שפיר הנדסה
צילום: רודי אלמוג

שפיר הנדסה: צמחה בהכנסות אך ירדה ב-20% ברווח הנקי ל-60 מיליון שקל

ההכנסות אמנם גדלו ב-8% במהלך הרבעון השני של 2020, אך שורת הרווח הנקי התכווצה בעיקר בגלל ירידה בהכנסות המימון; מגזרי התעשייה והבנייה רשמו גידול בהכנסות התשתיות והזכיינות ירידה
צחי אפרתי |

חברת שפיר הנדסה -0.98% דיווחה על תוצאותיה לרבעון השני של 2020. במסגרתם רשמה החברה, גידול של כ-8% בהכנסות, שיפור קל ברווח הגולמי והתפעולי וירידה בהוצאות המימון מחד וצניחה חדה בהכנסות מימון מאידך הביאו לירידה של כ-20% ברווח הנקי. 

הכנסות החברה ברבעון השני של 2020 עמדו על כ-773 מיליון שקל, גידול של כ-8%, בהשוואה לכ-716 מיליון שקל ברבעון אשתקד. בשורה התחתונה, דיווחה החברה על רווח נקי של כ-60 מיליון שקל, ירידה של כ-20%, לעומת כ-75 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

שיפור קל ברווחיות הגולמית והתפעולית

הרווח הגולמי של החברה, הסתכם בכ-142 מיליון שקל, על שיעור רווחיות גולמית של 18.4%. עליה של כ-16.4%, ביחס לכ-122 מיליון שקל על שיעור רווחיות גולמית של 17% ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח התפעולי של החברה עלה בכ-31%, עם כ-106 מיליון שקל (13.7% מההכנסות), לעומת כ-81 מיליון שקל (11.3% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

הכנסות לפי מגזרי פעילות

מגזר התעשייה – ברבעון השני הכנסות מגזר זה הסתכמו ב-434 מיליון שקל – עלייה של כ-7% לעומת הרבעון המקביל בשנת 2019. תוצאות מגזר זה הושפעו מירידה בביקושים שהחלה מסוף הרבעון הראשון ונמשכה לתוך הרבעון השני כאשר חלקה מיוחסת לחגים שחלו ברבעון (פסח, יום העצמאות, רמדאן). עם זאת, החל מאמצע חודש מאי ובמקביל להקלות במגבלות התנועה במשק חלה עלייה משמעותית בביקושים וחזרה לקצב עבודה מלא.

מגזר התשתיות – ברבעון השני של 2020 הכנסות מגזר זה הסתכמו ב-344 מיליון שקל – ירידה של כ-2% לעומת הרבעון המקביל בשנת 2019. פעילות המגזר הושפעה ממחסור מסוים בעובדים זרים ופלסטינים עקב סגירת הגבולות. נכון למועד זה, העיכובים בביצוע הפרויקטים אינם מהותיים. יחד עם זאת בפרויקטים מסוימים מגבלות התנועה יצרו לחברה אפשרויות לקדם עבודות הדורשות הסדרי תנועה וסלילה בקצב גבוה מן המתוכנן.

מגזר היזום והנדל"ן – ברבעון השני של 2020 הכנסות מגזר זה הסתכמו בכ-140 מיליון שקל, לעומת 67 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2019 - עיקר העלייה בהכנסות נבעה ממכירת דירות והתקדמות הביצוע בפרויקט חריש – פרויקט לבניית 1,519 יחידות דיור, שטחי מסחר, מוסדות ופיתוח תשתיות. ברבעון הראשון החברה ביצעה הערכה מחודשת של נכסי הנדל"ן העיקריים שבבעלותה ומתוצאותיהן עולה כי אין שינוי מהותי בערכי הנכסים. משרדי המכירות של החברה נסגרו החל מסוף הרבעון הראשון למשך מספר שבועות בעקבות הסגר אך לאחר מכן חידשה החברה את תהליך המכירות וקצב המכירות חזר למתוכנן.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מגזר הזכיינות – ברבעון השני הסתכמו הכנסות מגזר הזכיינות ב-32 מיליון שקל – ירידה של כ-32% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הירידה בהכנסות מיוחסת להגבלות התנועה שהטילה הממשלה. בעקבותיהן נרשמה ירידה בהכנסות בחניוני החברה וירידה בנפח התנועה בכבישי האגרה כביש 6 צפון והנתיב המהיר לתל אביב.

הון העצמי של החברה הסתכם בסוף יוני על 1.96 מיליארד שקל, שווי השוק של החברה הינו-8.8 מיליארד שקל. יחס שוק להון הינו כ-4.5. לפי רווחי החברה ברבעון האחרון משתקף מכפיל רווח 37. מניית החברה נסחרת בסמוך לרמות שיא של כל הזמנים והתשואה מתחילת השנה הינה כ-17%. 

רו"ח משה סבוסקי, מ"מ סמנכ"ל הכספים וחשב החברה: " מרבית הפעולות של  קבוצת שפיר מוגדרות "מפעל חיוני" ולכן הוחרגו מן המגבלות שהוטלו בעקבות התפרצות מגפת הקורונה כך שלא נרשמה פגיעה משמעותית בפעילותן. אני שמח  שהחברה עומדת ביעדים שהגדירה לעצמה בתקציב 2020 שהוגש הרבה לפני הקורונה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

קמהדע נופלת 6.5%, ישראכרט עולה 4.8% - ת״א ביטוח מזנק 3%

סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?

מערכת ביזפורטל |

  


מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.

בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.

מחזור המסחר עומד על כ-2.3 מיליארד שקל


דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים