אופיר פלדי שמיים
צילום: יחצ

ללא אחיזה בקרקע: "שמיים" משלשת את שווי השוק ל-218 מיליון ש'

חברת שמיים שהוקמה ע"י טייסי חיל האוויר והונפקה רק ביום שני שעבר, ממשיכה לזנק גם היום בעוד 26% למחיר של 33.07 למניה; הקשר בין שווי השוק הנוכחי לבין התוצאות הכספיות של החברה מקרי בהחלט - החברה רשמה הפסד תפעולי ונקי ב-2020

סתיו קורן | (9)
נושאים בכתבה הנפקה שווי שוק

חברת הטייסים שמיים 0.33%  המשמשת כפלטפורמה טכנולוגית המסייעת לארגונים עסקיים, שהונפקה בתחילת יוני לפי שווי שוק של כ-75 מיליון שקל (לפני הכסף) והחלה להיסחר רק לפני שבוע - ביום שני שעבר - כמעט ומשלשת את שווי השוק שלה. המנייה המריאה במסחר היום ב-26% ללא כל דיווח מצידה, ומחיר המניה מזנק ל-33.07 שקל, המשקף שווי שוק של 218 מיליון שקל.

מדובר בשווי שלפחות נכון לעכשיו אין לו אחיזה בתוצאות החברה ואין לו אפילו אחיזה בהינתן שווי החברה לצורך הנפקה (שגם הוא  ממש לא נמוך). אז מה כן יש? יש חלום, יש הייפ בשוק ההנפקות ויש זאבים מחפשים את הכסף שלכם ודוחפים לכם סחורה. חלק גדול מההנפקות יתברר כפלופ - זהירות.

החברה, הוקמה ומנוהלת על ידי אופיר פלדי, טייס לשעבר, ונשיא החברה הינו אליעזר שקדי, מפקד חיל האוויר ומנכ"ל אל על לשעבר. החברה פיתחה פלטפורמה טכנולוגית מבוססת בינה מלאכותית ולמידת מכונה, להפקת לקחים ותהליכי תדריך-תחקיר לשיפור מתמיד.

התוצאות הכספיות של החברה לא מספקות, והיא רשמה הפסד תפעולי ונקי ב-2020

הכנסות החברה השנתיות בשנת 2020 הסתכמו בכ-1.4 מיליון דולר. ההפסד התפעולי הסתכם בשנת 2020 בכ-964 אלף דולר, לעומת הפסד של כ-194 אלף דולר ב-2019  והושפע מגידול של כחצי מיליון דולר בגין הוצאות מחקר ופיתוח. החברה סיימה את שנת 2020 עם הפסד נקי של כ- 1.6 מיליון דולר, לעומת הפסד של כ- 220 אלף דולר ב-2019.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    משקיע 15/06/2021 22:04
    הגב לתגובה זו
    תכנה בינונית ומטה, הטח שלא שווה 300 מליון שח. ממשק וובי אינטרנטי בענן עם טפסים פשוטים.. לא ברור מה פריצת הדרך הטכנולוגית כאן.. חוץ מההילה של הטייסים..
  • 8.
    הגיע הזמן שימנעו ממור לפעול בשוק ההון (ל"ת)
    אברמזון 15/06/2021 17:47
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    בן 15/06/2021 17:35
    הגב לתגובה זו
    מוסדיים קונים כמעט את כל הנפקה. אחכ הם לא מוכרים שום מניה ורק מוסיפים ביקושים ומעלים את מחיר המניה בגלל שיש ביקוש ואין הציע כי הם זחזיקים את המניות. בנתיים הקרנות שלהם על הנייר מורווחות ומראות ביצועים. נכנס להם כסף ואז גם אם הנייר ירד ...ההפסד באחוזים יחסית לקופה קטן זה תרגיל שכבר שנים קופות וקרנות חדשות עושות בלי סוף עובדים על כולם בעניים
  • 6.
    בועות עולות במים ונמוגות בשמים (ל"ת)
    לילי 15/06/2021 16:23
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אהרון 15/06/2021 16:17
    הגב לתגובה זו
    מנפיקים כלום והמניה קופצת אין פה סוג של הרצה או הונאה ? אחר כך באים הקונים ובוכים שהוליכו אותם שולל
  • 4.
    מניה 15/06/2021 15:39
    הגב לתגובה זו
    ברכות למשקיעים ?
  • 3.
    פנסיונר חביב מתלאביב 15/06/2021 15:28
    הגב לתגובה זו
    לא יודע אם המחיר הנוכחי מייצג או לא, אבל יישום של תורת התחקירים של חיל האויר בחברות אזרחיות, יכול להוביל לחסכון של מיליוני דולרים לכל חברה.
  • 2.
    גנון 15/06/2021 15:25
    הגב לתגובה זו
    זה כל הסיפור
  • 1.
    הרצת מניות (ל"ת)
    שמוליק 15/06/2021 14:58
    הגב לתגובה זו
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

אנשי השנה 2025אנשי השנה 2025
אנשי השנה

20 הגדולים; במי אתם בוחרים?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה אנשי השנה

סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.

אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים, יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה הוא לא היה בשיאו.

רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה, תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות להם. 

שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד. 

אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .


אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.