חוסכים בהפניקס? הכתבה הזו בשבילכם
ד"ר משה ברקת קיבל החלטה אמיצה, מאוד אמיצה כשאישר את מכירת השליטה בחברת הביטוח הפניקס 0.08% לקרנות ההשקעה סנטרברידג' וגלטין. השתיים ירכשו 32% ממניות החברה בתמורה ל-1.7 מיליארד שקל כשסנטרברידג' המנהלת 27 מיליארד דולר היא הדומיננטית בין השתיים.
ברקת העומד בראש רשות שוק ההון הסביר כי האישור ניתן לאחר בדיקת הקרנות הרוכשות - "ההיתר ניתן לאחר תהליך בדיקה מקיפה שביצעה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון הנוגעת לתוכניות הפעולה, אמינות והתאמת בעלי השליטה ונושאי המשרה שלהם, האמצעים הכספיים, החוסן הפיננסי ומימון עסקת הרכישה של הרוכשים".
מצטער, לא הבנתי – איך בודקים אמינות? האם הרשות העבירה את המנהלים שם בדיקת פוליגרף? ומה זאת תוכנית פעולה? זה לא ברור שהם יציגו תוכנית פעולה שתתאים למה שהרשות רוצה לראות? ובדיקה כספית/מימונית? חבל על הזמן של הרשות, יש להם 27 מיליארד דולר. השאלה היא לא אם יש להם כסף לקנות את השליטה בהפניקס, אלא למה הם קונים את הפניקס.
ברקת קיבל החלטה, אחרי שארבע קבוצות בעבר נענו בשלילה או נדחו בלי לקבל הודעה רשמית, כי כבר לא היו לרשות תירוצים – איך אפשר להגיד לרוכשת שלא קשורה לממשל הסיני, לא קשורה לגורמים ערבים ועם רקורד בעולם ההשקעות, לא רוצים אותך? זו לא שפת העסקים, זה לא פוליטיקלי קורקט.
- "שרי החינוך באים והולכים ובשביל שלא תהיה שביתה הם נותנים עוד כסף"
- טסלה מבקשת לאשר חלוקת מניות הטבה בשיעור של 3 ל-1: איך תגיב המניה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני בטוח שברקת חתם על האישור בידיים רועדות. זה לא קל להעביר 200 מיליארד שקל של חסכונות הציבור לידיים זרות, ועוד ידיים שמגלגלות השקעות במיליארדים – מי ערב שלתוך הגלגול הזה לא ייכנסו מאות מיליונים או מיליארדים בודדים של כספי החוסכים בהפניקס? מי ערב שהכספים האלו לא יזרמו בהתאם למה שבעלי השליטה רוצים וכדי לייצר להם רווחים, על חשבון הרווחים של החוסכים?
800 אלף חוסכים עוברים לידיים זרות
הפניקס ששולטת בבית ההשקעות אקסלנס היא כבר מזמן לא רק חברת ביטוח. אחרי הרפורמה של בכר, הפכו חברות הביטוח להיות המעצמות הפיננסיות החדשות. הכוונה של הרפורמה היתה להחליש את הבנקים החזקים, אבל התוצאה היתה - הקמה של גופי השקעה גדולים וחזקים מהבנקים, גורילות פיננסיות בעטיפה של חברות ביטוח.
החברות האלו הפכו למנהלות הפנסיה והחסכונות שלנו, והפניקס שבדרך גם רכשה את בית ההשקעות אקסלנס, מנהלת כ-200 מיליארד שקל ויש לה 800 אלף חוסכים. אלו מספרים מאוד גדולים, כל בית שלישי בישראל מנהל קרן פנסיה, קופת גמל, קרן השתלמות או פוליסת חיסכון דרך הפניקס, אבל האמת שזה הרבה מעבר לכך - אם לוקחים בחשבון את אקסלנס ואת פעילות קרנות הנאמנות שלה, לצד פעילויות נוספות, זה לא יהיה מוגזם להעריך שכמעט כל בית שני בישראל חוסך ומשקיע דרך קבוצת הפניקס.
- ארית תעשיות בדרך להנפיק את רשף טכנולוגיות
- "אנחנו בעיצומה של המהפכה, נצטרך חוזה חברתי חדש" - בלומנברג על שוק העבודה החדש
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
האם החוסכים צריכים לחשוש מהמעבר לידיים זרות?
