, נרשמה צמיחה של 11.8% בנפח הפעילות, כאשר אזרחים עושים שימוש במטבעות יציבים כדי לגשר על הבידוד הפיננסי ולשמור על ערך חסכונותיהם.
.jpg)