העלייה בחטיבה הקווית חיפתה על צרות הקורונה של פרטנר
אם מסתכלים על השורה העליונה והתחתונה בדוחות של חברת פרטנר -2.33% , אז ביחס לרבעון ה-3 של 2019 ההכנסות ירדו ב-3%, הרווח הגולמי נפל ב-11%, הרווח התפעולי צנח ב-23% והחברה ירדה ל-3 מיליון שקל הפסד. אבל להשוות את רבעון 3 של 2019 לרבעון 3 של 2020 זה להשוות תפוחים לתפוזים. לכולנו ברורה הסיבה – אז לא היתה קורונה, היום יש. זה שינה ומשנה את השוק, בעיקר בכל הקשור לשיחות בינלאומיות.
אבל בסך הכול כשמנטרלים את השפעות הקורונה, פרטנר מציגה דוחות סולידיים. למרות ביטול שירותי הרומינג בשל ביטול האופציה של חו"ל עבור מרביתנו, הכנסות ששוות לחברות התקשורת מאות מיליונים בשנה, ההכנסות ירדו מ-825 מיליון ל-800 מיליון, הרווח הגולמי ירד ל-123 מיליון (11%-) והרווח התפעולי ירד מ-26 מיליון ל-20 מיליון. גם ב-EBITDA המתואם החברה ירדה מ-225 מיליון שקל ברבעון המקביל ל-204 מיליון, ירידה של 9%.
הנתון שהכי אמור להטריד את המשקיעים זו הירידה החדה בהכנסה הממוצעת מלקוח (ARPU), שירדה מ-59 שקלים ברבעון המקביל ל-51 שקלים – נפילה של 13.6%. עם זאת, יחד עם העלאת המחירים הצפויה והגידול העקבי בגזרת הלקוחות, גם בקווי, גם בסלולר וגם בטלוויזיה, יחד עם חוב שמנוהל נכון ("רק" 646 מיליון שקל, וירידה של 2% ביחס לרבעון 2 – לעומת חוב של למעלה מ-2 מיליארד של סלקום), אז בשורת ה-ARPU בקרוב, ככל הנראה, נראה גם שיפור.
בנוסף, בחברה מדווחים על עלייה במספר המנויים הקוויים שהגיעו ברבעון האחרון ל-287 אלף מנויים, לעומת 258 אלף ברבעון המקביל – עלייה של 11%. פריסת הסיבים הגיעה ל-700 אלף משקי בית, עלייה של 30% ביחס לתקופה המקבילה. אז אמנם יש הפסד של 5 מיליון שקל, בחברה מציינים כי הוא נובע בשל פירעון מוקדם של אג"ח כחלק מטיוב חוב שעשתה החברה וללא הטיוב, החברה הייתה מסיימת ב-7 מיליון שקל פלוס – בדיוק כמו ברבעון השני.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, החברה נמצאת על המדף כבר לא מעט זמן, כשעדיין אין רוכש באופק – בשל חוסר היציבות של השוק מוטה המחיר, אבל גם בשל הגבלות רגולטוריות על חברות הסלולר, שמונע מהן להתפתח לכיוונים חדשים. עם זאת, עליית המחירים הצפויה עם הדור ה-5, יכולה להביא לא מעט אפסייד למניה שעלתה החודש כבר ב-27% ומתחילת השנה בלמעלה מ-10%.
איציק בנבנישתי, מנכ"ל קבוצת פרטנר: "למרות השפעות משבר הקורונה, תוצאות פרטנר מציגות יציבות וחוסן ברבעון השלישי בזכות צמיחה עקבית במגזר הקווי, התורמת לתמהיל הכנסות שמבסס איתנות פיננסית ארוכת טווח.
"במגזר הסלולר הוספנו ברבעון השלישי 54 אלף מנויים, והמשכנו בהגברת נאמנות הלקוחות. מתחילת השנה נוספו 105 אלף מנויים נטו לשירותי הסלולר של פרטנר. בנוסף השקנו את רשת הדור ה- 5 ועמדנו ביעדי הפריסה המקנים לנו זכאות למענק בסכום של עשרות מיליוני שקלים שצפוי להתקבל ממשרד התקשורת.
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
"משבר הקורונה האיץ את המודעות לחשיבות של שירותי תקשורת איכותיים, בדגש על שירותי אינטרנט יציבים ומהירים. בחודשים האחרונים גוברים משמעותית הביקושים לשירותי פרטנר פייבר המעניקים אינטרנט אולטרה מהיר על גבי רשת הסיבים האופטיים העצמאית של פרטנר, שמגיעה כבר לכ- 700 אלף משקי בית ב- 50 ערים ברחבי הארץ.
"לשירות הטלוויזיה פרטנר TV, יש נכון להיום כ-229 אלף מנויים, תוספת של מעל 40 אלף מנויים מתחילת השנה. רובם מנויים בחבילות משולבות, דבר המעצים את פרטנר כקבוצת התקשורת שמציעה היום את מכלול שירותי התקשורת מהמתקדמים בישראל."
טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3
טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.
מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.
אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.
בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.
לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.
- אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
- האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.
גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותאקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?
ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה
בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה?
הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.
מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי סאפיינס. לא הגיוני.
כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות:
- היום בוול סטריט - מניית ה-AI שצונחת למרות דוחות טובים ומה קורה בחוזים עתידיים?
- סאפיינס נמכרת בפרמיה של 48%: הרוכשת - קרן ההשקעות Advent
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
