אלי לוי מור קרנות נאמנות
צילום: בועז צרפתי

מור השקעות מגלה עניין ברובוגרופ - רוכש מניות למרות ההפסדים

בית ההשקעות מזרים כספים בהנפקות פרטיות בדיסקאונט גדול וברווח מידי, אבל כפי שהזהרנו בעבר, לקנות את רובוגרופ אחרי זינוק של פי 10 יכול להיות מסוכן; ההנחה בהנפקה האחרונה כבר נמחקה, אבל במור ממשיכים להאמין בחברה

ערן סוקול | (4)

מניית רובוגרופ -1.74%  זינקה היום בבורסה ב-9%, תגובת המשקיעים לדיווח של החברה מסוף השבוע לפיו מור השקעות 4.85% צף כבעל עניין בחברה. בית ההשקעות רכש ביום חמישי מניות רובוגרופ בבורסה בהיקף כספי של כ-282 אלף שקל לפי מחיר ממוצע של כ-6.95 שקלים למניה והפך לבעל עניין בחברה עם אחזקה של כ-5.13%. למרות הזינוק במניה היום וכפי שהערכנו בעבר (הרחבה כאן - התרגיל של מור עלול להתברר כפלופ) בית ההשקעות שנכנס בסוף חודש יולי להשקעה במניה במסגרת הנפקה פרטית ובמחיר אפקטיבי של כ-909.5 אגורות למניה (בשקלול שווי האופציות שהוענקו בהנפקה) נמצא כעת בהפסד של כ-13% על ההשקעה הזו.

עם זאת, למען ההגינות צריך לציין כי מאז כניסת בית ההשקעות לפוזיציה במניה, הוא ככל הנראה עדיין ברווח גדול. כך למשל, על פי דוח יתרות הקרנות של בית ההשקעות מחודש מאי, החזיק בית ההשקעות באמצעות קרנות נאמנות במניות רובוגרופ בשווי כ-3.5 מיליון שקל, אז עמד מחיר המניה על כ-395 אגורות בלבד - מאז מחיר המניה הוכפל ושווי ההחזקות הנוכחיות של בית ההשקעות עומד כעת על כ-7.65 מיליון שקל. 

יצרנית ומשווקת מערכות ההדרכה ע"י רובוטים ללימוד מרחוק דיווחה במחצית הראשונה של 2020 על הכנסות של כ-10.4 מיליון דולר - פי 3 ביחס להכנסות בתקופה המקבילה אשתקד. כמו כן, החברה דיווחה על מעבר לרווח של כ-1.2 מיליון דולר. 

צבר ההזמנות של החברה עומד על כ-9.9 מיליון דולר למחצית השניה של 2020, ועל כ-18.2 מיליון דולר לשנת 2021 (הרחבה כאן).

כפי שדיווחנו בעבר, על רקע משבר הקורונה, החברה זוכה לאחרונה בעניין גובר בפתרונות שהיא מספקת, ודיווחה לאחרונה על מספר שיתופי פעולה (לא דווח על סכומים), שהזניקו את מנייתה בכ-320% מתחילת השנה לשווי שוק של כ-360 מיליון שקל (כ-106 מיליון דולר) - החברה אמנם פועלת בתחום חם בעידן הקורונה, אבל בשביל להצדיק שווי של 106 מיליון דולר, החברה צריכה להציג רווח של כ-10 מיליון דולר בשנה. כרגע החברה עדיין רחוקה משם, אולם החברה אכן צמחה בקצב חזק.

על בסיס צבר ההזמנות למחצית השניה של 2020 ולשנת 2021, ניתן לראות שהצמיחה אולי עדיין קיימת, אולם כבר לא ממש מואצת (הכנסות צפויות של כ-20 מיליון דולר בשנת 2020, מול צבר של כ-18 מיליון דולר לשנת 2021).

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עידן 19/10/2020 11:01
    הגב לתגובה זו
    ממתי חברת צמיחה (כל עוד היא באמת צומחת כמובן) אמורה להיסחר במכפיל רווח 10?
  • נחום 19/10/2020 13:48
    הגב לתגובה זו
    אז חברת צמיחה באיזה מכפיל אמורה להיסחר ?
  • מכפיל מותאם צמיחה - PEG (ל"ת)
    עידן 19/10/2020 18:11
  • לרון 19/10/2020 17:12
    40 וצפונה
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.