מאסיבית
צילום: מאסיבית

מאסיבית צופה בתוצאות מקדמיות גידול בהכנסות ל-3 מיליון דולר

צריך לסייג ולומר שמדובר בחברת חלום ובחברות כאלה צריך להיזהר מ'זינוק' של עשרות אחוזים בתוצאות. החברה מדווחת על 8 הזמנות למדפסות התלת מימד 
נתנאל אריאל |

חברת החלום העוסקת בהדפסות התלת מימד מאסיבית 0% – מפרסמת תוצאות מקדמיות לחציון הראשן של השנה. במספרים קטנים צריך להיזהר מאחוזים, כי זה תמיד ייראה גדול. החברה מכרה שמונה מדפסות, לעומת חמש בחציון הראשון בשנה שעברה. 

על פי הצפי של החברה, הכנסות החציון הראשון צפויות לעמוד על 3 מיליון דולר (כ-9.9 מיליון שקל), לעומת 1.8 מיליון דולר (6.4 מיליון שקל), כלומר זינוק של 62%, אבל כאמור מדובר עדיין על מספרים קטנים.

על פי החברה, במהלך החציון הראשון של 2021 נוספו שלוש הזמנות (לא מחייבות) למדפסת מאסיבית 10000, כך שלחברה יש  11 הזמנות עתידיות למוצר. מאסיבית מכרה ארבע מדפסות מדגם מאסיבית 5000.

לקריאה נוספת:

> מנכ"ל מאסיבית: "לסטרטסיס לוקח שבוע להדפיס מכסה מנוע - אצלנו זה 20 שעות"

הדפסה בתלת מימד; מי הישראליות בתחום ומי המובילות בעולם?

  

ארז צימרמן, מנכ"ל מאסיבית טכנולוגיות הדפסה תלת מימד: "מאסיבית משלימה חציון ראשון כחברה ציבורית, אנו שמחים על האמון שהציבור נתן בנו וממשיכים ביישום תוכנית הצמיחה של החברה וגידול במכירות"

מאז השיא בתחילת מאי, המניה ירדה בכ-55% לשער של כ-20 שקל המשקף לחברה שווי של כ-440 מיליון שקל – שליש מהשווי בהנפקה בסוף פברואר, שיש שיגידו כי היה מנופח. מאז היא תיקנה כלפי מעלה ונסחרת כעת לפי שווי של 500 מיליון שקל. לפי מידע מגורמים בשוק, חלק מהירידה מיוחסת למימושים בנפח גבוה מצד בכירים לשעבר בחברה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הכנסות החברה ב-2020 עמדו על 4.1 מיליון שקל. החברה רשמה הפסד תפעולי של 3.8 מיליון שקל (לא כולל הוצאות חברה ציבורית), וההון חוזר בתוספת תמורת ההנפקה: 160 מיליון שקל.

"כל הזמן חושבים על מה עוד ניתן להדפיס בתלת מימד". חלק מיאכטה שהודפסת באמצעות המכונה של מאסיבית (צילום: באדיבות החברה)

פוטנציאל בשוק האנרגיה המתחדשת

מאסיבית הוקמה ב-2013 על ידי גרשון מילר, משה אוזן ואיגור יעקובוב. מילר מחזיק ב-15%, עבד בעבר בסטרטסיס, שמחזיקה ב-8% ממאסיבית, ולו ניסיון של 30 שנה בשוק הדפסות התלת מימד. צימרמן הועסק במשך שלוש שנים בחברה כסמנכ"ל השיווק והמכירות ולפני כשנתיים קודם לתפקיד המנכ"ל. החברה הונפקה כאמור בסוף פברואר כשגייסה כ-170 מיליון שקל לפי שווי של 490 מיליון שקל לפני הכסף. בהנפקה נרשמו ביקושים בסך כ-250 מיליון שקל וההשתתפו בה המוסדיים מגדל, כלל, אלפא, מור בית השקעות, קוליברי והכשרה חברה לביטוח.

המודל הכלכלי של החברה נשען הן על מכירות של המדפסות עצמן ללקוחות, והן של אותו ג'ל הדפסה – ה"דיו", במונחי מדפסת רגילה. "כל הזמן אנחנו עוסקים בשאלת האפליקטיביות וחושבים על מה עוד ניתן להדפיס בתלת מימד. ככל שהיצע היישומים יגדל כך לקוחות הקצה שלנו ידפיסו יותר".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  • טרם החל המסחר הרציף
  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים