מוטי גוטמן מטריקס
צילום: עידן גרוס
דוחות

מטריקס: הרווח הנקי עלה ל-354 מיליון; לא צופה פגיעה למרות האינפלציה

החברה דווחה כי ההכנסות השנתיות צמחו בכ-7.2% לכ-4.67 מיליארד שקל, בעוד שהרווח הנקי השנתי טיפס ב-62%. להערכתה, השפעת האינפלציה לא צפויה להיות מהותית כי החוב הפיננסי שלה אינו צמוד למדד
איציק יצחקי | (3)

חברת מטריקס מטריקס 2.15% פרסמה את הדוחות שלה לשנת 2022. היא עמדה בשורה התחתונה כשההכנסות השנתיות צמחו בכ-7.2% לכ-4.67 מיליארד שקל, לעומת 4.36 מיליארד בשנה הקודמת. הרווח הנקי השנתי גדל בכ-62% וטיפס לכ- 354.5 מיליון שקל, לעומת 218.7 מיליון שקל בשנת 2021.

הרווח התפעולי השנתי עלה בכ- 6.4% והסתכם בכ-350.5 מיליון שקל, בהשוואה ל-329.4 מיליון שקל בשנת 2021. הרווח התפעולי כולל רווח ההון ממכירת מרבית האחזקות בחברת אינפיניטי עמד על כ- 500 מיליון שקל - עליה של 52% בהשוואה לרווח אשתקד.

ה-EBITDA של החברה עמד בשנת 2022 על כ-513 מיליון שקל, בהשוואה לכ-477 מיליון שקל בשנת 2021, צמיחה של כ-7.5% בהשוואה ל-2021. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת לשנת 2022 עמד על סך כ- 387.4 מיליון שקל, בהשוואה לכ- 219.2 מיליון שקל אשתקד - גידול של כ-76.7%.

צבר ההזמנות של מטריקס לסוף שנת 2022 רשם גידול של כ-7.4% בהשוואה לאשתקד, וגם הוא בשיא כל הזמנים ועומד על כ- 5.8 מיליארד שקל. הצמיחה האורגנית ברווח התפעולי מפעולות רגילות עמדה על כ- 11.7%.

בנטרול ההשפעות ממכירת והפסקת האיחוד של חברת אינפיניטי לאבס והאיחוד לראשונה של חברת רדט החל מהרבעון השלישי בשנת 2022, רשמה מטריקס בשנת 2022 צמיחה אורגנית בהכנסות בשיעור של כ-8.5%.

מטריקס ציינה בדוחות שלושה אירועים משמעותיים בשנת 2022 - רכישת 100% מהון המניות של חברת רדט ציוד ומערכות (1993) בע"מ; מכירת מרבית האחזקות בחברת אינפיניטי לאבס אר. אנד. די. בע"מ, שהניבה רווח הון בסך כ- 150 מיליון שקל לפני מס וכ- 122 מיליון ₪ לאחר מס (שחולק כולו כדיבידנד לבעלי מניות החברה); הנפקת אגרות חוב (סדרה ב') במחצית השנייה של השנה בסך נטו (בניכוי הוצאות הנפקה) כ- 471 מיליון שקל, בריבית קבועה בשיעור 4.1%.

בתחילת שנת 2023 רכשה מטריקס 70% מהון המניות של חברת "זברה א.ג.ר טכנולוגיות בע"מ" העוסקת בהפצת מורי תוכנה של כ- 20 יצרני תוכנה בינלאומיים מובילים בתחומי אבטחת מידע ותקשורת. זברה תאוחד בדוחות הכספיים של מטריקס החל מהרבעון הראשון של שנת 2023.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

להערכת החברה, השפעת האינפלציה על תוצאות פעילותה לא צפויה להיות מהותית, בין היתר היות והחוב הפיננסי של החברה אינו צמוד למדד. כמו כן, על מנת לגדר את החשיפה להשפעת העלייה בריבית במשק, ביצעה החברה במחצית השנייה של שנת 2022, 2 הנפקות אג"ח (סדרה ב') בריבית קבועה בשיעור 4.1% לתקופה של כ- 7.5 שנים בסך כולל (נטו) של כ- 471 מיליון שקל.

