שפיר הנדסה: צמחה בהכנסות אך ירדה ב-20% ברווח הנקי ל-60 מיליון שקל
חברת שפיר הנדסה 2.23% דיווחה על תוצאותיה לרבעון השני של 2020. במסגרתם רשמה החברה, גידול של כ-8% בהכנסות, שיפור קל ברווח הגולמי והתפעולי וירידה בהוצאות המימון מחד וצניחה חדה בהכנסות מימון מאידך הביאו לירידה של כ-20% ברווח הנקי.
הכנסות החברה ברבעון השני של 2020 עמדו על כ-773 מיליון שקל, גידול של כ-8%, בהשוואה לכ-716 מיליון שקל ברבעון אשתקד. בשורה התחתונה, דיווחה החברה על רווח נקי של כ-60 מיליון שקל, ירידה של כ-20%, לעומת כ-75 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
שיפור קל ברווחיות הגולמית והתפעולית
הרווח הגולמי של החברה, הסתכם בכ-142 מיליון שקל, על שיעור רווחיות גולמית של 18.4%. עליה של כ-16.4%, ביחס לכ-122 מיליון שקל על שיעור רווחיות גולמית של 17% ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח התפעולי של החברה עלה בכ-31%, עם כ-106 מיליון שקל (13.7% מההכנסות), לעומת כ-81 מיליון שקל (11.3% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.
- על בד: קו ייצור חדש; צופה ממנו הכנסות של 140 מיליון שקל בשנה
- עדיקה עדיין מזגזגת - רבעון חלש אחרי רבעון טוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכנסות לפי מגזרי פעילות
מגזר התעשייה – ברבעון השני הכנסות מגזר זה הסתכמו ב-434 מיליון שקל – עלייה של כ-7% לעומת הרבעון המקביל בשנת 2019. תוצאות מגזר זה הושפעו מירידה בביקושים שהחלה מסוף הרבעון הראשון ונמשכה לתוך הרבעון השני כאשר חלקה מיוחסת לחגים שחלו ברבעון (פסח, יום העצמאות, רמדאן). עם זאת, החל מאמצע חודש מאי ובמקביל להקלות במגבלות התנועה במשק חלה עלייה משמעותית בביקושים וחזרה לקצב עבודה מלא.
מגזר התשתיות – ברבעון השני של 2020 הכנסות מגזר זה הסתכמו ב-344 מיליון שקל – ירידה של כ-2% לעומת הרבעון המקביל בשנת 2019. פעילות המגזר הושפעה ממחסור מסוים בעובדים זרים ופלסטינים עקב סגירת הגבולות. נכון למועד זה, העיכובים בביצוע הפרויקטים אינם מהותיים. יחד עם זאת בפרויקטים מסוימים מגבלות התנועה יצרו לחברה אפשרויות לקדם עבודות הדורשות הסדרי תנועה וסלילה בקצב גבוה מן המתוכנן.
מגזר היזום והנדל"ן – ברבעון השני של 2020 הכנסות מגזר זה הסתכמו בכ-140 מיליון שקל, לעומת 67 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2019 - עיקר העלייה בהכנסות נבעה ממכירת דירות והתקדמות הביצוע בפרויקט חריש – פרויקט לבניית 1,519 יחידות דיור, שטחי מסחר, מוסדות ופיתוח תשתיות. ברבעון הראשון החברה ביצעה הערכה מחודשת של נכסי הנדל"ן העיקריים שבבעלותה ומתוצאותיהן עולה כי אין שינוי מהותי בערכי הנכסים. משרדי המכירות של החברה נסגרו החל מסוף הרבעון הראשון למשך מספר שבועות בעקבות הסגר אך לאחר מכן חידשה החברה את תהליך המכירות וקצב המכירות חזר למתוכנן.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
מגזר הזכיינות – ברבעון השני הסתכמו הכנסות מגזר הזכיינות ב-32 מיליון שקל – ירידה של כ-32% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הירידה בהכנסות מיוחסת להגבלות התנועה שהטילה הממשלה. בעקבותיהן נרשמה ירידה בהכנסות בחניוני החברה וירידה בנפח התנועה בכבישי האגרה כביש 6 צפון והנתיב המהיר לתל אביב.
הון העצמי של החברה הסתכם בסוף יוני על 1.96 מיליארד שקל, שווי השוק של החברה הינו-8.8 מיליארד שקל. יחס שוק להון הינו כ-4.5. לפי רווחי החברה ברבעון האחרון משתקף מכפיל רווח 37. מניית החברה נסחרת בסמוך לרמות שיא של כל הזמנים והתשואה מתחילת השנה הינה כ-17%.
רו"ח משה סבוסקי, מ"מ סמנכ"ל הכספים וחשב החברה: " מרבית הפעולות של קבוצת שפיר מוגדרות "מפעל חיוני" ולכן הוחרגו מן המגבלות שהוטלו בעקבות התפרצות מגפת הקורונה כך שלא נרשמה פגיעה משמעותית בפעילותן. אני שמח שהחברה עומדת ביעדים שהגדירה לעצמה בתקציב 2020 שהוגש הרבה לפני הקורונה.
הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
