אייל הררי רדקום
צילום: radcom.com
דוחות

אלוט עוקפת את צפי האנליסטים לרבעון

החברה רשמה ברבעון הראשון של השנה הפסד מתואם של 3 סנט למניה על הכנסות של 21.9 מיליון דולר; מצפה לסיים את 2024 באיזון בשורה התחתונה ללא רווח או הפסד מתואם
דור עצמון |

חברת אלוט אלוט 0.07% העוסקת באספקת פתרונות לספקי תקשורת בפס-רחב, רשמה ברבעון הראשון של 2024 הפסד מתואם של 3 סנט למניה על הכנסות של 21.9 מיליון דולר, טוב מצפי האנליסטים להפסד מתואם של 11 סנט למניה על הכנסות של 19.1 מיליון דולר.

החברה צופה כי היא תסיים את 2024 באיזון בשורה התחתונה ללא רווח או הפסד מתואם, בוול סטריט צופים כי היא תרשום הפסד מתואם של 20 סנט למניה השנה.

הרווח הגולמי של החברה ברבעון הסתכם ב-15.4 מיליון דולר (כ-70.4% מההכנסות) לעומת רווח גולמי של 14.2 מיליון דולר (כ-67.2% מההכנסות) ברבעון המקביל.

מזומנים, פיקדונות בנקאיים לטווח קצר והשקעות נכון ל-31 במרץ 2024 הסתכמו ב-52.6 מיליון דולר, בהשוואה ל-54.9 מיליון דולר ב-31 בדצמבר 2023.

מניית אלוט בתל אביב עלתה ב-35% מתחילת השנה למחיר של 8 שקלים ושווי שוק של 305 מיליון שקל.

אייל הררי, מנכ"ל אלוט: "אנו מרוצים מההתקדמות החזקה שעשינו בייצוב העסק והורדת ההוצאות כדי להתאים את עלויות התפעול שלנו לרמות ההכנסות הנוכחיות. ההכנסות השתפרו משנה לשנה, והורדנו את ההוצאות שלנו ב-26% (על בסיס NonGAAP), והקטנו משמעותית את ההפסד התפעולי והנטו שלנו. אנו עובדים קשה כדי להחזיר את העסק לרווחיות תוך שמירה על ההשקעה שלנו במנוע הצמיחה לטווח ארוך שלנו, Security as a Service (SECaaS)".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מניות הביטוח מזנקות 3.2% - מגמה חיובית מתונה במדדים

סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?

מערכת ביזפורטל |

  


מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.

בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.

מחזור המסחר עומד על כ-1.3 מיליארד שקל


הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15% בעוד ההוצאות עלו ב-4% בלבד