אלפרד אקירוב ויורם נווה
צילום: סיון פרג ויחצ
ניתוח

יורם נוה ניצח במערכה מול אקירוב, אבל בדרך הוא אולי פגע בבעלי המניות

שניים רבים, השלישי מפסיד: אם הגיוס בכלל נועד להקשות על אקירוב, הרי שבדרך הוא פוגע בכל בעלי המניות בחברה; וגם - האם מדובר בתרגיל לגיטימי של הנהלת כלל והאם התרגיל הוא בכלל של אקירוב? 
אבישי עובדיה | (13)

קל מאוד לתמוך ביורם נווה מנכ"ל כלל ביטוח במאבק שלו באלפרד אקירוב. אקירוב פעל להשפיע על החלטות של כלל שנוגעות להחזקה שלה באלרוב בשליטתו של אקירוב וזה לא תקין בלשון המעטה. זה לא הצליח. אקירוב התחמם והפעיל את כל כוחו וכספו כדי לפגוע בהנהלת כלל ביטוח. הוא מעוניין בשליטה בכלל, כלפי חוץ, כי היא נכס מעניין, אבל יש רבים שאומרים שהוא פשוט רוצה "לכסח להנהלה הקיימת את הצורה". לא בטוח שעסקית הוא עושה עסקה טובה, כלל ביטוח המריאה לשיא של השנים האחרונות, מחיר הזדמנותי בטח שאין פה. 

ולמרות שזה קל לקחת את הצד של ההנהלה. צריך לנער את הרכילויות, השמועות ולנסות להבין באופן קר מה קרה כאן. ומה שקרה כאן הוא כנראה התנהגות לא סבירה של הנהלת החברה, או צירוף מקרים של שני אירועים לא קשורים: המאבק מול אקירוב והצורך במזומנים. מצד אחד, אי אפשר לצאת לגיוס הון כדי להצר ולהקשות על גורם שמנסה לבסס שליטה. כלל יצאה לגיוס בזק של חצי מיליארד שקל. למה בעצם? מה האלטרנטיביות לגיוס הכסף הזה? האם היא באמת צריכה חצי מיליארד שקל? חברות הביטוח עברו לחלוקת מזומנים ולא לגיוס מזומנים בתקופה האחרונה, ונראה שכלל לא זקוקה למזומנים כפי שקרה בגיוס הקודם לפני כשנתיים וחצי. אז מה קרה כעת? אולי בכלל יגידו שמגייסים כשאפשר לא כשצריך, וזה נכון והמחיר שלה אכן מצדיק גיוס. אולי יש לה תכנונים לכסף, אולי יש לה תכנונים מלאכותיים לכסף. גם אם כן, אקירוב אמר להם - "חכו, אני מתחייב לקנות בפרמיה". ואם כך, אז למה להנפיק בהנפקה לציבור ולא בהנפקה פרטית במחיר גבוה יותר? יש לזה תשובה טובה - אקירוב יכל לקנות את כל ההנפקה. אם הוא היה מציע פרמיה בהנפקה אפילו של 2%-3% הוא היה רוכש 10% מהחברה. הוא לא עשה זאת, האם הוא מתכוון להגיע לשיטה או שהכל זה בכלל תרגילים שלו להשביח את ההחזקה הקיימת?  

יש כאן הרבה שאלות פתוחות ואם נזקק אותן, יש כאן שאלה שעוד לא ניתחו ופירשנו אותה בתי המשפט שלנו - האם הנהלה יכולה לקבוע שגוף מסוים לא מתאים לה כבעל שליטה ולפעול נגדו. בכלל יגידו שזה לא המצב - הם צריכים את הכסף להרחבת הפעילות שלהם לתחומים נוספים כדי לגוון את מקורות ההכנסה. אבל נניח שזה המצב. האם הנהלה יכולה לעצור גוף מלהשתלט עליה? אם היא משכנעת שמדובר בגוף מסוכן, אז כנראה שכן. האם באמת אפשר להוכיח ולהראות שאקירוב מסוכן לחברה? יש כאן הרבה עניינים משפטיים, ויש כאן נקודה אחת כלכלית שהיא חשובה מכל - האינטרסים של בעלי המניות האחרים. כלל ביטוח בתשואת חסר בשבועיים האחרונים ביחס לחברות הביטוח האחרות, גם ובעיקר בגלל המאבק בין השניים.

הנהלת החברה צריכה להשיא רווחים לבעלי המניות שלה. היא חייבת להיות זהירה ולפעול בנאמנות לבעלי המניות - האם, ההנפקה הזו, משרתת את האינטרסים של בעלי המניות כולם? הנפקה לרוב מדללת את בעלי המניות הקיימים. במקרה הזה, ההנפקה הושלמה במחיר מצוין, אפילו מעט מעל מחיר הסגירה של היום הקודם להנפקה, אבל זה עוד לא אומר שמדובר במהלך נכון לבעלי המניות. לפני ההנפקה המניה ירדה, המניה כמור בתשואת חסר מתחילת השנה, אבל הכי חשוב - הנפקה לוקחת חלק מהאפסייד.