גם בבעלות הקודמת – של קבוצת דלק של תשובה, וגם בבעלויות אחרות, קיים חשש שבעל השליטה ינסה לגעת בכספים של החוסכים. בשביל זה קיימת רשות שוק ההון והחיסכון. היא אמונה על כך שהכספים יתנהלו למטרה אחת בלבד – להניב תשואה למשקיעים ובלי אינטרסים זרים. האמת שכאשר מדובר בחברה או באדם פרטי שמחזיק בשליטה, אז יכולת התמרון שלהם ויכולת ניצול הקופה הענקית, קטנות יחסית – קשה לעשות עסקה בהיחבא עם עצמך כאשר אין לך הרבה נכסים. אבל כאשר מדובר בגוף ענק, וסנטרברידג' היא גוף כזה - היכולת התיאורטית לעשות עסקאות שלכאורה טובות לחוסכים, אבל משרתות צד אחר שקשור במישרין או בעקיפין לסנטרברידג' גדולה.
אז נכון, יש סיכוי טוב שהרוכשות של הפניקס הן ישרות והגונות. אבל יכול להיות שלא - יכול להיות שהן עובדות עלינו ושמדובר באנשי השקעות שלא רואים בעיניים וכל מה שהם מחפשים אלו פרצות לייצור רווח, ואם כך – אז אוי ואבוי לנו, ובעיקר לחוסכים בהפניקס. הקרנות האלו עשו עסקה זניחה מבחינתן – הן השקיעו (אני מעגל) מעל 400 מיליון דולר, כאשר מימנו חצי מההשקעה, וכבר עכשיו הן מורווחות. בנטו ההשקעה היא סדר גודל של 200 מיליון דולר.
מה סנטרברידג' מחפשת בהפניקס?
אני לא מבין מה סנטרברידג' הענקית שלאחרונה עשתה עסקאות בסדרי גודל של מעל מיליארד דולר, מחפשת בהפניקס - זה סדר גודל של חצי אחוז מהתיק שלה (היא הרי השקיעה יחד עם גלטין). מה היא צריכה את כאב הראש הזה? החשש הוא שהיא לא מחפשת תשואה, כמה היא כבר תרוויח על הפניקס, וכמה זה ישפיע על תיק ההשקעות שלה? החשש הוא שהיא רואה בהפניקס יתרונות אחרים.
מדובר על קרן השקעה, היא מנהלת כספים של אחרים במטרה לייצר תשואה. האם מותר לה להעביר השקעות להפניקס? למה לא. האם מאחורי הקלעים היא עשויה ללחוץ כדי שהפניקס תשקיע באיזה חד קרן שהיא מטפחת? מאוד יכול להיות. מה יעשו המשקיעים אם הם ייאלצו להשקיע את כספי הפנסיה שלהם בהשקעות מסוג זה? וחשוב לזכור שנתח הולך וגדל של ההשקעות שלנו בפנסיה הופך ללא סחיר (וגם במכשירים אחרים כמו פוליסות חיסכון). הם לא יעשו כלום, כי ועדת ההשקעות אישרה, ומה להם ולהשקעות - הם אפילו לא יידעו על זה.
ונניח – למרות שזה תיאורטי כמובן, שהפניקס רוכשת נכסים בלונדון במיליארדים לתיקי ההשקעות, ונניח שמאחורי המכירה, נמצאת חברה שקשורה בעקיפין לאחד מהמנהלים בסנטרברידג'. זה לא תסריט דמיוני, וזה גם לא תסריט דמיוני שהפניקס תשלם קצת יותר מהשווי האמיתי – מה ההבדל בין 2 מיליארד שקל ל-1.8 מיליארד שקל – קשקוש בשביל גוף שמנהל 200 מיליארד שקל, אבל ה-200 מיליון האלו, הם רווח משמעותי למוכרים.
ולכן, בשורה התחתונה - אנחנו תלויים בהגינותו ויושרו של האיש שבתמונה (למטה) - ג'ף ארונסון מייסד ומנהל בקרן סנטרברידג' - מודה שהאיש נראה ממש נחמד, ומסתבר שהוא גם פילנטרופ ידוע, אבל...
ג'ף ארונסון, מייסד ומנהל בסנטרברידג'
אז יגידו לי – מה אתה רוצה, גם בעבר זה היה אפשרי, גם בעבר בעלי השליטה בחברות שמנהלות לנו את הכסף יכלו להרוויח על חשבוננו, וזה נכון, אבל כשמדובר בקרנות מהסוג הזה, זה הרבה יותר פרוץ, יש הרבה יותר אפשרויות, ואני כחוסך לא בטוח שברקת עם כל הרצון הטוב, יודע ויכול לסגור את כל הפרצות. הוא קיבל החלטה אמיצה, אבל הוא צריך להיות הרבה יותר אמיץ בהמשך ולבדוק בשבע עיניים את החלטות ההשקעה של הפניקס, בעיקר ההשקעות הלא סחירות - זה לא יהיה פשוט.
