חמוטל אלס
צילום: יחצ
ראיון

"מקווים להשיק עוד שנתיים פורמולה לתינוקות; לו רצינו היינו כבר רווחיים"

חמוטל יצחק מאלס נוטרישן המפתחת מזון צמחי שאינו מסויה לתינוקות, פעוטות וילדים, אומרת שאינם מתכננים להיות רווחיים עד לעוד שנתיים ומסבירה על המחלוקת הרפואית סביב פורמולות הסויה, היתרון על ביומילק והמבחן הקשה על המדפים
איתי פת-יה | (5)

"ברפתות הופכים פרות למכונות, מזריקים להן הורמונים ואנטיביוטיקות עד שהעטינים שלהן מגיעים לגודל מטורף ואם לא די בזה גם לוקחים מהן את העגלים שלהן ישר אחרי שהם נולדים – יש הורים שלא מניקים, שמסתכלים גם על הדברים האלה, ובגלל שהם לא רוצים לקחת בזה חלק הם לא נותנים לילדים שלהם פורמולות מזון". את הדברים האלה אומרת לנו חמוטל יצחק, מנכ"לית חברת אלס נוטרישן שמפתחת תרכובת מזון צמחי לתינוקות, כשאנחנו מבקשים ממנה לתאר לנו מיהו בעצם הקהל של המוצר שלהם.

אלס נוטרישן (סימול: BABYF) נסחרת בבורסת ה-OTC בניו-יורק לפי שווי של 208.5 מיליון דולר ארצות הברית וכן בקנדה ובפרנקפורט. מתחילת השנה נפלה המניה בוול סטריט ב-28%, ואילו ב-12 החודשים האחרונים השלימה עלייה של כ-174%. את הרבעון הראשון של 2021 סגרה עם הכנסות של כ-1.1 מיליון דולר קנדי, גבוה ב-90% מברבעון הקודם, האחרון של 2020, כשיצויין כי בתקופת הדוח החברה החלה לראשונה למכור "במדפים", וכן הרחיבה את פעילות האונליין. בהשוואה לרבעון מקביל אלס צמחה ב-282% מרמת הכנסות קודמת של כ-300 אלף דולר בלבד קנדי.

ההפסד התפעולי העמיק ל-4 מיליון דולר קנדי לעומת 1.5 מיליון דולר קנדי ברבעון המקביל. בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח של 2.1 מיליון דולר קנדי עקב שערוכים חיוביים של כתבי אופציה, אך מבחינת הרווח/הפסד המייצג היא עדיין הפסדית ותהיה כך לפחות עד סוף 2022, אז ייתכן ותגיע לאיזון, כך לפי יצחק. עוד ברבעון, שריפת המזומנים הסתכמה ב-4.3 מיליון דולר קנדי ובסופו היו בקופצת החברה, כולל מזומן מוגבל והפקדה בנקאית לזמן קצר, 22 מיליון דולר קנדי ואלס הייתה נקייה מחוב. 

 

לצד אותם הורים שנמנעים מפורמולות מבוססות אבקת חלב מסיבות של צער בעלי חיים, ישנם אלה שעושים זאת מטעמי קיימות והרצון לצמצם את השימוש של תעשיית החלב בשטחי ענק לצורך מרעה. "יש גם הורים שמסתכלים על היבטים בריאותיים, והמוצר שלנו 'ביי-פאר' יותר בריא", ממשיכה יצחק. "אנחנו לא מעבדים רכיבים למוות כמו שעושים בפורמולות אחרות שמפרקות את רכיבי החלב לרמת הניוטריאנטים, חומצות האמינו, כדי להגיע להרכב הנכון", אומרת יצחק. "אנחנו מצאנו שיטת יצור אחרת שמשאירה את הרכיבים לא מפורקים, וזה הרבה יותר בריא מלאכול מזון מעובד".

 

לכל אלא תוסיפו גם הורים שהילדים שלהם פשוט רגישים ללקטוז. בכל המקרים שתוארו כאן ניתן להעלות על הדעת תרכובות מבוססות סויה הקיימות בשוק כתחליף רלוונטי, אלא שיצחק אומרת שלא כך בהכרח הדבר, והיא מסבירה. "על תרכובות הסויה מתנהלת מחלוקת בקהילה הרפואית זה 20 שנה. היו מחקרים שהראו שהפיטואסטרוגנים בה יכולים לשבש את המערכת ההורמונלית של תינוקות. חלק מהמדענים טוענים שזה בסדר וחלק אומרים ההיפך. בסוף כשיש מחלוקת עדיף שלא ללקחת סיכון".

 

זה מוצר שקיים עשרות שנים בשוק והוא נמצא היום במחלוקת לדברייך, אם ככה איך מתייחסים בקהילה הרפואית למוצר שלכם שהוא חדש לגמרי?

"אנחנו מוכרים כיום תרכובות לגילאי שנה עד שלוש ועדיין לא מוכרים אותם לתינוקות, שלפי ההגדרה אנחנו מדברים על גילאי אפס עד שנה. כרגע אנחנו בשלבי מחקרים קליניים כדי להוכיח את הבטיחות שלו בקרב תינוקות. ההכנות למחקר הקליני עבור ה-FDA והרגולטור האירופאי נעשות ממש בימים אלה. זה תהליך של שנתיים-שלוש. בכל אופן, מכל רכיב חדש בתעשיית המזון לתינוקות דורשים מבדקים כאלה. גם מתרכובות הסויה היו דורשים זאת אם הן היו מגיעות לשוק היום, אלא שהן עשו את זה לפני 60-70 שנה".

 

מה השוק העיקרי אם ככה לתפישתכם: זה של התינוקות (0-שנה), זה של הפעוטות (1-3) או זה של הילדים (3 ומעלה)?

"השוק הפוטנציאלי הכי גדול, כך אני מניחה, הוא 0-3. ברוב העולם החלוקה היא 50-50 בין 0-1 ו-1-3. בארצות הברית, שהיא השוק הגדול ביותר החלוקה היא 70-30 לטובת גיל 0-1".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

אז אפשר להניח שמבחינתכם אם לא תקבלו אישור FDA לשיווק לתינוקות בארצות הברית, לא תהיה תוחלת כלכלית לשאר הפעילות? או שכלכלי מבחינתכם להתקיים גם רק על השוק של הפעוטות בני השנה עד שלוש שנים?

"כרגע זה השוק שאנחנו מתקיימים ממנו ועוד מעט נשיק את מוצר המזון לילדים. אנחנו עובדים על ליין של מוצרים נרחב כדי שאמהות יכירו אותנו יותר ויותר ומתישהו בעוד שנתיים בתקווה נשיק פורמולה לתינוקות. בקרוב אגב, נשיק מוצר לבני שישה חודשים ומעלה שמוגדר כ'מזון תינוקות' ולא 'פורמולה'".

 

זה השוק שאמנם אתם מתקיימים ממנו, אבל אתם לא מציגים עדיין רווחיות. לו רציתם יכולתם להיות כבר רווחיים?

"יש לנו כרגע הפסד תפעולי ואנחנו לא מקווים להיות ברווחיות תפעולית עד עוד שנתיים. אין לנו שום מטרה כזאת בינתיים. אנחנו חברת סטארט אפ בצמיחה ויש עוד הרבה כמונו. לו היינו מצמצמים הוצאות, לא מחפשים להתרחב ומספקים בשוק הקיים יכולנו להיות רווחיים. אבל ברור שאנחנו צריכים להשקיע בלבנות את התשתית לעתיד כדי שנצמח אקספוננציאלית".

 

אגב מזון הילדים שאתם מתכננים להשיק, עד איזה גיל מדובר ולמה בעצם ילדים צריכים לצרוך מזון מבוסס אבקות?

"יש ילדים שסובלים מתת משקל, אחרים הם בררנים – אוכלים רק שניצל וצ'יפס למשל, או אפילו בלי השניצל. דברים שלא מספקים את כל אבות המזון. אמהות מודאגות לילדים כאלה רוצות מעין 'תעודת ביטוח'. בארצות הברית, שם נתחיל, זה לבדו שוק של מיליארדי דולרים. בכל העולם זה הרבה מעבר לזה. אחרי ארצות הברית נשיק את המוצר הזה באירופה ולאחר מכן בסין ואוסטרליה".

