אלי לוי מור קרנות נאמנות
צילום: בועז צרפתי

מור השקעות מגלה עניין ברובוגרופ - רוכש מניות למרות ההפסדים

בית ההשקעות מזרים כספים בהנפקות פרטיות בדיסקאונט גדול וברווח מידי, אבל כפי שהזהרנו בעבר, לקנות את רובוגרופ אחרי זינוק של פי 10 יכול להיות מסוכן; ההנחה בהנפקה האחרונה כבר נמחקה, אבל במור ממשיכים להאמין בחברה

ערן סוקול | (4)

מניית רובוגרופ -3.79%  זינקה היום בבורסה ב-9%, תגובת המשקיעים לדיווח של החברה מסוף השבוע לפיו מור השקעות -1.61% צף כבעל עניין בחברה. בית ההשקעות רכש ביום חמישי מניות רובוגרופ בבורסה בהיקף כספי של כ-282 אלף שקל לפי מחיר ממוצע של כ-6.95 שקלים למניה והפך לבעל עניין בחברה עם אחזקה של כ-5.13%. למרות הזינוק במניה היום וכפי שהערכנו בעבר (הרחבה כאן - התרגיל של מור עלול להתברר כפלופ) בית ההשקעות שנכנס בסוף חודש יולי להשקעה במניה במסגרת הנפקה פרטית ובמחיר אפקטיבי של כ-909.5 אגורות למניה (בשקלול שווי האופציות שהוענקו בהנפקה) נמצא כעת בהפסד של כ-13% על ההשקעה הזו.

עם זאת, למען ההגינות צריך לציין כי מאז כניסת בית ההשקעות לפוזיציה במניה, הוא ככל הנראה עדיין ברווח גדול. כך למשל, על פי דוח יתרות הקרנות של בית ההשקעות מחודש מאי, החזיק בית ההשקעות באמצעות קרנות נאמנות במניות רובוגרופ בשווי כ-3.5 מיליון שקל, אז עמד מחיר המניה על כ-395 אגורות בלבד - מאז מחיר המניה הוכפל ושווי ההחזקות הנוכחיות של בית ההשקעות עומד כעת על כ-7.65 מיליון שקל. 

יצרנית ומשווקת מערכות ההדרכה ע"י רובוטים ללימוד מרחוק דיווחה במחצית הראשונה של 2020 על הכנסות של כ-10.4 מיליון דולר - פי 3 ביחס להכנסות בתקופה המקבילה אשתקד. כמו כן, החברה דיווחה על מעבר לרווח של כ-1.2 מיליון דולר. 

צבר ההזמנות של החברה עומד על כ-9.9 מיליון דולר למחצית השניה של 2020, ועל כ-18.2 מיליון דולר לשנת 2021 (הרחבה כאן).

כפי שדיווחנו בעבר, על רקע משבר הקורונה, החברה זוכה לאחרונה בעניין גובר בפתרונות שהיא מספקת, ודיווחה לאחרונה על מספר שיתופי פעולה (לא דווח על סכומים), שהזניקו את מנייתה בכ-320% מתחילת השנה לשווי שוק של כ-360 מיליון שקל (כ-106 מיליון דולר) - החברה אמנם פועלת בתחום חם בעידן הקורונה, אבל בשביל להצדיק שווי של 106 מיליון דולר, החברה צריכה להציג רווח של כ-10 מיליון דולר בשנה. כרגע החברה עדיין רחוקה משם, אולם החברה אכן צמחה בקצב חזק.

על בסיס צבר ההזמנות למחצית השניה של 2020 ולשנת 2021, ניתן לראות שהצמיחה אולי עדיין קיימת, אולם כבר לא ממש מואצת (הכנסות צפויות של כ-20 מיליון דולר בשנת 2020, מול צבר של כ-18 מיליון דולר לשנת 2021).

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עידן 19/10/2020 11:01
    הגב לתגובה זו
    ממתי חברת צמיחה (כל עוד היא באמת צומחת כמובן) אמורה להיסחר במכפיל רווח 10?
  • נחום 19/10/2020 13:48
    הגב לתגובה זו
    אז חברת צמיחה באיזה מכפיל אמורה להיסחר ?
  • מכפיל מותאם צמיחה - PEG (ל"ת)
    עידן 19/10/2020 18:11
  • לרון 19/10/2020 17:12
    40 וצפונה
ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 4.53%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר. 

קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דקרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״ד

סרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות

הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בזק ניר דוד

ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48%  , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.


עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה  ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.


החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.


בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.


בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד

עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.