מנהטן ניו יורק ארה"ב נדל"ן בניינים
צילום: Bizportal
בלעדי

עמיתים משקיעה את הכסף שלכם בארה"ב - מה הבעיה בהשקעה הזו, והאם הכסף שלכם מוגן?

עמיתים אחד מגופי החיסכון הפנסיוני הגדולים בארץ, היא השותפה של הרבור גרופ בעסקת הענק לרכישת נדל"ן בארה"ב ב-1.85 מיליארד דולר; ממה אתם צריכים לחשוש ולמה היא לא משקיעה בארץ?
ארז ליבנה | (4)

הגופים המוסדיים נוהרים לחו"ל. הם משקיעים את הכסף שלנו בנדל"ן בעולם, בעיקר בארה"ב. הסיבה פשוטה - תשואה. קשה לייצר תשואה בשוק האג"ח (אגרות החוב מספקות בממוצע תשואה אפקטיבית שנתית של 0.75%), פיקדונות זה כמעט כלום, אז הם פונים להשקעות בנדל"ן בארץ ובחו"ל.  בינתיים זה עובד, עד שזה לא יעבוד, ואז ישאלו - נו, למה השקעת בחו"ל ולא בארץ?

אחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות בהיסטוריה

היום פורסם על אחת מעסקאות השנה בנדל"ן בשוק במקבצי הדיור בארצות הברית, שבה הרבור גרופ הקבוצה הישראלית אמריקאית, רוכשת בשיתוף עם גוף מוסדי ישראלי 36 מקבצי דיור תמורת כ-1.85 מיליארד דולר מקבוצת אראגון.

על פי הדיווח, מימון העסקה התבסס על 25% הון עצמי (כ-450 מיליון דולר), והיתרה בהלוואה בריבית ממוצעת של 3.7%. מדובר בעסקה ה-5 בגודלה בהיסטוריה בתחום והגדולה מאז 2016, שבסופה תקבל הרבור גרופ למעלה מ-13 אלף יחידות דיור. לפי אתר Real Estate Weekly החברה צפויה להשקיע 90 מיליון דולר בשיפוץ הנכסים.

בשוק מעריכים שעמיתים נכנסה לעסקה מסוכנת

לביזפורטל נודע, כי קבוצת עמיתים היא המשקיע המוסדי שמלווה את העסקה וגורמים בשוק מצביעים על הסיכון הגדול בעסקה בשל מינופה הגבוה. עם זאת, עמיתים הענקית, לפחות על סמך ההיסטוריה - יודעת להשקיע בנדל"ן. אז נקווה שהם יודעים מה הם עושים בכסף שלנו.

המינוף הגדול הוא אמנם בעיה, אבל הבעיה הגדולה היא אחרת - איך התקבלה ההחלטה להשקיע סכום כזה בפרויקט אחד/ בעסקה אחת? אהה נכון - יש ועדת השקעות. אבל מי הבטיח לנו שוועדת ההשקעות היא לא עוד גוף שמתיישב, מקבל קפה ועוגיות, שומע קצת על הפעילות ודרכי ההשקעות, מאשר והולך הביתה?

וזה לא הכל - מי הבטיח לנו שאין ניגודי עניינים בעסקאות כאלו? אמון זה לב העניין, אבל "אמון" כבר מזמן פשט את הרגל. צריך רגולציה, צריך תיעוד, צריך פיקוח, אבל האמת שמי שרוצה לרמות כנראה יכול. בעמיתים הסיכון קלוש. יש שם אנשים ומערכות עצמאיות לחלוטין.

אל תגידו לא ידענו

אבל תדמיינו שגוף זר יקנה כאן חברת ביטוח שמנהלת את הפנסיה שלכם, ותדמיינו שלבעל השליטה הזר יש חבר שנתקע עם בניין בניו יורק, והוא רוצה להתפטר ממנו, ואיכשהו ועדת ההשקעות של קרן הפנסיה מקבלת עסקה שהיא צריכה לבחון, והיא רוכשת במקרה את הבניין הזה. אף אחד לא יידע ולא יודע שיש בעיה, זאת על פניו נראית עסקה טובה, במיוחד כאשר הבוס מנתב את כולם לכיוון הזה. זה החשש ממה שבתרחיש הרע (ונקווה שעם הסתברות נמוכה) יכול להתרחש בהפניקס (חוסכים בהפניקס? - הכתבה הזו בשבילכם).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

עמיתים מהווה כיום את אחד מגופי ההשקעה המוסדיים הגדולים במשק, שמנהלת נכסים בהיקף של כ-400 מיליארד שקל בארץ ובחו”ל. תיק הנכסים של הקרנות כולל 30% אגרות חוב מיועדות ו-70% השקעות אחרות, לרבות אגרות חוב ממשלתיות, אגרות חוב קונצרניות ומניות.

אז מסתבר שעמיתים משקיעה הרבה בחו"ל ועכשיו הם גם נכנסים שותפים בעסקי נדל"ן ממונפים.

הרבור גרופ היא חברת השקעות אמריקאית ישראלית, שבין משקיעיה הגדולים נמנים מוסדיים ישראלים רבים, בהם גם עמיתים, שמשקיעה בעיקר בנדל"ן בארצות הברית. לפי דיווחיה, היא מנהלת נכסים בהיקף של 12.5 מיליארד דולר, המורכבים מנדל"ן מסחרי ונדל"ן למגורים. מדובר בקבוצה שמעבר לגודלה גם סיפקה תשואות יפות בעבר. 

שיעול קטן בשוק הנדל"ן האמריקאי עשוי להשפיע בצורה דרמטית

לפי גורמים המעורים בפרטי העסקה, לא בטוח שעמיתים רצו להיחשף כשותפים בעסקה. לטענת הגורמים, מדובר בעסקה ממונפות שיכולה להיות מסוכנת. "העסקה מסתובבת מזה זמן בין משקיעי נדל"ן פוטנציאליים בארץ ובארצות הברית", אמרו. 

"שיעור המינוף בעסקה הוא גבוה מדי והוא מעמיד בספק את הכדאיות הכלכלית של העסקה. מתחו את המינוף כל כך, ששיעול קטן בשוק הנדל"ן האמריקאי יכול להכניס את החברה לדיפולט", הוסיפו. מצד שני, צריך לזכור שהמינוף בעסקאות דומות הוא בערך באותו השיעור. כלומר אבסולוטית מדובר במינוף גבוהה, יחסית לעסקאות מקבצי דיור אחרות זה בערך הסביבה.

רק אתמול קראה יו"ר הרשות לני"ע, ענת גואטה למשקיעים המוסדיים בישראל להשקיע פחות בנדל"ן אמריקאי ולהעביר את ההשקעות לתחום הטכנולוגיה הישראלית.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בושה 22/01/2020 08:58
    הגב לתגובה זו
    השתוללות מופקרת על חשבון כולנו
  • 3.
    החוחמולוגים מומחי העתיד (ל"ת)
    נתפתלי 22/01/2020 07:36
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    קש 21/01/2020 19:00
    הגב לתגובה זו
    בבדיקה של הנדל"ן בניו יורק יש 20000 נכסים בכינוס וזאת רק ההתחלה כי זה שוק של מוכרים .
  • 1.
    גמלאים 21/01/2020 18:57
    הגב לתגובה זו
    עמיתים לקתה בניהול הפנסיה עד שהולאמה למעשה. ההרפתקה הנוכחית היא עוד טשטוש עין אלא שהפעם עמיתים פועלת כנראה בידיעת האוצר אשר ערב לה בסכום של 80 מיליארד ש"ח.
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.

גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותגיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתות

אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?

ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה   

מנדי הניג |

בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה? 

הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.

מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי  סאפיינס. לא הגיוני.


כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות: