מנכל אורביט דניאל אשחר
צילום: יחצ
ראיון

"נצמח באחוזים דו ספרתיים; מצפים למכור במעל 100 מיליון דולר בעוד 3 שנים"

אורביט היא פוטנציאל לא ממומש, חברה ותיקה אבל עדיין קטנה. צומחת ב-10% בשנה, והמכפיל 12 (לפני נטרול מזומנים). בראיון לביזפורטל מספר מנכ"ל החברה דניאל אשחר על הסיכויים בחברה, איפה הפוטנציאל ומה דעתו על התמחור בשוק
נתנאל אריאל | (6)

חברת התקשורת הלוויינית אורביט אורביט -2.5%   נמצאת בשליטת קרן פימי של ישי דוידי (44.8%), אחרי שזו רכשה בה את השליטה ב-2017. אחרי הנפילה הגדולה במניה בשנת 2012 היא נסחרה בדשדוש במשך עשור. בקורונה היא זינקה ב-240% ומאז שוב מדשדשת. סביר להניח שבפימי גם רוצים לממש את ההשקעה ברווח. אורביט הכניסה בשנה האחרונה 59 מיליון דולר (עליה של 8%) ורשמה רווח נקי של 9.7 מיליון דולר (לעומת 7.2 אשתקד), יש לה מזומנים בקופה של כ-30 מיליון דולר וצבר ההזמנות עמד בסוף השנה על 72 מיליון דולר. שווי החברה עומד על 125 מיליון דולר (450 מיליון שקל), מכפיל הרווח לא גבוה - 12-13 על פי השנה האחרונה, ואם מורידים את המזומנים - אז 9-10. ב-12 החודשים האחרונים המניה ירדה ב-7.5%.

דניאל אשחר, מנכ"ל אורביט מודה שהחברה לא הרשימה בשנים הקודמות אבל בטוח שהפעם היא נמצאת לפני פריצה ושהשוק לא מזהה את השינוי שעברה החברה. הוא גם מסביר מדוע, בכל זאת, חברה בת 72 שנים, "אורביט בהסתכלות לאחור אולי אכזבה בעבר ולכן מי שמסתכל על החברה היום אומר 'וואו' אבל גם זוכר את העבר ואומר לעצמו 'בוא נחכה עוד טיפה ונראה אם זה אמיתי', אז אני רוצה להגיד את הדבר הבא - אנחנו רווחיים כבר 19 רבעונים ברצף! הצבר שלנו גם גדל בצורה משמעותית וימשיך לגדול בצורה משמעותית כי אני רואה את ההזדמנויות שיש מעבר לפינה וחושב שלאט לאט השוק יתמחר יותר ויותר. אין לי ספק שיבינו מה הפוטנציאל".

 

לפי צבר ההזמנות שלכם נראה שאתם רוצים לצמוח יותר מהמצב היום, מה צפי הצמיחה שלכם להמשך?

אשחר: "הכיוון שלנו יותר גבוה מהרמה הנוכחית, אנחנו שואפים לצמיחה דו ספרתית. בשלב הראשון זה יהיה 10%, ולאט לאט הספרה השנייה תגדל. נתחיל באפס ואז 1 ואז 2 ושלוש ועושים כל מאמץ שזה יגדל כמה שאפשר.

"הסיבה היא מנועי הצמיחה שלנו - שוק הקולקטיביות הקישוריות זה שוק מדהים שמתפתח בקצב מטורף. אני חוזר - מטורף. חזרתי בשבוע שעבר מתערוכה בוושינגטון, אני רואה את הפוטנציאל, ההזדמנויות את התאמת המוצרים שלנו לשוק - זה חבל על הזמן.

תסביר?

אשחר: "אנחנו רוכבים על שני גלים שמתחברים - אחד זה שוק הביטחון בגלל כל העימותים האזוריים: רוסיה-אוקראינה, ים סין הדרומי וכו', זה מייצר לנו הרבה הזדמנויות ובנוסף - השוק של החיבוריות. פתאום כל מטוס וכל אוניה רוצים תקשורת לוויינים, כולם רוצים להעביר הרבה יותר מידע בקצבים הרבה יותר גדולים. מקבלים את המידע מהחלל בזכות קונסטלציות חדשות של לוויינים שהופכים זולים יותר, המחירים שלהם נמוכים יותר.

"מדברים על לשגר 30,000 לוויינים לחלל ב-10 שנים הקרובות, זה מספר עצום. לכל לוויין כזה צריך תחנה קרקעית ואנחנו מפתחים תחנות כדי 'להוריד' את הנתונים מהלוויין, כך שהפוטנציאל מדהים. הווקטור השני זה שאנחנו עושים פעילות שיווק ופיתוח עסקי מטורפת בכל הטריטוריות. אורביט הייתה יהלום לא מלוטש ואנחנו עושים הכל כדי ללטש אותו ולאט לאט להראות לבעלי המניות מי החברה הזו".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לאורביט יש בעצם ארבעה קווי מוצרים - הראשונה לתקשורת לוויינית במטוסים והשנייה באוניות. בנוסף יש לה מערכות שמע למטוסים, כלומר מערכת התקשורת הפנימית במטוסים – מטוס קרב, מטוס משימה, מטוס מודיעין, מטוס אימונים. יש לחברה גם פרויקטים עם לוקהיד מרטין וחיל האוויר האמריקאי, ובנוסף - מערכות תצפית חלל ומערכת להוריד מידע מהלוויין לקרקע ועוד. "אני חושב שבכל אחד מהם אנחנו מובילים טכנולוגית בעולם".

  

איפה פוטנציאל הצמיחה הכי גדול?

"הפוטנציאל נמצא במערכות מוטסות בשוק הצבאי ובשוק האזרחי. יש היום סדר גודל של 40,000 מטוסים שטסים בעולם, כל המטוסים האלה צריכים אנטנות תקשורת לוויינית. בנוסף, יש כ-15,000 מטוסי מנהלים אבל אפילו שם רק לאחוז לא גדול במטוסי המנהלים יש מערכות תקשורת לוויינית, וגם מה שיש להם זה מערכות ישנות עם קצבים של אייפון 1 ואנחנו היום בעולם של אייפון 14. כל העולם רוצה לראות הכל, להעביר הרבה יותר מידע, בקצבים יותר מהירים, ברזולוציות יותר טובות ולכן הפרודוקטיביות ממש עולה בצורה אקספוננציאלית".

אז יש לדבריך פוטנציאל של 50,000 פלוס מטוסים. מה היעד שלכם, להגיע ל-2,000 בשנה, 3,000? 

"הייתי נמנע מלשים מלתת מספר. היעד שלנו זה לגדול בקצב מאוד מהיר, אבל זה תלוי  מאוד - אם אתה עושה עסקה אתה פתאום יכול להביא הזמנה של כמה מאות מערכות אבל אם אתה לא עושה עסקה אז זה אפס. כלומר הפער זה לא מטוס אחד יותר או פחות אלא אפס מול 800, או אפס מול 500 מטוסים. אלה המספרים. אלה ההבדלים, לכן אני רוצה להיות צנוע וזהיר".

למה רבעונים 1-2 חלשים ורבעונים 3-4 הם החזקים עונתית?

"בגלל תקציבים של גופים מוסדיים. בתחילת השנה לוקח זמן עד שיש תקציב, עד שמטמיעים, עד שהחבר'ה מוציאים את הניירות, את המכרזים. אז ברבעון הראשון והשני נשענים בעיקר על הצבר הקיים וגם על הזמנות קטנות ומזדמנות, וברבעונים השלישי והרביעי עובדים עם תוכנית העבודה של אותה שנה".

  

איך אתם מול המתחרות שלכם? 

