צביקה שווימר אלקטרה צריכה
צילום: יח"צ

אלקטרה צריכה: הרווח הנקי זינק ל-15 מיליון שקל ברבעון הרביעי

החברה רשמה גידול של 4% בהכנסותיה ברבעון הרביעי של 2019; על רקע הדוחות הטובים, החברה תחלק דיבידנד נוסף של של 30 מיליון שקל, ותרחיב את תכנית הרכישה העצמית לעד 100 מיליון שקל
איתן גרסטנפלד |

חברת אלקטרה צריכה 0% פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי של השנה והציגה שיפור הן בשורה העליונה והן בשורה התחתונה. החברה הודיעה על הרחבה של תכנית הרכישה העצמית לעד 100 מיליון שקל, ועל חלוקת דיבידנד נוסף בגובה של 30 מיליון שקל.

הכנסות החברה ברבעון הרביעי של שנת 2019 הסתכמו בכ-667.4 מיליון שקל, גידול של כ-4% לעומת כ-641.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הגידול מיוחס לעליה במכירות בתחום המזגנים, ולעליה בהכנסות במגזר תקשורת סלולרית, אשר קוזזו בחלקם בירידה בהכנסות במגזר הקמעונאות.

בשורה התחתונה, מסכמת החברה רבעון רביעי, עם רווח נקי של כ-15 מיליון שקל,  לעומת כ-4.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

השפעות הקורונה

החברה מציינת כי נכון לכרגע אין השפעה מהותית על פעילותה נוכח התפרצות הקורונה, לאחר חזרה כמעט מלאה של ספקיה העיקריים בסין לייצור ושחרור סחורות לאחר הפסקה קצרה בייצור. יחד עם זאת, היה והמשבר האמור יתמשך ויעמיק, וכתוצאה מכך המשק ייכנס למיתון, עלול הדבר לגרום לצמצום בביקושים ולקיטון במחזורי המכירה של חברות הקבוצה.

שיפור בשולי הרווח הגולמי והתפעולי

הרווח הגולמי הסתכם בכ-169 מיליון שקל, על שולי רווחיות גולמית של כ-23.5%. עליה של כ-18.5% לעומת רווח גולמי של כ-142 מיליון שקל ברבעון המקביל, אשר היוו כ-22.2% מההכנסות.

הרווח התפעולי של החברה ברבעון הרביעי עלה לכ-35.6 מיליון שקל לעומת כ-10.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול מיוחס ללגידול,  ברווח הגולמי, לצד קיטון בהוצאות מכירה ושיווק.

ה-EBITDA של החברה ברבעון הרביעי של שנת 2019 עלתה לכ-69 מיליון שקל, לעומת כ-25 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. היישום לראשונה של תקן IFRS 16 תרם כ-11 מיליון שקל לגידול ב-EBITDA.

תכנית רכישה עצמית וחלוקת דיבידנד

במקביל לאישור הדו"חות, אישר דירקטוריון החברה חלוקת דיבידנד של 30 מיליון שקל, זאת לאחר שב-2019 חילקה החברה דיבידנד בהיקף של 47 מיליון שקל כך שסך הדיבידנד עליו הכריזה החברה מתחילת שנת 2019 מסתכם בכ-77 מיליון שקל. בנוסף, אישר הדירקטוריון הרחבה של תכנית הרכישה העצמית של מניות החברה לעד 100 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

צביקה שווימר, מנכ"ל אלקטרה צריכה: "אנו שמחים לסכם את שנת 2019 עם גידול בהכנסות ושיפור ברווחיות בכל מגזרי הפעילות של החברה. בתוך כך, אנחנו מציגים היום גידול חד בתזרים המזומנים שהסתכם בכ-434 מיליון שקל, כאשר בנוסף העסקה למכירת גולן טלקום, לאחר שתאושר ותושלם, תניב לאלקטרה צריכה תזרים של מאות מיליוני שקלים לצד רווח של למעלה מ-300 מיליון שקל, כך שהחברה תהיה מצוידת במזומנים בהיקפים משמעותיים לקראת המשך התפתחותה בתחומי פעילותה, לצד בחינת הזדמנויות השקעה חדשות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים