אלי לוי מור קרנות נאמנות
צילום: בועז צרפתי

מור השקעות מגלה עניין ברובוגרופ - רוכש מניות למרות ההפסדים

בית ההשקעות מזרים כספים בהנפקות פרטיות בדיסקאונט גדול וברווח מידי, אבל כפי שהזהרנו בעבר, לקנות את רובוגרופ אחרי זינוק של פי 10 יכול להיות מסוכן; ההנחה בהנפקה האחרונה כבר נמחקה, אבל במור ממשיכים להאמין בחברה

ערן סוקול | (4)

מניית רובוגרופ -2.16%  זינקה היום בבורסה ב-9%, תגובת המשקיעים לדיווח של החברה מסוף השבוע לפיו מור השקעות 0.11% צף כבעל עניין בחברה. בית ההשקעות רכש ביום חמישי מניות רובוגרופ בבורסה בהיקף כספי של כ-282 אלף שקל לפי מחיר ממוצע של כ-6.95 שקלים למניה והפך לבעל עניין בחברה עם אחזקה של כ-5.13%. למרות הזינוק במניה היום וכפי שהערכנו בעבר (הרחבה כאן - התרגיל של מור עלול להתברר כפלופ) בית ההשקעות שנכנס בסוף חודש יולי להשקעה במניה במסגרת הנפקה פרטית ובמחיר אפקטיבי של כ-909.5 אגורות למניה (בשקלול שווי האופציות שהוענקו בהנפקה) נמצא כעת בהפסד של כ-13% על ההשקעה הזו.

עם זאת, למען ההגינות צריך לציין כי מאז כניסת בית ההשקעות לפוזיציה במניה, הוא ככל הנראה עדיין ברווח גדול. כך למשל, על פי דוח יתרות הקרנות של בית ההשקעות מחודש מאי, החזיק בית ההשקעות באמצעות קרנות נאמנות במניות רובוגרופ בשווי כ-3.5 מיליון שקל, אז עמד מחיר המניה על כ-395 אגורות בלבד - מאז מחיר המניה הוכפל ושווי ההחזקות הנוכחיות של בית ההשקעות עומד כעת על כ-7.65 מיליון שקל. 

יצרנית ומשווקת מערכות ההדרכה ע"י רובוטים ללימוד מרחוק דיווחה במחצית הראשונה של 2020 על הכנסות של כ-10.4 מיליון דולר - פי 3 ביחס להכנסות בתקופה המקבילה אשתקד. כמו כן, החברה דיווחה על מעבר לרווח של כ-1.2 מיליון דולר. 

צבר ההזמנות של החברה עומד על כ-9.9 מיליון דולר למחצית השניה של 2020, ועל כ-18.2 מיליון דולר לשנת 2021 (הרחבה כאן).

כפי שדיווחנו בעבר, על רקע משבר הקורונה, החברה זוכה לאחרונה בעניין גובר בפתרונות שהיא מספקת, ודיווחה לאחרונה על מספר שיתופי פעולה (לא דווח על סכומים), שהזניקו את מנייתה בכ-320% מתחילת השנה לשווי שוק של כ-360 מיליון שקל (כ-106 מיליון דולר) - החברה אמנם פועלת בתחום חם בעידן הקורונה, אבל בשביל להצדיק שווי של 106 מיליון דולר, החברה צריכה להציג רווח של כ-10 מיליון דולר בשנה. כרגע החברה עדיין רחוקה משם, אולם החברה אכן צמחה בקצב חזק.

על בסיס צבר ההזמנות למחצית השניה של 2020 ולשנת 2021, ניתן לראות שהצמיחה אולי עדיין קיימת, אולם כבר לא ממש מואצת (הכנסות צפויות של כ-20 מיליון דולר בשנת 2020, מול צבר של כ-18 מיליון דולר לשנת 2021).

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עידן 19/10/2020 11:01
    הגב לתגובה זו
    ממתי חברת צמיחה (כל עוד היא באמת צומחת כמובן) אמורה להיסחר במכפיל רווח 10?
  • נחום 19/10/2020 13:48
    הגב לתגובה זו
    אז חברת צמיחה באיזה מכפיל אמורה להיסחר ?
  • מכפיל מותאם צמיחה - PEG (ל"ת)
    עידן 19/10/2020 18:11
  • לרון 19/10/2020 17:12
    40 וצפונה
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.