הוסרו מגבלות ההון ממגדל - מתחילה להנות ממינוי מלצר?
האם הרחקת שלמה אליהו מתפקיד יו"ר מגדל ביטוח -2.19% ומינוי השופט לשעבר חנן מלצר כבר נושאת פירות עבור מגדל? נראה שכן. היום הודיעה החברה על הסרת משקולת שהייתה מונחת על צווארה עקב הגבלות שהטיל עליה הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, עקב הסרת החשש מ"פגיעה בניהול התקין" של החברה.
הסיפור התחיל באוקטובר שנת 2020 אז, בזמן המאבק בין אליהו לברקת, הטיל הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון הגבלה על חברת מגדל ביטוח לפיה "סכום הניכוי בתקופת הפריסה, במסגרת יישום משטר כושר פרעון כלכלי, אשר יחול על החברה הבת "מגדל חברה לביטוח בע"מ" (מגדל ביטוח). לא יעלה על 80% מסכום הניכוי הבסיסי המאושר למגדל ביטוח".
במילים פשוטות יותר "כושר פירעון כלכלי" הוא ההון אותו חברת הביטוח מחויבת להחזיק בצורה נזילה על מנת שתהיה לה "כרית" לספיגת הפסדים הנובעים מהתממשותם של סיכונים בלתי צפויים להם היא חשופה. בשנת 2020 יצא חוזר מטעם הממונה על הביטוח המכונה "סלובנסי 2" ובו הבהרות והנחיות ביחס לכושר הפירעון הכלכלי, ונקבעה תקופה שבה יצטרכו חברות הביטוח להתאים עצמן להוראות הללו. תקופה זו היא "תקופת הפריסה". ניתנה אפשרות לחברות לנכות מעתודות הביטוח שברשותם בסכום מסוים על מנת לעמוד בדרישות ההון, עד שבאופן הדרגתי יגיעו למצבת ההון הנדרשת.
באוקטובר שנת 2020 אם כן, הוקטן הסכום המאושר למגדל ל-80% מהסכום המקורי עקב חששות הממונה שהתנהלות החברה תפגע בניהול ההון ותביא למצב בו לא תוכל לכסות את התחייבויותיה לציבור המבוטחים, וזאת על רקע אי השקט והמאבקים שאפיינו את החברה בתקופה
- כשחברת הביטוח לא מצאה את המבוטחת - האם היא יכולה להתנער מתשלום?
- בנקים לונג - ביטוח שורט; האסטרטגיה הזו יכולה להצליח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כיום מודיעה מגדל כי ביום 31 לינואר 2022 הודיע הממונה כי הוא מסיר את מגבלת סכום הניכוי לעת הזו, לאחר שבחן את הפעולות והצעדים בהם נקטה מגדל ביטוח בתחום הממשל התאגידי ובתחום מדיניות ניהול ההון, בעקבות הליך הביקורת של הרשות, ומילוי ההוראות שניתנו בעקבותיו.
בעקבות הבדיקה סבור הממונה כי לא מתקיימות עוד הנסיבות שבשלן נקבעה מגבלת סכום הניכוי, שכן לעת עתה הוסר החשש מפגיעה בניהולה התקין של מגדל ביטוח ומהשפעתה של פגיעה זו על יכולתה לבנות את ההון הנדרש בהתאם לעקרונות לחישוב הניכוי בתקופת הפריסה.
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןטאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה
ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים
אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%.
אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת.
ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%.
מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?
נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.
- טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
- מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה?
מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?
המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות.
אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים.
בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.
השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה.
- הבנקים ירדו 1.7% על רקע כוונת הרגולטור למסות רווחים עודפים; המדדים המובילים איבדו כ-1%
- מימון ישיר זינקה 8.9%; מלם-תים צנחה 9.5%, פולירם 8.2% - נעילה מעורבת בבורסה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%
