עפר קליין מהראל: "להערכתנו הפד לא ימצמץ בהודעתו ביום רביעי"
"למרות המשך פרסום נתונים חזקים בארה"ב, להערכתנו הפד לא ימצמץ בהודעתו ביום רביעי. פרסום נתון צמיחה חזק באופן מפתיע ביום חמישי עלול להביא להתחדשות עליית התשואות הארוכות" כך כותב בסקירתו השבועית עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים.
שוק העבודה האמריקאי ממשיך להשתפר וביידן מאיים במיסים אולי כדי לקדם תוכנית גדולה יותר
הודעת הנשיא על כוונתו להעלות בחדות את מס רווחי ההון לבעלי שכר גבוה תרמה לתנודתיות בשווקים, אך יש לזכור שהדבר מחייב חקיקה ברוב מיוחד בסנאט (שכרגע אין למפלגתו). ייתכן וההצעה היא חלק מניסיון הדמוקרטים לקדם את תוכנית הנשיא הגדולה יותר על סך 2.25 טריליון דולר. במקביל, ממשיכים להתקבל נתונים חזקים כאשר סך הדרישות השבועיות לדמי אבטלה ירד מתחת ל-550 אלף בשבוע הקודם, הנתון הנמוך ביותר מאז תחילת המשבר. הפרסום הוא איתות חיובי מאוד לדוח התעסוקה שיתפרסם בשישי הבא, שכרגע הוא ה'סמן' הכלכלי המוביל של הבנק המרכזי. אנו מעריכים שבהחלטת הריבית מחר(רביעי), הבנק המרכזי ימשיך להדגיש את מחויבותו לריבית נמוכה לזמן ממושך, ושהם לא מתכוונים לצמצם את ההרחבה לפני שנראה שיפור משמעותי בשוק העבודה. יום לאחר מכן )חמישי( יתפרסמו נתוני הצמיחה הראשוניים לרבעון הראשון, שיהיו חזקים בהובלת הצריכה הפרטית וההשקעות בדיור שיפצו על הירידה החדה ביצוא נטו. אם הצמיחה תפתיע למעלה סביר שנראה את התשואות הארוכות עולות. לאחר שזינקו במחצית השנייה של 2020 , מכירות בתים קיימים ירדו זה החודש השלישי. העלייה החדה בתשואות אג"ח הממשלתיות ברבעון הראשון של השנה שגררה עלייה מקבילה בריבית למשכנתאות כנראה וציננה מעט את שוק הדיור למגורים. אך כל עוד המדיניות המוניטרית המאוד מרחיבה נמשכת הפעילות הגבוהה בשוק הדיור למגורים תימשך.'פירות' ההרחבה הפיסקאלית בארה"ב ממשיכים לבוא לידי ביטוי בנתונים ובאינפלציה, אך אנו צופים שבהחלטת הריבית מחר הבנק המרכזי ימשיך להדגיש את מחויבותם למדיניות מרחיבה לזמן ממושך.
נתוני צמיחה מפתיעים בעוצמתם ביום חמישי בארה"ב עלולים להביא לעליית התשואות הארוכות.
למרות ההקלה בשבוע האחרון, מרבית הכלכלות הגדולות באירופה עדיין תחת מגבלות. סנטימנט החברות המשיך להשתפר גם באפריל. הבנק המרכזי בגוש האירו לא סיפק משהו חדש בהחלטה האחרונה, והנגידה ציינה שרק בפגישה הבאה הם ידונו בצמצום קצב הרכישות המואץ.
בארץ- עוצרים לקחת אוויר לאחר היציאה מהסגר. המשך השיפור המהיר במדד אמון הצרכנים וחזרה הדרגתית לקצב הצריכה שראינו קדם המשבר.
מדד אמון הצרכנים של הלמ"ס משקף אופטימיות רבה בקרב משקי הבית כאשר עלה במחצית הראשונה של אפריל לרמה הגבוהה ביותר מאז הושק הסקר לפני יותר מעשור. בלט הזינוק בצפי של משקי הבית לשיפור מצבם הכלכלי בשנה הקרובה. הנתונים תומכים בהמשך שיפור בשוק העבודה כאשר בנוסף בסוף מרץ מספר העובדים שנעדרו זמנית
- הראל תשקיע 50 מיליון ד' בקרן תשתיות תקשורת גלובלית
- הראל ומור - מי מנצחת בדיגיטל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהעבודה בעיקר חל"ת, ירד ל-4.3% מכוח העבודה. מנגד, לאחר הזינוק בסך הרכישות בכרטיסי אשראי מאז היציאה מהסגר השלישי ובעקבות חג הפסח, חזרנו בשבוע האחרון לקצב רכישות נורמאלי הדומה לקצב קדם המשבר.
הסגרים באירופה עדיין עומדים אך האופטימיות עולה
אמנם במרבית המדינות הגדולות באירופה יש עדיין הגבלות (בעצימות שונה) של הפעילות, אך סנטימנט החברות ממשיך להשתפר. כך על פי מדד מנהלי הרכש הראשוני בגוש האירו לאפריל שעלה ל- 53.7 נקודות. ענף התעשייה ממשיך להוביל את ההתאוששות עם שיא נוסף באופטימיות נוכח המשך הצריכה המוגברת של מוצרים על חשבון שירותים,והצפי להמשך ביקושים עזים גם בהמשך השנה. אך גם סנטימנט חברות השירותים השתפר קלות, כאשר נמשכה ההסתגלות של העסקים ל'חיים' תחת הגבלות ריחוק חברתי, מלבד ענפי התיירות והארחה שנותרו חבוטים (אך פחות פסימיים).
הודעת הריבית בגוש האירו לא סיפקה אינפורמציה חדשה והנגידה המשיכה להדגיש שקצב הרכישות המוגבר יימשך. רק בפגישה הבאה (בחודש יוני), במקביל לעדכון התחזיות, הם יבחנו מחדש האם להמשיך את הקצב המוגבר, והדבר תלוי בנתונים הכלכליים ובקצב החיסונים. להערכתנו, נוכח הקשחת תנאי האשראי של הבנקים באירופה על פי הסקר הרבעוני של ה- ECB , שהראה ירידה בביקוש לאשראי, צמצום המדיניות המוניטרית בגוש האירו לא קרובה ותגיע הרבה אחרי התחלת צמצום בארה"ב, שגם היא איננה קרובה.

"כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע"
"תור הזהב של 2024-2025 לא יחזור": אמיר חדד, מנהל ההשקעות הראשי בברומטר מסמן את ההזדמנויות החדשות בשוק האג"ח, מסביר למה הוא מעדיף את המח"מ הבינוני בממשלתי, על תמהיל של 50-50 בין שקלי לצמוד, למה המרווחים בקונצרני לא מצדיקים את הסיכון ולמה הוא נזהר מאג"ח נדל"ן למגורים
"היה מישהו שאמר לי ב-2009, (שהייתה שנה פנומנלית): 'הלוואי שכל שנה תהיה ככה'. עניתי לו שזה אפשרי, בתנאי שהשנה שלפניה תהיה כמו 2008", אומר בחיוך אמיר חדד, מנהל תיקים והאנליסט הראשי בבית ההשקעות "ברומטר".
אנחנו בנקודת זמן מעניינת בשוק. שוק שמסכם שנתיים חריגות בעוצמתן עם עליות מצטברות של כ-80%. אתם בטח שמעתם כבר עשרות תחזיות על מה שהיה ומה שהולך להיות, אבל כדאי לכם לשמוע מה יש לחדד לומר בנושא. חדד נמצא בשוק כבר 25 שנה, יש לו הסמכה בכלכלה ומינהל עסקים מאוניברסיטת בר-אילן, והוא כבר ראה מקרוב את השוק המקומי והעולמי במחזורי הגאות והשפל של שני העשורים האחרונים. אנחנו אוהבים לגלגל איתו שיחה מפעם-לפעם ולקבל ממנו את הסתכלות מאקרו. בפעם האחרונה שדיברנו הוא טען שאג"ח עדיף על מניות ולא חסך ביקורת מהנגיד - "מחירי האג"ח יעלו; הנגיד הוא פרזנטור גרוע והדירוג נפגע בגללו"
"אנחנו אחרי שנתיים חזקות מאוד בשוק הישראלי", הוא אומר היום. "קשה לי לראות את 2026 משחזרת את העוצמה הזו. השוק לא זול, ואנחנו נצטרך לקבל פה מימוש מתישהו".
מסיימים
שנה. איך אתם בברומטר?
“אנחנו בסך הכול בסדר. הייתה שנה מאוד טובה בתוצאות, אחת השנים היותר טובות. אבל צריך לשים את זה בפרופורציה. 2024 גם הייתה שנה טובה, והשוק בארץ עלה בערך 30%. אנחנו כבר בעצם בשנתיים מאוד חזקות בשוק הישראלי, בסיכום של מעל
80% בשוק".
- האנליסט שממליץ לכם - תמכרו מניות, תקנו אג"ח
- "הפרמיה באג"ח עם הדירוגים הנמוכים לא אטרקטיבית, הייתי נשאר בגבוהים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה אומרים למי שנמצא בחוץ או מחפש איפה 'לחזק' - מה לעשות עכשיו לדעתך?
"אף פעם אי אפשר לדעת, אבל הגישה של להיות 0 או 1 היא גישה לא נכונה. מה שאנחנו עושים בנקודת הזמן הזאת היא שלקוחות שרוצים להיות במסלול של 30% מניות, אז נתחיל
ב-15%-20. לקוחות שרוצים להיות ב-50%, אנחנו מכוונים אותם כרגע ל-30%-40. הרעיון הוא לא להיות בחוץ, קצת להוריד מינון".
אז אתה חושב שצריך פה 'ניעור' מסוים, שתיקון הוא משהו שיכול-צריך להגיע?
"אני
חושב שכן. אנחנו נצטרך לקבל פה איזשהו מימוש מתישהו.

הציבור בוול סטריט תופס נפח ומכתיב קצב במסחר
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- השביתה ששיתקה את המשק הישראלי לשבועיים ואיך נסגר יום המסחר האחרון של 2022
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שבוע אחרי ההכרזה מגיע שינוי כיוון. ב-9 באפריל נרשמת הקפאה זמנית של חלק גדול מהמכסים, ומדד ה-S&P 500 קופץ 9.5% ביום אחד. בתוך הרצף הזה נוצר אצל חלק מהציבור הרגל עבודה ברור, לקנות כשיש זעזוע מדיניות מתוך ציפייה לריכוך מהיר, מה שמחזק את הקנייה בירידות גם בפעמים הבאות שהשוק נלחץ.
