משחקי הרגולטור: עוד מפקחים זה מתכון לצרות ...
ישראל נחשבה במשך שנים למדינת עולם שלישי בכל הקשור לעודף בירוקרטיה ורגולציה. כמה עולם שלישי? בשנת 2014 היא דורגה במדד הנטל הרגולטורי העולמי במקום ה-116, הלא מכובד, בעולם (מתוך כ-200 מדינות). מאז המיקום השתפר משמעותית וקפץ ל-46. כן, המדינה מנסה להתקדם למאה ה-21 בכל מה שקשור להקלה בבירוקרטיה (למשל: דיגיטיזציה, אפשרות לבצע פעולות מול משרדי הממשלה דרך האינטרנט, במקום הגעה פיזית, או מתן אפשרות להעביר מסמכים במייל במקום בפקס). וזה משפיע על המיקום לטובה, וזה בהחלט חשוב כמובן.
אבל רגולציה ובירוקרטיה זה לא אותו דבר. צריך להקל על ביצוע פעולות מול השירות הממשלתי וצריך גם להסיר פיקוח מיותר, שרק מקשה על הציבור. הממשלות האחרונות גם מקדמות את 'רשות הרגולציה' - גוף שמטרתו להביא לשיפור הפיקוח הממשלתי באמצעות יצירת נהלים שייאלצו את משרדי הממשלה להסביר מדוע בכלל צריך את הרגולציה החדשה שהם מתכוונים להשית על הציבור, כלומר שהם יצטרכו להסביר מדוע הרגולציה החדשה נדרשת. אז הממשלה אמנם מתלבטת אלו סמכויות לתת לו (החלטה ואכיפה או רק 'חובת התייעצות'). אבל זה צעד מבורך. הממשלה האחרונה פעלה גם להקלה על עסקים קטנים וגם זה בהחלט מבורך.
המדינה רוצה להקים עוד גוף מפקח על הבנקים - למה בעצם?
וזה מביא אותנו למאבק ארוך השנים בין האוצר ובין בנק ישראל - במשרד האוצר רוצים להקים עוד רשות פיקוח על הבנקים, כדי לעודד תחרות. אחד יהיה 'המפקח על הבנקים' והשני יהיה 'המפקח על התחרות'. אחד אמור לדאוג שהם לא יקרסו במשבר הפיננסי הגדול הבא, והשני יפקח בכל הקשור להוראות של תחרות. ההסבר באוצר הוא שבנק ישראל מפקח על יציבות הבנקים, כלומר שלא יקרסו, אבל פחות מעניינת אותו והוא פחות קידם תחרות בין הבנקים. לראייה: לא הוקם פה בנק חדש עשרות שנים (וכעת הוקם הבנק הדיגיטלי וואן זירו) והתחרות בתחום הבנקאות בישראל היא עלובה. בסופו של דבר - כל הבנקים עושים את אותו דבר, ונותנים את אותו שירות, אבל במחירים הרבה יותר גבוהים מאשר בעולם. אין בישראל באמת תחרות על הלקוח.
כעת נדמה שבנק ישראל כבר לא מתנגד לכך כבעבר והוועדה לבחינת מבנה הפיקוח הפיננסי בישראל אולי תצליח להביא לשני גופי פיקוח על הבנקים. רגע, אז מקימים רשות פיקוח חדשה כדי לפקח פחות? אתם יודעים, עוד משרדים זה אומר עוד תפקידים, עוד ג'ובים, עוד כסף שצריך לשלם לאנשים. אבל השאלה הבסיסית היא האם עוד פיקוח בכלל יועיל למשהו? האם עוד פיקוח יכול להפחית פיקוח? האם עוד פיקוח לא אומר בסופו של דבר עוד מריבות, סכסוכים, מאבקי כח, כיפופי ידיים, עוד רגולציה ובירוקרטיה רעה, כמיטב השירות הציבורי - זה שהביא את ישראל לאותו דירוג גרוע במדדים העולמיים?
- חוק פרקינסון: מנגנוני הבזבוז בזמן, כסף ובירוקרטיה - חוקים נוספים, השפעות כלכליות ועדכונים מ-2025
- הוצאת ויזה לארצות הברית: איך להפוך תהליך בירוקרטי לקל יותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשורה התחתונה, לא בטוח שעוד רשות לפיקוח על הבנקים זה מה שיביא לתחרות בין הבנקים. אם רוצים תחרות צריך לפעול באמת להגברת התחרות - להוריד חסמים, לאפשר גם לגופים קטנים יותר להפוך לבנקים, להקל במקום להקשות.
ורק נזכיר - כבר היום יש לא מעט רשויות: יש את רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, רשות ניירות ערך, רשות התחרות ועוד. אז סביר להניח שנראה מיזוג כלשהו בין הרשויות הללו כחלק מאותו תהליך של הקמת הרגולטור החדש (ומה לגבי קרנות הפנסיה? אלה יישארו מחוץ לפיקוח החדש?). אבל האם באמת צריך כל כך הרבה מפקחים? האם לא עדיף גוף אחד מתכלל שכולם יודעים לדבר איתו ולעבוד איתו, גוף שיוציא את כל ההוראות הרלוונטיות, ובעיקר - לא יקשה? אנחנו כבר מדמיינים את הוויכוח בין שני גופי הפיקוח, כאשר החלטה של אחד תסתור את ההחלטה של השני ואז מה? אה, כמובן - תוקם וועדה נוספת כדי לפתור את הפלונטר בין המפקחים השונים...
- 1.גולדפינגר 11/09/2022 22:34הגב לתגובה זובטוח שלא

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
- אנבידיה מטפסת 1% טסלה מוסיפה 0.8% ומה קורה בחוזים?
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
