"למרות הירידות, מניות הנדל"ן עדיין לא מעניינות"
תמיר הרשקוביץ, סמנכ"ל, מנהל אגף השקעות, באיילון ביטוח סבור בראיון לביזפורטל כי הסביבה המאקרו כלכלית היתה טובה לבנקים, אבל היא עלולה להשתנות - "יש אבטלה נמוכה, פער בין ריבית הפיקדונות לריבית ההלוואות, הצמיחה במשק צפויה לעמוד על 3% בשנה הבאה, יש מהלך התייעלות אגרסיבי בבנקים. אבל, גם בנקים דפנסיביים כמו הבינלאומי ודיסקונט לא מתפקדים מספיק טוב עכשיו. זה קורה בגלל מספר סיבות. חשיפה גדולה מאד של הבנקים לענף הנדל"ן. תנועה מסוימת של משקיעים זרים ומקומיים שמקטינים לאט לאט פוזיציות במניות האלה.
"זה יכול לנבוע מסיבות פוליטיות ספציפיות לישראל, וחלק קשור לבנקים בחו"ל והיכולת שלהם להתמודד עם האטה כלכלית בשנים הקרובות. בכל שווקי המניות חל כיום מעבר מהשקעה ממניות ערך למניות צמיחה. לכן מדדים רוויים במניות צמיחה, כמו S&P 500 500 מתפקדים יותר טוב ממניות ערך ומדדי בורסה אחרים כמו המדד בבריטניה ומדד בורסת תל אביב. בישראל יש דברים נוספים שמאתגרים את המדדים.
לענף הנדל"ן יש משקל כבד במדד ת"א 125, מה מעיק על הענף כעת?
"ראשית, בענף הטכנולוגיה מתבצע כיום תהליך ייעול שמשפיע על חברות רבות. חלק ניכר משוכרי מגדלי המשרדים בתל אביב הן חברות טכנולוגיה שהעלו מאוד את היקף השטחים השכורים ואת מחיריהם. כתוצאה ממהלכי ההתייעלות, חב' ההייטק יוצאות או מקטינות את השטח השכור במגדלי המשרדים. חברות נדל"ן גדולות צריכות למצוא כעת שוכרים למטראז' אדיר פנוי.
"נדל"ן המגורים שנמצא בשיא של 15 שנה, מתחיל להתקרר בעיקר עקב העלאת הריבית בישראל. יש התחלות בנייה של כ-70 אלף יח"ד ויש גידול חד במשכנתאות ב-4-5 השנים האחרונות ופתאום יש ירידה חזקה במכירות וגם ירידה חדה בנטילת משכנתאות. שני גורמים אלה יביאו לתוצאות לא טובות של חב' הנדל"ן בשנה הבאה, בעיקר בקרב החב' הממונפות ביזמות למגורים. המניות האלה כבר רשמו ירידות בשנה שעברה, כל הסקטור הוא ברמת סיכון גבוהה, גם ב-2023 . הותרת הריבית ככל הנראה לאורך כל השנה ללא שינוי לא תקל על הענף, ועדיין יש תנאים פיננסיים בעייתיים להשקעה.
- מורגן סטנלי: ה-S&P 500 יגיע ל-7,800 ב-12 החודשים הקרובים
- תשואה של 6.5% בשנה - מספיק לכם, ואיך להגדיל את הרווחים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה המצב של חברות ההייטק?
"אנחנו רואים מהלך התייעלות מאוד גדול, כל הקרנות אומרות לחברות לתכנן מסלול מחדש, לתכנן תקציב לחמש שנים ולא לשנתיים, יש פה אירוע שפוגע גם בחב' אמריקאיות ענקיות שצורכות שירותים מחב' ישראליות – והחב' האמריקאיות אלה עוברות תהליך התייעלות חזק, כמעט בכל הוורטיקלים. זה משפיע על כל החב' הטכנולוגיות הישראליות במדד ואנחנו רואים ביצועי חסר של החב' האלה ביחס לנאסד"ק מתחילת השנה. גם פה יש פרמיית סיכון מקומית ביחס לחב' מקבילות בעולם.
איך משפיעות האזהרות של סוכנויות הדירוג ובנק ישראל על השוק?
קשה לנתק את הזירה הפוליטית מתהליך קבלת החלטות במגזר הפיננסי. כשאנחנו משקיעים בשוק, אנחנו רוצים רמה מסוימת של ודאות. מה המשמעות למשל, אם יהיה מעבר על חוק בינ"ל, האם יהיה סעד משפטי לאותה חברה?
הרשקוביץ אומר שבהגדרה ההשקעות פונות יותר לשוק הגלובלי - "כבנוסף, בשביל להוציא עשרות מיליארדים מהשוק המקומי, צריך שמישהו יקנה. לא בטוח שיש כאן ידיים מספיק חזקות לכניסה לנעליהם של המשקיעים המוסדיים הישראליים. בחודשים האחרונים רואים שכל שקל שולי שאמור להיכנס לשוק המניות, בערך 70%-80% ממנו יוצאים להשקעה בחו"ל. רק 20%-30% מתוכו הולכים לישראל. יש כבר יש אמירה ברורה של המוסדיים לגבי ההפקדות החודשיות שלהם ולאן הם מייעדים אותן. בשנים הקרובות נראה התחזקות של יחידות חו"ל שיודעות לנתח ברמת מאקרו וגם לבחור מניות ספציפיות בחו"ל.
- צחי אבו: "אנחנו לא חברת נדל״ן מניב קלאסית, כל נכס אצלנו עובר השבחה"
- נאייקס: ההכנסות והרווח מתחת לציפיות - אבל התחזית מעודדת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה...
- 5.בורסה של שמאלנים לקנות רק שורטים (ל"ת)הבורר 18/02/2023 17:20הגב לתגובה זו
- 4.זה מאוד בריא לשוק העולמי שיש תיקון בכל עשור 35-50% - (ל"ת)גד 18/02/2023 08:05הגב לתגובה זו
- 3.גיל 16/02/2023 21:41הגב לתגובה זונתוני צמיחה מקום 1
- 2.שקלי השיקלי 16/02/2023 14:44הגב לתגובה זומוכרחים להפסיק להשקיע בישראל
- 1.השוודי 16/02/2023 13:16הגב לתגובה זואתם לא מוסרים נתונים מדוייקים : 10 מילארד שקל כבר עזבו את הארץ, ההייטק עוזב, ההייטקיסטים עוזבים וישראל צוללת מטה...תשקיעו בשבדיה
- אפילו אתה לא מאמין לשטויות שלך (ל"ת)dudu 18/02/2023 07:35הגב לתגובה זו
- ארי 17/02/2023 10:44הגב לתגובה זושטויות, עשר מיליארד עזבו ועשר מילארד נכנסו, אל תאמין לשמאל

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד
אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"
אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23% לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".
האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.
הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.
הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.
- מנכ"ל אלביט: "פרויקט הלייזר חשוב, אבל הוא לא היחידי, יש לנו מספר מנועי צמיחה קדימה"
- אלביט: הרווח מעל הצפי, ההכנסות מעט מתחת; הצבר ממשיך לגדול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.
משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צשפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל
חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים
שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5% פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.
הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.
מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.
- בפרמיה על השווי בספרים: שפיר מכניסה מוסדיים להשקעה בפרויקטי זכיינות
- מכה למשפחת שפירא: בית המשפט דחה ערעור על חיוב מס של עשרות מיליונים - "ניסיון לצבוע את המניות נכשל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.
