צביקה שווימר אלקטרה צריכה
צילום: יח"צ

אלקטרה צריכה: הרווח הנקי זינק ל-15 מיליון שקל ברבעון הרביעי

החברה רשמה גידול של 4% בהכנסותיה ברבעון הרביעי של 2019; על רקע הדוחות הטובים, החברה תחלק דיבידנד נוסף של של 30 מיליון שקל, ותרחיב את תכנית הרכישה העצמית לעד 100 מיליון שקל
איתן גרסטנפלד |

חברת אלקטרה צריכה 1.93% פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי של השנה והציגה שיפור הן בשורה העליונה והן בשורה התחתונה. החברה הודיעה על הרחבה של תכנית הרכישה העצמית לעד 100 מיליון שקל, ועל חלוקת דיבידנד נוסף בגובה של 30 מיליון שקל.

הכנסות החברה ברבעון הרביעי של שנת 2019 הסתכמו בכ-667.4 מיליון שקל, גידול של כ-4% לעומת כ-641.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הגידול מיוחס לעליה במכירות בתחום המזגנים, ולעליה בהכנסות במגזר תקשורת סלולרית, אשר קוזזו בחלקם בירידה בהכנסות במגזר הקמעונאות.

בשורה התחתונה, מסכמת החברה רבעון רביעי, עם רווח נקי של כ-15 מיליון שקל,  לעומת כ-4.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

השפעות הקורונה

החברה מציינת כי נכון לכרגע אין השפעה מהותית על פעילותה נוכח התפרצות הקורונה, לאחר חזרה כמעט מלאה של ספקיה העיקריים בסין לייצור ושחרור סחורות לאחר הפסקה קצרה בייצור. יחד עם זאת, היה והמשבר האמור יתמשך ויעמיק, וכתוצאה מכך המשק ייכנס למיתון, עלול הדבר לגרום לצמצום בביקושים ולקיטון במחזורי המכירה של חברות הקבוצה.

שיפור בשולי הרווח הגולמי והתפעולי

הרווח הגולמי הסתכם בכ-169 מיליון שקל, על שולי רווחיות גולמית של כ-23.5%. עליה של כ-18.5% לעומת רווח גולמי של כ-142 מיליון שקל ברבעון המקביל, אשר היוו כ-22.2% מההכנסות.

הרווח התפעולי של החברה ברבעון הרביעי עלה לכ-35.6 מיליון שקל לעומת כ-10.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול מיוחס ללגידול,  ברווח הגולמי, לצד קיטון בהוצאות מכירה ושיווק.

ה-EBITDA של החברה ברבעון הרביעי של שנת 2019 עלתה לכ-69 מיליון שקל, לעומת כ-25 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. היישום לראשונה של תקן IFRS 16 תרם כ-11 מיליון שקל לגידול ב-EBITDA.

תכנית רכישה עצמית וחלוקת דיבידנד

במקביל לאישור הדו"חות, אישר דירקטוריון החברה חלוקת דיבידנד של 30 מיליון שקל, זאת לאחר שב-2019 חילקה החברה דיבידנד בהיקף של 47 מיליון שקל כך שסך הדיבידנד עליו הכריזה החברה מתחילת שנת 2019 מסתכם בכ-77 מיליון שקל. בנוסף, אישר הדירקטוריון הרחבה של תכנית הרכישה העצמית של מניות החברה לעד 100 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

צביקה שווימר, מנכ"ל אלקטרה צריכה: "אנו שמחים לסכם את שנת 2019 עם גידול בהכנסות ושיפור ברווחיות בכל מגזרי הפעילות של החברה. בתוך כך, אנחנו מציגים היום גידול חד בתזרים המזומנים שהסתכם בכ-434 מיליון שקל, כאשר בנוסף העסקה למכירת גולן טלקום, לאחר שתאושר ותושלם, תניב לאלקטרה צריכה תזרים של מאות מיליוני שקלים לצד רווח של למעלה מ-300 מיליון שקל, כך שהחברה תהיה מצוידת במזומנים בהיקפים משמעותיים לקראת המשך התפתחותה בתחומי פעילותה, לצד בחינת הזדמנויות השקעה חדשות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.