עפר קליין הראל
צילום: יונתן בלום

עפר קליין מהראל: "להערכתנו הפד לא ימצמץ בהודעתו ביום רביעי"

"שוק העבודה האמריקאי ממשיך להשתפר וביידן מאיים במיסים אולי כדי לקדם תוכנית גדולה יותר, אולם סיכוי נמוך שיצליח להעלות את המס על רווחי ההון"; "בארץ- המשך השיפור המהיר במדד אמון הצרכנים וחזרה הדרגתית לקצב הצריכה שראינו קדם המשבר"
לימור זילבר |
נושאים בכתבה הראל עפר קליין

"למרות המשך פרסום נתונים חזקים בארה"ב, להערכתנו הפד לא ימצמץ בהודעתו ביום רביעי. פרסום נתון צמיחה חזק באופן מפתיע ביום חמישי עלול להביא להתחדשות עליית התשואות הארוכות" כך כותב בסקירתו השבועית עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים.

שוק העבודה האמריקאי ממשיך להשתפר וביידן מאיים במיסים אולי כדי לקדם תוכנית גדולה יותר

הודעת הנשיא על כוונתו להעלות בחדות את מס רווחי ההון לבעלי שכר גבוה תרמה לתנודתיות בשווקים, אך יש לזכור שהדבר מחייב חקיקה ברוב מיוחד בסנאט (שכרגע אין למפלגתו). ייתכן וההצעה היא חלק מניסיון הדמוקרטים לקדם את תוכנית הנשיא הגדולה יותר על סך 2.25 טריליון דולר. במקביל, ממשיכים להתקבל נתונים חזקים כאשר סך הדרישות השבועיות לדמי אבטלה ירד מתחת ל-550 אלף בשבוע הקודם, הנתון הנמוך ביותר מאז תחילת המשבר. הפרסום הוא איתות חיובי מאוד לדוח התעסוקה שיתפרסם בשישי הבא, שכרגע הוא ה'סמן' הכלכלי המוביל של הבנק המרכזי. אנו מעריכים שבהחלטת הריבית מחר(רביעי),  הבנק המרכזי ימשיך להדגיש את מחויבותו לריבית נמוכה לזמן ממושך, ושהם לא מתכוונים לצמצם את ההרחבה לפני שנראה שיפור משמעותי בשוק העבודה. יום לאחר מכן )חמישי( יתפרסמו נתוני הצמיחה הראשוניים לרבעון הראשון, שיהיו חזקים בהובלת הצריכה הפרטית וההשקעות בדיור שיפצו על הירידה החדה ביצוא נטו. אם הצמיחה תפתיע למעלה סביר שנראה את התשואות הארוכות עולות. לאחר שזינקו במחצית השנייה של 2020 , מכירות בתים קיימים ירדו זה החודש השלישי. העלייה החדה בתשואות אג"ח הממשלתיות ברבעון הראשון של השנה שגררה עלייה מקבילה בריבית למשכנתאות כנראה וציננה מעט את שוק הדיור למגורים. אך כל עוד המדיניות המוניטרית המאוד מרחיבה נמשכת הפעילות הגבוהה בשוק הדיור למגורים תימשך.'פירות' ההרחבה הפיסקאלית בארה"ב ממשיכים לבוא לידי ביטוי בנתונים ובאינפלציה, אך אנו צופים שבהחלטת הריבית מחר הבנק המרכזי ימשיך להדגיש את מחויבותם למדיניות מרחיבה לזמן ממושך.

נתוני צמיחה מפתיעים בעוצמתם ביום חמישי בארה"ב עלולים להביא לעליית התשואות הארוכות.

למרות ההקלה בשבוע האחרון, מרבית הכלכלות הגדולות באירופה עדיין תחת מגבלות. סנטימנט החברות המשיך להשתפר גם באפריל. הבנק המרכזי בגוש האירו לא סיפק משהו חדש בהחלטה האחרונה, והנגידה ציינה שרק בפגישה הבאה הם ידונו בצמצום קצב הרכישות המואץ.

בארץ- עוצרים לקחת אוויר לאחר היציאה מהסגר. המשך השיפור המהיר במדד אמון הצרכנים וחזרה הדרגתית לקצב הצריכה שראינו קדם המשבר. 

מדד אמון הצרכנים של הלמ"ס משקף אופטימיות רבה בקרב משקי הבית כאשר עלה במחצית הראשונה של אפריל לרמה הגבוהה ביותר מאז הושק הסקר לפני יותר מעשור. בלט הזינוק בצפי של משקי הבית לשיפור מצבם הכלכלי בשנה הקרובה. הנתונים תומכים בהמשך שיפור בשוק העבודה כאשר בנוסף בסוף מרץ מספר העובדים שנעדרו זמנית

מהעבודה בעיקר חל"ת, ירד ל-4.3%  מכוח העבודה. מנגד, לאחר הזינוק בסך הרכישות בכרטיסי אשראי מאז היציאה מהסגר השלישי ובעקבות חג הפסח, חזרנו בשבוע האחרון לקצב רכישות נורמאלי הדומה לקצב קדם המשבר.

הסגרים באירופה עדיין עומדים אך האופטימיות עולה

אמנם במרבית המדינות הגדולות באירופה יש עדיין הגבלות (בעצימות שונה) של הפעילות, אך סנטימנט החברות ממשיך להשתפר. כך על פי מדד מנהלי הרכש הראשוני בגוש האירו לאפריל שעלה ל- 53.7 נקודות. ענף התעשייה ממשיך להוביל את ההתאוששות עם שיא נוסף באופטימיות נוכח המשך הצריכה המוגברת של מוצרים על חשבון שירותים,והצפי להמשך ביקושים עזים גם בהמשך השנה. אך גם סנטימנט חברות השירותים השתפר קלות, כאשר נמשכה ההסתגלות של העסקים ל'חיים' תחת הגבלות ריחוק חברתי, מלבד ענפי התיירות והארחה שנותרו חבוטים (אך פחות פסימיים).

הודעת הריבית בגוש האירו לא סיפקה אינפורמציה חדשה והנגידה המשיכה להדגיש שקצב הרכישות המוגבר יימשך. רק בפגישה הבאה (בחודש יוני), במקביל לעדכון התחזיות, הם יבחנו מחדש האם להמשיך את הקצב המוגבר, והדבר תלוי בנתונים הכלכליים ובקצב החיסונים. להערכתנו, נוכח הקשחת תנאי האשראי של הבנקים באירופה על פי הסקר הרבעוני של ה- ECB , שהראה ירידה בביקוש לאשראי, צמצום המדיניות המוניטרית בגוש האירו לא קרובה ותגיע הרבה אחרי התחלת צמצום בארה"ב, שגם היא איננה קרובה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: