איציק בנבנישתי פרטנר
צילום: יח"צ

העלייה בחטיבה הקווית חיפתה על צרות הקורונה של פרטנר

בחברת התקשורת אמנם מדווחים על ירידה בשורה העליונה ועל הפסד של 5 מיליון שקל, שנובעים מפדיון מוקדם של אג"ח, אבל בצד של הלקוחות החברה ממשיכה להתרחב
ארז ליבנה |

אם מסתכלים על השורה העליונה והתחתונה בדוחות של חברת פרטנר -1.01% , אז ביחס לרבעון ה-3 של 2019 ההכנסות ירדו ב-3%, הרווח הגולמי נפל ב-11%, הרווח התפעולי צנח ב-23% והחברה ירדה ל-3 מיליון שקל הפסד. אבל להשוות את רבעון 3 של 2019 לרבעון 3 של 2020 זה להשוות תפוחים לתפוזים. לכולנו ברורה הסיבה – אז לא היתה קורונה, היום יש. זה שינה ומשנה את השוק, בעיקר בכל הקשור לשיחות בינלאומיות. 

 

אבל בסך הכול כשמנטרלים את השפעות הקורונה, פרטנר מציגה דוחות סולידיים. למרות ביטול שירותי הרומינג בשל ביטול האופציה של חו"ל עבור מרביתנו, הכנסות ששוות לחברות התקשורת מאות מיליונים בשנה, ההכנסות ירדו מ-825 מיליון ל-800 מיליון, הרווח הגולמי ירד ל-123 מיליון (11%-) והרווח התפעולי ירד מ-26 מיליון ל-20 מיליון. גם ב-EBITDA המתואם החברה ירדה מ-225 מיליון שקל ברבעון המקביל ל-204 מיליון, ירידה של 9%.

 

הנתון שהכי אמור להטריד את המשקיעים זו הירידה החדה בהכנסה הממוצעת מלקוח (ARPU), שירדה מ-59 שקלים ברבעון המקביל ל-51 שקלים – נפילה של 13.6%. עם זאת, יחד עם העלאת המחירים הצפויה והגידול העקבי בגזרת הלקוחות, גם בקווי, גם בסלולר וגם בטלוויזיה, יחד עם חוב שמנוהל נכון ("רק" 646 מיליון שקל, וירידה של 2% ביחס לרבעון 2 – לעומת חוב של למעלה מ-2 מיליארד של סלקום), אז בשורת ה-ARPU בקרוב, ככל הנראה, נראה גם שיפור.

 

בנוסף, בחברה מדווחים על עלייה במספר המנויים הקוויים שהגיעו ברבעון האחרון ל-287 אלף מנויים, לעומת 258 אלף ברבעון המקביל – עלייה של 11%. פריסת הסיבים הגיעה ל-700 אלף משקי בית, עלייה של 30% ביחס לתקופה המקבילה. אז אמנם יש הפסד של 5 מיליון שקל, בחברה מציינים כי הוא נובע בשל פירעון מוקדם של אג"ח כחלק מטיוב חוב שעשתה החברה וללא הטיוב, החברה הייתה מסיימת ב-7 מיליון שקל פלוס – בדיוק כמו ברבעון השני.  

 

בכל מקרה, החברה נמצאת על המדף כבר לא מעט זמן, כשעדיין אין רוכש באופק – בשל חוסר היציבות של השוק מוטה המחיר, אבל גם בשל הגבלות רגולטוריות על חברות הסלולר, שמונע מהן להתפתח לכיוונים חדשים. עם זאת, עליית המחירים הצפויה עם הדור ה-5, יכולה להביא לא מעט אפסייד למניה שעלתה החודש כבר ב-27% ומתחילת השנה בלמעלה מ-10%.

 

איציק בנבנישתי, מנכ"ל קבוצת פרטנר: "למרות השפעות משבר הקורונה, תוצאות פרטנר מציגות יציבות וחוסן ברבעון השלישי בזכות צמיחה עקבית במגזר הקווי, התורמת לתמהיל הכנסות שמבסס איתנות פיננסית ארוכת טווח. 

 

"במגזר הסלולר הוספנו ברבעון השלישי 54 אלף מנויים, והמשכנו בהגברת נאמנות הלקוחות. מתחילת השנה נוספו 105 אלף מנויים נטו לשירותי הסלולר של פרטנר. בנוסף השקנו את רשת הדור ה- 5 ועמדנו ביעדי הפריסה המקנים לנו זכאות למענק בסכום של עשרות מיליוני שקלים שצפוי להתקבל ממשרד התקשורת.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"משבר הקורונה האיץ את המודעות לחשיבות של שירותי תקשורת איכותיים, בדגש על שירותי אינטרנט יציבים ומהירים. בחודשים האחרונים גוברים משמעותית הביקושים לשירותי פרטנר פייבר המעניקים אינטרנט אולטרה מהיר על גבי רשת הסיבים האופטיים העצמאית של פרטנר, שמגיעה כבר לכ- 700 אלף משקי בית ב- 50 ערים ברחבי הארץ.

 

"לשירות הטלוויזיה פרטנר TV, יש נכון להיום כ-229 אלף מנויים, תוספת של מעל 40 אלף מנויים מתחילת השנה. רובם מנויים בחבילות משולבות, דבר המעצים את פרטנר כקבוצת התקשורת שמציעה היום את מכלול שירותי התקשורת מהמתקדמים בישראל."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים 


דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים