תומר הרשיקוביץ איילון
צילום: ביזפורטל
ראיוןTV

"למרות הירידות, מניות הנדל"ן עדיין לא מעניינות"

תמיר הרשקוביץ, סמנכ"ל, מנהל אגף השקעות, באיילון, אומר ש-70%-80% מהכסף שנכנס למוסדיים להשקעה במניות הולך לחו"ל; מה הוא חושב על הבנקים, על הבורסה המקומית ועל מדד ה-S&P?
עוזי בלומר | (7)
נושאים בכתבה S&P500 איילון

תמיר הרשקוביץ, סמנכ"ל, מנהל אגף השקעות, באיילון ביטוח סבור בראיון לביזפורטל כי הסביבה המאקרו כלכלית היתה טובה לבנקים, אבל היא עלולה להשתנות - "יש אבטלה נמוכה, פער בין ריבית הפיקדונות לריבית ההלוואות, הצמיחה במשק צפויה לעמוד על 3% בשנה הבאה, יש מהלך התייעלות אגרסיבי בבנקים. אבל, גם בנקים דפנסיביים כמו הבינלאומי ודיסקונט לא מתפקדים מספיק טוב עכשיו. זה קורה בגלל מספר סיבות. חשיפה גדולה מאד של הבנקים לענף הנדל"ן. תנועה מסוימת של משקיעים זרים ומקומיים שמקטינים לאט לאט פוזיציות במניות האלה.

"זה יכול לנבוע מסיבות פוליטיות ספציפיות לישראל, וחלק קשור לבנקים בחו"ל והיכולת שלהם להתמודד עם האטה כלכלית בשנים הקרובות. בכל שווקי המניות חל כיום מעבר מהשקעה ממניות ערך למניות צמיחה. לכן מדדים רוויים במניות צמיחה, כמו S&P 500 500  מתפקדים יותר טוב ממניות ערך ומדדי בורסה אחרים כמו המדד בבריטניה ומדד בורסת תל אביב. בישראל יש דברים נוספים שמאתגרים את המדדים.

 

 לענף הנדל"ן יש משקל כבד במדד ת"א 125, מה מעיק על הענף כעת?

"ראשית, בענף הטכנולוגיה מתבצע כיום תהליך ייעול שמשפיע על חברות רבות. חלק ניכר משוכרי מגדלי המשרדים בתל אביב הן חברות טכנולוגיה שהעלו מאוד את היקף השטחים השכורים ואת מחיריהם. כתוצאה ממהלכי ההתייעלות, חב' ההייטק יוצאות או מקטינות את השטח השכור במגדלי המשרדים. חברות נדל"ן גדולות צריכות למצוא כעת שוכרים למטראז' אדיר פנוי.

"נדל"ן המגורים שנמצא בשיא של 15 שנה, מתחיל להתקרר בעיקר עקב העלאת הריבית בישראל. יש התחלות בנייה של כ-70 אלף יח"ד ויש גידול חד במשכנתאות ב-4-5 השנים האחרונות ופתאום יש ירידה חזקה במכירות וגם ירידה חדה בנטילת משכנתאות. שני גורמים אלה יביאו לתוצאות לא טובות של חב' הנדל"ן בשנה הבאה, בעיקר בקרב החב' הממונפות ביזמות למגורים. המניות האלה כבר רשמו ירידות בשנה שעברה, כל הסקטור הוא ברמת סיכון גבוהה, גם ב-2023 . הותרת הריבית ככל הנראה לאורך כל השנה ללא שינוי לא תקל על הענף, ועדיין יש תנאים פיננסיים בעייתיים להשקעה.

 

מה המצב של חברות ההייטק?

"אנחנו רואים מהלך התייעלות מאוד גדול, כל הקרנות אומרות לחברות לתכנן מסלול מחדש, לתכנן תקציב לחמש שנים ולא לשנתיים, יש פה אירוע שפוגע גם בחב' אמריקאיות ענקיות שצורכות שירותים מחב' ישראליות – והחב' האמריקאיות אלה עוברות תהליך התייעלות חזק, כמעט בכל הוורטיקלים. זה משפיע על כל החב' הטכנולוגיות הישראליות במדד ואנחנו רואים ביצועי חסר של החב' האלה ביחס לנאסד"ק מתחילת השנה. גם פה יש פרמיית סיכון מקומית ביחס לחב' מקבילות בעולם.

 

איך משפיעות האזהרות של סוכנויות הדירוג ובנק ישראל על השוק?

קשה לנתק את הזירה הפוליטית מתהליך קבלת החלטות במגזר הפיננסי. כשאנחנו משקיעים בשוק, אנחנו רוצים רמה מסוימת של ודאות. מה המשמעות למשל, אם יהיה מעבר על חוק בינ"ל, האם יהיה סעד משפטי לאותה חברה?

הרשקוביץ אומר שבהגדרה ההשקעות פונות יותר לשוק הגלובלי - "כבנוסף, בשביל להוציא עשרות מיליארדים מהשוק המקומי, צריך שמישהו יקנה. לא בטוח שיש כאן ידיים מספיק חזקות לכניסה לנעליהם של המשקיעים המוסדיים הישראליים. בחודשים האחרונים רואים שכל שקל שולי שאמור להיכנס לשוק המניות, בערך 70%-80% ממנו יוצאים להשקעה בחו"ל. רק 20%-30% מתוכו הולכים לישראל. יש כבר יש אמירה ברורה של המוסדיים לגבי ההפקדות החודשיות שלהם ולאן הם מייעדים אותן. בשנים הקרובות נראה התחזקות של יחידות חו"ל שיודעות לנתח ברמת מאקרו וגם לבחור מניות ספציפיות בחו"ל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

 

 

 

   

 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    בורסה של שמאלנים לקנות רק שורטים (ל"ת)
    הבורר 18/02/2023 17:20
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    זה מאוד בריא לשוק העולמי שיש תיקון בכל עשור 35-50% - (ל"ת)
    גד 18/02/2023 08:05
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    גיל 16/02/2023 21:41
    הגב לתגובה זו
    נתוני צמיחה מקום 1
  • 2.
    שקלי השיקלי 16/02/2023 14:44
    הגב לתגובה זו
    מוכרחים להפסיק להשקיע בישראל
  • 1.
    השוודי 16/02/2023 13:16
    הגב לתגובה זו
    אתם לא מוסרים נתונים מדוייקים : 10 מילארד שקל כבר עזבו את הארץ, ההייטק עוזב, ההייטקיסטים עוזבים וישראל צוללת מטה...תשקיעו בשבדיה
  • אפילו אתה לא מאמין לשטויות שלך (ל"ת)
    dudu 18/02/2023 07:35
    הגב לתגובה זו
  • ארי 17/02/2023 10:44
    הגב לתגובה זו
    שטויות, עשר מיליארד עזבו ועשר מילארד נכנסו, אל תאמין לשמאל
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.