שפיר הנדסה
צילום: רודי אלמוג

שפיר הנדסה: צמחה בהכנסות אך ירדה ב-20% ברווח הנקי ל-60 מיליון שקל

ההכנסות אמנם גדלו ב-8% במהלך הרבעון השני של 2020, אך שורת הרווח הנקי התכווצה בעיקר בגלל ירידה בהכנסות המימון; מגזרי התעשייה והבנייה רשמו גידול בהכנסות התשתיות והזכיינות ירידה
צחי אפרתי |

חברת שפיר הנדסה -0.61% דיווחה על תוצאותיה לרבעון השני של 2020. במסגרתם רשמה החברה, גידול של כ-8% בהכנסות, שיפור קל ברווח הגולמי והתפעולי וירידה בהוצאות המימון מחד וצניחה חדה בהכנסות מימון מאידך הביאו לירידה של כ-20% ברווח הנקי. 

הכנסות החברה ברבעון השני של 2020 עמדו על כ-773 מיליון שקל, גידול של כ-8%, בהשוואה לכ-716 מיליון שקל ברבעון אשתקד. בשורה התחתונה, דיווחה החברה על רווח נקי של כ-60 מיליון שקל, ירידה של כ-20%, לעומת כ-75 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

שיפור קל ברווחיות הגולמית והתפעולית

הרווח הגולמי של החברה, הסתכם בכ-142 מיליון שקל, על שיעור רווחיות גולמית של 18.4%. עליה של כ-16.4%, ביחס לכ-122 מיליון שקל על שיעור רווחיות גולמית של 17% ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח התפעולי של החברה עלה בכ-31%, עם כ-106 מיליון שקל (13.7% מההכנסות), לעומת כ-81 מיליון שקל (11.3% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

הכנסות לפי מגזרי פעילות

מגזר התעשייה – ברבעון השני הכנסות מגזר זה הסתכמו ב-434 מיליון שקל – עלייה של כ-7% לעומת הרבעון המקביל בשנת 2019. תוצאות מגזר זה הושפעו מירידה בביקושים שהחלה מסוף הרבעון הראשון ונמשכה לתוך הרבעון השני כאשר חלקה מיוחסת לחגים שחלו ברבעון (פסח, יום העצמאות, רמדאן). עם זאת, החל מאמצע חודש מאי ובמקביל להקלות במגבלות התנועה במשק חלה עלייה משמעותית בביקושים וחזרה לקצב עבודה מלא.

מגזר התשתיות – ברבעון השני של 2020 הכנסות מגזר זה הסתכמו ב-344 מיליון שקל – ירידה של כ-2% לעומת הרבעון המקביל בשנת 2019. פעילות המגזר הושפעה ממחסור מסוים בעובדים זרים ופלסטינים עקב סגירת הגבולות. נכון למועד זה, העיכובים בביצוע הפרויקטים אינם מהותיים. יחד עם זאת בפרויקטים מסוימים מגבלות התנועה יצרו לחברה אפשרויות לקדם עבודות הדורשות הסדרי תנועה וסלילה בקצב גבוה מן המתוכנן.

מגזר היזום והנדל"ן – ברבעון השני של 2020 הכנסות מגזר זה הסתכמו בכ-140 מיליון שקל, לעומת 67 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2019 - עיקר העלייה בהכנסות נבעה ממכירת דירות והתקדמות הביצוע בפרויקט חריש – פרויקט לבניית 1,519 יחידות דיור, שטחי מסחר, מוסדות ופיתוח תשתיות. ברבעון הראשון החברה ביצעה הערכה מחודשת של נכסי הנדל"ן העיקריים שבבעלותה ומתוצאותיהן עולה כי אין שינוי מהותי בערכי הנכסים. משרדי המכירות של החברה נסגרו החל מסוף הרבעון הראשון למשך מספר שבועות בעקבות הסגר אך לאחר מכן חידשה החברה את תהליך המכירות וקצב המכירות חזר למתוכנן.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מגזר הזכיינות – ברבעון השני הסתכמו הכנסות מגזר הזכיינות ב-32 מיליון שקל – ירידה של כ-32% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הירידה בהכנסות מיוחסת להגבלות התנועה שהטילה הממשלה. בעקבותיהן נרשמה ירידה בהכנסות בחניוני החברה וירידה בנפח התנועה בכבישי האגרה כביש 6 צפון והנתיב המהיר לתל אביב.

הון העצמי של החברה הסתכם בסוף יוני על 1.96 מיליארד שקל, שווי השוק של החברה הינו-8.8 מיליארד שקל. יחס שוק להון הינו כ-4.5. לפי רווחי החברה ברבעון האחרון משתקף מכפיל רווח 37. מניית החברה נסחרת בסמוך לרמות שיא של כל הזמנים והתשואה מתחילת השנה הינה כ-17%. 

רו"ח משה סבוסקי, מ"מ סמנכ"ל הכספים וחשב החברה: " מרבית הפעולות של  קבוצת שפיר מוגדרות "מפעל חיוני" ולכן הוחרגו מן המגבלות שהוטלו בעקבות התפרצות מגפת הקורונה כך שלא נרשמה פגיעה משמעותית בפעילותן. אני שמח  שהחברה עומדת ביעדים שהגדירה לעצמה בתקציב 2020 שהוגש הרבה לפני הקורונה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?