ירידה נוספת במרווח הזיקוק של בזן; ההכנסות יציבות, הרווח עלה ב-7%
הרבעון הקודם לא עשה טוב לקבוצת בזן בזן 0.4% , תשלובת הזיקוק והפטרוכימיה הגדולה בישראל ואחת המובילות באזור, שרשמה ירידה חדה במרווח הזיקוק, מה שהוביל לצניחה ברווחי בזן ברבעון הראשון. היא סגרה אותו רווח נקי של כ-49 מיליון דולר לעומת רווח של כ-206 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, אולם ברבעון השני עלה הרווח הנקי ל-61 מיליון דולר, כשמרווח הזיקוק עמד על 10.3 דולר לחבית - פחות מהרבעון הקודם, אז ירד מרווח הזיקוק מ-19.9 דולר לחבית ל-11 בלבד.
בהסתכלות על מחצית השנה לעומת אשתקד, ירד מרווח הזיקוק בשיעור גבוה מ-15.5 דולר לחבית ל-10.7 בלבד. ברבעון המקביל אשתקד עמד מחיר החבית על 10.7.
ה-EBITDA מנוטרל מאוחד הסתכם ב-96 מיליון דולר, כשהקבוצה הודיעה על חלוקת דיבידנד ביניים בהיקף של 35 מיליון דולר.
להלן נתונים מהדוח הרבעוני:
הרווח הנקי בחברה של המנכ"ל אסף אלמגור והיו"ר משה קפלינסקי לרבעון האחרון אמנם עלה, אבל בהסתכלות חצי שנתית נרשמה ירידה גדולה, מ-263 מיליון דולר ל-110 בלבד. ההכנסות גםברבעון נותרו יציבות, עם ירידה מ-1.888 מיליארד ל-1.85 מיליארד (ברבעון הקודם ירד הרווח ל-2.1 מיליארד דולר וכעת רשם ירידה נוספת). ההכנסות בחציון ירדו בכ-3% מכ-4.04 מיליארד ל-3.93 מיליארד לערך.
להלן נתוני מרווח הזיקוק. מחיר ברנט עלה ברבעון ב-9%, ל-84.7 דולר לחבית:
- 2.dw 26/08/2024 09:57הגב לתגובה זובהנחת רווח שנתי של כ 200M$ , 700-800 מלשח, הרי ששווי של 2.7 מיליארד מגלם מכפיל של 4 בלבד. נראה מאד נמוך (אפילו בהשוואה לבתי זיקוק בעולם? ) ולכן צעד נבון היה להגדיל את הבייבק ע"ח הדיבידנד.
- dw 26/08/2024 10:34הגב לתגובה זוענו משהו עמום. לאור זה שלא סתרו אני מסיק שגם הם מבינים שלאור תמחור המניה הנמוך במיוחד גם הם מסכימים שיש היגיון בבייבק. חבל רק שמוציאים 30M$ על דיבידנד ו 5M$ על בייבק. מתבקש היה בדיוק להפך. הלא אם יש מחזיקים המוכנים להיפרד, מרצונם החופשי, ממניה במכפיל 4 למה לא לתת להם את מבוקשם? :-) לא מכריחים אף אחד להחזיק בכוח מניה במכפיל 4. אפשר להחליף במניה במכפיל 40 :-)
- אבישלום 26/08/2024 12:36היא חייבת דיווידנד כדי שתוכל לשלם את האגחים ולא יעקלו לה את המניות.
- 1.נתי 26/08/2024 09:20הגב לתגובה זוהדוח הולך להיות קטסטרופה, והפסדי עתק. מיום ליום אני מבין כמה אין שום קשר בין מחיר מניה לתוצאות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
