עפר קליין הראל
צילום: יונתן בלום

עפר קליין מהראל: "להערכתנו הפד לא ימצמץ בהודעתו ביום רביעי"

"שוק העבודה האמריקאי ממשיך להשתפר וביידן מאיים במיסים אולי כדי לקדם תוכנית גדולה יותר, אולם סיכוי נמוך שיצליח להעלות את המס על רווחי ההון"; "בארץ- המשך השיפור המהיר במדד אמון הצרכנים וחזרה הדרגתית לקצב הצריכה שראינו קדם המשבר"
לימור זילבר |
נושאים בכתבה הראל עפר קליין

"למרות המשך פרסום נתונים חזקים בארה"ב, להערכתנו הפד לא ימצמץ בהודעתו ביום רביעי. פרסום נתון צמיחה חזק באופן מפתיע ביום חמישי עלול להביא להתחדשות עליית התשואות הארוכות" כך כותב בסקירתו השבועית עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים.

שוק העבודה האמריקאי ממשיך להשתפר וביידן מאיים במיסים אולי כדי לקדם תוכנית גדולה יותר

הודעת הנשיא על כוונתו להעלות בחדות את מס רווחי ההון לבעלי שכר גבוה תרמה לתנודתיות בשווקים, אך יש לזכור שהדבר מחייב חקיקה ברוב מיוחד בסנאט (שכרגע אין למפלגתו). ייתכן וההצעה היא חלק מניסיון הדמוקרטים לקדם את תוכנית הנשיא הגדולה יותר על סך 2.25 טריליון דולר. במקביל, ממשיכים להתקבל נתונים חזקים כאשר סך הדרישות השבועיות לדמי אבטלה ירד מתחת ל-550 אלף בשבוע הקודם, הנתון הנמוך ביותר מאז תחילת המשבר. הפרסום הוא איתות חיובי מאוד לדוח התעסוקה שיתפרסם בשישי הבא, שכרגע הוא ה'סמן' הכלכלי המוביל של הבנק המרכזי. אנו מעריכים שבהחלטת הריבית מחר(רביעי),  הבנק המרכזי ימשיך להדגיש את מחויבותו לריבית נמוכה לזמן ממושך, ושהם לא מתכוונים לצמצם את ההרחבה לפני שנראה שיפור משמעותי בשוק העבודה. יום לאחר מכן )חמישי( יתפרסמו נתוני הצמיחה הראשוניים לרבעון הראשון, שיהיו חזקים בהובלת הצריכה הפרטית וההשקעות בדיור שיפצו על הירידה החדה ביצוא נטו. אם הצמיחה תפתיע למעלה סביר שנראה את התשואות הארוכות עולות. לאחר שזינקו במחצית השנייה של 2020 , מכירות בתים קיימים ירדו זה החודש השלישי. העלייה החדה בתשואות אג"ח הממשלתיות ברבעון הראשון של השנה שגררה עלייה מקבילה בריבית למשכנתאות כנראה וציננה מעט את שוק הדיור למגורים. אך כל עוד המדיניות המוניטרית המאוד מרחיבה נמשכת הפעילות הגבוהה בשוק הדיור למגורים תימשך.'פירות' ההרחבה הפיסקאלית בארה"ב ממשיכים לבוא לידי ביטוי בנתונים ובאינפלציה, אך אנו צופים שבהחלטת הריבית מחר הבנק המרכזי ימשיך להדגיש את מחויבותם למדיניות מרחיבה לזמן ממושך.

נתוני צמיחה מפתיעים בעוצמתם ביום חמישי בארה"ב עלולים להביא לעליית התשואות הארוכות.

למרות ההקלה בשבוע האחרון, מרבית הכלכלות הגדולות באירופה עדיין תחת מגבלות. סנטימנט החברות המשיך להשתפר גם באפריל. הבנק המרכזי בגוש האירו לא סיפק משהו חדש בהחלטה האחרונה, והנגידה ציינה שרק בפגישה הבאה הם ידונו בצמצום קצב הרכישות המואץ.

בארץ- עוצרים לקחת אוויר לאחר היציאה מהסגר. המשך השיפור המהיר במדד אמון הצרכנים וחזרה הדרגתית לקצב הצריכה שראינו קדם המשבר. 

מדד אמון הצרכנים של הלמ"ס משקף אופטימיות רבה בקרב משקי הבית כאשר עלה במחצית הראשונה של אפריל לרמה הגבוהה ביותר מאז הושק הסקר לפני יותר מעשור. בלט הזינוק בצפי של משקי הבית לשיפור מצבם הכלכלי בשנה הקרובה. הנתונים תומכים בהמשך שיפור בשוק העבודה כאשר בנוסף בסוף מרץ מספר העובדים שנעדרו זמנית

מהעבודה בעיקר חל"ת, ירד ל-4.3%  מכוח העבודה. מנגד, לאחר הזינוק בסך הרכישות בכרטיסי אשראי מאז היציאה מהסגר השלישי ובעקבות חג הפסח, חזרנו בשבוע האחרון לקצב רכישות נורמאלי הדומה לקצב קדם המשבר.

הסגרים באירופה עדיין עומדים אך האופטימיות עולה

אמנם במרבית המדינות הגדולות באירופה יש עדיין הגבלות (בעצימות שונה) של הפעילות, אך סנטימנט החברות ממשיך להשתפר. כך על פי מדד מנהלי הרכש הראשוני בגוש האירו לאפריל שעלה ל- 53.7 נקודות. ענף התעשייה ממשיך להוביל את ההתאוששות עם שיא נוסף באופטימיות נוכח המשך הצריכה המוגברת של מוצרים על חשבון שירותים,והצפי להמשך ביקושים עזים גם בהמשך השנה. אך גם סנטימנט חברות השירותים השתפר קלות, כאשר נמשכה ההסתגלות של העסקים ל'חיים' תחת הגבלות ריחוק חברתי, מלבד ענפי התיירות והארחה שנותרו חבוטים (אך פחות פסימיים).

הודעת הריבית בגוש האירו לא סיפקה אינפורמציה חדשה והנגידה המשיכה להדגיש שקצב הרכישות המוגבר יימשך. רק בפגישה הבאה (בחודש יוני), במקביל לעדכון התחזיות, הם יבחנו מחדש האם להמשיך את הקצב המוגבר, והדבר תלוי בנתונים הכלכליים ובקצב החיסונים. להערכתנו, נוכח הקשחת תנאי האשראי של הבנקים באירופה על פי הסקר הרבעוני של ה- ECB , שהראה ירידה בביקוש לאשראי, צמצום המדיניות המוניטרית בגוש האירו לא קרובה ותגיע הרבה אחרי התחלת צמצום בארה"ב, שגם היא איננה קרובה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"

המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מטריקס מג'יק

בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07%   ומג'יק מג'יק -1.71%   נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026. 

על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".

השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.

סינרגיה בעיקר בתחום הענן

בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.

החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה. בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?