העלייה בחטיבה הקווית חיפתה על צרות הקורונה של פרטנר
אם מסתכלים על השורה העליונה והתחתונה בדוחות של חברת פרטנר 2.96% , אז ביחס לרבעון ה-3 של 2019 ההכנסות ירדו ב-3%, הרווח הגולמי נפל ב-11%, הרווח התפעולי צנח ב-23% והחברה ירדה ל-3 מיליון שקל הפסד. אבל להשוות את רבעון 3 של 2019 לרבעון 3 של 2020 זה להשוות תפוחים לתפוזים. לכולנו ברורה הסיבה – אז לא היתה קורונה, היום יש. זה שינה ומשנה את השוק, בעיקר בכל הקשור לשיחות בינלאומיות.
אבל בסך הכול כשמנטרלים את השפעות הקורונה, פרטנר מציגה דוחות סולידיים. למרות ביטול שירותי הרומינג בשל ביטול האופציה של חו"ל עבור מרביתנו, הכנסות ששוות לחברות התקשורת מאות מיליונים בשנה, ההכנסות ירדו מ-825 מיליון ל-800 מיליון, הרווח הגולמי ירד ל-123 מיליון (11%-) והרווח התפעולי ירד מ-26 מיליון ל-20 מיליון. גם ב-EBITDA המתואם החברה ירדה מ-225 מיליון שקל ברבעון המקביל ל-204 מיליון, ירידה של 9%.
הנתון שהכי אמור להטריד את המשקיעים זו הירידה החדה בהכנסה הממוצעת מלקוח (ARPU), שירדה מ-59 שקלים ברבעון המקביל ל-51 שקלים – נפילה של 13.6%. עם זאת, יחד עם העלאת המחירים הצפויה והגידול העקבי בגזרת הלקוחות, גם בקווי, גם בסלולר וגם בטלוויזיה, יחד עם חוב שמנוהל נכון ("רק" 646 מיליון שקל, וירידה של 2% ביחס לרבעון 2 – לעומת חוב של למעלה מ-2 מיליארד של סלקום), אז בשורת ה-ARPU בקרוב, ככל הנראה, נראה גם שיפור.
בנוסף, בחברה מדווחים על עלייה במספר המנויים הקוויים שהגיעו ברבעון האחרון ל-287 אלף מנויים, לעומת 258 אלף ברבעון המקביל – עלייה של 11%. פריסת הסיבים הגיעה ל-700 אלף משקי בית, עלייה של 30% ביחס לתקופה המקבילה. אז אמנם יש הפסד של 5 מיליון שקל, בחברה מציינים כי הוא נובע בשל פירעון מוקדם של אג"ח כחלק מטיוב חוב שעשתה החברה וללא הטיוב, החברה הייתה מסיימת ב-7 מיליון שקל פלוס – בדיוק כמו ברבעון השני.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, החברה נמצאת על המדף כבר לא מעט זמן, כשעדיין אין רוכש באופק – בשל חוסר היציבות של השוק מוטה המחיר, אבל גם בשל הגבלות רגולטוריות על חברות הסלולר, שמונע מהן להתפתח לכיוונים חדשים. עם זאת, עליית המחירים הצפויה עם הדור ה-5, יכולה להביא לא מעט אפסייד למניה שעלתה החודש כבר ב-27% ומתחילת השנה בלמעלה מ-10%.
איציק בנבנישתי, מנכ"ל קבוצת פרטנר: "למרות השפעות משבר הקורונה, תוצאות פרטנר מציגות יציבות וחוסן ברבעון השלישי בזכות צמיחה עקבית במגזר הקווי, התורמת לתמהיל הכנסות שמבסס איתנות פיננסית ארוכת טווח.
"במגזר הסלולר הוספנו ברבעון השלישי 54 אלף מנויים, והמשכנו בהגברת נאמנות הלקוחות. מתחילת השנה נוספו 105 אלף מנויים נטו לשירותי הסלולר של פרטנר. בנוסף השקנו את רשת הדור ה- 5 ועמדנו ביעדי הפריסה המקנים לנו זכאות למענק בסכום של עשרות מיליוני שקלים שצפוי להתקבל ממשרד התקשורת.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
"משבר הקורונה האיץ את המודעות לחשיבות של שירותי תקשורת איכותיים, בדגש על שירותי אינטרנט יציבים ומהירים. בחודשים האחרונים גוברים משמעותית הביקושים לשירותי פרטנר פייבר המעניקים אינטרנט אולטרה מהיר על גבי רשת הסיבים האופטיים העצמאית של פרטנר, שמגיעה כבר לכ- 700 אלף משקי בית ב- 50 ערים ברחבי הארץ.
"לשירות הטלוויזיה פרטנר TV, יש נכון להיום כ-229 אלף מנויים, תוספת של מעל 40 אלף מנויים מתחילת השנה. רובם מנויים בחבילות משולבות, דבר המעצים את פרטנר כקבוצת התקשורת שמציעה היום את מכלול שירותי התקשורת מהמתקדמים בישראל."
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
