שפיר הנדסה: צמחה בהכנסות אך ירדה ב-20% ברווח הנקי ל-60 מיליון שקל
חברת שפיר הנדסה 1.53% דיווחה על תוצאותיה לרבעון השני של 2020. במסגרתם רשמה החברה, גידול של כ-8% בהכנסות, שיפור קל ברווח הגולמי והתפעולי וירידה בהוצאות המימון מחד וצניחה חדה בהכנסות מימון מאידך הביאו לירידה של כ-20% ברווח הנקי.
הכנסות החברה ברבעון השני של 2020 עמדו על כ-773 מיליון שקל, גידול של כ-8%, בהשוואה לכ-716 מיליון שקל ברבעון אשתקד. בשורה התחתונה, דיווחה החברה על רווח נקי של כ-60 מיליון שקל, ירידה של כ-20%, לעומת כ-75 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
שיפור קל ברווחיות הגולמית והתפעולית
הרווח הגולמי של החברה, הסתכם בכ-142 מיליון שקל, על שיעור רווחיות גולמית של 18.4%. עליה של כ-16.4%, ביחס לכ-122 מיליון שקל על שיעור רווחיות גולמית של 17% ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח התפעולי של החברה עלה בכ-31%, עם כ-106 מיליון שקל (13.7% מההכנסות), לעומת כ-81 מיליון שקל (11.3% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.
- על בד: קו ייצור חדש; צופה ממנו הכנסות של 140 מיליון שקל בשנה
- עדיקה עדיין מזגזגת - רבעון חלש אחרי רבעון טוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכנסות לפי מגזרי פעילות
מגזר התעשייה – ברבעון השני הכנסות מגזר זה הסתכמו ב-434 מיליון שקל – עלייה של כ-7% לעומת הרבעון המקביל בשנת 2019. תוצאות מגזר זה הושפעו מירידה בביקושים שהחלה מסוף הרבעון הראשון ונמשכה לתוך הרבעון השני כאשר חלקה מיוחסת לחגים שחלו ברבעון (פסח, יום העצמאות, רמדאן). עם זאת, החל מאמצע חודש מאי ובמקביל להקלות במגבלות התנועה במשק חלה עלייה משמעותית בביקושים וחזרה לקצב עבודה מלא.
מגזר התשתיות – ברבעון השני של 2020 הכנסות מגזר זה הסתכמו ב-344 מיליון שקל – ירידה של כ-2% לעומת הרבעון המקביל בשנת 2019. פעילות המגזר הושפעה ממחסור מסוים בעובדים זרים ופלסטינים עקב סגירת הגבולות. נכון למועד זה, העיכובים בביצוע הפרויקטים אינם מהותיים. יחד עם זאת בפרויקטים מסוימים מגבלות התנועה יצרו לחברה אפשרויות לקדם עבודות הדורשות הסדרי תנועה וסלילה בקצב גבוה מן המתוכנן.
מגזר היזום והנדל"ן – ברבעון השני של 2020 הכנסות מגזר זה הסתכמו בכ-140 מיליון שקל, לעומת 67 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2019 - עיקר העלייה בהכנסות נבעה ממכירת דירות והתקדמות הביצוע בפרויקט חריש – פרויקט לבניית 1,519 יחידות דיור, שטחי מסחר, מוסדות ופיתוח תשתיות. ברבעון הראשון החברה ביצעה הערכה מחודשת של נכסי הנדל"ן העיקריים שבבעלותה ומתוצאותיהן עולה כי אין שינוי מהותי בערכי הנכסים. משרדי המכירות של החברה נסגרו החל מסוף הרבעון הראשון למשך מספר שבועות בעקבות הסגר אך לאחר מכן חידשה החברה את תהליך המכירות וקצב המכירות חזר למתוכנן.
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
מגזר הזכיינות – ברבעון השני הסתכמו הכנסות מגזר הזכיינות ב-32 מיליון שקל – ירידה של כ-32% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הירידה בהכנסות מיוחסת להגבלות התנועה שהטילה הממשלה. בעקבותיהן נרשמה ירידה בהכנסות בחניוני החברה וירידה בנפח התנועה בכבישי האגרה כביש 6 צפון והנתיב המהיר לתל אביב.
הון העצמי של החברה הסתכם בסוף יוני על 1.96 מיליארד שקל, שווי השוק של החברה הינו-8.8 מיליארד שקל. יחס שוק להון הינו כ-4.5. לפי רווחי החברה ברבעון האחרון משתקף מכפיל רווח 37. מניית החברה נסחרת בסמוך לרמות שיא של כל הזמנים והתשואה מתחילת השנה הינה כ-17%.
רו"ח משה סבוסקי, מ"מ סמנכ"ל הכספים וחשב החברה: " מרבית הפעולות של קבוצת שפיר מוגדרות "מפעל חיוני" ולכן הוחרגו מן המגבלות שהוטלו בעקבות התפרצות מגפת הקורונה כך שלא נרשמה פגיעה משמעותית בפעילותן. אני שמח שהחברה עומדת ביעדים שהגדירה לעצמה בתקציב 2020 שהוגש הרבה לפני הקורונה.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.18% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
טבע התחזקה אחרי הגשת בקשה ל-FDA לאישור זריקה תת-עורית לסכיזופרניה; עסקת הייצוא למצרים לקראת אישור סופי ושותפויות הגז זינקו והרימו את מדד הסקטור כולו; נאוויטס עם סיקור ראשוני של איי.בי.איי ואפסייד של כ-30%; מגזר הפיננסים נצבע באדום היום אחרי רצף של עליות בימים האחרונים
הבורסה ננעלה במגמה מעורבת ושיחזרה את הנעילה אתמול. ת"א 35 הוסיף 0.6% העליות בת"א 90 נמחקו והמדד ירד 0.1%.
במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-0.8%, בעוד ת"א ביטוח ירד קלות, בכ-0.2%. ת"א נדל"ן עלה 0.1%, בעוד ת"א נפט וגז זינק 1.9%.
בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפויות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.
- זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 3.83% , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.23% זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר - ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך
