משה ברקת
צילום: דוברות משרד האוצר
דעה

חוסכים בהפניקס? הכתבה הזו בשבילכם

ד"ר ברקת אישר לקרנות זרות להשתלט על הפניקס; 200 מיליארד שקל של 800 אלף חוסכים עוברים לידיים זרות - זה מסוכן! החלטות ההשקעה עשויות להיות מוטות לטובת בעלי השליטה - מה הפתרון?
אבישי עובדיה | (18)

ד"ר משה ברקת קיבל החלטה אמיצה, מאוד אמיצה כשאישר את מכירת השליטה בחברת הביטוח הפניקס -0.53% לקרנות ההשקעה סנטרברידג' וגלטין. השתיים ירכשו 32% ממניות החברה בתמורה ל-1.7 מיליארד שקל כשסנטרברידג' המנהלת 27 מיליארד דולר היא הדומיננטית בין השתיים.

ברקת העומד בראש רשות שוק ההון הסביר כי האישור ניתן לאחר בדיקת הקרנות הרוכשות - "ההיתר ניתן לאחר תהליך בדיקה מקיפה שביצעה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון הנוגעת לתוכניות הפעולה, אמינות והתאמת בעלי השליטה ונושאי המשרה שלהם, האמצעים הכספיים, החוסן הפיננסי ומימון עסקת הרכישה של הרוכשים".

מצטער, לא הבנתי – איך בודקים אמינות? האם הרשות העבירה את המנהלים שם בדיקת פוליגרף? ומה זאת תוכנית פעולה? זה לא ברור שהם יציגו תוכנית פעולה שתתאים למה שהרשות רוצה לראות? ובדיקה כספית/מימונית? חבל על הזמן של הרשות, יש להם 27 מיליארד דולר. השאלה היא לא אם יש להם כסף לקנות את השליטה בהפניקס, אלא למה הם קונים את הפניקס.

ברקת קיבל החלטה, אחרי שארבע קבוצות בעבר נענו בשלילה או נדחו בלי לקבל הודעה רשמית, כי כבר לא היו לרשות תירוצים – איך אפשר להגיד לרוכשת שלא קשורה לממשל הסיני, לא קשורה לגורמים ערבים ועם רקורד בעולם ההשקעות, לא רוצים אותך? זו לא שפת העסקים, זה לא פוליטיקלי קורקט.

אני בטוח שברקת חתם על האישור בידיים רועדות. זה לא קל להעביר 200 מיליארד שקל של חסכונות הציבור לידיים זרות, ועוד ידיים שמגלגלות השקעות במיליארדים – מי ערב שלתוך הגלגול הזה לא ייכנסו מאות מיליונים או מיליארדים בודדים של כספי החוסכים בהפניקס? מי ערב שהכספים האלו לא יזרמו בהתאם למה שבעלי השליטה רוצים וכדי לייצר להם רווחים, על חשבון הרווחים של החוסכים?

 

800 אלף חוסכים עוברים לידיים זרות

הפניקס ששולטת בבית ההשקעות אקסלנס היא כבר מזמן לא רק חברת ביטוח. אחרי הרפורמה של בכר, הפכו חברות הביטוח להיות המעצמות הפיננסיות החדשות. הכוונה של הרפורמה היתה להחליש את הבנקים החזקים, אבל התוצאה היתה - הקמה של גופי השקעה גדולים וחזקים מהבנקים, גורילות פיננסיות בעטיפה של חברות ביטוח.

החברות האלו הפכו למנהלות הפנסיה והחסכונות שלנו, והפניקס שבדרך גם רכשה את בית ההשקעות אקסלנס, מנהלת כ-200 מיליארד שקל ויש לה 800 אלף חוסכים. אלו מספרים מאוד גדולים, כל בית שלישי בישראל מנהל קרן פנסיה, קופת גמל, קרן השתלמות או פוליסת חיסכון דרך הפניקס, אבל האמת שזה הרבה מעבר לכך - אם לוקחים בחשבון את אקסלנס ואת פעילות קרנות הנאמנות שלה, לצד פעילויות נוספות, זה לא יהיה מוגזם להעריך שכמעט כל בית שני בישראל חוסך ומשקיע דרך קבוצת הפניקס.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

האם החוסכים צריכים לחשוש מהמעבר לידיים זרות?