"בעולמות של האנטנות שאנחנו מציגים גם בשוק האזרחי וגם בשוק הצבאי אני יכול להגיד ש-70% מהמוצרים שלנו הם הכי טובים בעולם, ואני רוצה להדגיש את זה פעמיים - הכי טובים. היום מדברים עם אורביט, שהיא חברה לא גדולה מנתניה, כל הענקיות בעולם - גולדספריים, האניוול, קולינס, דסו, אמברייר, בומברגר, כל אלה הן יצרניות מטוסים או אינטגרטורים. עם כולם אנחנו מדברים – וזה לא רק שיחות סלון אלא יותר מזה". הוא רומז "יש בהחלט המון עניין בטכנולוגיה שלנו. אנחנו מפתחים במקביל אנטנות אלקטרוניות כי זה הדור הבא. נכנסו פה מאוחר אבל אני מקווה שנביא בשורה גם כאן".

מי המתחרים איתכם 'ראש בראש' במכרזים?

"יש חברה אמריקאית שנקראת סאטקום דיירקט שהיא מתחרה שלנו והיא נוכחת יפה בשוק האמריקאי. גם האניוול מתחרה אבל יש להם טכנולוגיה מאוד ישנה".

  

עוד 3 שנים מהיום אורביט שהיום מוכרת בקצב של 60 אם אני זוכר נכון תגיע אני מניח לכיוון ה-100 מיליון פלוס?

"אני מאמין שכן, בלי להבטיח ובלי מידע צופה פני עתיד, אני מאמין שגם הפריסה הגיאוגרפית שלנו, גם החשיפה שלנו לשווקים חדשים וגם המוצרים אני חושב שהאתגר הזה הוא בהחלט אפשרי.

 

דרך רכישות או רק בצמיחה אורגנית?

"גם וגם. אנחנו בתהליכים של בחינה של כל מיני רכישות, ויש תקציב בקופה לרכישות וגם כמובן צמיחה אורגנית"

זה לא סוד שאתם גם מועמדים למכירה?

"לא הייתי רוצה לדבר בשם הבעלים אפשר לדבר איתם. אני מנכ"ל אני עושה את העבודה הכי טוב שאפשר במטרה להביא רווחים והצלחות, גם לעובדים וגם להם".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אחד שיודע 27/03/2023 09:15
    הגב לתגובה זו
    הבעיה שיש בחברה דינוזאורים שגוררים את החברה אחורה שיטות עבודה של מפעל טקסטיל ועומס שלא היה מבייש את השבכ כתוצאה מתת כוח אדם
  • 5.
    המגמות שהוא מתאר לא קשורות לאורביט שהמוצרים שלה מי 26/03/2023 22:06
    הגב לתגובה זו
    המגמות שהוא מתאר לא קשורות לאורביט שהמוצרים שלה מיושנים ולא רלוונטיים.המחזור שלה הוא מה שחברות אחרות בתחומה כמו גילת וויהסאט משקיעות בשנה
  • 4.
    המגמות שהוא מתאר לא קשורות לאורביט שהמוצרים שלה מי 26/03/2023 22:06
    הגב לתגובה זו
    המגמות שהוא מתאר לא קשורות לאורביט שהמוצרים שלה מיושנים ולא רלוונטיים.המחזור שלה הוא מה שחברות אחרות בתחומה כמו גילת וויהסאט משקיעות בשנה
  • 3.
    יריב 26/03/2023 19:06
    הגב לתגובה זו
    לי זה נשמע אופטימי מדי. חזר מתערוכה בחו"ל נלהב כי מדברים איתם וישר רץ לעיתון.
  • 2.
    חברה טובה (ל"ת)
    דניאל 26/03/2023 15:06
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    למרות הרפורמה המשפטית? חחח. להארץ מספרים א' למשקיעים ב' (ל"ת)
    בעד הרפורמה 26/03/2023 12:59
    הגב לתגובה זו
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.