זנלכל יכין
צילום: אתר החברה
דוחות

זנלכל: זינוק של 26% בהכנסות ל-55 מיליון שקל, רווח נקי של 4.8 מ'

החברה הוותיקה נסחרת כבר שנים ללא אירועים, והכמות הצפה עומדת על פחות מ-11%. הדיבידנד השנה חולק בהיקף שנתי גדול של 30 מיליון שקל, לעומת 14 מיליון בדרך כלל
נתנאל אריאל | (3)
נושאים בכתבה זנלכל יכין

מכירים את חברת זנלכל -3.3% ? היא לא מהחברות המדוברות-מיוחצנות בבורסה, ההודעות שלה לבורסה מסתכמות בדוחות פעם בכמה חודשים, או מינוי דירקטורים, אבל היא אחת מהחברות הוותיקות והיא לכל הדעות חברה טובה.

זנלכל מייצרת שימורי פירות וירקות, בין היתר תחת המותגים "יכין" ו"פרי זה". החברה נסחרת ב-282.5 מיליון שקל, מרוויחה בקצב של קרוב ל-20 מיליון שקל ומוכרת בקצב של מעל 200 מיליון שקל. 

החברה דיווחה ברבעון השני של 2021 על עליה בהכנסות ל-55 מיליון שקל, זינוק של 26% לעומת 43.5 ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי ברבעון הנוכחי קפץ ב-14% ועמד על 7.4 מיליון שקל, לעומת 6.5 מיליון שקל אשתקד. הרווח הנקי עמד על 4.8 מיליון שקל, לעומת 4 מיליון שקל ברבעון המקביל.

החברה כמעט לא מחזיקה במזומנים - 67 אלף שקל. החברה רשמה בחצי השנה האחרונה תזרים מזומנים שלילי של 5.6 מיליון שקל, לעומת 17.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

דיבידנד: החברה מחלקת בכל שנה בשני מועדים קבועים

בכל שנה החברה מחלקת דיבידנדים לבעלי המניות (ולמעשה - למשפחה) בשני מועדים: לאחר הדוחות השנתיים ולאחר הדוחות החצי שנתיים, בהיקף שנתי של כ-14 מיליון שקל. השנה היא חרגה ממנהגה וחילקה 30 מיליון שקל.

מה שמעניין בה הוא היקף הרכישות העצמיות. החברה קונה את המניות של עצמה בהיקף לא נתפס: יותר ממחצית ממניות החברה נקנו על ידי עצמה והיא ממשיכה לרכוש בשוטף. למעשה, נכון לעכשיו כ-69.5% ממניות החברה מוחזקות על ידי החברה עצמה - בני משפחתו של יעקב שינפלד, והמשפחות של קרובי משפחתו ססובר ודנסקי, עוד כ-20% מוחזקות ע"י המוסדיים (הפניקס 10.7%, מגדל 8.6%, הפניקס 0.3%). המשמעות היא שהכמות הצפה שנותרה בידי הציבור עומדת על כ-10%.

ולמה זה משנה? כי למעשה אין מסחר במניה. לא חסרות חברות כאלה בבורסה ותמיד עולה השאלה - מדוע בעצם לא להפוך את החברה בחזרה לפרטית.

איך השפיעה הקורונה על החברה?

לדברי החברה, "במהלך הרבעון השני, בשל הסרת המגבלות, שוק שרותי המזון חזר ברובו לפעילות מלאה, דבר אשר גרם לעליה במחזור המכירות בשוק שרותי המזון, בהשוואה לחציון המקביל אשתקד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"בחודשים האחרונים, בעקבות משבר הקורונה בעולם, חלו התייקרויות משמעותיות במחירי התשומות והשינוע, במיוחד בתחום חומרי האריזה. בנוסף, תקופת הרבעון השני של שנת 2021 ולאחריה התאפיינו בחוסר זמינות של מכולות בעולם, התייקרויות משמעותיות בעלויות ההובלה הימית ובעיכובים בכניסת אוניות לנמלים בארץ. החברה פועלת, ככל יכולתה, לשימור קצב קבלת סחורות בצורה סדירה מהספקים שלה ומתאימה את פעילותה בכל השווקים בהתאם למגמות הנ"ל".

