צביקה שווימר אלקטרה צריכה
צילום: יח"צ

אלקטרה צריכה: הרווח הנקי זינק ל-15 מיליון שקל ברבעון הרביעי

החברה רשמה גידול של 4% בהכנסותיה ברבעון הרביעי של 2019; על רקע הדוחות הטובים, החברה תחלק דיבידנד נוסף של של 30 מיליון שקל, ותרחיב את תכנית הרכישה העצמית לעד 100 מיליון שקל
איתן גרסטנפלד |

חברת אלקטרה צריכה 2.41% פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי של השנה והציגה שיפור הן בשורה העליונה והן בשורה התחתונה. החברה הודיעה על הרחבה של תכנית הרכישה העצמית לעד 100 מיליון שקל, ועל חלוקת דיבידנד נוסף בגובה של 30 מיליון שקל.

הכנסות החברה ברבעון הרביעי של שנת 2019 הסתכמו בכ-667.4 מיליון שקל, גידול של כ-4% לעומת כ-641.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הגידול מיוחס לעליה במכירות בתחום המזגנים, ולעליה בהכנסות במגזר תקשורת סלולרית, אשר קוזזו בחלקם בירידה בהכנסות במגזר הקמעונאות.

בשורה התחתונה, מסכמת החברה רבעון רביעי, עם רווח נקי של כ-15 מיליון שקל,  לעומת כ-4.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

השפעות הקורונה

החברה מציינת כי נכון לכרגע אין השפעה מהותית על פעילותה נוכח התפרצות הקורונה, לאחר חזרה כמעט מלאה של ספקיה העיקריים בסין לייצור ושחרור סחורות לאחר הפסקה קצרה בייצור. יחד עם זאת, היה והמשבר האמור יתמשך ויעמיק, וכתוצאה מכך המשק ייכנס למיתון, עלול הדבר לגרום לצמצום בביקושים ולקיטון במחזורי המכירה של חברות הקבוצה.

שיפור בשולי הרווח הגולמי והתפעולי

הרווח הגולמי הסתכם בכ-169 מיליון שקל, על שולי רווחיות גולמית של כ-23.5%. עליה של כ-18.5% לעומת רווח גולמי של כ-142 מיליון שקל ברבעון המקביל, אשר היוו כ-22.2% מההכנסות.

הרווח התפעולי של החברה ברבעון הרביעי עלה לכ-35.6 מיליון שקל לעומת כ-10.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול מיוחס ללגידול,  ברווח הגולמי, לצד קיטון בהוצאות מכירה ושיווק.

ה-EBITDA של החברה ברבעון הרביעי של שנת 2019 עלתה לכ-69 מיליון שקל, לעומת כ-25 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. היישום לראשונה של תקן IFRS 16 תרם כ-11 מיליון שקל לגידול ב-EBITDA.

תכנית רכישה עצמית וחלוקת דיבידנד

במקביל לאישור הדו"חות, אישר דירקטוריון החברה חלוקת דיבידנד של 30 מיליון שקל, זאת לאחר שב-2019 חילקה החברה דיבידנד בהיקף של 47 מיליון שקל כך שסך הדיבידנד עליו הכריזה החברה מתחילת שנת 2019 מסתכם בכ-77 מיליון שקל. בנוסף, אישר הדירקטוריון הרחבה של תכנית הרכישה העצמית של מניות החברה לעד 100 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

צביקה שווימר, מנכ"ל אלקטרה צריכה: "אנו שמחים לסכם את שנת 2019 עם גידול בהכנסות ושיפור ברווחיות בכל מגזרי הפעילות של החברה. בתוך כך, אנחנו מציגים היום גידול חד בתזרים המזומנים שהסתכם בכ-434 מיליון שקל, כאשר בנוסף העסקה למכירת גולן טלקום, לאחר שתאושר ותושלם, תניב לאלקטרה צריכה תזרים של מאות מיליוני שקלים לצד רווח של למעלה מ-300 מיליון שקל, כך שהחברה תהיה מצוידת במזומנים בהיקפים משמעותיים לקראת המשך התפתחותה בתחומי פעילותה, לצד בחינת הזדמנויות השקעה חדשות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.