אופיר פלדי שמיים
צילום: יחצ

ללא אחיזה בקרקע: "שמיים" משלשת את שווי השוק ל-218 מיליון ש'

חברת שמיים שהוקמה ע"י טייסי חיל האוויר והונפקה רק ביום שני שעבר, ממשיכה לזנק גם היום בעוד 26% למחיר של 33.07 למניה; הקשר בין שווי השוק הנוכחי לבין התוצאות הכספיות של החברה מקרי בהחלט - החברה רשמה הפסד תפעולי ונקי ב-2020

סתיו קורן | (9)
נושאים בכתבה הנפקה שווי שוק

חברת הטייסים שמיים -3.95%  המשמשת כפלטפורמה טכנולוגית המסייעת לארגונים עסקיים, שהונפקה בתחילת יוני לפי שווי שוק של כ-75 מיליון שקל (לפני הכסף) והחלה להיסחר רק לפני שבוע - ביום שני שעבר - כמעט ומשלשת את שווי השוק שלה. המנייה המריאה במסחר היום ב-26% ללא כל דיווח מצידה, ומחיר המניה מזנק ל-33.07 שקל, המשקף שווי שוק של 218 מיליון שקל.

מדובר בשווי שלפחות נכון לעכשיו אין לו אחיזה בתוצאות החברה ואין לו אפילו אחיזה בהינתן שווי החברה לצורך הנפקה (שגם הוא  ממש לא נמוך). אז מה כן יש? יש חלום, יש הייפ בשוק ההנפקות ויש זאבים מחפשים את הכסף שלכם ודוחפים לכם סחורה. חלק גדול מההנפקות יתברר כפלופ - זהירות.

החברה, הוקמה ומנוהלת על ידי אופיר פלדי, טייס לשעבר, ונשיא החברה הינו אליעזר שקדי, מפקד חיל האוויר ומנכ"ל אל על לשעבר. החברה פיתחה פלטפורמה טכנולוגית מבוססת בינה מלאכותית ולמידת מכונה, להפקת לקחים ותהליכי תדריך-תחקיר לשיפור מתמיד.

התוצאות הכספיות של החברה לא מספקות, והיא רשמה הפסד תפעולי ונקי ב-2020

הכנסות החברה השנתיות בשנת 2020 הסתכמו בכ-1.4 מיליון דולר. ההפסד התפעולי הסתכם בשנת 2020 בכ-964 אלף דולר, לעומת הפסד של כ-194 אלף דולר ב-2019  והושפע מגידול של כחצי מיליון דולר בגין הוצאות מחקר ופיתוח. החברה סיימה את שנת 2020 עם הפסד נקי של כ- 1.6 מיליון דולר, לעומת הפסד של כ- 220 אלף דולר ב-2019.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    משקיע 15/06/2021 22:04
    הגב לתגובה זו
    תכנה בינונית ומטה, הטח שלא שווה 300 מליון שח. ממשק וובי אינטרנטי בענן עם טפסים פשוטים.. לא ברור מה פריצת הדרך הטכנולוגית כאן.. חוץ מההילה של הטייסים..
  • 8.
    הגיע הזמן שימנעו ממור לפעול בשוק ההון (ל"ת)
    אברמזון 15/06/2021 17:47
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    בן 15/06/2021 17:35
    הגב לתגובה זו
    מוסדיים קונים כמעט את כל הנפקה. אחכ הם לא מוכרים שום מניה ורק מוסיפים ביקושים ומעלים את מחיר המניה בגלל שיש ביקוש ואין הציע כי הם זחזיקים את המניות. בנתיים הקרנות שלהם על הנייר מורווחות ומראות ביצועים. נכנס להם כסף ואז גם אם הנייר ירד ...ההפסד באחוזים יחסית לקופה קטן זה תרגיל שכבר שנים קופות וקרנות חדשות עושות בלי סוף עובדים על כולם בעניים
  • 6.
    בועות עולות במים ונמוגות בשמים (ל"ת)
    לילי 15/06/2021 16:23
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אהרון 15/06/2021 16:17
    הגב לתגובה זו
    מנפיקים כלום והמניה קופצת אין פה סוג של הרצה או הונאה ? אחר כך באים הקונים ובוכים שהוליכו אותם שולל
  • 4.
    מניה 15/06/2021 15:39
    הגב לתגובה זו
    ברכות למשקיעים ?
  • 3.
    פנסיונר חביב מתלאביב 15/06/2021 15:28
    הגב לתגובה זו
    לא יודע אם המחיר הנוכחי מייצג או לא, אבל יישום של תורת התחקירים של חיל האויר בחברות אזרחיות, יכול להוביל לחסכון של מיליוני דולרים לכל חברה.
  • 2.
    גנון 15/06/2021 15:25
    הגב לתגובה זו
    זה כל הסיפור
  • 1.
    הרצת מניות (ל"ת)
    שמוליק 15/06/2021 14:58
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?