גם בבעלות הקודמת – של קבוצת דלק של תשובה, וגם בבעלויות אחרות, קיים חשש שבעל השליטה ינסה לגעת בכספים של החוסכים. בשביל זה קיימת רשות שוק ההון והחיסכון. היא אמונה על כך שהכספים יתנהלו למטרה אחת בלבד – להניב תשואה למשקיעים ובלי אינטרסים זרים. האמת שכאשר מדובר בחברה או באדם פרטי שמחזיק בשליטה, אז יכולת התמרון שלהם ויכולת ניצול הקופה הענקית, קטנות יחסית – קשה לעשות עסקה בהיחבא עם עצמך כאשר אין לך הרבה נכסים. אבל כאשר מדובר בגוף ענק, וסנטרברידג' היא גוף כזה - היכולת התיאורטית לעשות עסקאות שלכאורה טובות לחוסכים, אבל משרתות צד אחר שקשור במישרין או בעקיפין לסנטרברידג' גדולה.

אז נכון, יש סיכוי טוב שהרוכשות של הפניקס הן ישרות והגונות. אבל יכול להיות שלא - יכול להיות שהן עובדות עלינו ושמדובר באנשי השקעות שלא רואים בעיניים וכל מה שהם מחפשים אלו פרצות לייצור רווח, ואם כך – אז אוי ואבוי לנו, ובעיקר לחוסכים בהפניקס. הקרנות האלו עשו עסקה זניחה מבחינתן – הן השקיעו (אני מעגל) מעל 400 מיליון דולר, כאשר מימנו חצי מההשקעה, וכבר עכשיו הן מורווחות. בנטו ההשקעה היא סדר גודל של 200 מיליון דולר.

מה סנטרברידג' מחפשת בהפניקס?

אני לא מבין מה סנטרברידג' הענקית שלאחרונה עשתה עסקאות בסדרי גודל של מעל מיליארד דולר, מחפשת בהפניקס - זה סדר גודל של חצי אחוז מהתיק שלה (היא הרי השקיעה יחד עם גלטין). מה היא צריכה את כאב הראש הזה? החשש הוא שהיא לא מחפשת תשואה, כמה היא כבר תרוויח על הפניקס, וכמה זה ישפיע על תיק ההשקעות שלה? החשש הוא שהיא רואה בהפניקס יתרונות אחרים.

מדובר על קרן השקעה, היא מנהלת כספים של אחרים במטרה לייצר תשואה. האם מותר לה להעביר השקעות להפניקס? למה לא. האם מאחורי הקלעים היא עשויה ללחוץ כדי שהפניקס תשקיע באיזה חד קרן שהיא מטפחת? מאוד יכול להיות. מה יעשו המשקיעים אם הם ייאלצו להשקיע את כספי הפנסיה שלהם בהשקעות מסוג זה? וחשוב לזכור שנתח הולך וגדל של ההשקעות שלנו בפנסיה הופך ללא סחיר (וגם במכשירים אחרים כמו פוליסות חיסכון). הם לא יעשו כלום, כי ועדת ההשקעות אישרה, ומה להם ולהשקעות - הם אפילו לא יידעו על זה.

ונניח – למרות שזה תיאורטי כמובן, שהפניקס רוכשת נכסים בלונדון במיליארדים לתיקי ההשקעות, ונניח שמאחורי המכירה, נמצאת חברה שקשורה בעקיפין לאחד מהמנהלים בסנטרברידג'. זה לא תסריט דמיוני, וזה גם לא תסריט דמיוני שהפניקס תשלם קצת יותר מהשווי האמיתי – מה ההבדל בין 2 מיליארד שקל ל-1.8 מיליארד שקל – קשקוש בשביל גוף שמנהל 200 מיליארד שקל, אבל ה-200 מיליון האלו, הם רווח משמעותי למוכרים.

ולכן, בשורה התחתונה - אנחנו תלויים בהגינותו ויושרו של האיש שבתמונה (למטה) - ג'ף ארונסון מייסד ומנהל בקרן סנטרברידג' - מודה שהאיש נראה ממש נחמד, ומסתבר שהוא גם פילנטרופ ידוע, אבל...

ג'ף ארונסון, סנטרברידג'

ג'ף ארונסון, מייסד ומנהל בסנטרברידג' 

אז יגידו לי – מה אתה רוצה, גם בעבר זה היה אפשרי, גם בעבר בעלי השליטה בחברות שמנהלות לנו את הכסף יכלו להרוויח על חשבוננו, וזה נכון, אבל כשמדובר בקרנות מהסוג הזה, זה הרבה יותר פרוץ, יש הרבה יותר אפשרויות, ואני כחוסך לא בטוח שברקת עם כל הרצון הטוב, יודע ויכול לסגור את כל הפרצות. הוא קיבל החלטה אמיצה, אבל הוא צריך להיות הרבה יותר אמיץ בהמשך ולבדוק בשבע עיניים את החלטות ההשקעה של הפניקס, בעיקר ההשקעות הלא סחירות - זה לא יהיה פשוט.

מעבר לכך, וצריך להגיד את הדברים בפה מלא - אנחנו לא רצינו שסינים ישתלטו על הפנסיה שלנו, מחשש שהממשל הסיני בעצם ישלוט בכספים (הממשל הסיני שולט בהרבה עם לא רוב החברות הגדולות בסין), ולא רצינו שהשליטה בפנסיה תגיע לידיים של אויבים או "סמי" אויבים שלנו. אבל, מי מבטיח לנו שהכסף שמנוהל בקרנות האלו הוא של גופים שאנו מעוניינים שישלטו בעקיפין בהפניקס, ומי ערב שמחר בבוקר לא תגיע חברה סינית ותקנה את הקרנות האלו? האם אז ייקחו לה את הרישיון? לא בטוח - קשה לתת, קשה עוד יותר לקחת. זה יהיה הרבה יותר בעייתי.

תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    אריאל 21/01/2020 19:00
    הגב לתגובה זו
    אפשר לחשוב שתשובה הגנב יותר טוב
  • 13.
    צודק, אבל אנחנו כללכה גלובלית, אין פתרון למצבים האלו (ל"ת)
    גדעון 03/11/2019 18:26
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    עדיף מאוחר 03/11/2019 15:44
    הגב לתגובה זו
    תרסן על האינדיאנים שלך שהורסים את המוניטין של האתר(גורביץ ועמית)
  • 11.
    דפנה 03/11/2019 14:26
    הגב לתגובה זו
    מרגישה יותר נוח מאשר במצב של שליטה של תשובה.
  • 10.
    גבי 03/11/2019 14:01
    הגב לתגובה זו
    מבוטחים חולים או זקנים לא יכולים לעבור לחברת ביטוח אחרת. איך ברקת מתכנן לשמור על זכויות מבוטחי הבריאות אם בעוד הרבה שנים יהיו חולים יצטרכו לממש את הביטוח? מה יקרה אם הקרנות יפשטו רגל ולא יהיה מאיפה לשלם מאות אלפי שקלים או מליוני שקלים למבוטח בשעה שהכי יצטרך את הכסף?
  • מבוטח 21/01/2020 18:04
    הגב לתגובה זו
    האם אנחנו יכולים לישון בשקט?
  • תדאגו לעצמכם מעכשיו 03/11/2019 16:02
    הגב לתגובה זו
    כל מי שבונה על החיסכון הפנסיוני או על ביטוח בריאות שיממן אותו בעת זקנה חבל לו על הזמן שיתחיל לחסוך עצמאית כי עד שתגיעו לפנסיה יחתכו את הקצבה של רוב החוסכים לרבע או שליש מכוח הקניה שלה היום על הביטוחים אין מה לדבר אחרי מי תרדפו ? את מי תתבעו ? בקיצור אל תבנו על שום דבר חוץ מהכסף שיש לכם בעוש
  • 9.
    איך מעבירים ביטוח מנהלים לחברה אחרת? (ל"ת)
    Alex 03/11/2019 13:46
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    האם לא לקחו לאלשטיין את השליטה בכל ביטוח (ל"ת)
    רק שאלה 03/11/2019 12:39
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    מסכים עם הכותב (ל"ת)
    דנאל 03/11/2019 10:51
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    עוד כתבה פופוליסטית מבית מדרשו (ל"ת)
    מתפלא על דיברי הכותב 03/11/2019 10:28
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    גיל 03/11/2019 10:18
    הגב לתגובה זו
    די להפחיד את הציבור
  • 4.
    חזי 03/11/2019 10:13
    הגב לתגובה זו
    מפקח הכושל ביותר. אחרי סלינג'ר הקונטרסט ממש חזק
  • 3.
    ישראלי חושב 03/11/2019 10:00
    הגב לתגובה זו
    לחשש אין גבולות ולכן, בהנחה ששומרים על תקינות הממשל התאגידי, החשש קיים, אך קיימים גבולות ליכולת של בעל השליטה. חוץ מזה, האם קיימת חברה ציבורית בה החשש הזה לא קיים ??
  • 2.
    בב 03/11/2019 09:30
    הגב לתגובה זו
    מתןך הכתבה - צריך להדגיש גם פסגות נמצאת בידיים זרות של קרן זרה - אייפקס.
  • 1.
    גם פסגות שייכת לחברה זרה!! תעשב שיעורי בית (ל"ת)
    קשקשן 03/11/2019 08:53
    הגב לתגובה זו
  • ...והתוצאות בהתאם ומדברות נגד עצמן (ל"ת)
    מדאיג 03/11/2019 10:04
    הגב לתגובה זו
  • פסגות מוזכרת, אבל זה לא אותו דבר (ל"ת)
    עדי 03/11/2019 09:20
    הגב לתגובה זו
גבי ויסמן נובה
צילום: בני גמזו
דוחות

נובה נופלת - תחזית פושרת לרבעון הבא; רבעון שלישי חזק

עלייה של 25% בהכנסות ל-224.6 מיליון דולר; הרווח למניה על 2.16 דולר - סנט מעל הצפי; צופה לרבעון הרביעי הכנסות בטווח של 215-225 מיליון דולר; וול סטריט מבינה שהרבעון הרביעי יהיה נמוך מהשלישי וחוששת

מנדי הניג |

נובה, נובה -8.04%   ספקית פתרונות המדידה הישראלית לתעשיית המוליכים למחצה, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי. החברה  ממשיכה ליהנות מצמיחה בביקוש למערכות מדידה לתחומי הזיכרונות והמעבדים המתקדמים - מגזרים שנהנים מההאצה בהשקעות בתשתיות בינה מלאכותית ובייצור שבבים מתקדמים, אבל בעוד הרבעון השלישי נראה חזק מהצפוי, הרביעי מאכזב את וול סטריט. 

מניית Nova Measuring Instruments Ltd. -2.03%   נופלת בשיעור של 10%  במסחר המוקדם בנאסד"ק אחרי פרסום התוצאות. החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-9.2 מיליארד דולר ) אחרי שזינקה כ-72% מתחילת השנה ו-88% במהלך 12 החודשים האחרונים.

הרווח למניה (Non-GAAP) ברבעון השלישי עמד על 2.16 דולר, לעומת תחזית הקונצנזוס של 2.15 דולר. ההכנסות הסתכמו ב-224.6 מיליון דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 222 מיליון דולר, ובזינוק של 25% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. שימו לב לנקודה הבאה - רק סנט מעל התחזית, ולא הרבה מעל בהכנסות. נובה זינקה בחודשים האחרונים כאילו היא הולכת "להפגיז" בתוצאות וזה לא קרה. השוק טיפח ציפיות והתאכזב.  מעבר לכך, התחזית לרבעון הרביעי מאכזבת - 215-225 מיליון דולר, אמצע טווח של 220 מיליון דולר שזה מתחת להכנסות ברבעון השלישי. וול סטריט רוצה צמיחה מתמשכת מדי רבעון. 

תוצאות הרבעון השלישי

ההכנסות ברבעון השלישי הסתכמו כאמור ב-224.6 מיליון דולר, עלייה של 2% לעומת הרבעון השני של השנה, ו-25% לעומת הרבעון השלישי של 2024. הרווח הנקי לפי GAAP עמד על 61.4 מיליון דולר, או 1.90 דולר למניה בדילול מלא, עליה של 19% לעומת התקופה המקבילה.

