הוסרו מגבלות ההון ממגדל - מתחילה להנות ממינוי מלצר?
האם הרחקת שלמה אליהו מתפקיד יו"ר מגדל ביטוח 1.45% ומינוי השופט לשעבר חנן מלצר כבר נושאת פירות עבור מגדל? נראה שכן. היום הודיעה החברה על הסרת משקולת שהייתה מונחת על צווארה עקב הגבלות שהטיל עליה הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, עקב הסרת החשש מ"פגיעה בניהול התקין" של החברה.
הסיפור התחיל באוקטובר שנת 2020 אז, בזמן המאבק בין אליהו לברקת, הטיל הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון הגבלה על חברת מגדל ביטוח לפיה "סכום הניכוי בתקופת הפריסה, במסגרת יישום משטר כושר פרעון כלכלי, אשר יחול על החברה הבת "מגדל חברה לביטוח בע"מ" (מגדל ביטוח). לא יעלה על 80% מסכום הניכוי הבסיסי המאושר למגדל ביטוח".
במילים פשוטות יותר "כושר פירעון כלכלי" הוא ההון אותו חברת הביטוח מחויבת להחזיק בצורה נזילה על מנת שתהיה לה "כרית" לספיגת הפסדים הנובעים מהתממשותם של סיכונים בלתי צפויים להם היא חשופה. בשנת 2020 יצא חוזר מטעם הממונה על הביטוח המכונה "סלובנסי 2" ובו הבהרות והנחיות ביחס לכושר הפירעון הכלכלי, ונקבעה תקופה שבה יצטרכו חברות הביטוח להתאים עצמן להוראות הללו. תקופה זו היא "תקופת הפריסה". ניתנה אפשרות לחברות לנכות מעתודות הביטוח שברשותם בסכום מסוים על מנת לעמוד בדרישות ההון, עד שבאופן הדרגתי יגיעו למצבת ההון הנדרשת.
באוקטובר שנת 2020 אם כן, הוקטן הסכום המאושר למגדל ל-80% מהסכום המקורי עקב חששות הממונה שהתנהלות החברה תפגע בניהול ההון ותביא למצב בו לא תוכל לכסות את התחייבויותיה לציבור המבוטחים, וזאת על רקע אי השקט והמאבקים שאפיינו את החברה בתקופה
- מנכל"ית בססח: "כמעט כל חברה במשק מתפקדת כבנק קטן בעל כורחה"
- נפגעה מאוטובוס, קיבלה הצעה מעליבה - וזכתה לבסוף לפיצוי של כמעט 200 אלף שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כיום מודיעה מגדל כי ביום 31 לינואר 2022 הודיע הממונה כי הוא מסיר את מגבלת סכום הניכוי לעת הזו, לאחר שבחן את הפעולות והצעדים בהם נקטה מגדל ביטוח בתחום הממשל התאגידי ובתחום מדיניות ניהול ההון, בעקבות הליך הביקורת של הרשות, ומילוי ההוראות שניתנו בעקבותיו.
בעקבות הבדיקה סבור הממונה כי לא מתקיימות עוד הנסיבות שבשלן נקבעה מגבלת סכום הניכוי, שכן לעת עתה הוסר החשש מפגיעה בניהולה התקין של מגדל ביטוח ומהשפעתה של פגיעה זו על יכולתה לבנות את ההון הנדרש בהתאם לעקרונות לחישוב הניכוי בתקופת הפריסה.
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
