משק אנרגיה: עלייה של 17% בהכנסות ושל 21% ב-EBITDA ב-2023
חברת משק אנרגיה משק אנרגיה -2.28% הפועלת בתחום האנרגיה המתחדשת, הקונבנציונאלית וסחר ואספקת חשמל רשמה ב-2023 הכנסות של 79.1 מיליון שקל בהשוואה להכנסות של 67.5 מיליון שקל ב-2022 - עלייה של 17.1%. בחברה אומרים כי הגידול נובע בעיקרו מתחילת הפעלה מסחרית של פרויקט יכיני. לאחרונה דיווחה משק אנרגיה על הסכם עם בנק דיסקונט למימון 9 פרויקטים של אנרגיה מתחדשת שצפויים להתחבר מהרבעון השני של שנת 2024 עד לרבעון השני בשנת 2025. אילו צפויים להביא את חלקה של משק אנרגיה בהכנסות מיצור חשמל בשנת 2024 לסך של כ-108 מיליון שקל.
תחילת הפעלה מסחרית של מס' פרויקטים הביאה את התקבולים ממכירת חשמל בפרויקטים לסך של כ-122 מיליון שקל, גידול של כ-24.5%, לעומת כ-98.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הפורטפוליו כולל פרויקטים קרקעיים ופרויקטים על גבי גגות ומאגרים.
ה-EBITDA הפרויקטאלי מנכסים בהפעלה מסחרית הסתכם בשנת 2023 לסך של כ-100.6 מיליון שקל, גידול של כ-21% בהשוואה לכ-83.2 מיליון שקל בתקופה המקבילה בשנת 2022. ה-FFO הפרויקטאלי מנכסים מניבים הסתכם בשנת 2023 לסך של כ-73.7 מיליון שקל, גידול של 75%, לעומת 42.1 מיליון שקל.
הרווח הנקי המיוחס לבעלים הסתכם בכ-1.6 מיליון שקל בשנת 2023, לעומת הפסד ב-2022. ההון העצמי המיוחס לבעלים מסתכם ליום ה-31.12.23 לסך של כ-2.373 מיליארד שקל. בידי החברה מזומנים ושווי מזומנים בסך של כ-296 מיליון שקל, והחברה יצרה כ-16 מיליון שקל תזרים מפעילות שוטפת.
- אבנר ארד: "הרגולציה הייתה הסיכון הכי גדול לשוק החשמל - עכשיו אפשר סוף-סוף לתכנן"
- משק אנרגיה: עלייה של 35% בהכנסות במחצית השנה, התקדמות בפרויקטי דליה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון למועד הדוח מחזיקה החברה בהספק כולל של פרויקטים בהפעלה מסחרית בהיקף של כ-312 מגה וואט מותקן, היקף הפרויקטים המצויים בשלבי הקמה ורישוי מתקדם הינו כ-116 מגה-וואט מותקן (בשילוב קיבולת אגירה של כ-386 Mwh).
מניית משק אנרגיה ירדה ב-6% מתחילת השנה למחיר של 2.9 שקל ושווי שוק של 2.1 מיליארד שקל.
אבנר ארד, מנכ"ל משק אנרגיה: "אנחנו מסכמים שנה נוספת שעמדה בסימן של גידול וצמיחה בשלושת מגזרי פעילות החברה. התפתחות האנרגיה המתחדשת עם תזרים חיובי מפעילות שוטפת, והזרועה הקונבנציונאלית עם תזרים הכנסות חזק. בשנת 2023 ביצענו מהלכים משמעותיים - מימוניים ותפעוליים - להגדלת הפעילות שלנו בכל אחד מהמגזרים. אנו מצפים שגם שנת 2024 תמצב את משק אנרגיה כחברת אנרגיה מובילה, עם הגדלת קצב הקמת הפרויקטים המיועדים למודל השוק, מימוש הזכייה בתחנת אשכול וגידול נתח השוק של סלקום אנרג'י".
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