הכנסות לפי חלוקה למגזרים:

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אחד שיודע 09/09/2021 12:00
    הגב לתגובה זו
    לא יודע איך ולמה, מדובר במעשה נוכלות שהיה מסתיים בבית משפט.
  • 2.
    כרמית בכלל כסף על הרצפה (ל"ת)
    אבי 30/08/2021 10:01
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סודו 30/08/2021 07:34
    הגב לתגובה זו
    חברה טובה עמידה וחזקה לא כמו שאר החברות שמרוויחות 2 וחצי שקל ברבעון .
PULS של אלביט (אלביט)PULS של אלביט (אלביט)

אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS

אלביט מגדילה את הצבר, פוטנציאל לגידול גם ברפאל והתעשייה האווירית

רן קידר |
נושאים בכתבה אלביט מערכות

ועדת הביטחון של הפרלמנט היווני אישרה רכישת 36 מערכות שיגור רקטות מדויקות מסוג PULS מחברת אלביט מערכות, בעלות כוללת של 650 מיליון אירו (כ-758 מיליון דולר). העסקה כוללת ייצור מקומי ביוון של כ-25% מהרכיבים ביוון, לצד הדרכה והעברת ידע.

מערכת PULS מאפשרת ירי רקטות בטווח של עד 300 ק"מ עם דיוק גבוה, בכל תנאי מזג אוויר. המערכות מיועדות לשימוש בגבול הצפון-מזרחי עם טורקיה ובאיים בים האגאי. זו העסקה הראשונה במסגרת תוכנית "מגן אכילס" להגנה אווירית רב-שכבתית של יוון, בתקציב כולל של כ-3 מיליארד אירו.

הרכישה היא חלק מתוכנית מודרניזציה צבאית יוונית בהיקף 28–32 מיליארד דולר עד 2036, שמטרתה להחליף מערכות נשק רוסיות מיושנות במערכות מערביות לרבות ישראליות.

יוון וישראל ממשיכות במגעים לרכש נוסף, כולל מערכות הגנה אווירית מסוג SPYDER של רפאל ו-Barak MX של רפאל והתעשייה האווירית שעשויות להגיע לעלות כוללת של מעל 2 מיליארד דולר.

בין העסקאות הקודמות בין המדינות היה חוזה של 1.65 מיליארד דולר להקמת מרכז אימונים אווירי שמפעילה אלביט מאז 2023.

PULS של אלביט (אלביט)PULS של אלביט (אלביט)

אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS

אלביט מגדילה את הצבר, פוטנציאל לגידול גם ברפאל והתעשייה האווירית

רן קידר |
נושאים בכתבה אלביט מערכות

ועדת הביטחון של הפרלמנט היווני אישרה רכישת 36 מערכות שיגור רקטות מדויקות מסוג PULS מחברת אלביט מערכות, בעלות כוללת של 650 מיליון אירו (כ-758 מיליון דולר). העסקה כוללת ייצור מקומי ביוון של כ-25% מהרכיבים ביוון, לצד הדרכה והעברת ידע.

מערכת PULS מאפשרת ירי רקטות בטווח של עד 300 ק"מ עם דיוק גבוה, בכל תנאי מזג אוויר. המערכות מיועדות לשימוש בגבול הצפון-מזרחי עם טורקיה ובאיים בים האגאי. זו העסקה הראשונה במסגרת תוכנית "מגן אכילס" להגנה אווירית רב-שכבתית של יוון, בתקציב כולל של כ-3 מיליארד אירו.

הרכישה היא חלק מתוכנית מודרניזציה צבאית יוונית בהיקף 28–32 מיליארד דולר עד 2036, שמטרתה להחליף מערכות נשק רוסיות מיושנות במערכות מערביות לרבות ישראליות.

יוון וישראל ממשיכות במגעים לרכש נוסף, כולל מערכות הגנה אווירית מסוג SPYDER של רפאל ו-Barak MX של רפאל והתעשייה האווירית שעשויות להגיע לעלות כוללת של מעל 2 מיליארד דולר.

בין העסקאות הקודמות בין המדינות היה חוזה של 1.65 מיליארד דולר להקמת מרכז אימונים אווירי שמפעילה אלביט מאז 2023.