
מנכ"ל גלאסבוקס: "צמצמנו גיוסים אבל לא נפטר עובדים"
״מבחינתי, ההילייט של הדוח הוא הצמיחה בהכנסות של החציון, שם צמחנו ב-40%, במקביל לעלייה ברווח הגולמי, בתיאום עם ירידה בקצב שריפת המזומנים מחציון לחציון של 3%. אני מרוצה מהמגמה: אנחנו צומחים בהכנסות במקביל לשיפור במדדי הרווחיות. בנוסף, ההזדמנויות העסקיות שגלאסבוקס ייצרה בחציון הראשון של שנת 2022, היו יותר מכל ההזדמנויות העסקיות שיצרה בשנת 2021 כולה. אנחנו נמצאים בעמדה חזקה מאוד לחציון השני של השנה" כך אומר ירון מורגנשטרן, מנכ"ל גלאסבוקס בראיון לביזפורטל אחרי פרסום הדוחות לרבעון השני.
גלאסבוקס גלאסבוקס רשמה הכנסות ברבעון השני של השנה בסך של כ-10.3 מיליון דולר, צמיחה של 17% מהרבעון המקביל שם רשמה הכנסות של 8.7 מיליון דולר, סך ההכנסות השנתיות החוזרות (ARR) הסתכמו ל-46 מיליון דולר, גידול של 24% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בדומה להכנסות, גם הרווח הגולמי גדל ב-8% לעומת הרבעון המקביל ל-6.2 מיליון דולר.
ההוצאות התפעוליות המשיכו לתפוח ועמדו ברבעון השני על 16.2 מיליון דולר, זינוק של 28% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, מונעות בעיקר מהוצאות המכירה והשיווק, שהגיעו ל-8.5 מיליון דולר. בעקבות ההוצאות, ההפסד התפעולי גדל ל-10 מיליון דולר, לעומת הפסד של 6.9 מיליון דולר אשתקד.
בשורה התחתונה עמד ההפסד הנקי על 11.3 מיליון דולר, זינוק של 55% ביחס לרבעון המקביל, כאשר שם עמד ההפסד הנקי על 7.2 מיליון דולר. במחצית הראשונה של השנה גלאסבוקס רשמה הפסד נקי של 19.2 מיליון דולר, גידול של 51% בהפסד החציוני. על רקע הנתון, קצב שריפת המזומנים של החברה ברבעון השני עמד על 6.7 מיליון דולר, בעוד שברבעון המקביל שרפה החברה 4.9 מיליון דולר, אך בהסתכלות חציונית קצב שריפת המזומנים ירדה מעט כשבחציון הראשון שרפה גלאסבוקס 7 מיליון דולר, ירידה של 3% מחציון לחציון.
החברה שומרת על שיעור שימור לקוחות בקרב לקוחות גדולים העומד על 99%, גבוה מהממוצע בתעשייה, ומוסיפה כי כחלק מהעונתיות המסורתית בחברה, היא רואה שיפור בחציון השני של השנה.
ירון, איך אפשר לדבר על שיפור במדדי הרוווחיות בזמן שההפסד התפעולי גדל ב-28% ?
מורגנשטרן: "המטרה שלנו היא קודם כל להפוך ל״Cash flow positive", ומשם להפוך את ההפסד התפעולי לרווחיות. יש לנו השקעה מאוד גדולה בהוצאות המכירות והשיווק, שתרמה מאוד ליצירת ההזדמנויות העסקיות, והייתה חלק מהסיבות לכך שייצרנו יותר כאלה בחציון, בעקבות ההשקעה בהוצאות המכירה ושיווק, אנחנו מצליחים להיכנס לגאוגרפיות חדשות ו-ורטיקלים חדשים, זאת השקעה שמניבה פירות.
״אנחנו משגיחים בצורה מאוד קפדנית על ההוצאות שלנו. לא הגענו לפיטורי עובדים, אנחנו לא מאמינים בזה, כן צמצמנו משמעותית את הגיוסים. גם הוצאות הענן הצטמצמו וגרמו לעליה בשולי הרווח בסגמנט זה״.
האם גלאסבוקס מתמקדת יותר בצמיחת ההכנסות והזדמנויות ופיתוח החברה בסגמנטים הללו, מאשר, להתמקד בהפיכה לרווחיות?
מורגנשטרן: ״לא חושב שהיום במצבנו אנחנו יכולים לוותר על אחד משני הדברים. התחום נמצא עדיין בחיתולים ויש פוטנציאל גדול לשוק שאנחנו פועלים בו, גלאסבוקס חייבת לאזן בין הצורך להמשיך לגדול ולנצל את ההזדמנות שיש בשוק, לבין הציפיות של המשקיעים ורצונם שנעבור לרווחיות. כבר מחר גלאסבוקס יכולה להיות רווחית, אך לדעתי לא נכון לעשות את זה כיוון שצריך לנצל את פוטנציאל השוק. אנחנו חייבים לאזן בין הרצון להמשיך לצמוח בשוק אטרקטיבי, לבין הרצון והתוכנית שבידינו לעבור לרווחיות, אנחנו עושים זאת בצורה יפה מאוד״.
לדברי מורגנשטרן, שבעה מעשרת הבנקים הגדולים בעולם הם לקוחות של החברה, וכך גם רשת חברת המלונות הגדולה בעולם, רשת הקונסומר-פרודקט הגדולה בעולם ועוד. האם השפעות האינפלציה והריבית מגיעות ופוגעות בכם?
מורגנשטרן: ״בעקבות חוזקות הלקוחות שלנו כחברות גדולות, בתקופה כזאת הן דווקא נהנות ומכניסות יותר. לדוגמה - הבנקים. לכן, ההשפעה לא מגיעה אלינו. בנוסף, אותם לקוחות מבינים כי המעבר לדיגיטלי קריטי בשביל המשך ההצלחה שלהם, המערכת שלנו הופכת להיות 'Must have' מ - 'Nice to have', בלעדיה, החברות האלה לא יכולות לעבוד״.
גלאסבוקס פיתחה פלטפורמה המנתחת נתוני גלישה לשם מקסום חוויית המשתמש, ייעול ושיפור השירות בערוץ הדיגיטלי. בין היתר מדובר בניטור ביצועי אפליקציות, ניטור פעילות לקוחות וניהול חווית הלקוח. לחברה לקוחות הפועלים מולה, בהם תאגידים גדולים בתחומי הבנקאות, ביטוח, טלקום, קמעונאות, טכנולוגיה ועוד, מ-20 מדינות,
אם הכל לכאורה טוב, למה ביצועי המניה גרועים?
מורגנשטרן כמובן לא יתייחס לכך אבל אנחנו נתייחס לנושא - מתחילת השנה התרסקה מניית גלאסבוקס ב-63%. רק החודש היא נפלה ב-10%. המניה נסחרת במחיר של 29.5 שקלים למניה ושווי שוק של 346 מיליון שקל. אחרי האופוריה של 2021, של גל ההנפקות, של חברות עם שוויים מנופחים ומנותקים לחלוטין מהשווי הכלכלי שלהם, עם חברות הפסדיות שלא ברור מתי ואם אי פעם יגיעו לרווחיות, כאשר החברות מקבלות שוויים רק לפי צמיחה ולא לפי רווחים (ובשורה התחתונה - כדי להצדיק קיום של חברה היא צריכה בסופו של דבר לייצר רווח), אז אחרי השנה ההיא, הגיעו הנפילות של 2022, שהחזירו את המשקיעים אל הקרקע. פתאום לא מוכנים לתת למניות שוויים גבוהים, פתאום צריך להצדיק את המחירים.
הנה גרף המניה:
- 1.ברונו השקעות 17/08/2022 12:59הגב לתגובה זוכל החברות מוכוונות צמיחה בנויות עקום לגמרי עם מחלקות שיווק מפוצצות בכל מיני מוכרי קמח לאסקימוסים שסוגרים לך עסקאות ברווח אפס כדי להראות צמיחה ולוקחים לך עמלות שמחריבות את המאזן.

