איציק בנבנישתי פרטנר
צילום: יח"צ

העלייה בחטיבה הקווית חיפתה על צרות הקורונה של פרטנר

בחברת התקשורת אמנם מדווחים על ירידה בשורה העליונה ועל הפסד של 5 מיליון שקל, שנובעים מפדיון מוקדם של אג"ח, אבל בצד של הלקוחות החברה ממשיכה להתרחב
ארז ליבנה |

אם מסתכלים על השורה העליונה והתחתונה בדוחות של חברת פרטנר 2.79% , אז ביחס לרבעון ה-3 של 2019 ההכנסות ירדו ב-3%, הרווח הגולמי נפל ב-11%, הרווח התפעולי צנח ב-23% והחברה ירדה ל-3 מיליון שקל הפסד. אבל להשוות את רבעון 3 של 2019 לרבעון 3 של 2020 זה להשוות תפוחים לתפוזים. לכולנו ברורה הסיבה – אז לא היתה קורונה, היום יש. זה שינה ומשנה את השוק, בעיקר בכל הקשור לשיחות בינלאומיות. 

 

אבל בסך הכול כשמנטרלים את השפעות הקורונה, פרטנר מציגה דוחות סולידיים. למרות ביטול שירותי הרומינג בשל ביטול האופציה של חו"ל עבור מרביתנו, הכנסות ששוות לחברות התקשורת מאות מיליונים בשנה, ההכנסות ירדו מ-825 מיליון ל-800 מיליון, הרווח הגולמי ירד ל-123 מיליון (11%-) והרווח התפעולי ירד מ-26 מיליון ל-20 מיליון. גם ב-EBITDA המתואם החברה ירדה מ-225 מיליון שקל ברבעון המקביל ל-204 מיליון, ירידה של 9%.

 

הנתון שהכי אמור להטריד את המשקיעים זו הירידה החדה בהכנסה הממוצעת מלקוח (ARPU), שירדה מ-59 שקלים ברבעון המקביל ל-51 שקלים – נפילה של 13.6%. עם זאת, יחד עם העלאת המחירים הצפויה והגידול העקבי בגזרת הלקוחות, גם בקווי, גם בסלולר וגם בטלוויזיה, יחד עם חוב שמנוהל נכון ("רק" 646 מיליון שקל, וירידה של 2% ביחס לרבעון 2 – לעומת חוב של למעלה מ-2 מיליארד של סלקום), אז בשורת ה-ARPU בקרוב, ככל הנראה, נראה גם שיפור.

 

בנוסף, בחברה מדווחים על עלייה במספר המנויים הקוויים שהגיעו ברבעון האחרון ל-287 אלף מנויים, לעומת 258 אלף ברבעון המקביל – עלייה של 11%. פריסת הסיבים הגיעה ל-700 אלף משקי בית, עלייה של 30% ביחס לתקופה המקבילה. אז אמנם יש הפסד של 5 מיליון שקל, בחברה מציינים כי הוא נובע בשל פירעון מוקדם של אג"ח כחלק מטיוב חוב שעשתה החברה וללא הטיוב, החברה הייתה מסיימת ב-7 מיליון שקל פלוס – בדיוק כמו ברבעון השני.  

 

בכל מקרה, החברה נמצאת על המדף כבר לא מעט זמן, כשעדיין אין רוכש באופק – בשל חוסר היציבות של השוק מוטה המחיר, אבל גם בשל הגבלות רגולטוריות על חברות הסלולר, שמונע מהן להתפתח לכיוונים חדשים. עם זאת, עליית המחירים הצפויה עם הדור ה-5, יכולה להביא לא מעט אפסייד למניה שעלתה החודש כבר ב-27% ומתחילת השנה בלמעלה מ-10%.

 

איציק בנבנישתי, מנכ"ל קבוצת פרטנר: "למרות השפעות משבר הקורונה, תוצאות פרטנר מציגות יציבות וחוסן ברבעון השלישי בזכות צמיחה עקבית במגזר הקווי, התורמת לתמהיל הכנסות שמבסס איתנות פיננסית ארוכת טווח. 

 

"במגזר הסלולר הוספנו ברבעון השלישי 54 אלף מנויים, והמשכנו בהגברת נאמנות הלקוחות. מתחילת השנה נוספו 105 אלף מנויים נטו לשירותי הסלולר של פרטנר. בנוסף השקנו את רשת הדור ה- 5 ועמדנו ביעדי הפריסה המקנים לנו זכאות למענק בסכום של עשרות מיליוני שקלים שצפוי להתקבל ממשרד התקשורת.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"משבר הקורונה האיץ את המודעות לחשיבות של שירותי תקשורת איכותיים, בדגש על שירותי אינטרנט יציבים ומהירים. בחודשים האחרונים גוברים משמעותית הביקושים לשירותי פרטנר פייבר המעניקים אינטרנט אולטרה מהיר על גבי רשת הסיבים האופטיים העצמאית של פרטנר, שמגיעה כבר לכ- 700 אלף משקי בית ב- 50 ערים ברחבי הארץ.

 

"לשירות הטלוויזיה פרטנר TV, יש נכון להיום כ-229 אלף מנויים, תוספת של מעל 40 אלף מנויים מתחילת השנה. רובם מנויים בחבילות משולבות, דבר המעצים את פרטנר כקבוצת התקשורת שמציעה היום את מכלול שירותי התקשורת מהמתקדמים בישראל."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0.1%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0.1%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).