מנכל אורביט דניאל אשחר
צילום: יחצ

אורביט: הזמנה למערת תקשורת לוויינית באירופה בסך 3.1 מיליון דולר

נתנאל אריאל |
נושאים בכתבה אורביט

חברת ייצור ושיווק מוצרי האלקטרוניקה לתחומי התקשורת והתעופה, אורביט -2.5%  שנמצאת בשליטתה של קרן פימי, מדווחת על קבלת הזמנה חדשה למערכות תקשורת לוויינית מאינטגרטור אירופאי בכ-3.1 מיליון דולר. החברה תספק מערכת OceanTRx4 Mil החדשה של החברה, המספקת קישוריות לוויינית רציפה בתדרים שונים לספינות הצי. אספקת המוצר צפויה להתחיל  במהלך 2022.

 

OceanTRx 4 Mil היא פלטפורמה בעלת תכונות צבאיות של תקשורת לוויינית המיועדת לפלטפורמה ימית אשר תומכת במגוון תצורות של מערכות אנטנה בקוטר 1.15 מטר, הפועלות בתדרים  Ku, X ו Ka כולל הפעלה בו זמנית של תדרים שונים לפעילות גלובליות. על פי החברה, המערכת תוכננה להתקנה, תחזוקה ושדרוג מהירים ונוחים, והיא משלבת ביצועי RF וזמינות מערכת עבור לקוחות ביטחוניים.

השבוע הודיעה החברה כי היא קבלה הזמנה נוספת למערכות תקשורת לוויינים מוטסות מחברת INMARSAT, אחת מחברות תקשורת הלוויינים הגדולות בעולם, בהיקף של כ-1.85 מיליון דולר וזאת במסגרת הסכם מסגרת ארוך טווח עמה.

דניאל אשחר, מנכ"ל אורביט: "אנו גאים על בחירתו של אינטגרטור אירופאי ביטחוני מוביל זה לרכוש את המערכות המובילות של אורביט. החברה משיקה מוצר חדש מוביל בתחומו, גנרי לשימושים צבאיים ואזרחיים המאפשר ללקוחותינו להשתמש בתחומי התדר הצבאיים ואזרחיים כאחד. במסגרת פיתוח המוצר אורביט רשמה מספר פטנטים המייצרים יתרון מובנה על פני המתחרים וזהו מנוע צמיחה נוסף אותו אורביט משיקה בימים אלו".

 

אורביט נכנסת לרווח: 1.8 מיליון דולר

בדוחותיה לרבעון הרביעי של 2020 אורביט דיווחה על הכנסות רבעוניות של כ-15.9 מיליון דולר, גידול של כ-19.2% בהשוואה לכ-13.3 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנת 2019. הרווח ברבעון הרביעי של שנת 2020 הסתכם בכ-1.8 מיליון דולר לעומת כ-43 אלף דולר ברבעון המקביל אשתקד.

ההכנסות בשנת 2020 הסתכמו בכ-52.3 מיליון דולר לעומת כ-51.8 מיליון דולר בשנת 2019. בשנת 2020 הרווח הנקי זנק בכ-106.2% והסתכם בכ-4.6 מיליון דולר לעומת כ-2.2 מיליון דולר בשנת 2019.

באוגוסט 2020 הודיעה אורביט על הסכם עם יצרנית המטוסים האמריקנית לוקהיד מרטין (NYSE:LMT), שבחרה במערכת Orion™ Combat (3D-AMS) של אורביט כמערכת ניהול הקשר והשמע למטוסי F-16. הסכם המסגרת שנחתם כולל פיתוח, ייצור ותמיכה במערכות ניהול השמע בסך של כ-46 מיליון דולר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

לאורביט שפועלת בתחומי מערכות תקשורת עתירות טכנולוגיה למשימות ביטחוניות חיוניות (Mission-Critical) ומסחריות יש לקוחות שהם יצרני מטוסים, חילות אויר ו-25 ציים ימיים ברחבי העולם, אינטגרטורים גדולים וחברות כדוגמת: Airbus, Boeing, Lockheed Martin, Northrop Grumman, Collins; ספקי שירותי תקשורת כגון: Inmarsat, Leonardo,,Telespazio   ,Eutelsat ,SES Gilat,  L3Harris, ארגונים העוסקים בתצפית מהחלל כגון: אימאג'סאט וסוכנויות חלל אירופאיות וארגונים ביטחוניים וממשלתיים אחרים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

“אוגווינד היא חברת טכנולוגיה שעוסקת כבר כמה שנים בפיתוח טכנולוגיה של אגירה על בסיס לחץ אוויר, שאנחנו קוראים לה Air Battery. לפני כחמש שנים, בעיצומה של מהפכת האנרגיה, החברה הייתה שווה מעל שניים וחצי מיליארד שקל. באותה תקופה הייתי יו״ר חברת החשמל, ואפילו חתמנו על הסכם ראשוני לשיתוף פעולה. כבר אז זיהיתי את נושא האגירה כמרכזי במהפכה של האנרגיה הירוקה והמבוזרת - (Decentralized Energy).

"מאז היו עליות וירידות, בעיקר ירידות, והחברה ירדה משווייה הקודם. אני נכנסתי לפני כמה חודשים, כשהשווי היה בערך מאה מיליון שקל, וטל הצטרף די מהר אחריי. יחד הובלנו אסטרטגיה חדשה, מתוך אמונה שהחברה מחזיקה נכס אסטרטגי אמיתי בתחום האנרגיה הירוקה.

"הטכנולוגיה שלנו מאפשרת אגירה לטווח ארוך מאוד - Long Duration Energy Storage. בעוד שסוללות ליתיום מאפשרות אגירה של ארבע עד שש שעות, המערכת שלנו יכולה להגיע ל-100, 200, 300 שעות ואף יותר. מדובר בדרמה של ממש.

"עם זאת, יש עדיין חוסר ודאות לגבי מועד הכניסה לשוק של הטכנולוגיה הזו, ולכן החלטנו לבנות אסטרטגיה רחבה יותר, המבוססת על שלוש רגליים: הטכנולוגיה של האוויר הדחוס, ייזום פרויקטים בתחום אגירת האנרגיה, ופעילות EPC - גם בארץ וגם בחו״ל.

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.