בעלי המניות מעדיפים בהגדרה שלחברה יהיה כמה שפחות מזומן ושהיא תייצר תשואה ממקורותיה. כלומר, את המזומנים העודפים שיש בחברה הם מעדיפים לקבל כדיבידנדים, כשמזומנים עודפים דווקא מייצרים משקולת על השווי. אם לא משתמשים בהם הם גם מקטינים את ההשבחה העתידית. אמחיש בדוגמה קטנה. נניח שיש חברה שהפעילות שלה שווה 1 מיליארד שקל וגוף מסוים מעריך שהפעילות תהיה שווה 1.2 מיליארד עוד שנה. כלומר תשואה של 20%. נניח שהחברה הזו מגייסת מזומנים של 400 מיליון שקל. כלומר השווי שלה כעת הוא 1.4 מיליארד (כולל המזומנים) והשווי שאליו היא צפויה להגיע 1.6 מיליארד שקל (1.2 מיליארד שקל כולל המזומנים). תעשו חשבון ותקבלו שהתשואה הצפויה כעת היא 14.3% (1.6 מיליארד חלקי 1.4 מיליארד). ההשבחה ירדה מ-20% ל-14.3%. ההנחה בחישוב הזה שהמזומנים לא יספקו-ייצרו תשואה כפי שהחברה עצמה מייצרת, זה יכול להיות אחרת, אבל ברוב המקרים המזומנים הם משקולת, אם כי בכלל נערכים להרחבת הפעילות שהיא לא ביטוח ויש לזה ערך - גם בתשואה וגם כפיזור סיכונים מול הפעילות הקיימת.    

אז גיוסים לרוב פוגעים בחברה, תלוי באיזה היקף ביחס לשווי החברה. במקרה של כלל זה לא גיוס בהיקף ענק, אבל גם 10% מהשווי זה משמעותי - 500 מיליון שקל מתוך שווי של כ-5.7 מיליארד שקל.   

אקירוב דרך אלרוב הגדיל את החזקתו בהנפקה ב-60 מיליון שקל וכדי לשמור על כוחו (15%) הוא צריך לרכוש בעוד 15 מיליון שקל. כלומר, עלות נוספת של 75 מיליון שקל. זה לא הכל, כדי להגיע לשליטה שבמקרה זה היא 30%, מדובר על השקעה נוספת של 75 מיליון שקל נוספים ובסה"כ 150 מיליון שקל. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אז אם זה תרגיל של הנהלת כלל, זה בהחלט תרגיל מתוחכם, אבל צריך להיות לו כיסוי. הנהלת כלל צריכה להראות שהיא צריכה ויודעת לייצר בכספי ההנפקה תשואה. זה לא טריוויאלי כשחברות אחרות כאמור מחלקות דיבידנדים. ובכלל, ייתכן התרגיל הוא של אקירוב. הוא כאמור יכל לקנות את כל ההנפקה, ולהימנע ממתן פרמיה בהמשך על מניות נוספות שהוא צריך יהיה לקנות כדי להשיג שליטה. למה הוא לא עשה זאת? אולי הוא חושש לא יקבל אישור, אולי הוא לא באמת מתכוון לרכוש שליטה בכלל.   

כך או אחרת, הסיפור עוד רחוק מלהסתיים. אקירוב צריך לסדר את הפירמידה שלו, אחרת הרכישה לא תעבור את חוק הריכוזיות. אל תדאגו, בשביל זה יש עורכי דין, יועצים ורואי חשבון. זה פתיר. השאלה הפתוחה והגדולה היא מה הוא צריך את החברה הזו בתמחור הזה, והאם הוא באמת מתכוון לרכוש שליטה? המשך יבוא...

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    לילי 17/01/2022 08:24
    הגב לתגובה זו
    לאלרוב אין עיניין להשתלט על על כלל לשם התענוג . מטרתה להרוויח כסף . ללא הנפקה זו , מחיר המניה היה עולה ל12,000 ( 120ש"ח ) . לכן הפעולה מטיבה עם ארקירוב .
  • 9.
    יורם נווה הציל את בעלי המניות ואת החוסכים מאקירוב 17/01/2022 08:16
    הגב לתגובה זו
    יורם נווה הציל את בעלי המניות ואת החוסכים מאקירוב המושחת.
  • ג 17/01/2022 10:56
    הגב לתגובה זו
    רק גרמו נזק ולא שינו כלום להחזקות של אקירוב עזרו לו לקנות מניות יותר בזול
  • 8.
    המנכ"ל וההנהלה חושבים רק על עצמם (ל"ת)
    דני 16/01/2022 18:17
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    דני 16/01/2022 16:59
    הגב לתגובה זו
    אקירוב זה ששיחד את אולמרט ( קנה ציורים של אשתו בעשרות אלפי דולרים וזרק אותם לפח - והציע לממן את שולה זקן ) אסור שישלוט על מאוד מילארדים של חוסכים ופנסיות - הכי נכון לכלל שתתנהל על ידי צוות מקצועי ללא גרעין שליטה ראה מה קורה במגדל עם אליהו
  • 6.
    דן 16/01/2022 15:53
    הגב לתגובה זו
    במונחי שווי שוק להון עצמי ומכפיל
  • כלומר מכרו את בעלי המניות בזול (ל"ת)
    כ 17/01/2022 10:55
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    י. 16/01/2022 14:34
    הגב לתגובה זו
    ממש לא פגע גייס במחיר מצויין וכלל כן צריכה לחזק את ההון לחזור לרכישות ולחזק את מעמדה בשוק. מי שרצה להשקיע יכל לשמור על חלקו ברכישה בהנפקה .
  • יכלו לגייס הון היברידי מבלי לדלל את בעלי המניות. (ל"ת)
    ג 17/01/2022 10:54
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שאקירוב יקנה ציורים של עליזה אולמרט-פיקסו (ל"ת)
    חיים 16/01/2022 13:58
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מי יושב בדירקטוריון אלרוב? (ל"ת)
    16/01/2022 13:50
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מייק1 16/01/2022 13:30
    הגב לתגובה זו
    תגרום לעליות בשער מנית כלל עסקי ביטוח
  • 1.
    מגייסים כסף כשיכולים... (ל"ת)
    קיטבג 16/01/2022 13:17
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.