הוסרו מגבלות ההון ממגדל - מתחילה להנות ממינוי מלצר?
האם הרחקת שלמה אליהו מתפקיד יו"ר מגדל ביטוח 1.81% ומינוי השופט לשעבר חנן מלצר כבר נושאת פירות עבור מגדל? נראה שכן. היום הודיעה החברה על הסרת משקולת שהייתה מונחת על צווארה עקב הגבלות שהטיל עליה הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, עקב הסרת החשש מ"פגיעה בניהול התקין" של החברה.
הסיפור התחיל באוקטובר שנת 2020 אז, בזמן המאבק בין אליהו לברקת, הטיל הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון הגבלה על חברת מגדל ביטוח לפיה "סכום הניכוי בתקופת הפריסה, במסגרת יישום משטר כושר פרעון כלכלי, אשר יחול על החברה הבת "מגדל חברה לביטוח בע"מ" (מגדל ביטוח). לא יעלה על 80% מסכום הניכוי הבסיסי המאושר למגדל ביטוח".
במילים פשוטות יותר "כושר פירעון כלכלי" הוא ההון אותו חברת הביטוח מחויבת להחזיק בצורה נזילה על מנת שתהיה לה "כרית" לספיגת הפסדים הנובעים מהתממשותם של סיכונים בלתי צפויים להם היא חשופה. בשנת 2020 יצא חוזר מטעם הממונה על הביטוח המכונה "סלובנסי 2" ובו הבהרות והנחיות ביחס לכושר הפירעון הכלכלי, ונקבעה תקופה שבה יצטרכו חברות הביטוח להתאים עצמן להוראות הללו. תקופה זו היא "תקופת הפריסה". ניתנה אפשרות לחברות לנכות מעתודות הביטוח שברשותם בסכום מסוים על מנת לעמוד בדרישות ההון, עד שבאופן הדרגתי יגיעו למצבת ההון הנדרשת.
באוקטובר שנת 2020 אם כן, הוקטן הסכום המאושר למגדל ל-80% מהסכום המקורי עקב חששות הממונה שהתנהלות החברה תפגע בניהול ההון ותביא למצב בו לא תוכל לכסות את התחייבויותיה לציבור המבוטחים, וזאת על רקע אי השקט והמאבקים שאפיינו את החברה בתקופה
- מנכל"ית בססח: "כמעט כל חברה במשק מתפקדת כבנק קטן בעל כורחה"
- נפגעה מאוטובוס, קיבלה הצעה מעליבה - וזכתה לבסוף לפיצוי של כמעט 200 אלף שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כיום מודיעה מגדל כי ביום 31 לינואר 2022 הודיע הממונה כי הוא מסיר את מגבלת סכום הניכוי לעת הזו, לאחר שבחן את הפעולות והצעדים בהם נקטה מגדל ביטוח בתחום הממשל התאגידי ובתחום מדיניות ניהול ההון, בעקבות הליך הביקורת של הרשות, ומילוי ההוראות שניתנו בעקבותיו.
בעקבות הבדיקה סבור הממונה כי לא מתקיימות עוד הנסיבות שבשלן נקבעה מגבלת סכום הניכוי, שכן לעת עתה הוסר החשש מפגיעה בניהולה התקין של מגדל ביטוח ומהשפעתה של פגיעה זו על יכולתה לבנות את ההון הנדרש בהתאם לעקרונות לחישוב הניכוי בתקופת הפריסה.
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים
בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי
״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״
היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.
הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.
עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.
- יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
- רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.
