חוסכים בהפניקס? הכתבה הזו בשבילכם
ד"ר משה ברקת קיבל החלטה אמיצה, מאוד אמיצה כשאישר את מכירת השליטה בחברת הביטוח הפניקס -3.37% לקרנות ההשקעה סנטרברידג' וגלטין. השתיים ירכשו 32% ממניות החברה בתמורה ל-1.7 מיליארד שקל כשסנטרברידג' המנהלת 27 מיליארד דולר היא הדומיננטית בין השתיים.
ברקת העומד בראש רשות שוק ההון הסביר כי האישור ניתן לאחר בדיקת הקרנות הרוכשות - "ההיתר ניתן לאחר תהליך בדיקה מקיפה שביצעה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון הנוגעת לתוכניות הפעולה, אמינות והתאמת בעלי השליטה ונושאי המשרה שלהם, האמצעים הכספיים, החוסן הפיננסי ומימון עסקת הרכישה של הרוכשים".
מצטער, לא הבנתי – איך בודקים אמינות? האם הרשות העבירה את המנהלים שם בדיקת פוליגרף? ומה זאת תוכנית פעולה? זה לא ברור שהם יציגו תוכנית פעולה שתתאים למה שהרשות רוצה לראות? ובדיקה כספית/מימונית? חבל על הזמן של הרשות, יש להם 27 מיליארד דולר. השאלה היא לא אם יש להם כסף לקנות את השליטה בהפניקס, אלא למה הם קונים את הפניקס.
ברקת קיבל החלטה, אחרי שארבע קבוצות בעבר נענו בשלילה או נדחו בלי לקבל הודעה רשמית, כי כבר לא היו לרשות תירוצים – איך אפשר להגיד לרוכשת שלא קשורה לממשל הסיני, לא קשורה לגורמים ערבים ועם רקורד בעולם ההשקעות, לא רוצים אותך? זו לא שפת העסקים, זה לא פוליטיקלי קורקט.
- "שרי החינוך באים והולכים ובשביל שלא תהיה שביתה הם נותנים עוד כסף"
- טסלה מבקשת לאשר חלוקת מניות הטבה בשיעור של 3 ל-1: איך תגיב המניה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני בטוח שברקת חתם על האישור בידיים רועדות. זה לא קל להעביר 200 מיליארד שקל של חסכונות הציבור לידיים זרות, ועוד ידיים שמגלגלות השקעות במיליארדים – מי ערב שלתוך הגלגול הזה לא ייכנסו מאות מיליונים או מיליארדים בודדים של כספי החוסכים בהפניקס? מי ערב שהכספים האלו לא יזרמו בהתאם למה שבעלי השליטה רוצים וכדי לייצר להם רווחים, על חשבון הרווחים של החוסכים?
800 אלף חוסכים עוברים לידיים זרות
הפניקס ששולטת בבית ההשקעות אקסלנס היא כבר מזמן לא רק חברת ביטוח. אחרי הרפורמה של בכר, הפכו חברות הביטוח להיות המעצמות הפיננסיות החדשות. הכוונה של הרפורמה היתה להחליש את הבנקים החזקים, אבל התוצאה היתה - הקמה של גופי השקעה גדולים וחזקים מהבנקים, גורילות פיננסיות בעטיפה של חברות ביטוח.
החברות האלו הפכו למנהלות הפנסיה והחסכונות שלנו, והפניקס שבדרך גם רכשה את בית ההשקעות אקסלנס, מנהלת כ-200 מיליארד שקל ויש לה 800 אלף חוסכים. אלו מספרים מאוד גדולים, כל בית שלישי בישראל מנהל קרן פנסיה, קופת גמל, קרן השתלמות או פוליסת חיסכון דרך הפניקס, אבל האמת שזה הרבה מעבר לכך - אם לוקחים בחשבון את אקסלנס ואת פעילות קרנות הנאמנות שלה, לצד פעילויות נוספות, זה לא יהיה מוגזם להעריך שכמעט כל בית שני בישראל חוסך ומשקיע דרך קבוצת הפניקס.
- מיליארד שקל: נופר אנרגיה רוכשת שליטה באלומיי קפיטל ומרחיבה את התמהיל
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 564 מיליון שקלים: דניה סיבוס זכתה במכרז להרחבת כביש 6
האם החוסכים צריכים לחשוש מהמעבר לידיים זרות?
גם בבעלות הקודמת – של קבוצת דלק של תשובה, וגם בבעלויות אחרות, קיים חשש שבעל השליטה ינסה לגעת בכספים של החוסכים. בשביל זה קיימת רשות שוק ההון והחיסכון. היא אמונה על כך שהכספים יתנהלו למטרה אחת בלבד – להניב תשואה למשקיעים ובלי אינטרסים זרים. האמת שכאשר מדובר בחברה או באדם פרטי שמחזיק בשליטה, אז יכולת התמרון שלהם ויכולת ניצול הקופה הענקית, קטנות יחסית – קשה לעשות עסקה בהיחבא עם עצמך כאשר אין לך הרבה נכסים. אבל כאשר מדובר בגוף ענק, וסנטרברידג' היא גוף כזה - היכולת התיאורטית לעשות עסקאות שלכאורה טובות לחוסכים, אבל משרתות צד אחר שקשור במישרין או בעקיפין לסנטרברידג' גדולה.
אז נכון, יש סיכוי טוב שהרוכשות של הפניקס הן ישרות והגונות. אבל יכול להיות שלא - יכול להיות שהן עובדות עלינו ושמדובר באנשי השקעות שלא רואים בעיניים וכל מה שהם מחפשים אלו פרצות לייצור רווח, ואם כך – אז אוי ואבוי לנו, ובעיקר לחוסכים בהפניקס. הקרנות האלו עשו עסקה זניחה מבחינתן – הן השקיעו (אני מעגל) מעל 400 מיליון דולר, כאשר מימנו חצי מההשקעה, וכבר עכשיו הן מורווחות. בנטו ההשקעה היא סדר גודל של 200 מיליון דולר.
מה סנטרברידג' מחפשת בהפניקס?
אני לא מבין מה סנטרברידג' הענקית שלאחרונה עשתה עסקאות בסדרי גודל של מעל מיליארד דולר, מחפשת בהפניקס - זה סדר גודל של חצי אחוז מהתיק שלה (היא הרי השקיעה יחד עם גלטין). מה היא צריכה את כאב הראש הזה? החשש הוא שהיא לא מחפשת תשואה, כמה היא כבר תרוויח על הפניקס, וכמה זה ישפיע על תיק ההשקעות שלה? החשש הוא שהיא רואה בהפניקס יתרונות אחרים.
מדובר על קרן השקעה, היא מנהלת כספים של אחרים במטרה לייצר תשואה. האם מותר לה להעביר השקעות להפניקס? למה לא. האם מאחורי הקלעים היא עשויה ללחוץ כדי שהפניקס תשקיע באיזה חד קרן שהיא מטפחת? מאוד יכול להיות. מה יעשו המשקיעים אם הם ייאלצו להשקיע את כספי הפנסיה שלהם בהשקעות מסוג זה? וחשוב לזכור שנתח הולך וגדל של ההשקעות שלנו בפנסיה הופך ללא סחיר (וגם במכשירים אחרים כמו פוליסות חיסכון). הם לא יעשו כלום, כי ועדת ההשקעות אישרה, ומה להם ולהשקעות - הם אפילו לא יידעו על זה.
ונניח – למרות שזה תיאורטי כמובן, שהפניקס רוכשת נכסים בלונדון במיליארדים לתיקי ההשקעות, ונניח שמאחורי המכירה, נמצאת חברה שקשורה בעקיפין לאחד מהמנהלים בסנטרברידג'. זה לא תסריט דמיוני, וזה גם לא תסריט דמיוני שהפניקס תשלם קצת יותר מהשווי האמיתי – מה ההבדל בין 2 מיליארד שקל ל-1.8 מיליארד שקל – קשקוש בשביל גוף שמנהל 200 מיליארד שקל, אבל ה-200 מיליון האלו, הם רווח משמעותי למוכרים.
ולכן, בשורה התחתונה - אנחנו תלויים בהגינותו ויושרו של האיש שבתמונה (למטה) - ג'ף ארונסון מייסד ומנהל בקרן סנטרברידג' - מודה שהאיש נראה ממש נחמד, ומסתבר שהוא גם פילנטרופ ידוע, אבל...