ומה לגבי דיבידנד? מטריקס ממשיכה לחלק דיבידנדים לבעלי מניותיה מדי רבעון בשיעור של עד 75% מהרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות, בכפוף למבחני החלוקה שבדין. בשנת 2022 חילקה החברה לבעלי מניותיה דיבידנדים בסך מצטבר של כ- 284.3 מיליון שקל (שיא כל הזמנים), בהשוואה לכ- 146.5 מיליון שקל בשנת 2021. עם פרסום הדוחות הכספיים לשנת 2022 הודיעה מטריקס על חלוקת דיבידנד נוספת בסך כ- 35.1 מיליון שקל (59 אג' למניה). בחמש השנים האחרונות (2018-2022) חילקה החברה לבעלי מניותיה דיבידנדים בסך כולל של כ- 773 מיליון שקל.

ההון העצמי של מטריקס עומד על כ- 964.8 מיליון שקל, בהשוואה  לכ- 878 מיליון שקל אשתקד. סך המזומנים ושווי מזומנים בקופתה של מטריקס עמד בסוף 2022 על סך כ- 839 מיליון שקל, בהשוואה לכ-534 מיליון שקל אשתקד.

מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס: "אנו גאים לפרסם את הדוחות הכספיים שלנו לשנת 2022, המציגים המשך עלייה בהיקף הפעילות, בהכנסות וברווח, לתוצאות שיא בכל המדדים המרכזיים  - מחזור מכירות, רווח גולמי, רווח תפעולי, EBITDA ותזרים המזומנים מפעילות. זאת על רקע ולמרות האירועים הגיאו-פוליטיים והאווירה הכלכלית שחוותה זעזועים במהלך השנה".

עוד הוסיף: "מטריקס רושמת השנה גידול בהכנסות כמעט בכל מגזרי פעילותה, עם דגש מיוחד על פעילות החברה בארה"ב, שהציגה צמיחה משמעותית, עם גידול של כ- 17% בהכנסות וצמיחה של מעל 40% ברווח התפעולי, תוך שיפור מהותי במרווח התפעולי. פוטנציאל הגידול שלנו בשוק האמריקאי, שהתאושש ממשבר הקורונה, הוא גדול. תחום שירותי הענן ממשיך לצמוח בקצב מואץ עם גידול של כ- 15.3% בהכנסות וכ- 24.1% ברווח התפעולי".

עוד ציין גוטמן כי "אנו ממשיכים לפעול בישראל ובארה"ב בכל תחומי הטכנולוגיה, ובעיקר בתחומים הנמצאים בביקוש  גבוה: דיגיטל, דאטה, סייבר, ענן ומערכות ליבה תפעוליות, ומבצעים פרויקטים גדולים ומורכבים עבור ובשיתוף גופים וארגונים מהגדולים במשק, ביניהם פרויקטים לאומיים של הממשלה ומגזר הביטחון, ומעורבים בפיתוחים טכנולוגיים המהווים צורך חיוני להמשך תפקוד תקין של מערכות רבות ומגוונות במשק. מטריקס היא שותפה טכנולוגית משמעותית של המגזר הציבורי. בשנה האחרונה זכינו במכרזים של עשרות פרויקטים ממשלתיים משמעותיים הנוגעים לכל מגזרי הפעילות הממשלתיים, על בסיס טכנולוגיות מתקדמות שיספקו שירותים חדשניים עבור עובדי הממשלה, אזרחי ישראל והמדינה כולה".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    המניה נופלת חזק. מישהו יודע מדוע? 13/03/2023 15:14
    הגב לתגובה זו
    המניה נופלת חזק. מישהו יודע מדוע?
  • 2.
    משה 13/03/2023 14:44
    הגב לתגובה זו
    אז למה המניה יורדת????????????
  • 1.
    יואב 13/03/2023 14:27
    הגב לתגובה זו
    ומניה יורדת ב 8 %..לא מסתדר עם הדוח הכאילו טוב
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

תשתיות
צילום: תמר מצפי

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?

באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?

תמיר חכמוף |

שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.

המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים שנצברו במהלך הלחימה.

באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.

בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה, פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.

השפעה חיובית על המשק

בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.