מעבר לכך, וצריך להגיד את הדברים בפה מלא - אנחנו לא רצינו שסינים ישתלטו על הפנסיה שלנו, מחשש שהממשל הסיני בעצם ישלוט בכספים (הממשל הסיני שולט בהרבה עם לא רוב החברות הגדולות בסין), ולא רצינו שהשליטה בפנסיה תגיע לידיים של אויבים או "סמי" אויבים שלנו. אבל, מי מבטיח לנו שהכסף שמנוהל בקרנות האלו הוא של גופים שאנו מעוניינים שישלטו בעקיפין בהפניקס, ומי ערב שמחר בבוקר לא תגיע חברה סינית ותקנה את הקרנות האלו? האם אז ייקחו לה את הרישיון? לא בטוח - קשה לתת, קשה עוד יותר לקחת. זה יהיה הרבה יותר בעייתי.
- 14.אריאל 21/01/2020 19:00הגב לתגובה זואפשר לחשוב שתשובה הגנב יותר טוב
- 13.צודק, אבל אנחנו כללכה גלובלית, אין פתרון למצבים האלו (ל"ת)גדעון 03/11/2019 18:26הגב לתגובה זו
- 12.עדיף מאוחר 03/11/2019 15:44הגב לתגובה זותרסן על האינדיאנים שלך שהורסים את המוניטין של האתר(גורביץ ועמית)
- 11.דפנה 03/11/2019 14:26הגב לתגובה זומרגישה יותר נוח מאשר במצב של שליטה של תשובה.
- 10.גבי 03/11/2019 14:01הגב לתגובה זומבוטחים חולים או זקנים לא יכולים לעבור לחברת ביטוח אחרת. איך ברקת מתכנן לשמור על זכויות מבוטחי הבריאות אם בעוד הרבה שנים יהיו חולים יצטרכו לממש את הביטוח? מה יקרה אם הקרנות יפשטו רגל ולא יהיה מאיפה לשלם מאות אלפי שקלים או מליוני שקלים למבוטח בשעה שהכי יצטרך את הכסף?
- מבוטח 21/01/2020 18:04הגב לתגובה זוהאם אנחנו יכולים לישון בשקט?
- תדאגו לעצמכם מעכשיו 03/11/2019 16:02הגב לתגובה זוכל מי שבונה על החיסכון הפנסיוני או על ביטוח בריאות שיממן אותו בעת זקנה חבל לו על הזמן שיתחיל לחסוך עצמאית כי עד שתגיעו לפנסיה יחתכו את הקצבה של רוב החוסכים לרבע או שליש מכוח הקניה שלה היום על הביטוחים אין מה לדבר אחרי מי תרדפו ? את מי תתבעו ? בקיצור אל תבנו על שום דבר חוץ מהכסף שיש לכם בעוש
- 9.איך מעבירים ביטוח מנהלים לחברה אחרת? (ל"ת)Alex 03/11/2019 13:46הגב לתגובה זו
- 8.האם לא לקחו לאלשטיין את השליטה בכל ביטוח (ל"ת)רק שאלה 03/11/2019 12:39הגב לתגובה זו
- 7.מסכים עם הכותב (ל"ת)דנאל 03/11/2019 10:51הגב לתגובה זו
- 6.עוד כתבה פופוליסטית מבית מדרשו (ל"ת)מתפלא על דיברי הכותב 03/11/2019 10:28הגב לתגובה זו
- 5.גיל 03/11/2019 10:18הגב לתגובה זודי להפחיד את הציבור
- 4.חזי 03/11/2019 10:13הגב לתגובה זומפקח הכושל ביותר. אחרי סלינג'ר הקונטרסט ממש חזק
- 3.ישראלי חושב 03/11/2019 10:00הגב לתגובה זולחשש אין גבולות ולכן, בהנחה ששומרים על תקינות הממשל התאגידי, החשש קיים, אך קיימים גבולות ליכולת של בעל השליטה. חוץ מזה, האם קיימת חברה ציבורית בה החשש הזה לא קיים ??
- 2.בב 03/11/2019 09:30הגב לתגובה זומתןך הכתבה - צריך להדגיש גם פסגות נמצאת בידיים זרות של קרן זרה - אייפקס.