"צמיחה מטורפת באמזון"

נכון לרבעון הראשון של השנה, אלס מכרה ברשת קמעונאית אחת והיא Sprouts Farmers Market ומאז חתמה על הסכם מול רשת Raley's, לה  126 סניפים בחוף המערבי בארצות הברית, וכן הסכם מול חברות ההפצה UNFI (מפיץ המזון הטבעי הגדול בארה"ב), KeHE Distributors ו-Imperial Distributors - לשלותם קשרים הדוקים מול רשתות הקמעונאות. אלה צפויות לסייע למכירות תרכובת המזון לפעוטות, אך בשלב זה לא תשפיע על מכירות המוצר החדש, המזון לילדים, שאלס תשיק בקרוב באונליין בלבד.

 

"תמיד כשאנחנו מוציאים מוצר אנחנו בוחנים קודם באונליין כדי לראות אם יש הערות לצרכנים, אם האבקה מתמוססת בסדר למשל", מסבירה יצחק. "את אותו הדבר עשינו עם המוצר הראשון. ראינו שהתגובות חיוביות ורק אז הגענו למדפים. ב'ריטיילר' יש לך הזדמנות יחידה. אם אתה מתחיל למכור שם ומגלים שהמוצר לא טוב ושיש חוסר שביעות רצון מצד הצרכנים אז מוציאים אותך החוצה ולא תוכל להכנס לאותה רשת פעם שניה. לכן אנחנו פועלים כרגע בצורה שקולה".

 

באונליין אתם מתחילים למכור באתרים Thrive Market, iHerb ו-PlantX. ניתן לתאר שלקוחות שבאים לאתרים יעודיים כאלה מלכתחילה מחפשים תחליפים צמחיים ויש סיכוי גבוה שבאמת ירכשו את המוצר שלכם. מצד שני, זו נישה מבחינת החשיפה. האם זה לא מוצר שבאתרי סחר "רגילים" צרכנים יבחרו בו על פני פורומולה של אבוט?

"בוודאי שהוא יכול להתחרות גם בה. כרגע התחלנו באונליין עם אתרים מסוימים ואנחנו פעילים גם באמזון ששם זו לא נישה בכלל ואנחנו צומחים בה בצורה מטורפת (המכירות עלו ב-66% על פני רבעון מקביל ושווי הסל הממוצע עלה ב-15% - א.פ). שם, דרך האלגוריתם מגיעים אלינו אותם לקוחות שעשויים לרצות לקנות את המוצר שלנו".

דיברנו על אמהות שאינן מניקות שבוחרות במוצר שלכם מטעמים אתיים של צער בעלי חיים ופגיעה בסביבה או מסיבות בריאותיות - אבל בעתיד הרחוק יותר, למה שנקנה אלס נוטרישן ולא חלב אם מתורבת כמו ש ביומילק רוצים להביא לשוק? הרי לחלב אם יתרונות בריאותיים לפי מחקרים.

"שני הדברים הם טובים אבל תיקחנה שנים רבות לביומילק עד שתגיע לאותם אישורי בטיחות על כל רכיב, והיא עוברת אחד אחד ומייצרת אותו בנפרד במעבדה בזמן שבחלב אם יש מאות רכיבים. לידיעתי הם עובדים על רכיב אחד או שניים כרגע. זה תהליך ארוך מאד מבחינה רגולטורית, מה גם שחלב אם מתורבת לא לגמרי דומה לחלב אם, בדיוק קראתי על זה כתבה מאד מעמיקה.

מעבר לזה, מה לגבי האלרגיות ללקטוז? אין ספק שהמוצר של ביומילק יותר ידידותי לסביבה אבל הוא לא פותר את העניין הזה - המוצר שלנו כן. עדיין יש מקום לשני המוצרים, שניהם נהדרים מביאים איתם חדשנות ברמה רדיקלית. השוק בעוד כמה שנים יראה אחרת ויהיה מקום לכלל התוצרים הללו".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מוטי 06/06/2021 13:18
    הגב לתגובה זו
    רק ביומילק תביא את המוצר האמיתי .
  • 2.
    נורית 06/06/2021 13:00
    הגב לתגובה זו
    על הטעם של סויה
  • 1.
    משקיע 06/06/2021 12:49
    הגב לתגובה זו
    אלה חלק מהסיכונים בסטארט-אפים ללא הכנסות ורווחים: שתגיע חברה ותעקוף בסיבוב
  • תומר 06/06/2021 13:20
    הגב לתגובה זו
    מה יש להם מולקולה אחת ? לביומילק יש את כל הרכיבים כמו שצריך אז על תצחיק אותי
  • שרה 06/06/2021 13:46
    מביומילק היא ד"ר לבטח וכנראה גם פרופ',מה תאריה האקדימאיים של הגב' חמוטל יצחק? לא מצוין
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות

ג'י סיטי רכשה 7.7% ממניות סיטיקון בפרמיה של 36% על המחיר בשוק ותפרסם הצעת רכש מלאה; המניה קפצה ביום ההודעה אך נפלה ב-11% לאחר שחברת הדירוג מעלות הכניסה את החברה למעקב עם השלכות שליליות בשל חשש לעלייה במינוף ולשחיקה בפרופיל הפיננסי

תמיר חכמוף |

ביום שני הודיעה ג'י סיטי ג'י סיטי 1.05%  , שבשליטת חיים כצמן, על רכישת 7.7% ממניות הבת הפינית סיטיקון (Citycon), תמורת 56.75 מיליון אירו במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על המחיר בשוק ערב ההצעה (ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות). בעקבות העסקה עלתה אחזקתה ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל בעלי המניות במחיר שלא יפחת מהמחיר ששולם. היקף העסקה הפוטנציאלי, אם תתקבל ותושלם במלואה, נאמד בכ-312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל).

ג'י סיטי ציינה בדיווח כי הרכישה משקפת דיסקאונט של 44% על ההון העצמי של סיטיקון, וכי היא צפויה להביא לגידול של כ-171 מיליון שקל בהון העצמי שלה ולשיפור ב-FFO, עם "השפעה זניחה על שיעור המינוף" והמשקיעים הריעו. ביום ההודעה קפצה המניה בכ־7%, אך עד סוף השבוע חזרה לאחור, כאשר היא נופלת בכ-11% ביום המסחר האחרון אל מתחת למחיר שבו נסחרה לפני ההודעה. הירידות הגיעו זמן קצר לאחר שחברת הדירוג מעלות (S&P) הכניסה את דירוגי החברה לרשימת מעקב עם השלכות שליליות. אגרות החוב של החברה סיימו גם הן בירידות, ובלטה לשלילה סדרה יד' ג'י סיטי אגח יד 0.76%  שירדה ביותר מ-8%.



מתוך הדוח של מעלות

בין דיסקאונט להזדמנות ומה רואה השוק

מהלך הרכישה יצר ניגוד מעניין. מצד אחד, ג'י סיטי רכשה מניות מתחת לשווי בספרים, מהלך שמחזק את ההחזקה החשבונאית ויוצר "תחתית" (לפחות זמנית) למחיר המניה של סיטיקון, שעלתה בכ-35% ונסחרת קרוב למחיר ההצעה. מהצד השני, העסקה בוצעה בפרמיה של יותר מ-35% על מחיר השוק ערב העסקה, כלומר, החברה שילמה הרבה יותר ממה שהשוק חושב ששווה הנכס, בטענה שהיא מכירה את שווי הנדל"ן טוב ממנו.

בפועל, המהלך הקפיץ את השווי של אחזקת ג'י סיטי בסיטיקון באופן חשבונאי, אך זהו שיפור שמבוסס על השערוך הפנימי של המניה, לא על תזרים או מכירה בפועל. השוק, לעומת זאת, עדיין מעריך את הנכסים בזהירות רבה, כאשר מניית סיטיקון נסחרת קצת מתחת ל-4 אירו, כמעט אותו מחיר כמו הצעת הרכש, מה שמעיד על ספקנות בנוגע לשווי האמיתי של הנכסים.

הודעת הדירוג: מינוף גבוה ושחיקה בפרופיל הפיננסי

שלושה ימים לאחר ההודעה, מעלות עדכנה כי דירוג ג'י סיטי וסדרות האג"ח שלה הוכנסו למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, בשל חוסר ודאות סביב היקף ההיענות להצעת הרכש והשלכותיה על הנזילות ועל הסיכון הפיננסי. בדוח נכתב כי אם ההצעה תמומש במלואה, יחס המינוף (חוב להון עצמי מתואם) עלול לעלות לרמה של 70%-75%, בניגוד למהלכים שעשתה לאחרונה החברה כדי להוריד את המינוף, רמה שתשקף "שחיקה בפרופיל הפיננסי של החברה".

סקופ; קרדיט: רשתות חברתיותסקופ; קרדיט: רשתות חברתיות
דוחות

סקופ: עליה של 13% בהכנסות ו-7.5% ברווח על רקע ביקושים מהתעשיות הביטחוניות

הכנסות סקופ מתכות ברבעון השלישי עלו ל-535 מיליון שקל והרווח הנקי הסתכם ב-43 מיליון שקל; פעילות החברות בארה"ב בלטה עם גידול של 13%; בקופה - 340 מיליון שקל לאחר חלוקת דיבידנד של 33 מיליון שקל באוגוסט - מה המכפיל שלה?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה סקופ גיל חבר

קבוצת סקופ מתכות, סקופ 0.06%  ממפיצות חומרי הגלם הגדולות בישראל, פרסמה את תוצאותיה לרבעון השלישי. החברה עוסקת ביבוא, שיווק והפצה של מוצרים חצי מוגמרים ומוגמרים ממתכת ופלסטיקה הנדסית לתעשיות מגוונות - ממזון ותרופות ועד תעשיות ביטחוניות ותעופה. בשנה האחרונה הורגש גידול בביקושים מצד התעשייה הביטחונית, מגמה שהשפיעה לחיוב על פעילות הקבוצה בארץ ובחו"ל.

סקופ מתכות נסחרת לפי שווי של כ-2.08 מיליארד שקל. בחודש האחרון עלתה המניה ב-0.3%, מתחילת השנה כ-9.9%, וב-12 החודשים האחרונים בכ-35.7%. הרווח הנקי של החברה ברבעון השלישי עמד על 43 מיליון שקל ואפשר להנח שהוא מייצג: גם ברבעון הראשון והשני של השנה הקצב נשמר סביב 39 מיליון שקל לרבעון, לעומת הרבעון הרביעי של 2024 שבו נרשמה צניחה ברווח ל-28 מיליון שקל, שגררה גם ירידה במחיר המניה. מאז נרשמה התאוששות הדרגתית, והחברה נסחרת כיום במכפיל רווח של כ-11, מכפיל שגם תואם מבחינה ענפית.

תוצאות הרבעון השלישי

ההכנסות ברבעון עלו ל-535.4 מיליון שקל לעומת 472.6 מיליון שקל ברבעון המקביל - עלייה של כ-13%. הרווח הגולמי נשאר כמעט ללא שינוי ועמד על 166.3 מיליון שקל, אם כי ניתן לראות כי סקופ מצליחים להתייעל תפעולית מה שהקפיץ את הרווח התפעולי בכ-8.7% ל-63.7 מיליון שקל לעומת 58.6 מיליון שקל ברבעון המקביל. את הרווחיות הזאת חברת המתכות מצליחה לגלגל גם לשורה התחותנה כשהרווח הנקי ברבעון עלה בכ-7.6% ל-43.5 מיליון שקל לעומת 40.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה.השיפור התזרימי מקבל ביטוי גם בקופה כשיתרת המזומנים של החברה עלתה ל-340 מיליון שקל לעומת 320 מיליון שקל ברבעון המקביל, בהקשר הזה נזכיר כי ביולי האחרון בהמשך לתוצאות הרבעון השני הכריזה החברה על חלוקת דיבידנד בהיקף של 33.1 מיליון שקל - כ-2.5 שקל למניה. הדיבידנד שולם לבעלי המניות ב-4 באוגוסט.

בהסתכלות על 9 החודשים המגמה גם היא חיובית. מינואר עד ספטמבר 2025 הסתכמו הכנסות סקופ בכ-1.57 מיליארד שקל - עלייה של כ-16% לעומת 1.35 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024. הרווח הגולמי צמח ל-491.4 מיליון שקל לעומת 460.9 מיליון שקל, והרווח התפעולי עלה ל-183.7 מיליון שקל לעומת 163.4 מיליון שקל. הרווח הנקי לתקופה עלה ל-122.4 מיליון שקל לעומת 114.3 מיליון שקל - עלייה של כ-7%.

סקופ מתכות - דוחות מאוחדים על הרווח והפסד לרבעון השלישי

פילוח מגזרי פעילות

הכנסות החברות הבנות בארה"ב, כולל חברת הבת בקוריאה, צמחו בתקופה המדווחת ל-837 מיליון שקל (כ-237.9 מיליון דולר), לעומת 738 מיליון שקל (199.5 מיליון דולר) בתקופה המקבילה - עלייה של כ-13%. הרווח הגולמי של החברות בארה"ב עלה ל-260 מיליון שקל לעומת 248 מיליון שקל בתקופה המקבילה.