ג'ף ארונסון, מייסד ומנהל בסנטרברידג'
אז יגידו לי – מה אתה רוצה, גם בעבר זה היה אפשרי, גם בעבר בעלי השליטה בחברות שמנהלות לנו את הכסף יכלו להרוויח על חשבוננו, וזה נכון, אבל כשמדובר בקרנות מהסוג הזה, זה הרבה יותר פרוץ, יש הרבה יותר אפשרויות, ואני כחוסך לא בטוח שברקת עם כל הרצון הטוב, יודע ויכול לסגור את כל הפרצות. הוא קיבל החלטה אמיצה, אבל הוא צריך להיות הרבה יותר אמיץ בהמשך ולבדוק בשבע עיניים את החלטות ההשקעה של הפניקס, בעיקר ההשקעות הלא סחירות - זה לא יהיה פשוט.
מעבר לכך, וצריך להגיד את הדברים בפה מלא - אנחנו לא רצינו שסינים ישתלטו על הפנסיה שלנו, מחשש שהממשל הסיני בעצם ישלוט בכספים (הממשל הסיני שולט בהרבה עם לא רוב החברות הגדולות בסין), ולא רצינו שהשליטה בפנסיה תגיע לידיים של אויבים או "סמי" אויבים שלנו. אבל, מי מבטיח לנו שהכסף שמנוהל בקרנות האלו הוא של גופים שאנו מעוניינים שישלטו בעקיפין בהפניקס, ומי ערב שמחר בבוקר לא תגיע חברה סינית ותקנה את הקרנות האלו? האם אז ייקחו לה את הרישיון? לא בטוח - קשה לתת, קשה עוד יותר לקחת. זה יהיה הרבה יותר בעייתי.
- 14.אריאל 21/01/2020 19:00הגב לתגובה זואפשר לחשוב שתשובה הגנב יותר טוב
- 13.צודק, אבל אנחנו כללכה גלובלית, אין פתרון למצבים האלו (ל"ת)גדעון 03/11/2019 18:26הגב לתגובה זו
- 12.עדיף מאוחר 03/11/2019 15:44הגב לתגובה זותרסן על האינדיאנים שלך שהורסים את המוניטין של האתר(גורביץ ועמית)
- 11.דפנה 03/11/2019 14:26הגב לתגובה זומרגישה יותר נוח מאשר במצב של שליטה של תשובה.
- 10.גבי 03/11/2019 14:01הגב לתגובה זומבוטחים חולים או זקנים לא יכולים לעבור לחברת ביטוח אחרת. איך ברקת מתכנן לשמור על זכויות מבוטחי הבריאות אם בעוד הרבה שנים יהיו חולים יצטרכו לממש את הביטוח? מה יקרה אם הקרנות יפשטו רגל ולא יהיה מאיפה לשלם מאות אלפי שקלים או מליוני שקלים למבוטח בשעה שהכי יצטרך את הכסף?
- מבוטח 21/01/2020 18:04הגב לתגובה זוהאם אנחנו יכולים לישון בשקט?
- תדאגו לעצמכם מעכשיו 03/11/2019 16:02הגב לתגובה זוכל מי שבונה על החיסכון הפנסיוני או על ביטוח בריאות שיממן אותו בעת זקנה חבל לו על הזמן שיתחיל לחסוך עצמאית כי עד שתגיעו לפנסיה יחתכו את הקצבה של רוב החוסכים לרבע או שליש מכוח הקניה שלה היום על הביטוחים אין מה לדבר אחרי מי תרדפו ? את מי תתבעו ? בקיצור אל תבנו על שום דבר חוץ מהכסף שיש לכם בעוש
- 9.איך מעבירים ביטוח מנהלים לחברה אחרת? (ל"ת)Alex 03/11/2019 13:46הגב לתגובה זו
- 8.האם לא לקחו לאלשטיין את השליטה בכל ביטוח (ל"ת)רק שאלה 03/11/2019 12:39הגב לתגובה זו
- 7.מסכים עם הכותב (ל"ת)דנאל 03/11/2019 10:51הגב לתגובה זו
- 6.עוד כתבה פופוליסטית מבית מדרשו (ל"ת)מתפלא על דיברי הכותב 03/11/2019 10:28הגב לתגובה זו
- 5.גיל 03/11/2019 10:18הגב לתגובה זודי להפחיד את הציבור
- 4.חזי 03/11/2019 10:13הגב לתגובה זומפקח הכושל ביותר. אחרי סלינג'ר הקונטרסט ממש חזק
- 3.ישראלי חושב 03/11/2019 10:00הגב לתגובה זולחשש אין גבולות ולכן, בהנחה ששומרים על תקינות הממשל התאגידי, החשש קיים, אך קיימים גבולות ליכולת של בעל השליטה. חוץ מזה, האם קיימת חברה ציבורית בה החשש הזה לא קיים ??
