מניית הפינטק בלנדר 7.36%  , העוסקת בעיקר בהלוואות P2P (בין אנשים פרטיים) עולה במסחר בתל אביב אחרי שרשות התחרות נתנה אור ירוק למיזם המשותף עם בנק פועלים סביב הטרנד הצומח של BNPL (קיצור של Buy Now Pay Later) - הצעה לקבלת הלוואה בקופת בית העסק (או באונליין) בעת רכישת מוצרים, דרך "פול" של מלווים, שרואים לפניהם את דירוג האשראי והנתונים הרלוונטיים של הלווה. האישור ניתן למשך שנתיים שלאחריהן יבחן מחדש. ביזפורטל מביא בפרסום ראשון את הנימוקים להחלטה. הצדדים יקימו חברה  משותפת, בה הבנק, שיזרים תחילה 40 מיליון שקל, יחזיק 20% ובלנדר 80%. סוכם על פיילוט בן שנה או עד להגעה ליעד היקף הלוואות בסך 40 מיליון שקל (סכום ההזרמה הראשונית מהפועלים). באם תיק האשראי יגיע לחצי מיליארד שקל או אחרי 5 שנים מתחילת הפיילוט, ובכפוף לתנאים נוספים, הפועלים יוכלו לעלות לשליטה (51%) בדיסקאונט של 15% על שווי שיקבע מעריך שווי מוסכם. כך למעשה בבנק הפועלים נטרלו בינתיים מתחרה פוטנציאלי, ודרך מיזם משותף, שאולי יוכלו להפוך לבעלים בו, יחלו לפעול במה שכיום אינו מתחומי הפעילות העיקריים של הבנק. החלופה לכך הייתה שבנק הפועלים, כמו שהוא מציע משכנתאות למי שאינו מחזיק בחשבון אצלו, יקים לבד פעילות BNPL, ובלנדר תתחרה בו. את האפשרות לעליית הפועלים לשליטה במיזם המשותף יו"ר רשות התחרות החדשה, עו"ד מיכל כהן, לא אישרה  וגם לא דחתה - אלא בשלב זה לא דנה בה. יוזכר כי לפועלים אפשרות לעשות אקזיט ולממש את האחזקות במיזם. הוא יעשה את זה אם בבוא העת רשות התחרות תאסור עליו לעלות לשליטה - כלומר או כבר בעוד שנתיים אם יאולץ להפרד מהאחזקות, או בעוד 5 שנים. בתקופת הביניים הזו יהיה חשוף לסודות מסחריים שאיפשרו לו ביתר קלות להתחרות בבלנדר אם יצטרך. על האפשרות הזו כותבים ברשות התחרות: "ההסדר כולל תניות שונות הנוגעות לאפשרות של העברות מידע פרטני מהחברה המשותפת לבנק הפועלים. הצדדים הבהירו כי אם יועבר מידע על פי תניות אלו, העברת המידע תתבצע בהתאם להנחיות המפורטות בגילוי דעת 14/2 בעניין חשיפת מידע טרם עסקה בין מתחרים. נוכח האמור, החלטה זו אינה עוסקת בהעברות מידע אלו, ובכלל זה אין בה כדי לאשר העברות מידע כלשהן בין הצדדים, אם העברות מידע מעין אלו יעלו כדי הסדר כובל". ואיך יכולות העברות שכאלה שלא להוות הסדר כובל? ומדוע לא להתבטא כעת בסוגיה במקום להמתין שהמיזם כבר יצבור כח, כפי שרוצים הבנקים לעשות עם מיזמי ה"זאפ הפיננסי" שבמסגרת הבנקאות הפתוחה? כאמור, לא מצופה שהפועלים ישבו מהצד ולא יקפצו למים של אחת המגמות החמות בתחום הפיננסים. כן מצופה שעם הכיסים העמוקים שלהם יקימו את הפעילות הזו לבדם. מהצד השני, ברור שבלנדר זקוקים לקווי אשראי כדי להרים מיזם שכזה - אבל מה בין קווי אשראי למניות במיזם המשותף, ואם כבר מיזם משותף - למה  עם אחד משני הבנקים הגדולים בארץ? "המתחרים של המיזם המשותף שהם גם לקוחות של בנק הפועלים לצורך קבלת מימון וניהול חשבון, עובדים במקביל עם מספר בנקים מתוך רצון לגוון את מקורות האשראי. בנוסף, ביכולתם לקבל מימון ממקורות אחרים, כאשר חלקם אף יכולים להנפיק אג"ח", הוסבר. ואם כך הדברים מתחדדת השאלה - למה לשלוח אותם דווקא לפועלים? יאמר שבנק הפועלים כיום לא פעיל בתחום ה-BNPL, שעל אף שהוא צומח בעולם, בישראל נמצא רק בראשיתו. אגב "המתחרים של המיזם המשותף", השחקנים הבולטים  בתחום הם מימון בקליק, בנק ירושלים, טריא ומימון ישיר. גם ישראכרט 2.25% , שבעבר כזכור הייתה חלק מבנק הפועלים ועתה מתחרה בו - מקימה מיזם בתחום.  "לאחר שבחנתי את ההסדר בין הצדדים ואת השפעתו על התחרות בשווקים הרלוונטיים ולאחר שהתייעצתי עם הוועדה לפטורים ולמיזוגים, שוכנעתי כי במועד זה ולאורך תקופת הפטור כפי שנקבעה בהחלטתי זו - ההסדר בין הצדדים אינו מגביל את התחרות בחלק ניכר של השוק המושפע ממנו, כי עיקרו של ההסדר אינו בהפחתת התחרות או במניעתה וכי אין בהסדר כבילות שאינן נחוצות למימוש עיקרו של ההסדר. לאור האמור, מצאתי כי ההסדר ראוי לפטור", כותבת כהן. סיבה נוספת לאישור המיזוג הוא החשיבות הפחותה, כך עולה מהחלטת הרשות, של תחום ה-BNPL בכללותו. זאת משם שישנן שיטות תשלום חלופיות רבות: בקרדיט, בשיקים, בהרחבת מסגרת האשראי החודשית או בהלוואה מידית. "כבר כיום עומדות בפני הצרכנים אלטרנטיבות נוספות לקבלת אשראי לצורך רכישת מוצרים או שירותים, שלא בשיטת BNPL וביניהן הלוואות מידיות מחברות כרטיסי האשראי", מצוין במסמך, לצד המשפט החשוב הבא: "מידת התחלופה בין סוגי אמצעי התשלום והאשראי השונים משתנה בהתאם לגובה העסקה, למידיות שלה ולפרמטרים נוספים". כל כוחו של פורמט ה-BNPL הוא באותה מיידיות, והשיטות האחרות שמונה רשות התחרות כתחליפים כביכול - אינם באמת כאלה. עולה הרושם שבהחלטה לאישור המיזם לא ירדו לשורש העניין שב-BNPL, מהירות ההחלטה של הצרכנים (או פזיזותם, אם תרצו) בעת הרכישה. הבוננזה הגדולה לא אמורה להיות ברכישות מתוכננות שבשבילן נוטלים מראש הלוואה (גם הלוואה מיידית לוקח יותר זמן לקבל מאשר ב-BNPL), אלא בלקוח שמגיע בזריזות לעמוד הצ'קאאוט בחנות המקוונת, או לוקח מוצר ומגיע איתו לקופה, כי הוא יודע שבן רגע יוכל לשלם עליו, אולי עם כסף שאין לו, ובמלים אחרות "להרגיש מלך", ואגב - תוך עקיפת מסגרת כרטיס האשראי. המדריך למתמנף. כאמור, בבנקים לוטשים עיניים גם לתחום הבנקאות הפתוחה, וביקשו שעד שינתן אישור לכלל השחקנים בשוק להקים את אותו "מרקטפלייס" של מוצרים פיננסים (הלוואות בעיקר) - להתחיל כבר לפעול בו. המטרה היא להינות מכוחו של ההרגל. כמו ש"ביט" של הפועלים הפכה לברירת מחדל (לזכות הבנק יאמר: ניצחו במהלכי השיווק שלהם את המתחרים), כך ירצו לעשות גם עם הבנקאות הפתוחה. צ'ופר נוסף שקיבל הפועלים לצד לאומי הוא הדחייה בהפחתת מסגרות האשראי ללקוחות הבנקים, כחלק מרפורמת הפרדת מקס וישראכרט מהם. שתי האחרונות כמובן התנגדו למהלך וטוענות שיקבלו את לקוחות שני הבנקים הגדולים בזרועות פתוחות, בפועלים ובלאומי מסבירים כי יהיו שיפלו בין הכסאות ושהדבר יפגע בלקוחות. לאחר כמה שנים מאז השקת אפליקציות התשלומים של הבנקים, בהם הותר להם לפעול רק בעצימות נמוכה מול בתי עסק בזמן שחברות כרטיסי האשראי "מתארגנות" על פעילות מתחרה, ההגבלה כבר הוסרה. אם בביט בעבר ניתן היה להזין רק כרטיס אשראי אחד (ללקוחות כל הבנקים), כיום אפליקציית התשלומים הפכה כבר ל"ארנק דיגיטלי", בו ניתן לבצע פעילויות נוספות, והותר לבנק הפועלים להנפיק כרטיס אשראי מיוחד, כדי שהמשתמשים יבחרו דווקא בו (בשל ההטבות מול בתי העסק). האלטרנטיבה הייתה שהפועלים יספקו רק את הארנק הדיגיטלי ולא את כרטיס האשראי, שדרכו בעצם הם נהנים פעמיים. עו"ד כהן בהחלט אימצה גישה נמרצת משל קודמתה בתפקיד עו"ד מיכל הלפרין. בעיקר זכתה לבולטות תקשורתית סביב חקירת רשתות קמעונאות המזון והיבואניות הגדולות (חקירה שטרם הולידה פרי) וההתבטאות שלה סביב חקירת נתחי השוק של ויסוצקי, הפעילות של וולט וכן היבואנית של לגו. אחד הנושאים שנמצאים היום בלב השיח הציבורי הוא כחן של היבואניות הגדולות בשוקי המזון והקוסמטיקה. הלפרין קבעה בזמנו בעניין שסטוביץ היא בגדר "הזרוע הארוכה" של קולגייט העולמית שעובדת מולה, ועל כן לגיטימי שתדווח לה על יבואנים מקבילים של משחות השיניים שלה. היבוא המקביל הוא לרוב עודפים של יבואן רשמי במדינה אחרת, שכדי לא להתקע עם סחורה מוכר אותה הלאה. אם שסטוביץ מדווחת, קולגייט מטילה סנקציות על היבואן הרשמי שגלגל את הסחורה - וכך הורגים יבוא מקביל. עכשיו במשרד הכלכלה מקדמים חוק שיתן לרשות התחרות יותר כח מול היבואנים הגדולים, ולציבור קל לדמיין בנקל את הערך שביוזמה שכזו. מונופולים של סל הקניות שלנו הם אולי עניין מוחשי יותר ממוצרים פיננסים, אך החלטות שרשות התחרות מקבלת היום סביב שוק הפיננסים יעצבו את איך שיתנהל בשנים הבאות. ואם התחרות על ריביות המשכנתא מעניינת אותנו - כדאי שגם ב-BNPL לא נתעורר מאוחר מדי.