עמיתים משקיעה את הכסף שלכם בארה"ב - מה הבעיה בהשקעה הזו, והאם הכסף שלכם מוגן?
הגופים המוסדיים נוהרים לחו"ל. הם משקיעים את הכסף שלנו בנדל"ן בעולם, בעיקר בארה"ב. הסיבה פשוטה - תשואה. קשה לייצר תשואה בשוק האג"ח (אגרות החוב מספקות בממוצע תשואה אפקטיבית שנתית של 0.75%), פיקדונות זה כמעט כלום, אז הם פונים להשקעות בנדל"ן בארץ ובחו"ל. בינתיים זה עובד, עד שזה לא יעבוד, ואז ישאלו - נו, למה השקעת בחו"ל ולא בארץ?
אחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות בהיסטוריה
היום פורסם על אחת מעסקאות השנה בנדל"ן בשוק במקבצי הדיור בארצות הברית, שבה הרבור גרופ הקבוצה הישראלית אמריקאית, רוכשת בשיתוף עם גוף מוסדי ישראלי 36 מקבצי דיור תמורת כ-1.85 מיליארד דולר מקבוצת אראגון.
על פי הדיווח, מימון העסקה התבסס על 25% הון עצמי (כ-450 מיליון דולר), והיתרה בהלוואה בריבית ממוצעת של 3.7%. מדובר בעסקה ה-5 בגודלה בהיסטוריה בתחום והגדולה מאז 2016, שבסופה תקבל הרבור גרופ למעלה מ-13 אלף יחידות דיור. לפי אתר Real Estate Weekly החברה צפויה להשקיע 90 מיליון דולר בשיפוץ הנכסים.
בשוק מעריכים שעמיתים נכנסה לעסקה מסוכנת
לביזפורטל נודע, כי קבוצת עמיתים היא המשקיע המוסדי שמלווה את העסקה וגורמים בשוק מצביעים על הסיכון הגדול בעסקה בשל מינופה הגבוה. עם זאת, עמיתים הענקית, לפחות על סמך ההיסטוריה - יודעת להשקיע בנדל"ן. אז נקווה שהם יודעים מה הם עושים בכסף שלנו.
- הדולר לאן, הביטקוין לאן?
- סיוה מקבלת המלצת קנייה - מחיר יעד של 60 דולר, אפסייד של 71% על המחיר בשוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המינוף הגדול הוא אמנם בעיה, אבל הבעיה הגדולה היא אחרת - איך התקבלה ההחלטה להשקיע סכום כזה בפרויקט אחד/ בעסקה אחת? אהה נכון - יש ועדת השקעות. אבל מי הבטיח לנו שוועדת ההשקעות היא לא עוד גוף שמתיישב, מקבל קפה ועוגיות, שומע קצת על הפעילות ודרכי ההשקעות, מאשר והולך הביתה?
וזה לא הכל - מי הבטיח לנו שאין ניגודי עניינים בעסקאות כאלו? אמון זה לב העניין, אבל "אמון" כבר מזמן פשט את הרגל. צריך רגולציה, צריך תיעוד, צריך פיקוח, אבל האמת שמי שרוצה לרמות כנראה יכול. בעמיתים הסיכון קלוש. יש שם אנשים ומערכות עצמאיות לחלוטין.
אל תגידו לא ידענו
אבל תדמיינו שגוף זר יקנה כאן חברת ביטוח שמנהלת את הפנסיה שלכם, ותדמיינו שלבעל השליטה הזר יש חבר שנתקע עם בניין בניו יורק, והוא רוצה להתפטר ממנו, ואיכשהו ועדת ההשקעות של קרן הפנסיה מקבלת עסקה שהיא צריכה לבחון, והיא רוכשת במקרה את הבניין הזה. אף אחד לא יידע ולא יודע שיש בעיה, זאת על פניו נראית עסקה טובה, במיוחד כאשר הבוס מנתב את כולם לכיוון הזה. זה החשש ממה שבתרחיש הרע (ונקווה שעם הסתברות נמוכה) יכול להתרחש בהפניקס (חוסכים בהפניקס? - הכתבה הזו בשבילכם).
- שוק שורי לא מת מזקנה: וול סטריט ממשיכה לשעוט, ומה עם ישראל?
- בזק מוותרת על רכישת אקסלרה טלקום של קרן אלומה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
עמיתים מהווה כיום את אחד מגופי ההשקעה המוסדיים הגדולים במשק, שמנהלת נכסים בהיקף של כ-400 מיליארד שקל בארץ ובחו”ל. תיק הנכסים של הקרנות כולל 30% אגרות חוב מיועדות ו-70% השקעות אחרות, לרבות אגרות חוב ממשלתיות, אגרות חוב קונצרניות ומניות.
אז מסתבר שעמיתים משקיעה הרבה בחו"ל ועכשיו הם גם נכנסים שותפים בעסקי נדל"ן ממונפים.
הרבור גרופ היא חברת השקעות אמריקאית ישראלית, שבין משקיעיה הגדולים נמנים מוסדיים ישראלים רבים, בהם גם עמיתים, שמשקיעה בעיקר בנדל"ן בארצות הברית. לפי דיווחיה, היא מנהלת נכסים בהיקף של 12.5 מיליארד דולר, המורכבים מנדל"ן מסחרי ונדל"ן למגורים. מדובר בקבוצה שמעבר לגודלה גם סיפקה תשואות יפות בעבר.
שיעול קטן בשוק הנדל"ן האמריקאי עשוי להשפיע בצורה דרמטית
לפי גורמים המעורים בפרטי העסקה, לא בטוח שעמיתים רצו להיחשף כשותפים בעסקה. לטענת הגורמים, מדובר בעסקה ממונפות שיכולה להיות מסוכנת. "העסקה מסתובבת מזה זמן בין משקיעי נדל"ן פוטנציאליים בארץ ובארצות הברית", אמרו.
"שיעור המינוף בעסקה הוא גבוה מדי והוא מעמיד בספק את הכדאיות הכלכלית של העסקה. מתחו את המינוף כל כך, ששיעול קטן בשוק הנדל"ן האמריקאי יכול להכניס את החברה לדיפולט", הוסיפו. מצד שני, צריך לזכור שהמינוף בעסקאות דומות הוא בערך באותו השיעור. כלומר אבסולוטית מדובר במינוף גבוהה, יחסית לעסקאות מקבצי דיור אחרות זה בערך הסביבה.
רק אתמול קראה יו"ר הרשות לני"ע, ענת גואטה למשקיעים המוסדיים בישראל להשקיע פחות בנדל"ן אמריקאי ולהעביר את ההשקעות לתחום הטכנולוגיה הישראלית.
- 4.בושה 22/01/2020 08:58הגב לתגובה זוהשתוללות מופקרת על חשבון כולנו
- 3.החוחמולוגים מומחי העתיד (ל"ת)נתפתלי 22/01/2020 07:36הגב לתגובה זו
- 2.קש 21/01/2020 19:00הגב לתגובה זובבדיקה של הנדל"ן בניו יורק יש 20000 נכסים בכינוס וזאת רק ההתחלה כי זה שוק של מוכרים .
- 1.גמלאים 21/01/2020 18:57הגב לתגובה זועמיתים לקתה בניהול הפנסיה עד שהולאמה למעשה. ההרפתקה הנוכחית היא עוד טשטוש עין אלא שהפעם עמיתים פועלת כנראה בידיעת האוצר אשר ערב לה בסכום של 80 מיליארד ש"ח.

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים
בזק מוותרת על רכישת אקסלרה טלקום של קרן אלומה
בזק נסוגה מהעסקה לרכישת אקסלרה מידי קרן אלומה ואיילון ביטוח, כחודשיים לאחר ההודעה הראשונית
חודשיים בלבד לאחר שהודיעה על כוונתה לרכוש את אקסלרה טלקום מידי קרן אלומה אלומה תשתיות -16.67% ואיילון ביטוח איילון 0.08% , הודיעה אמש בזק בזק 0.27%
כי היא נסוגה מהעסקה. מזכר ההבנות שנחתם ביולי, על פיו הייתה אמורה לשלם כ-160 מיליון דולר (כ-500 מיליון שקל) בתוספת אפשרית של 10 מיליון דולר, בוטל בהסכמה בין הצדדים.
על פי הודעת בזק לבורסה, הסיבה לביטול היא אי יכולת הצדדים להגיע להסכם מחייב. ייתכן
שבמהלך בדיקות הנאותות הגיעה החברה למסקנה כי הרכישה אינה מצדיקה את המחיר שסוכם תחילה. המזכר הראשוני היה לא מחייב, ולכן הביטול אינו כולל התחייבויות או קנסות.
עבור קרן אלומה, בראשות אורי יוגב ובניהול יאיר הירש, מדובר באכזבה, כאשר מימוש העסקה היה
צפוי להניב לה תשואה של כ-190% על השקעתה בתוך כארבע שנים. הקרן רכשה את אקסלרה במהלך השנים 2021-2022 תמורת כ-40 מיליון דולר, מחצית במזומן ומחצית במניות הקרן.
בזק ציינה כי חרף ביטול העסקה, היא תמשיך לבחון ולקדם יוזמות נוספות בתחום הכבלים התת-ימיים,
כחלק מהאסטרטגיה שלה לחיזוק עצמאות תשתיות התקשורת של ישראל ומעמדה כשחקנית אזורית.
- קרעי עם היתר שליטה מתוקן שיאפשר לסרצ'לייט 10% נוספים ממניות בזק
- בי-קום ממשיכה לממש מניות, מה זה מעיד על בזק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק תמיד יודע?
בהודעה המקורית , בזק הודיעה כי חתמה על מזכר הבנות לא מחייב לרכישת אקסלרה טלקום, בתמורה של כ-500 מיליון שקל. אקסלרה, שבשליטת קרן אלומה (82%) ובבעלות חלקית של איילון ביטוח (18%), מפעילה כבל תת-ימי מבוסס סיבים אופטיים המחבר את ישראל לאירופה, מחזיקה אתר נחיתה ייעודי בישראל, ומפעילה גם חוות שרתים.