- 1.גם פסגות שייכת לחברה זרה!! תעשב שיעורי בית (ל"ת)קשקשן 03/11/2019 08:53הגב לתגובה זו
- ...והתוצאות בהתאם ומדברות נגד עצמן (ל"ת)מדאיג 03/11/2019 10:04הגב לתגובה זו
- פסגות מוזכרת, אבל זה לא אותו דבר (ל"ת)עדי 03/11/2019 09:20הגב לתגובה זו
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להייטק אין ייצוג בבורסה - וזה פספוס
אחד המקומות שעליהם לפידות רוצה לשים אצבע זה הגיוון הענפי בבורסה המקומית. יש כאן כשל מבני שהולך איתנו כבר שנים וחבל שלא עושים יותר כדי לתקן אותו. המנוע צמיחה הכי חשוב של המשק, ההייטק, כמעט לא קיים פה. "90% מהמשקיעים בצ’ק פוינט בכלל לא ישראלים", הוא אומר ומזכיר לנו עד כמה הבורסה לא מצליחה להיות בית טבעי לענף שהפך את ישראל למה שהיא היום.

ארית תעשיות בדרך להנפיק את רשף טכנולוגיות
החברה תמכור 10% ממניות רשף ותנפיק עוד 10%; ההכנסות של רשף לשנת 2025 צפויות להגיע לכחצי מיליארד שקל, כשצבר ההזמנות חוצה את המיליארד שקל והחברה נערכה להתרחבות גלובלית ולפיתוחים חדשים בתחום המרעומים
ארית תעשיות ארית תעשיות 0.69% מתקדמת לקראת הנפקת חברת הבת רשף טכנולוגיות בבורסה בתל אביב. על פי התשקיף, החברה מתכננת למכור לציבור 10% ממניותיה של רשף, נוסף על 10% שמנפיקה רשף עצמה. לאחר ההנפקה תמשיך ארית להחזיק כ־80% מהחברה, שנחשבת לאחת הפעילות המרכזיות של הקבוצה בתחום המרעומים האלקטרוניים.
הנהלת ארית רואה במהלך כלי לחיזוק מעמדה של רשף בשווקים הבינלאומיים ולהרחבת פעילותה. ברקע להנפקה, החברה מציינת כי רשף צפויה לרשום בשנת 2025 הכנסות של כ־500 מיליון שקל. החברה גם התחייבה בתשקיף שחלק הארי של הרווח יחולק כדיבידנד, בשיעור של לפחות 75%. לפי התשקיף, רשף מתכוונת להשתמש בכספי הגיוס להרחבת הפעילות באמצעות השקעות בחברות בנות ושותפויות בשווקים מרכזיים כמו ארה״ב, אירופה והודו. נוסף לכך, חלק מהכספים יופנו להבטחת יכולת ייצור של חומרי גלם, הגדלת מלאים והמשך פיתוח מוצרים חדשים, על רקע ביקושים גוברים בתחום המרעומים.
שווי החברה בהנפקה מוערך בכ־4.3 מיליארד שקל. אם ההנפקה תושלם, רשף צפויה להיכנס למדד ת״א־90 בעדכון הבא, לצד ארית תעשיות שכבר כלולה במדד. בארית מציינים כי מבנה ציבורי לחברת הבת עשוי לסייע בפעילותה מול רגולציה בשווקים שונים.
מחזור שנתי של כמיליארד שקל
על פי התשקיף, צבאות בעולם מעדכנים את תפיסת המלאים ומגדילים משמעותית את היקפי הרכש שנועדו להבטחת זמינות ממושכת. מגמות אלו, לפי החברה, משמשות מנוע מרכזי לצמיחה עבור רשף. עוד מצוין כי רשף נהנית ממעמד מוביל בשוק המרעומים האלקטרוניים, שצפוי להגיע להיקף של 1.6 מיליארד דולר ב־2025, עם המשך גידול בשנים שלאחר מכן. לצד זאת מצוין כי שוק המרעומים למשוטטים, רחפנים וכטב"מים, נמצא בתנופה נפרדת וצפויה.
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השנים האחרונות התאפיינו בהתרחבות משמעותית של רשף, עם הזמנות ממשרד הביטחון בהיקף של כחצי מיליארד שקל, והזמנה ראשונה מצפון אמריקה בגובה 310 מיליון שקל. בנוסף לכך, נחתם הסכם ארוך טווח עם התעשייה הביטחונית ההודית בהיקף של 200 מיליון דולר, שחלק ממנו מותנה בביצוע רכש עתידי.
