צילום: יח"צ

העלייה בחטיבה הקווית חיפתה על צרות הקורונה של פרטנר

בחברת התקשורת אמנם מדווחים על ירידה בשורה העליונה ועל הפסד של 5 מיליון שקל, שנובעים מפדיון מוקדם של אג"ח, אבל בצד של הלקוחות החברה ממשיכה להתרחב

ארז ליבנה | 25/11/2020 15:45

נושאים בכתבה אינטר פרטנר שוק ההון

אם מסתכלים על השורה העליונה והתחתונה בדוחות של חברת פרטנר 2.13% , אז ביחס לרבעון ה-3 של 2019 ההכנסות ירדו ב-3%, הרווח הגולמי נפל ב-11%, הרווח התפעולי צנח ב-23% והחברה ירדה ל-3 מיליון שקל הפסד. אבל להשוות את רבעון 3 של 2019 לרבעון 3 של 2020 זה להשוות תפוחים לתפוזים. לכולנו ברורה הסיבה – אז לא היתה קורונה, היום יש. זה שינה ומשנה את השוק, בעיקר בכל הקשור לשיחות בינלאומיות.

אבל בסך הכול כשמנטרלים את השפעות הקורונה, פרטנר מציגה דוחות סולידיים. למרות ביטול שירותי הרומינג בשל ביטול האופציה של חו"ל עבור מרביתנו, הכנסות ששוות לחברות התקשורת מאות מיליונים בשנה, ההכנסות ירדו מ-825 מיליון ל-800 מיליון, הרווח הגולמי ירד ל-123 מיליון (11%-) והרווח התפעולי ירד מ-26 מיליון ל-20 מיליון. גם ב-EBITDA המתואם החברה ירדה מ-225 מיליון שקל ברבעון המקביל ל-204 מיליון, ירידה של 9%.

הנתון שהכי אמור להטריד את המשקיעים זו הירידה החדה בהכנסה הממוצעת מלקוח (ARPU), שירדה מ-59 שקלים ברבעון המקביל ל-51 שקלים – נפילה של 13.6%. עם זאת, יחד עם העלאת המחירים הצפויה והגידול העקבי בגזרת הלקוחות, גם בקווי, גם בסלולר וגם בטלוויזיה, יחד עם חוב שמנוהל נכון ("רק" 646 מיליון שקל, וירידה של 2% ביחס לרבעון 2 – לעומת חוב של למעלה מ-2 מיליארד של סלקום), אז בשורת ה-ARPU בקרוב, ככל הנראה, נראה גם שיפור.

בנוסף, בחברה מדווחים על עלייה במספר המנויים הקוויים שהגיעו ברבעון האחרון ל-287 אלף מנויים, לעומת 258 אלף ברבעון המקביל – עלייה של 11%. פריסת הסיבים הגיעה ל-700 אלף משקי בית, עלייה של 30% ביחס לתקופה המקבילה. אז אמנם יש הפסד של 5 מיליון שקל, בחברה מציינים כי הוא נובע בשל פירעון מוקדם של אג"ח כחלק מטיוב חוב שעשתה החברה וללא הטיוב, החברה הייתה מסיימת ב-7 מיליון שקל פלוס – בדיוק כמו ברבעון השני.

בכל מקרה, החברה נמצאת על המדף כבר לא מעט זמן, כשעדיין אין רוכש באופק – בשל חוסר היציבות של השוק מוטה המחיר, אבל גם בשל הגבלות רגולטוריות על חברות הסלולר, שמונע מהן להתפתח לכיוונים חדשים. עם זאת, עליית המחירים הצפויה עם הדור ה-5, יכולה להביא לא מעט אפסייד למניה שעלתה החודש כבר ב-27% ומתחילת השנה בלמעלה מ-10%.

איציק בנבנישתי, מנכ"ל קבוצת פרטנר: "למרות השפעות משבר הקורונה, תוצאות פרטנר מציגות יציבות וחוסן ברבעון השלישי בזכות צמיחה עקבית במגזר הקווי, התורמת לתמהיל הכנסות שמבסס איתנות פיננסית ארוכת טווח.

"במגזר הסלולר הוספנו ברבעון השלישי 54 אלף מנויים, והמשכנו בהגברת נאמנות הלקוחות. מתחילת השנה נוספו 105 אלף מנויים נטו לשירותי הסלולר של פרטנר. בנוסף השקנו את רשת הדור ה- 5 ועמדנו ביעדי הפריסה המקנים לנו זכאות למענק בסכום של עשרות מיליוני שקלים שצפוי להתקבל ממשרד התקשורת.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"משבר הקורונה האיץ את המודעות לחשיבות של שירותי תקשורת איכותיים, בדגש על שירותי אינטרנט יציבים ומהירים. בחודשים האחרונים גוברים משמעותית הביקושים לשירותי פרטנר פייבר המעניקים אינטרנט אולטרה מהיר על גבי רשת הסיבים האופטיים העצמאית של פרטנר, שמגיעה כבר לכ- 700 אלף משקי בית ב- 50 ערים ברחבי הארץ.

"לשירות הטלוויזיה פרטנר TV, יש נכון להיום כ-229 אלף מנויים, תוספת של מעל 40 אלף מנויים מתחילת השנה. רובם מנויים בחבילות משולבות, דבר המעצים את פרטנר כקבוצת התקשורת שמציעה היום את מכלול שירותי התקשורת מהמתקדמים בישראל."

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר | 11/12/2025 09:17

נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים

מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.

איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר | 08/12/2025 14:57

נושאים בכתבה מכרז אלקטרה אגרת גודש

קבוצת אלקטרה אלקטרה 2.97% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.

220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.

להמשך הכתבה לחץ כאן