קסטרו: הפסד נקי של 10.9 מיליון שקל, הרווח התפעולי צנח. המניה נופלת 9%
רשת האופנה קסטרו קסטרו -0.59% רשמה הפסד נקי של 10.9 מיליון שקל ברבעון הרביעי של שנת 2022, זאת לעומת רווח נקי של 20.9 מיליון שקל ברבעון המקביל. בשנה כולה, החברה הפסידה 1.1 מיליון שקל לעומת רווח של 108 מיליון שקל בשנה הקודמת.
גם הרווח התפעולי ירד: ברבעון הרביעי הוא הסתכם בכ-638 אלף שקל בלבד, לעומת 49.8 מיליון שקל ברבעון המקביל. הקיטון החד נובע מהירידה במכירות החנויות הזהות בתחום פעילות אופנת הלבשה. בשנת 2022 הוא הסתכם בכ-39.7 מיליון שקל לעומת כ-201.8 מיליון שקל בשנת 2021. בנטרול ביטול ירידת ערך נכסים ורווח ממכירת נדל"ן להשקעה, הסתכם הרווח התפעולי אשתקד בכ-191 מיליון שקל. הקיטון ברווח התפעולי נובע מקיטון ברווחיות הגולמית וכן, מהכנסה כתוצאה מעליית ערך נכסים של כ- 9.3 מיליון שקל אשר נרשמה בשנת 2021. בנוסף, בשנת 2021 לא התהוו חלק מההוצאות התפעוליות עקב סגירת חנויות הקבוצה למשך 51 ימים עקב סגרים בשל מגפת הקורונה.
עוד מהדוחות: הכנסות הקבוצה ברבעון הרביעי הסתכמו בכ-470.3 מיליון שקל, לעומת כ-474 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בשנת 2022 צמחו בכ-4.5% והסתכמו בכ-1.671 מיליארד שקל לעומת כ-1.6 מיליארד שקל בשנת 2021. הגידול נובע מגידול במכירות החנויות הזהות בתחום הפעילות אביזרי אופנה בארץ ותחום פעילות הטיפוח והקוסמטיקה.
הכנסות מגזר אופנת ההלבשה בשנת 2022 הסתכמו בכ-1.2 מיליארד שקל, גידול של כ-1.5% לעומת 1.183 מיליון שקל בשנת 2021. תחום האביזרים בלט עם הכנסה של 429.5 מיליון שקל, צמיחה של כ-13.1% לעומת כ-379.8 מיליון שקל בשנת 2021.
- קסטרו מציגה רבעון של צמיחה ושיפור רווחיות, אך עדיין מושפעים מפעילות ״עם כלביא״
- דוח חלש לאורבניקה - המניה נפלה ב-10%; קסטרו נפלה ב-8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההכנסות ממגזר אופנת ההלבשה ברבעון הרביעי לשנת 2022 הסתכמו בכ-361.8 מיליון ש"ח, לעומת כ-372.1 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד - קיטון של כ-2.8%.
ביולי האחרון חילקה החברה דיבידנד של 84 מיליון שקל. אגב, במהלך חודש ינואר 2023, לאחר תאריך הדוחות, ערכה החברה מבצע בחנויות קסטרו במסגרתו נמכרו מרבית יתרות המלאי אשר הצטברו בחברה בסך של כ-57 מיליון ש"ח (במונחי עלות מלאי), לעומת מכירות של כ-16 מיליון ש"ח בינואר 2021. צעד זה הניב תזרים מפעילות שוטפת של כ- 36 מיליון שקל, וצפוי, להערכת החברה, להקטין את הוצאות האחסון בשנת 2023 בכ-5-10 מיליון ש"ח ולסגירת מחסן אחסון חיצוני. כמו כן, במהלך המבצע התווספו כ-74,000 חברי מועדון נוספים למועדון של המותג 'קסטרו' המונה כיום כ-1.15 מיליון לקוחות. כיום מונה רשת חנויות הקבוצה 355 חנויות ודוכנים בישראל, כמו גם 4 חנויות ודוכנים בחו"ל.
שווי השוק של קסטרו עומד על כ-300 מיליון שקל. מחיר המניה עומד על כ-40 שקלים. בשנה האחרונה ירד מחיר המניה ב-58%. מתחילת השנה ירד ערכה ב-12%.
רון רוטר, מנכ"ל קבוצת קסטרו-הודיס אמר היום: "קבוצת קסטרו-הודיס מסכמת את שנת 2022 עם גידול בהכנסות בשלושת מגזרי הפעילות של הקבוצה. הצמיחה הושגה למרות סביבת אינפלציה עולה במשק והחורף החם ששרר בישראל. בתחילת שנת 2023 החברה ערכה מבצע בחנויות קסטרו מתוך מטרה להבטיח השקת קולקציית קיץ מיטבית, תוך הקטנה משמעותית של יתרות מלאי מעונות קודמות וחסכון בעלויות האחסון והלוגיסטיקה. מרבית יתרות המלאי שהצטברו בחברה מעונות חורף 22 ועונות קודמות נמכרו ברבעון הראשון של שנת 2023 ואנו מצפים לשיפור במכירות ובשיעורי הרווחיות כתוצאה ממכירת מלאים אלה בשנה הנוכחית".
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
