מאסיבית
צילום: מאסיבית

מאסיבית צופה בתוצאות מקדמיות גידול בהכנסות ל-3 מיליון דולר

צריך לסייג ולומר שמדובר בחברת חלום ובחברות כאלה צריך להיזהר מ'זינוק' של עשרות אחוזים בתוצאות. החברה מדווחת על 8 הזמנות למדפסות התלת מימד 
נתנאל אריאל |

חברת החלום העוסקת בהדפסות התלת מימד מאסיבית -0.65% – מפרסמת תוצאות מקדמיות לחציון הראשן של השנה. במספרים קטנים צריך להיזהר מאחוזים, כי זה תמיד ייראה גדול. החברה מכרה שמונה מדפסות, לעומת חמש בחציון הראשון בשנה שעברה. 

על פי הצפי של החברה, הכנסות החציון הראשון צפויות לעמוד על 3 מיליון דולר (כ-9.9 מיליון שקל), לעומת 1.8 מיליון דולר (6.4 מיליון שקל), כלומר זינוק של 62%, אבל כאמור מדובר עדיין על מספרים קטנים.

על פי החברה, במהלך החציון הראשון של 2021 נוספו שלוש הזמנות (לא מחייבות) למדפסת מאסיבית 10000, כך שלחברה יש  11 הזמנות עתידיות למוצר. מאסיבית מכרה ארבע מדפסות מדגם מאסיבית 5000.

לקריאה נוספת:

> מנכ"ל מאסיבית: "לסטרטסיס לוקח שבוע להדפיס מכסה מנוע - אצלנו זה 20 שעות"

הדפסה בתלת מימד; מי הישראליות בתחום ומי המובילות בעולם?

  

ארז צימרמן, מנכ"ל מאסיבית טכנולוגיות הדפסה תלת מימד: "מאסיבית משלימה חציון ראשון כחברה ציבורית, אנו שמחים על האמון שהציבור נתן בנו וממשיכים ביישום תוכנית הצמיחה של החברה וגידול במכירות"

מאז השיא בתחילת מאי, המניה ירדה בכ-55% לשער של כ-20 שקל המשקף לחברה שווי של כ-440 מיליון שקל – שליש מהשווי בהנפקה בסוף פברואר, שיש שיגידו כי היה מנופח. מאז היא תיקנה כלפי מעלה ונסחרת כעת לפי שווי של 500 מיליון שקל. לפי מידע מגורמים בשוק, חלק מהירידה מיוחסת למימושים בנפח גבוה מצד בכירים לשעבר בחברה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הכנסות החברה ב-2020 עמדו על 4.1 מיליון שקל. החברה רשמה הפסד תפעולי של 3.8 מיליון שקל (לא כולל הוצאות חברה ציבורית), וההון חוזר בתוספת תמורת ההנפקה: 160 מיליון שקל.

"כל הזמן חושבים על מה עוד ניתן להדפיס בתלת מימד". חלק מיאכטה שהודפסת באמצעות המכונה של מאסיבית (צילום: באדיבות החברה)

פוטנציאל בשוק האנרגיה המתחדשת

מאסיבית הוקמה ב-2013 על ידי גרשון מילר, משה אוזן ואיגור יעקובוב. מילר מחזיק ב-15%, עבד בעבר בסטרטסיס, שמחזיקה ב-8% ממאסיבית, ולו ניסיון של 30 שנה בשוק הדפסות התלת מימד. צימרמן הועסק במשך שלוש שנים בחברה כסמנכ"ל השיווק והמכירות ולפני כשנתיים קודם לתפקיד המנכ"ל. החברה הונפקה כאמור בסוף פברואר כשגייסה כ-170 מיליון שקל לפי שווי של 490 מיליון שקל לפני הכסף. בהנפקה נרשמו ביקושים בסך כ-250 מיליון שקל וההשתתפו בה המוסדיים מגדל, כלל, אלפא, מור בית השקעות, קוליברי והכשרה חברה לביטוח.

המודל הכלכלי של החברה נשען הן על מכירות של המדפסות עצמן ללקוחות, והן של אותו ג'ל הדפסה – ה"דיו", במונחי מדפסת רגילה. "כל הזמן אנחנו עוסקים בשאלת האפליקטיביות וחושבים על מה עוד ניתן להדפיס בתלת מימד. ככל שהיצע היישומים יגדל כך לקוחות הקצה שלנו ידפיסו יותר".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד

אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"

תמיר חכמוף |

אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23%   לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".

האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.

הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.

הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.

מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צמשה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צ
דוחות

שפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל

חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שפיר הנדסה

שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5%   פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.

הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.

לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.