- 2.בב 03/11/2019 09:30הגב לתגובה זומתןך הכתבה - צריך להדגיש גם פסגות נמצאת בידיים זרות של קרן זרה - אייפקס.
- 1.גם פסגות שייכת לחברה זרה!! תעשב שיעורי בית (ל"ת)קשקשן 03/11/2019 08:53הגב לתגובה זו
- ...והתוצאות בהתאם ומדברות נגד עצמן (ל"ת)מדאיג 03/11/2019 10:04הגב לתגובה זו
- פסגות מוזכרת, אבל זה לא אותו דבר (ל"ת)עדי 03/11/2019 09:20הגב לתגובה זו
חן גולן יו"ר דירקטוריון נקסט ויז'ן צילום:שלומי יוסףיו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק"
"אין הבעת אמון גדולה יותר מלקבל הזמנה כזאת; הלקוח אומר, אני סומך עליכם שתדעו לספק בהיקפים כאלה". יו"ר נקסט ויז'ן חן גולן מתייחס לעסקת הענק: "היתרון של נקסט ויז'ן הוא לא רק טכנולוגי, אלא גם ביכולת לדלבר מהר ובכמויות". האם המגמה תמשיך? "אנחנו רואים את
'אפקט פוטין' שהראה שגם כדי לתחזק שלום צריך צבאות חזקים"
נקסט ויז’ן נקסט ויז'ן -0.98% דיווחה על הזמנה גדולה במיוחד, בהיקף של כ-76.8 מיליון דולר, מלקוח קיים, לרכישת מצלמות מתוצרתה, עם אספקה מדורגת עד סוף 2026. להזמנה צורף גם מנגנון שדרוג שעשוי להגדיל את היקפה בעוד עד כ-3 מיליון דולר. העסקה הזו מצטרפת להזמנה נוספת שעליה דיווחה החברה רק בשבוע שעבר, בהיקף של כ-9.6 מיליון דולר, כך שבתוך שבוע צבר ההזמנות החדש של נקסט ויז’ן מתרחב בעשרות מיליוני דולרים.
עד כמה זה משמעותי? בין ינואר לספטמבר השנה רשמה נקסט ויז’ן הכנסות של כ-120 מיליון דולר, כך שההזמנות שעליהן דווח בימים האחרונים משקפות לבדן שוות לכ-86% מהשורה העליונה שנרשמה בתשעת החודשים הראשונים של השנה. מה שמיוחד בהזמנה הזאת הוא לא רק הגודל שלה אלא גם מועד האספקה, כל ההזמנה תסופק בתוך 2026, וזה לוח זמנים מאוד קצר. בתעשייה הזו, אחד היתרונות הכי משמעותיים הוא היכולת להבטיח אספקה מהירה. היכולת של נקסט ויז’ן לספק במועדים קצרים נותנת לה יתרון תחרותי מובהק מול מתחרות, והלקוחות סומכים עליה בעניין הזה. זה משהו שמחזק את הפעילות שלה גם לשנים הבאות. כדי להבין איך העסקה הזאת תשפיע על חברת המצלמות המיוצבות, שהמניה שלה כבר הספיקה כמעט לשלש את ערכה רק השנה, ולזנק יותר מ-1900% מ-3 שנים, דיברנו עם יו"ר נקסט ויז'ן חן גולן.
איך אתה מתאר את העסקה, ומה מייחד אותה ביחס לעסקאות קודמות?
"מה שמייחד את העסקה הזאת זה קודם כול הגודל שלה ולוחות הזמנים. מדובר בהזמנה של 76.8 מיליון דולר, לתקופה של כשנה, כשהאספקה כולה אמורה להתבצע בשנת 2026. יש גם אופציה לבצע שינויים שיכולים להגדיל את ההיקף. מעבר למספרים, זו עסקה עם לקוח שאומר בפועל: אני עובד עם נקסט ויז’ן, יש לה מוצרים טובים, ואני סומך עליה שתדע לספק בהיקפים כאלה ובזמנים קצרים. אין הבעת אמון גדולה מזו.
כמה זמן עסקה כזו "מתבשלת", זה משהו שהיה בפייפליין הרבה חודשים?
"הביצוע הטכני של עסקה כזאת הוא לא תהליך ארוך. מה שחשוב הוא הדרך שהובילה לשם. הקשר עם הלקוח נבנה לאורך שנים. כמעט כל לקוח מתחיל ברכישה של מצלמה אחת או שתיים, מבצע אינטגרציה, בדיקות והדגמות. אם הוא גדל, בונה מוצר תחרותי ומצליח לזכות במכרזים, ההזמנות שהוא מקבל מתגלגלות אלינו. אנחנו מספקים לו את פתרון הווידאו המיוצב, וכך נוצר המעגל".
