יו"ר רשות ני"ע על יישום חוק התשלומים: "אנו בפתחו של מפץ גדול"
"אנו בפתחו של מפץ גדול. זו נקודת ציון משמעותית הפותחת את שערי השוק הישראלי לכניסתן והתפתחותן של חברות תשלומים חדשות. אלה יהיו שירותים מבוססי טכנולוגיה מתקדמת, שיציעו לצרכנים ובתי עסק כאחד שירותים פיננסיים חדשים והצעות ערך פרסונליות, באופן קל, דיגיטלי, ידידותי, מהיר ונוח". כך אמר היום יו"ר רשות ני"ע, ספי זינגר, בכנס משותף של הרשות ושל בנק ישראל תחת הכותרת "עולם התשלומים החדש", בנושא רפורמת שירותי התשלום, שנערך באולם האירועים לאגו שבראשון לציון.
כזכור, אתמול טען זינגר כי הוא בעד שכלול הבורסה: מסחר בשישי והפרטת חברות ביטחוניות. הוא הסביר בכנס איגוד החברות הציבוריות: "חושבים לפתח את השוק, הצעד הראשון הוא שינוי ימי המסחר בבורסת תל אביב והוספת יום שישי כיום מסחר".
לדבריו, "הכנס היום מסמל את תחילת יישומו של חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום. זו נקודת מפנה של השוק הפיננסי בישראל, ואבן דרך משמעותית בקידום התחרות והחדשנות בענף. מה שעומד בבסיס המהלך הזה הוא עיקרון אחד - קידום התחרות בשוק הפיננסי. גם כאן ראינו כיצד כל הרגולטורים פועלים מתוך אותה מטרה משותפת של קידום התחרות וראיית טובתו של הצרכן הסופי. המהלך הזה מוכיח את היכולת של הרגולטורים הפיננסיים בישראל לעבוד בשיתוף פעולה ובשילוב ידיים, ואת ההישגים שאפשר להגיע אליהם כשעובדים כך. ועל כך תודתי לכל השותפים שלנו לדרך.
"המהלך זה נולד כבר ב-2016, עם המלצות ועדת שטרום שהניחו את היסודות לשורת רפורמות מקיפות בשוק הפיננסי הישראלי, כמו הקמת מאגר נתוני האשראי והקמת התשתית לשיתוף מידע פיננסי. החוק שאנו משיקים היום הוא תולדה ישירה של המלצות אלו, ורוכב על תשתית המידע והטכנולוגיה שהם הניחו. החקיקה הושלמה לפני כשנה. מאז עמלנו ברשות על כתיבת ההוראות וההנחיות שיאפשרו להוציא לפועל את החקיקה. זהו קודקס רחב מאוד של הוראות שהיה מאתגר מאוד לקדם ולהשלים בתוך שנה.
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- בנק ישראל השלים את המעבר לתקן EMV, כולל בתחנות דלק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זינגר הוסיף גם כי, "החקיקה עצמה היא חקיקה שלדית והיא מבוססת על האמון שהמחוקק נתן ברשות, שתדע ותשכיל ליצוק תוכן בהוראות החקיקה באמצעות הנחיות והוראות ללא צורך בהליך חקיקה נוסף. המודל הזה היה קריטי ליכולת שלנו: א. להשלים את כל קודקס ההוראות בתקופה של שנה. ב. לא פחות מכך – לקחת סיכונים מחושבים בכתיבת ההוראות, מתוך הבנה שגם אם טעינו יש לנו את היכולת לתקן ולהשתפר. אנחנו רואים בזה את המודל המיטבי לאסדרה הפיננסית וחושבים להרחיב בצורה משמעותית את האימוץ שלו.
"ישראל היא מעצמת חדשנות עולמית, וגם בתחום התשלומים אנו בחזית הטכנולוגיה והיזמות. כניסתו לתוקף של חוק שירותי תשלום החדש מציבה את ישראל בשורה אחת עם המדינות המתקדמות בעולם בתחום הרגולציה של שירותי תשלום. חברות ישראליות כבר מובילות חדשנות בתחום הפינטק והתשלומים בזירה הבינלאומית, עם פתרונות מתקדמים בתחומים כמו אבטחת מידע, זיהוי הונאות, ומערכות תשלומים מבוססות בינה מלאכותית (AI).
"אנו מצפים כי עם יישום החוק, נראה גל חדש של חדשנות בתחום התשלומים, שיציב את ישראל כמודל לחיקוי עבור מדינות אחרות. אני מאמין שבקרוב מאוד כל אחד ואחת מאתנו יוכלו לבחור מבין מגוון של שירותים חדשניים, לפי צרכיו האישיים, ובהתאם לבחירתו לפעול מתוך אפליקציה או באמצעות אמצעי תשלום דיגיטליים, כמו תשלום מחשבון לחשבון נגיש, מהיר ונוח. זו הזדמנות עבורנו לא רק לשפר את השוק המקומי, אלא גם לייצא את הידע והטכנולוגיה הישראלית לזירה הבינלאומית, ולחזק את מעמדנו כאומת הסטארט-אפ גם בתחום הפיננסי. כעת, עם כניסת החוק לתוקף ופרסום כל ההוראות הנדרשות, הרשות מוכנה לקבל בקשות רישיון מהגופים השונים".
- נופר מוכרת 5% בקרן המשותפת לנוי; תרשום רווח מהותי
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
מנהלת מחלקת השקעות ברשות ניירות ערך, ענבל פולק, שהובילה את צוות החקיקה בתחום התשלומים, הציגה בכנס את המשמעויות הנרחבות של החוק החדש לצרכנים. היא ציינה כי "חברות בעלות רישיון תשלומים יאפשרו לצרכנים עולם חדש ושלם של מידע ושירותי תשלום תחרותיים, שעד היום הצרכנים לא נחשפו אליו. בפועל, הרפורמה תאפשר לצרכן שליטה רבה יותר בכל המידע הנוגע לתשלומים שלו, נגישות רבה יותר להשוואה בין שירותי תשלום, אפשרות בחירה בשירות המתאים ביותר עבורו וגם שיפור בשירותים המוצעים לו".

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9% הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.
בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”
גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- ירון יעקובי עושה סיבוב נוסף על מחזיקי המניות באוגווינד - קונה בהנפקה פרטית בהנחה של 62%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”
עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עליו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה
עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה
יו"ר אל על אל על 1.84% , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה. בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות.
במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות
למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.
ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.
מועדון הנוסע המתמיד
בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים
לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים".
על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.
- חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
- סיומה של המלחמה הוא גם סיום תור הזהב של חברות התעופה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שינויים בהנהלה
לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.
