פרשנות

משחקי הרגולטור: עוד מפקחים זה מתכון לצרות ...

לפעמים הדרך לפתרון בעיות היא לא הקמה של רשויות נוספות - שכדי לפתור מחלוקות ביניהן יהיה צורך בהקמת ועדות כמובן - האוצר רוצה להקים עוד גוף פיקוח על הבנקים כדי לעודד תחרות. אבל האם זה באמת יקדם את התחרות? לא בטוח
נתנאל אריאל | (1)

ישראל נחשבה במשך שנים למדינת עולם שלישי בכל הקשור לעודף בירוקרטיה ורגולציה. כמה עולם שלישי? בשנת 2014 היא דורגה במדד הנטל הרגולטורי העולמי במקום ה-116, הלא מכובד, בעולם (מתוך כ-200 מדינות). מאז המיקום השתפר משמעותית וקפץ ל-46. כן, המדינה מנסה להתקדם למאה ה-21 בכל מה שקשור להקלה בבירוקרטיה (למשל: דיגיטיזציה, אפשרות לבצע פעולות מול משרדי הממשלה דרך האינטרנט, במקום הגעה פיזית, או מתן אפשרות להעביר מסמכים במייל במקום בפקס). וזה משפיע על המיקום לטובה, וזה בהחלט חשוב כמובן.

אבל רגולציה ובירוקרטיה זה לא אותו דבר. צריך להקל על ביצוע פעולות מול השירות הממשלתי וצריך גם להסיר פיקוח מיותר, שרק מקשה על הציבור. הממשלות האחרונות גם מקדמות את 'רשות הרגולציה' - גוף שמטרתו להביא לשיפור הפיקוח הממשלתי באמצעות יצירת נהלים שייאלצו את משרדי הממשלה להסביר מדוע בכלל צריך את הרגולציה החדשה שהם מתכוונים להשית על הציבור, כלומר שהם יצטרכו להסביר מדוע הרגולציה החדשה נדרשת. אז הממשלה אמנם מתלבטת אלו סמכויות לתת לו (החלטה ואכיפה או רק 'חובת התייעצות'). אבל זה צעד מבורך. הממשלה האחרונה פעלה גם להקלה על עסקים קטנים וגם זה בהחלט מבורך.

המדינה רוצה להקים עוד גוף מפקח על הבנקים - למה בעצם?

וזה מביא אותנו למאבק ארוך השנים בין האוצר ובין בנק ישראל - במשרד האוצר רוצים להקים עוד רשות פיקוח על הבנקים, כדי לעודד תחרות. אחד יהיה 'המפקח על הבנקים' והשני יהיה 'המפקח על התחרות'. אחד אמור לדאוג שהם לא יקרסו במשבר הפיננסי הגדול הבא, והשני יפקח בכל הקשור להוראות של תחרות. ההסבר באוצר הוא שבנק ישראל מפקח על יציבות הבנקים, כלומר שלא יקרסו, אבל פחות מעניינת אותו והוא פחות קידם תחרות בין הבנקים. לראייה: לא הוקם פה בנק חדש עשרות שנים (וכעת הוקם הבנק הדיגיטלי וואן זירו) והתחרות בתחום הבנקאות בישראל היא עלובה. בסופו של דבר - כל הבנקים עושים את אותו דבר, ונותנים את אותו שירות, אבל במחירים הרבה יותר גבוהים מאשר בעולם. אין בישראל באמת תחרות על הלקוח.

כעת נדמה שבנק ישראל כבר לא מתנגד לכך כבעבר והוועדה לבחינת מבנה הפיקוח הפיננסי בישראל אולי תצליח להביא לשני גופי פיקוח על הבנקים. רגע, אז מקימים רשות פיקוח חדשה כדי לפקח פחות? אתם יודעים, עוד משרדים זה אומר עוד תפקידים, עוד ג'ובים, עוד כסף שצריך לשלם לאנשים. אבל השאלה הבסיסית היא האם עוד פיקוח בכלל יועיל למשהו? האם עוד פיקוח יכול להפחית פיקוח? האם עוד פיקוח לא אומר בסופו של דבר עוד מריבות, סכסוכים, מאבקי כח, כיפופי ידיים, עוד רגולציה ובירוקרטיה רעה, כמיטב השירות הציבורי - זה שהביא את ישראל לאותו דירוג גרוע במדדים העולמיים? 

בשורה התחתונה, לא בטוח שעוד רשות לפיקוח על הבנקים זה מה שיביא לתחרות בין הבנקים. אם רוצים תחרות צריך לפעול באמת להגברת התחרות - להוריד חסמים, לאפשר גם לגופים קטנים יותר להפוך לבנקים, להקל במקום להקשות.

ורק נזכיר - כבר היום יש לא מעט רשויות: יש את רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, רשות ניירות ערך, רשות התחרות ועוד. אז סביר להניח שנראה מיזוג כלשהו בין הרשויות הללו כחלק מאותו תהליך של הקמת הרגולטור החדש (ומה לגבי קרנות הפנסיה? אלה יישארו מחוץ לפיקוח החדש?). אבל האם באמת צריך כל כך הרבה מפקחים? האם לא עדיף גוף אחד מתכלל שכולם יודעים לדבר איתו ולעבוד איתו, גוף שיוציא את כל ההוראות הרלוונטיות, ובעיקר - לא יקשה? אנחנו כבר מדמיינים את הוויכוח בין שני גופי הפיקוח, כאשר החלטה של אחד תסתור את ההחלטה של השני ואז מה? אה, כמובן - תוקם וועדה נוספת כדי לפתור את הפלונטר בין המפקחים השונים...

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    גולדפינגר 11/09/2022 22:34
    הגב לתגובה זו
    בטוח שלא
מגדל שלמה אליהו רונן אגסי
צילום: יחצ, אורן דאי
ניתוח

שלמה אליהו הרוויח פי 3 על ההשקעה במגדל - הסבלנות משתלמת

אליהו מממש מניות מגדל ב-370 מיליון שקל - מה התשואה האפקטיבית שלו על ההשקעה, ואיך מחשבים תשואה שנתית? וגם - מי הרוכשות בעסקת המימוש האחרונה

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מגדל שלמה אליהו

הסבלנות משתלמת. שלמה אליהו רכש את השליטה במגדל לפני 13 שנים בתמורה ל-3.5 מיליארד שקל. מאז ובמשך רוב שנות ההשקעה הוא היה בהפסד על ההשקעה. בשנים האחרונות התמונה התהפכה, ובשנה האחרונה, זו הפכה להשקעת חלום.

אליהו שממש כעת מניות ב-370 מיליון שקל, מימש בשנה האחרונה מניות מגדל במעל מיליארד שקל, כשמוסיפים לזה מימושי עבר ובעיקר דיבידנדים, מקבלים שהוא נפגש עם מעל 3 מיליארד שקל - כלומר החזיר את רוב ההשקעה ועדיין מחזיק בשליטה בחברה עם 46% בחברה בשווי של  מעל 6 מיליארד שקל.  מדובר על רווח כולל של כ-5.5 מיליארד שקל. 

אליהו ייצר תשואה של בערך פי 3 ב-12 השנים האלו, וכשמחשבים את התשואה השנתית מקבלים 10% בשנה. זה מרשים, אבל זה עדיין לא הסיפור כולו. אליהו מינף את ההשקעה. חלק גדול ממנה הגיע במימון, הוא השקיע סדר גודל של 1.5-2 מיליארד שקלים בהון עצמי והיתר בהלוואות. הרווח האבסולוטי על ההשקעה בהינתן המימון (אחרי הוצאות ריבית) מוערך בכ-4.8 מיליארד שקל - כשמחשבים את זה בתשואה שנתית מקבלים כ-12%-13% בשנה. 

גם התשואה הזו לא מייצגת כי אליהו החזיר בדיבידנדים ובמכירת מניות חלק מההשקעה, כלומר התשואה האפקטיבית הרבה יותר גדולה ונדגים בדוגמה תיאורטית קיצונית - נניח שהשקעתם 1 מיליון שקל ואחרי שבוע מימשתם חלק מההשקעה במיליון שקל ואחרי 3 שנים את כולה בעוד 1 מיליון שקל - מה התשואה שלכם? השקעתם 1 מיליון ויצאתם עם 2 מיליון, אבל התשואה שלכם לא 100% כפי שאפשר לשער, כי החזרתם מאוד מהר את ההשקעה.  התשואה הפנימית שלכם ענקית כי לא השקעתם (ההחזר היה כמעט במידי).  אצל אליהו זה ממש לא ככה אבל החזר ההשקעה הקטין אפקטיבית את ההשקעה וייצר לו תשואה גבוהה יותר. 


ההשקעה של אליהו אולי לא נראית מרשימה, אבל צריך להזכיר שבמשך 6-7 שנים ההשקעה הזו הסבה הפסדים על הנייר. כעת, אחרי כמה שנים טובות התמונה התהפכה לחלוטין. מדד הייחוס - השקעה במניות בתקופה זו ייצר תשואה של כ-8% בשנה. 


בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

כלל מאבדת 6.6%, מדד הביטוח צולל 3.3%; אאורה יורדת ב-6%

אלקטרה נדל״ן זינקה אתמול אחרי האופטימיות מהורדת ריבית שמתקרבת, היום המשקיעים פוגשים את המספרים - פעילות הנדל״ן המניב הפסדית רבעון תשיעי ברציפות; מצב דומה קורה גם בחברות הביטוח, שאחרי זינוק חד מיום חמישי חוזרות מעט לקרקע אחרי תוצאות חזקות, אך גם ההבנה שרווחי ההון בקצב הנוכחי אינם ברי קיימא

מערכת ביזפורטל |

מאניה-דפרסיה: אחרי שיום ראשון ננעל בירוק כהה, המסחר במדדים המרכזיים מתנהל במגמה שלילית בעיקרה - מדד ת״א 35 נסחר בירידה של 0.2%, ומדד ת״א 90 מאבד 1% בהובלת הנדל"ן שהיה העוגן אתמול.

הסקטורים שתופסים את הפוקוס הבוקר - האם נראה המשכיות בביטוח ובנדל״ן אחרי הזינוקים אתמול? נכון לעכשיו התשובה היא לא מהדהד. מדד הביטוח נופל 3.3%, ומדד הנדל״ן  נסחר בירידה של 1.8%.

 

ת״א ביטוח עם תשואה תלת ספרתית (118%) מתחלת השנה, האם המומנטום יישמר? הכנו בביזפורטל ניתוח מיוחד על תוצאות חברות הביטוח והמכפילים אליהם הגיעו - האם הכוכבות של הבורסה ימשיכו לעלות?

לפני פתיחת המסחר דיווחו כלל ביטוח כלל עסקי ביטוח -4.96%   והפניקס הפניקס -2.95%   על תוצאות הרבעון השני. אתמול פרסמה איילון איילון מניות ביטוח , ביום חמישי מגדל מגדל ביטוח -1.07%  , והדוחות האלו המשיכו להזניק את מניות הביטוח שעלו פי 3.5 בשנה וחצי. אתמול מימש שלמה אליהו מניות, אבל מה שיותר מעניין הם הרוכשים - נוקד רכשה נתח גדול (170 מיליון מתוך 370 מיליון), ספרה, ילין לפידות ועוד. אלו גופים שמבינים בשוק ההון. הם לא קונים מניות של הייפ, הם קונים נכסים טובים. האם מגדל היא נכס טוב אחרי זינוק של פי 3 ומעלה? הם חושבים שכן. 

הדוחות של כלל והפניקס ממשיכים את המגמה. אבל צריך לזכור שהמחירים של מניות הביטוח כבר מבטאים מכפיל רווח לא נמוך של כ-11-13. זה לא גבוה, אבל הן נסחרו במשך שנים רבות במכפיל רווח מייצג של 6 ומכפיל הון נמוך. עכשיו הכל התהפך בזכות כמה גורמים בעיקר השיפור הגדול בשווקים הפיננסים, והעלייה ברווחיות תחומי הביטוח. אלו נושאים תנודתיים, צריך להיזהר - דוחות כלל עסקי ביטוח לרבעון השני.