מנכ"ל אנרג'יקס: "בשבועות הקרובים נראה רעידת אדמה רגולטורית בארה"ב"
אנרג'יקס סיימה את הרבעון השני עם ירידה דו ספרתית בהכנסות וב-EBITDA, אך אסא לוינגר, מנכ"ל אנרג'יקס מאמין כי "רעידת אדמה רגולטורית" בארה"ב דווקא תחזק את יתרונם התחרותי ותדחוק שחקנים אחרים החוצה תוך עלייה במחירי החשמל; עם זאת, ניכרת סקפטיות בשוק כאשר המניה מציגה תשואה שלילית בשנה האחרונה
להערכת המנכ"ל אסא לוינגר, השוק מתעלם מהפוטנציאל הגלום בגל רגולציה חדש בארה"ב, שצפוי לחזק את יתרון החברה מול מתחרים ולהוביל לעלייה במחירי החשמל תוך שאנרג'יקס עשויה לרכוש פרויקטים שיתקעו ללא מימון או ציוד במחירי עלות.
ברקע פרסום דוח הרבעון השני של 2025, שעליו כתבנו בהרחבה, ערכנו ראיון עם מנכ"ל החברה, אסא לוינגר, שבו דיברנו על תנודתיות מחירי החשמל, ההשפעה הצפויה של הרגולציה בארה"ב, והאסטרטגיה לצמיחה.
מחירי החשמל ירדו לאחרונה, מה ההערכה שלכם לגבי ההמשך?
ב-2022 פרצה המלחמה באוקראינה, סוף עידן הקורונה, ומחירי החשמל ראו עליה מאד חדה, באירופה ובכלל. ובזמן של הספייק הזה, שהמחירים הרקיעו שחקים, הצלחנו לקבע את מחירי החשמל בפולין במהלך 2022 ועד סוף 2024. אם היינו יכולים לקבע את המחירים ולגדר אותם לתקופה ארוכה יותר, זה מה שהיינו עושים, אבל כך או כך לאחר מספר חודשים המחירים החלו לרדת ואנחנו בעצם נהנינו ממחירים גבוהים מאד שלא שיקפו את מחירי השוק ב-2023 ו-2024. עבורנו זו הייתה הכנסה עודפת של מאות מיליוני שקלים במהלך השנתיים וחצי הללו, אבל אם משווים במהלך 2025 את מחירי החשמל למה שהצלחנו לקבע, כמובן שהם נמוכים יותר אבל הם מחירי השוק. כך שלכאורה ההכנסות שלנו ירדו אבל למעשה היו שנתיים וחצי שנהנינו ממחירי שיא, גבוהים בהרבה ממחירי השוק.
ומה לגבי ההכנסות שלכם ממיסים? אם מנטרלים אותם הרווח שלכם היה מינימלי
ההכנסות ממיסים היא הכנסה שאנחנו מקבלים מהממשל האמריקאי ואותה אנחנו רושמים על פני 5 שנים, במקום להכניס אותם לשנה אחת או רבעון אחד. מה שרואים ברבעון הזה היא הכנסה אמיתית ויציבה, שאינה צפויה להסתיים בקרוב. האם ריבוי הפרויקטים שלכם מוביל להתייעלות? בעקבות העובדה שאנחנו גם היזם וגם חברת ההקמה, אנחנו מצליחים לייעל והתשואות בפרויקטים שלנו בפולין וגם בחלק מהפרויקטים בארה"ב הן גבוהות. לגבי הפרויקטים בישראל, אני חושב שהתשואות אינן מספיק גבוהות באופן כללי בענף כולו.
- אנרג'יקס מדווחת על ירידה של כ-10% בהכנסות וכ-21% ב-EBITDA
- קריסה בענף האנרגיה המתחדשת; סולאראדג' נחתכת ב-19% בטרום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם אינכם חוששים מביטול הטבות ה-IRA והחוק הגדול והיפה של טראמפ?
זוהי בעצם המהות של אנרג'יקס, ואם לרדת לעומקם של הדברים, אנחנו היחידים בישראל שעובדים עם פירסט סולאר ולמעשה אנחנו אחד משלושת הלקוחות הגדולים ביותר שלהם בכל העולם. פירסט סולאר הוא ספק הלוחות הסולריים הייד בארה"ב והעובדה שהלוחות מיוצרים בארה"ב מסתדר היטב עם הרגולוציה החדשה ברוח MAGA, שתפעל נגד ה-Foreign Entity of Concern, זאת אומרת שימוש ברכיבים סיניים במתקנים סולאריים.
שיא בגיוסים: קרנות הנאמנות גייסו 12.5 מיליארד שקל ביולי
התעשיה כולה גייסה ביולי האחרון 12.5 מיליארד שקל, בקרנות המסורתיות נרשם גיוס של 3.9 מיליארד שיא חודשי שלא נראה מאז ינואר 2018; קרנות הסל הוסיפו לגיוס סכום של כ-3.2 מיליארד שקל, זהו הגיוס הגדול ביותר מתחילת השנה הן בקרנות המחקות והן בקרנות הסל
ברקע העליות בשוק המקומי בזמן האחרון, הקרנות המנייתיות רושמות שיא חודשי של שבע שנים בגיוסים. ביולי האחרון החוסכים-משקיעים הזרימו סכומי עתק לקרנות הנאמנות במה שנראה בלא רק חזרה של האמון מצד הציבור והמוסדיים, אלא גם מיקוד מחודש באפיקים מנייתיים ושקליים תוך הפניית גב מסוימת להשקעות בחו"ל. מספרים כאלה לא ראינו בתעשייה כבר שנים, ויכול להיות שהם מאותתים על שינוי מגמה מבחינה מבנית בהתנהלות של המשקיעים.
על פי סקירה שפרסם נאור כהן, מנהל קשרי יועצים במיטב, תעשיית הקרנות כולה גייסה במהלך חודש יולי סכום יוצא דופן של כ-12.5 מיליארד שקל. מדובר בגיוס החודשי הגבוה ביותר שנרשם בקרנות המסורתיות מאז ינואר 2018, ובשיא מתחילת השנה בקרנות הפסיביות נתון המעיד על דינמיקה חדשה בזירת ההשקעות המקומית. מיטב מציינים כי עיקר ההון זרם לקרנות פסיביות וקרנות כספיות, ובעיקר לאותן קרנות שמתמקדות בשוק הישראלי, הן באג"ח והן במניות.
במרכז חגיגת הגיוסים עומדות הקרנות הפסיביות, עם גיוס מרשים של כ-5 מיליארד שקל ביולי לבדו. חלוקת הסכום מצביעה על העדפה ברורה של המשקיעים לקרנות סל, שגייסו 3.2 מיליארד שקל יותר מכל מחצית השנה הראשונה גם יחד בעוד שהקרנות המחקות גייסו 1.8 מיליארד שקל.
הקטגוריה הבולטת ביותר הייתה מניות בישראל, שבלעה כמעט את כל הגיוסים בקרנות הסל עם כ-3.1 מיליארד שקל, והובילה גם בקרנות המחקות עם גיוס של כ-1.1 מיליארד. מדובר באינדיקציה ברורה לתיאבון הולך וגדל של משקיעים מוסדיים לחשיפה לשוק המניות המקומי.
- הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה
- קרנות נאמנות 80/20 - המנצחות והמאכזבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מאידך, קטגוריות של מניות ואג"ח בחו"ל דווקא סיימו את החודש עם פדיונות. הקרנות המחקות פדו כ-250 מיליון שקל מקרנות מניות חו"ל, ואילו קרנות הסל פדו 110 מיליון שקל מקטגוריית חברות והמרה.