כלל ביו מצטרפת למרוץ התרופות לחולים קשים בקורונה
חברת כלל ביוטכנו 0% מדווחת כי eXIthera Pharmaceuticals Inc, המוחזקת על ידי החברה בשיעור של כ-45% ואשר מפתחת תרופה נוגדת קרישת דם, EP-7041, הודיעה כי בהמשך לשיחות שקיימה עם ה-FDA בקשר לצורך לפתח נוגדי קרישה חדשים לטיפול בחולים קשים מוירוס הקורונה, בכוונתה להגיש בקשה ל-FDA ברבעון הרביעי של 2020 לעריכת ניסוי קליני (IND) ב-EP-7041 בחולים הנמצאים ביחידות לטיפול נמרץ (ICU). חולים אלו עלולים לפתח קרישי דם לא רצויים בכלי הדם, וקרישים אלה יוצרים חסימות בזרימת הדם העלולות לגרום לבעיות קשות התורמות למשל לקושי בנשימה או אף לשבץ.
בנוסף, במסגרת הודעתה, מתייחסת eXIthera למאמר שפורסם בכתב העת הרפואי Critical Care Explorations, הסוקר את השימוש האפשרי ב-EP-7041 גם בחולים המחוברים למערכת לחמצון חוץ גופי של הדם. מערכת זו מעבירה דם מגוף החולה למכונה המעשירה את הדם בחמצן, והדם מוחזר לגוף. על מנת שהדם לא ייקרש בתוך ה-ECMO או בצנרת שלה, חולים אלה מקבלים נוגדי קרישה בכמות גדולה, דבר המעמיד אותם בסיכון לדימומים. המאמר דן בתוצאות פרה-קליניות ותוצאות קליניות מניסוי Phase I של eXIthera ב- EP-7041 ב-60 מתנדבים בריאים, ומדגיש את הצורך בנוגדי קרישה חדשים עבור ECMO אשר יהיו בטוחים יותר בהשוואה לנוגדי הקרישה המצויים בשימוש כיום. להערכת eXIthera, המידע המוצג במאמר תומך ביכולתה של ה-EP-7041 לשמש כתרופה נוגדת קרישה בכלי הדם ובמערכות המזרימות דם חוץ-גופית, תוך הקטנת הסיכון לדימום בזמן ניתוח או לאחר חבלה.
eXIthera עוסקת בפיתוח תרופות נוגדות קרישה (anti-thrombotic agent), המתבססות על עיכוב חלבון הקרישה XIa. מנגנון פעולה זה צפוי להקטין את שיעור תופעות הלוואי הדימומיות המאפיינות תרופות נוגדות קרישה קיימות. eXIthera סיימה ניסוי Phase I שבו נמצא כי התרופה בטוחה, הביאה להארכת aPTT, מדד הקרישה הרלבנטי, בצורה פרופורציונלית לעליית המינון ועם התחלה וסיום מהירים של אפקט זה.

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
