מאסיבית
צילום: מאסיבית

מאסיבית צופה בתוצאות מקדמיות גידול בהכנסות ל-3 מיליון דולר

צריך לסייג ולומר שמדובר בחברת חלום ובחברות כאלה צריך להיזהר מ'זינוק' של עשרות אחוזים בתוצאות. החברה מדווחת על 8 הזמנות למדפסות התלת מימד 
נתנאל אריאל |

חברת החלום העוסקת בהדפסות התלת מימד מאסיבית 0.28% – מפרסמת תוצאות מקדמיות לחציון הראשן של השנה. במספרים קטנים צריך להיזהר מאחוזים, כי זה תמיד ייראה גדול. החברה מכרה שמונה מדפסות, לעומת חמש בחציון הראשון בשנה שעברה. 

על פי הצפי של החברה, הכנסות החציון הראשון צפויות לעמוד על 3 מיליון דולר (כ-9.9 מיליון שקל), לעומת 1.8 מיליון דולר (6.4 מיליון שקל), כלומר זינוק של 62%, אבל כאמור מדובר עדיין על מספרים קטנים.

על פי החברה, במהלך החציון הראשון של 2021 נוספו שלוש הזמנות (לא מחייבות) למדפסת מאסיבית 10000, כך שלחברה יש  11 הזמנות עתידיות למוצר. מאסיבית מכרה ארבע מדפסות מדגם מאסיבית 5000.

לקריאה נוספת:

> מנכ"ל מאסיבית: "לסטרטסיס לוקח שבוע להדפיס מכסה מנוע - אצלנו זה 20 שעות"

הדפסה בתלת מימד; מי הישראליות בתחום ומי המובילות בעולם?

  

ארז צימרמן, מנכ"ל מאסיבית טכנולוגיות הדפסה תלת מימד: "מאסיבית משלימה חציון ראשון כחברה ציבורית, אנו שמחים על האמון שהציבור נתן בנו וממשיכים ביישום תוכנית הצמיחה של החברה וגידול במכירות"

מאז השיא בתחילת מאי, המניה ירדה בכ-55% לשער של כ-20 שקל המשקף לחברה שווי של כ-440 מיליון שקל – שליש מהשווי בהנפקה בסוף פברואר, שיש שיגידו כי היה מנופח. מאז היא תיקנה כלפי מעלה ונסחרת כעת לפי שווי של 500 מיליון שקל. לפי מידע מגורמים בשוק, חלק מהירידה מיוחסת למימושים בנפח גבוה מצד בכירים לשעבר בחברה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הכנסות החברה ב-2020 עמדו על 4.1 מיליון שקל. החברה רשמה הפסד תפעולי של 3.8 מיליון שקל (לא כולל הוצאות חברה ציבורית), וההון חוזר בתוספת תמורת ההנפקה: 160 מיליון שקל.

"כל הזמן חושבים על מה עוד ניתן להדפיס בתלת מימד". חלק מיאכטה שהודפסת באמצעות המכונה של מאסיבית (צילום: באדיבות החברה)

פוטנציאל בשוק האנרגיה המתחדשת

מאסיבית הוקמה ב-2013 על ידי גרשון מילר, משה אוזן ואיגור יעקובוב. מילר מחזיק ב-15%, עבד בעבר בסטרטסיס, שמחזיקה ב-8% ממאסיבית, ולו ניסיון של 30 שנה בשוק הדפסות התלת מימד. צימרמן הועסק במשך שלוש שנים בחברה כסמנכ"ל השיווק והמכירות ולפני כשנתיים קודם לתפקיד המנכ"ל. החברה הונפקה כאמור בסוף פברואר כשגייסה כ-170 מיליון שקל לפי שווי של 490 מיליון שקל לפני הכסף. בהנפקה נרשמו ביקושים בסך כ-250 מיליון שקל וההשתתפו בה המוסדיים מגדל, כלל, אלפא, מור בית השקעות, קוליברי והכשרה חברה לביטוח.

המודל הכלכלי של החברה נשען הן על מכירות של המדפסות עצמן ללקוחות, והן של אותו ג'ל הדפסה – ה"דיו", במונחי מדפסת רגילה. "כל הזמן אנחנו עוסקים בשאלת האפליקטיביות וחושבים על מה עוד ניתן להדפיס בתלת מימד. ככל שהיצע היישומים יגדל כך לקוחות הקצה שלנו ידפיסו יותר".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.