אבי גבאי פרטנר
צילום: ינאי יחיאל
דוחות

פרטנר עם עלייה ברווח ל-57 מיליון שקל; ירידה בלקוחות הסלולר

החברה של אבי גבאי רשמה עלייה של 6% ברווחיות, אך ההכנסות כמעט לא זזו. החוב הפיננסי קטן. מנגד, רשמה החברה עלייה בכמות מנויי הסיבים אחרי הסכם הפריסה החדש עם בזק
איציק יצחקי |

הרווח הנקי של חברת התקשורת פרטנר פרטנר -1.02% ברבעון השני של השנה עלה ל-57 מיליון שקל - עלייה של 6%. היא רשמה גם עלייה של 11% ברווח התפעולי ל-90 מיליון שקל.

ההכנסות בנטרול דמי קש"ג (קישור גומלין) הסתכמו ב-752 מיליון שקל, גידול של כ-1% בהשוואה ל-747 מיליון שקל ברבעון המקביל, שקוזז בין היתר מהשפעות המלחמה על הכנסות משירותי נדידה וסיום הכרה בהכנסות נדחות מהוט מובייל. ללא נטרול קש"ג, הסתכמו ההכנסות ב-823 מיליון שקל, ירידה של כ-3% בהשוואה ל-850 מיליון שקל ברבעון המקביל, שנבע בעיקר מירידה בהכנסות מדמי קש"ג, כתוצאה מהפחתת תעריפי הקש"ג החל מיוני 2023.

כאמור, הרווח התפעולי הסתכם ב-90 מיליון שקל, עלייה של כ-11% בהשוואה ל-81 מיליון שקל ברבעון המקביל. בחציון הראשון של השנה, הסתכם הרווח התפעולי ב-176 מיליון שקל - צמיחה של כ-28%. הרווח הנקי הסתכם ב-57 מיליון שקל, עלייה של כ-6% בהשוואה ל-54 מיליון שקל ברבעון המקביל. בחציון הראשון של השנה, הסתכם הרווח הנקי ב-112 מיליון שקל, צמיחה של כ-37% בהשוואה ל-82 מיליון שקל בחציון המקביל.

ה-EBITDA המתואם הסתכם ל-283 מיליון שקל, עלייה של כ-4%. בחציון הראשון של השנה, הסתכם ה- EBITDA המתואם ל-564 מיליון שקל, עלייה של כ-9% בהשוואה ל-517 מיליון ₪ בחציון המקביל.

עוד תוצאות: תזרים מזומנים חופשי מתואם הסתכם ב-69 מיליון שקל, ירידה של כ-4% בהשוואה ל-72 מיליון שקל ברבעון המקביל. החוב פיננסי נטו הסתכם ב-502 מיליון שקל, קיטון של כ-19% בהשוואה ל-617 מיליון שקל ברבעון המקביל.

פרטנר היא הספקית בעלת היצע הסיבים הרחב בישראל. כלומר, פריסת הסיבים של בזק הייתה גבוהה יותר, אבל ההסכם החדש שמאפשר לה לפרוס סיבית גם על התשתית של המתחרה הפכו אותה לכזו, עם פוטנציאל של כ-2.5 מיליון משקי בית. מצבת מנויי הסיבים האופטיים של החברה הסתכמה ב-404 אלף בסוף הרבעון, עם צמיחה של 15 אלף מנויים.

 

מצבת מנויי הסיבים האופטיים הסתכמה ב-404 אלף בסוף הרבעון, עלייה של 15 אלף מנויים בהשוואה לרבעון קודם. מצבת מנויי אינטרנט הסתכמה ב-455 אלף בסוף הרבעון, עלייה של 8 אלף מנויים בהשוואה לרבעון קודם. כ-89% מכלל המנויים מחוברים לסיבים אופטיים. מצבת מנויי טלוויזיה הסתכמה ב-205 אלף בסוף הרבעון, ירידה של אלף מנויים בהשוואה לרבעון הקודם.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מצבת מנויי הסלולר של החברה הסתכמה בסוף הרבעון בכ-2.629 מיליון (כ-93% מנויי פוסט-פייד), ירידה של 8 אלף מנויים בהשוואה לרבעון קודם, הנובע מהחלטה אסטרטגית של החברה להתמקד בחבילות ערך.

אבי גבאי, מנכ"ל קבוצת פרטנר: "אנחנו מאמינים בפשטות. השקעות מדויקות, לצד שיפור מתמשך באיכות השירות ללקוח, מובילים למצוינות תפעולית, ללקוחות מרוצים יותר ולצמיחה ברווחיות. ממשיכים להעביר את הלקוחות שלנו לרשת הסלולר 5G הטובה בעולם ולתמוך בחברה הישראלית, בלקוחותינו המפונים ובכוחות הביטחון".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%