אינטליקנה צופה הכנסות של 11מיליון ש' ב-2020; 39 מיליון בשנה הבאה
חברת גידול הקנאביס, אינטליקנה, מדווחת היום כי היא צופה ששני מתקני גידול בשרון, אחד בבעלות מלאה של החברה ואחד בבעלות של 50%, יכניסו לה 10.5מיליון שקלים בשלושת הרבעונים האחרונים של השנה. בחברה מציינים עוד כי יש לה עוד הכנסות צפויות כתוצאה משיתופי פעולה שונים. בשנת 2021 יסתכמו הכנסות להערכת החברה ב-39 מיליון שקל.
לפי הדיווח, המתקן שבבעלות מלאה צפוי להתחיל ייצור בחודש אפריל, כשכושר הייצור שלו עומד על כ-10 טון בשנה. המשמעות היא שב-2020 המתקן יפיק בין 6 ל-7 טון עד סוף השנה. זאת כחלק מהסכם מצרפי שחתמה החברה על הסכם מכירה של למעלה מ-80 מיליון שקלים עם גורם ישראלי בתחום הקנאביס.
בנוסף, החברה מדווחת על הסכמי העקרונות עם חברת בר מגן ווט-מגן לפעילות בתחום מוצרים מבוססים קנאביס רפואי בתחום חיות המשק וחיות מחמד. לשם כך, החברה פועלת לסיכום עם מפעל באיטליה לפיתוח המוצרים.
- 5.נוכלים. יודעים שהכל שקר. עוד לא גידלו גרם (ל"ת)שמולי 02/05/2020 18:40הגב לתגובה זו
- אוהד 07/06/2021 11:35הגב לתגובה זותתאם ביקור במתקן בכפר סבא ותווכח לדעת שיש להם את המפעל הכי מוביל בישראל, והם מגדלים שם זנים רבים באיכות מאוד גבוהה. בתור אחד שהיה שם כבר 3-4 פעמים, אני יכול להגיד לך שמדובר במתקן ברמה בינלאומית והם מתקדמים מאוד.
- 4.רון 07/02/2020 14:17הגב לתגובה זוהייצוא
- 3.Yo b 07/02/2020 12:35הגב לתגובה זובעליה
- 2.קובי 06/02/2020 16:13הגב לתגובה זותמשיך להאמין אני לא הופתע שיהיה הנפקה בקרוב
- 1.שאפו (ל"ת)ארי 06/02/2020 16:08הגב לתגובה זו
DSIT (אתר החברה)חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה
חברת DSIT Solutions, שבה מחזיקה רפאל ב-50%, מתכננת הנפקה ראשונית בבורסת תל אביב בשווי של 200-250 מיליון שקל לפני הכסף, עם גיוס צפוי של 50 מיליון שקל. המהלך מצטרף לגל הנפקות ביטחוניות בשוק המקומי, שנהנה מביקוש גובר על רקע המלחמה ומכירות שיא בתעשייה.
DSIT, שהוקמה לפני יותר משלושה עשורים, מתמחה במערכות מעקב תת-ימי שמזהות, מסווגות ומעקבות אחר איומים כמו צוללנים, צוללות ואוניות. מוצריה כוללים מערכות הגנה על נכסים אסטרטגיים כגון כבלי תקשורת, צינורות גז, פלטפורמות קידוח ונמלים, לצד פתרונות למלחמה נגד צוללות (ASW) ומערכות תקשורת תת-ימיות. לדוגמה, החברה סיפקה ב-2019 לאנרג'יאן מערכת אבטחה תת-ימית להגנה על מאגרי כריש ותנין מפני כלי שיט בלתי מאוישים, שכללה סונארים מתקדמים לאיתור איומים בטווחים ארוכים.
רפאל רכשה את השליטה ב-DSIT ב-2016 מ-Acorn Energy האמריקאית תמורת 15 מיליון דולר. ב-2018 הצטרפו דני סיידס ועמי וסרמן כבעלי יתרת המניות, כאשר סיידס מחזיק כיום בכ-38% ווסרמן ב-9.5%. החברה מעסיקה כ-100 עובדים, רובם בישראל, ומפעילה מרכזי פיתוח שמתמקדים בשילוב טכנולוגיות AI לזיהוי אוטומטי של איומים. בשנים האחרונות נהנתה DSIT מצמיחה, עם עלייה של 25% במכירות השנתיות בשל ביקוש גלובלי להגנה על תשתיות אנרגיה ימיות, שמגיע ל-5 מיליארד דולר בשוק העולמי. התפתחות זו נובעת מהתגברות איומים בזירה הימית, כולל התקפות על צינורות גז באירופה ומתיחות בים האדום, שמעלות את הצורך במערכות כמו סונארים פעילים שמכסים שטחים של עד 10 קילומטרים רבועים.
נשיא DSIT הוא אלי שרביט, לשעבר מפקד חיל הים. המנכ"ל שמואל פרביאש, בעל ניסיון מאלביט מערכות, מתמקד בפיתוח מערכות משולבות רחפנים תת-ימיים.
רועי ברגיל, מנכ"ל אקוואריוס. קרדיט: התעשייה האוויריתאקוואריוס הכריזה על הפסקת פעילות הליבה שלה
לאחר קריסת החלום ההנדסי: אקוואריוס מחפשת עתיד חדש, בלי ליבה ועם הרבה סימני שאלה
אקוואריוס אקוואריוס מנוע. דיווחה כי בכוונתה למקד את פעילותה בתחום ההגנה והביטחון, עם דגש על פתרונות להגנה על גבולות וביטחון פנים, עבור לקוחות צבאיים ואזרחיים בארץ ובעולם. בו בזמן, החברה דיווחה על כך שתבחן אפשרות למסחר בפעילות המנועים שהיתה בליבת החברה עד כה, עם מודל תמלוגים לטווח ארוך לצד שלישי כלשהו.
אקוואריוס, להזכירכם, בשיא גל ההנפקות של 2020-2021, כשכסף זרם לשוק והבטחות טכנולוגיות נמכרו יותר מהר מעיצוב של מצגת, הגיחה לבורסה. החברה הציגה אז חלום הנדסי: מנוע בעירה חדשני, קטן וקל, שאמור היה לשנות את הצורה שבו מופקת אנרגיה בעולם הרכב והגנרטורים. ההנפקה, שנעשתה לפי שווי של כמעט מיליארד שקל, סימנה אותה כאחת התקוות הגדולות של תקופת ה"הייפ" אבל כמו לא מעט חברות מאותה עונה, גם כאן ההבטחות נשארו בעיקר על הנייר והמהלך הנוכחי הוא המסמר האחרון בפעילות החברה כפי שפעלה עד היום.
ההודעה מגיעה כשבועיים לאחר שמנכ"ל החברה, עמית בירק, הודיע על התפטרותו לאחר קצת פחות מחצי שנה בתפקיד. בשיחה איתנו לפני כחודשיים, אמר לנו בירק "אני שם את הרקורד שלי על השולחן". ועכשיו, לא רק שהוא עזב את החברה, אלא החברה אף מצהירה על זניחת הליבה שלה, ללא מודל עסקי מפורש ועל מעבר אסטרטגי לתחום הבטחון, בהתבסס על רכישות. ונשאלת השאלה, על בסיס איזה כספים מתכננת אקוואריוס את המהלך ומי מבעלי המניות הקיימים יגייס הון.
צריכים לגשת לחברות מהסוג הזה בהרבה
חשדנות, לפעמים אלו הנסיבות ולפעמים זה הנהלה לא שקופה שפעם אחר פעם לא בוחרת באינטרסים של המשקיעים. כשמנכ"ל נוטש/מוחלף לפני שהספיק להציג תוצאה אחת זה דגל אדום בכל מצב, אבל במקרה של אקוואריוס אנחנו אפילו לא צריך את הדגלים האלה. מספיק לעקוב אחר מה שהתרחש בחודשים
האחרונים כדי להבין עד כמה הסיפור כבר חורג מגבולות כיסא המנכ"ל וכנראה זה יותר הקש ששבר את גב הגמל ובירק לא רצה לקשור את גורלו עם חברת המנועים הכושלת.
- עמית בירק פורש מאקוואריוס - מה המשכורת של המנכ"ל החדש?
- "הציגו לנו מצג שווא" - המשקיע המרכזי באקוואריוס נסוג מההשקעה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל אופן, החדשות האחרונות מגיעות כבר תחת ניהולו של רועי בר־גיל, בוגר מנהל עסקים ברופין, שבשנים האחרונות כיהן כסגן נשיא לפיתוח עסקי בתעשייה האווירית. ייתכן ועברו המקצועי של בר-גיל בתעשייה האווירית הוא זה שהכתיב את המהלך הנוכחי של אקוואריוס, אבל שימו לב שגם ללא פעילות ליבה כלשהי, תנאי השכר שלו בולטים: 90,000 שקל בחודש, לפני בונוסים שנתיים של 3-6 משכורות חודשיות כלומר כ-400 אלף שקל בשנה לכל הפחות. הצלחה עסקית אכן אמורה להוביל לתגמול נאה לשכבת ההנהלה, אבל אקוואריוס היא חברה ששורפת מיליוני שקלים ברבעון, שנה אחר שנה.