- נקסט ויז’ן עם הזמנת ענק של כ-77 מיליון דולר - עד כמה זה משמעותי ומי עשוי להיות הלקוח?
- נקסט ויז'ן: ההכנסות זינקו ב-62%, הצבר חוזר לעלות ל-124 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלומר, אין כאן מכרז מול ספקים אחרים ברגע קבלת ההזמנה?
"אנחנו לא עושים מכרזים. הלקוחות שלנו הם יצרני הכלים. הם מתמודדים על מכרזים מול הגורמים שמזמינים מהם את הכלים. אחרי שהם זוכים במכרז, הם משרשרים אלינו את ההזמנה, כי המוצר שלנו כבר עומד בדרישות. זה לקוח שעובד איתנו הרבה שנים, מכיר את המוצר, ובשלב הזה רק ביצעה את ההזמנה".
מיליארד שקל: נופר אנרגיה רוכשת שליטה באלומיי קפיטל ומרחיבה את התמהיל
נופר תשלם כ-458.5 מיליון שקל עבור שליטה באלומיי, והמהלך מדגיש איך שחקניות מתחדשות מתחילות לשלב גם נכסי גז וייצור חשמל קונבנציונלי. מבחינת נופר, זה שינוי תמהיל וגם הרחבת פעילות בחו"ל, לצד דריסת רגל בגז דרך דוראד
בשוק האנרגיה בישראל קורה בשנים האחרונות משהו די ברור, חברות שצמחו על אנרגיה מתחדשת מחפשות גם עוגן יציב יותר בייצור חשמל, בעיקר דרך גז ותחנות כוח. נופר אנרגיה נופר אנרג'י מדווחים על מהלך שמדגים את זה טוב, רכישת 45.9% מאלומיי קפיטל אלומיי 0.21% , נתח שמקנה שליטה, לפי שווי של מיליארד שקל ובתמורה כוללת של כ-458.5 מיליון שקל, במימון עצמי ובכפוף לאישורים רגולטוריים.
למי שמסתכל על הסקטור מבחוץ, ההבדל די פשוט. מתחדשות נותנות חשמל נקי, אבל הן תלויות בשמש וברוח ולכן הייצור לא תמיד רציף. גז וייצור חשמל קונבנציונלי נותנים אספקה יציבה יותר שנכנסת כשצריך. בגלל זה לא מעט חברות בונות תמהיל, כלומר שילוב של כמה סוגי ייצור כדי לא להיות תלויים במקור אחד.
ובענף הזה גם הרגולציה היא חלק מהעניין, בעיקר כשמדובר בשליטה בגופים שמייצרים חשמל. לכן העסקה כפופה לתנאים מתלים ולאישורים, בהם אישור רשות החשמל ואישור הממונה על התחרות. החברה מדווחת שרני פרידריך
צפוי להמשיך בתפקידו כמנכ"ל אלומיי גם אחרי השלמת העסקה.
איך זה עובד בפועל בין מתחדשות לגז
כשמדברים על מתחדשות, הכוונה בעיקר לסולארי ורוח. הן מייצרות חשמל נקי, אבל הייצור לא תמיד מגיע בדיוק כשצריך אותו. בצהריים יש שיא בסולארי, בלילה זה נעלם, וברוח זה יכול להשתנות מהר. לכן רשת החשמל חייבת גם מקורות שיודעים לעבוד רצוף ולעלות מהר כשיש קפיצה בביקוש או ירידה בייצור.
- לפי שווי של מיליארד שקל: עופר ינאי בדרך לרכוש את השליטה באלומיי קפיטל
- נופר מציגה קפיצה בהכנסות - אבל הרווחיות עוד מתנדנדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פה נכנסות תחנות גז. הן נחשבות לייצור קונבנציונלי, כלומר לא מתחדשות, אבל הן גמישות יותר ויכולות לתת גב כשצריך. מחזור משולב, שמוזכר גם בדוראד, הוא שיטה שבה משתמשים גם בחום שנוצר בטורבינת הגז כדי לייצר עוד חשמל בטורבינת קיטור. בפשטות, זה יותר חשמל מאותה כמות דלק, בדרך כלל עם יעילות גבוהה יותר.