לפי Non-GAAP, הרווח הנקי היה 70 מיליון דולר, או 2.16 דולר למניה, עלייה של 24% לעומת אשתקד. שיעור הרווח הגולמי נותר יציב - 56.7%, לעומת 56.6% לפני שנה. ההוצאות התפעוליות עלו ל-63.6 מיליון דולר, לעומת 52.1 מיליון דולר ברבעון המקביל.

חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות

ג'י סיטי רכשה 7.7% ממניות סיטיקון בפרמיה של 36% על המחיר בשוק ותפרסם הצעת רכש מלאה; המניה קפצה ביום ההודעה אך נפלה ב-11% לאחר שחברת הדירוג מעלות הכניסה את החברה למעקב עם השלכות שליליות בשל חשש לעלייה במינוף ולשחיקה בפרופיל הפיננסי

תמיר חכמוף |

ביום שני הודיעה ג'י סיטי ג'י סיטי -11.1%  , שבשליטת חיים כצמן, על רכישת 7.7% ממניות הבת הפינית סיטיקון (Citycon), תמורת 56.75 מיליון אירו במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על המחיר בשוק ערב ההצעה (ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות). בעקבות העסקה עלתה אחזקתה ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל בעלי המניות במחיר שלא יפחת מהמחיר ששולם. היקף העסקה הפוטנציאלי, אם תתקבל ותושלם במלואה, נאמד בכ-312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל).

ג'י סיטי ציינה בדיווח כי הרכישה משקפת דיסקאונט של 44% על ההון העצמי של סיטיקון, וכי היא צפויה להביא לגידול של כ-171 מיליון שקל בהון העצמי שלה ולשיפור ב-FFO, עם "השפעה זניחה על שיעור המינוף" והמשקיעים הריעו. ביום ההודעה קפצה המניה בכ־7%, אך עד סוף השבוע חזרה לאחור, כאשר היא נופלת בכ-11% ביום המסחר האחרון אל מתחת למחיר שבו נסחרה לפני ההודעה. הירידות הגיעו זמן קצר לאחר שחברת הדירוג מעלות (S&P) הכניסה את דירוגי החברה לרשימת מעקב עם השלכות שליליות. אגרות החוב של החברה סיימו גם הן בירידות, ובלטה לשלילה סדרה יד' ג'י סיטי אגח יד -8.35%  שירדה ביותר מ-8%.



מתוך הדוח של מעלות

בין דיסקאונט להזדמנות ומה רואה השוק

מהלך הרכישה יצר ניגוד מעניין. מצד אחד, ג'י סיטי רכשה מניות מתחת לשווי בספרים, מהלך שמחזק את ההחזקה החשבונאית ויוצר "תחתית" (לפחות זמנית) למחיר המניה של סיטיקון, שעלתה בכ-35% ונסחרת קרוב למחיר ההצעה. מהצד השני, העסקה בוצעה בפרמיה של יותר מ-35% על מחיר השוק ערב העסקה, כלומר, החברה שילמה הרבה יותר ממה שהשוק חושב ששווה הנכס, בטענה שהיא מכירה את שווי הנדל"ן טוב ממנו.

בפועל, המהלך הקפיץ את השווי של אחזקת ג'י סיטי בסיטיקון באופן חשבונאי, אך זהו שיפור שמבוסס על השערוך הפנימי של המניה, לא על תזרים או מכירה בפועל. השוק, לעומת זאת, עדיין מעריך את הנכסים בזהירות רבה, כאשר מניית סיטיקון נסחרת קצת מתחת ל-4 אירו, כמעט אותו מחיר כמו הצעת הרכש, מה שמעיד על ספקנות בנוגע לשווי האמיתי של הנכסים.

הודעת הדירוג: מינוף גבוה ושחיקה בפרופיל הפיננסי

שלושה ימים לאחר ההודעה, מעלות עדכנה כי דירוג ג'י סיטי וסדרות האג"ח שלה הוכנסו למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, בשל חוסר ודאות סביב היקף ההיענות להצעת הרכש והשלכותיה על הנזילות ועל הסיכון הפיננסי. בדוח נכתב כי אם ההצעה תמומש במלואה, יחס המינוף (חוב להון עצמי מתואם) עלול לעלות לרמה של 70%-75%, בניגוד למהלכים שעשתה לאחרונה החברה כדי להוריד את המינוף, רמה שתשקף "שחיקה בפרופיל הפיננסי של החברה".