משה ברקת
צילום: דוברות משרד האוצר
דעה

חוסכים בהפניקס? הכתבה הזו בשבילכם

ד"ר ברקת אישר לקרנות זרות להשתלט על הפניקס; 200 מיליארד שקל של 800 אלף חוסכים עוברים לידיים זרות - זה מסוכן! החלטות ההשקעה עשויות להיות מוטות לטובת בעלי השליטה - מה הפתרון?
אבישי עובדיה | (18)

ד"ר משה ברקת קיבל החלטה אמיצה, מאוד אמיצה כשאישר את מכירת השליטה בחברת הביטוח הפניקס 2.76% לקרנות ההשקעה סנטרברידג' וגלטין. השתיים ירכשו 32% ממניות החברה בתמורה ל-1.7 מיליארד שקל כשסנטרברידג' המנהלת 27 מיליארד דולר היא הדומיננטית בין השתיים.

ברקת העומד בראש רשות שוק ההון הסביר כי האישור ניתן לאחר בדיקת הקרנות הרוכשות - "ההיתר ניתן לאחר תהליך בדיקה מקיפה שביצעה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון הנוגעת לתוכניות הפעולה, אמינות והתאמת בעלי השליטה ונושאי המשרה שלהם, האמצעים הכספיים, החוסן הפיננסי ומימון עסקת הרכישה של הרוכשים".

מצטער, לא הבנתי – איך בודקים אמינות? האם הרשות העבירה את המנהלים שם בדיקת פוליגרף? ומה זאת תוכנית פעולה? זה לא ברור שהם יציגו תוכנית פעולה שתתאים למה שהרשות רוצה לראות? ובדיקה כספית/מימונית? חבל על הזמן של הרשות, יש להם 27 מיליארד דולר. השאלה היא לא אם יש להם כסף לקנות את השליטה בהפניקס, אלא למה הם קונים את הפניקס.

ברקת קיבל החלטה, אחרי שארבע קבוצות בעבר נענו בשלילה או נדחו בלי לקבל הודעה רשמית, כי כבר לא היו לרשות תירוצים – איך אפשר להגיד לרוכשת שלא קשורה לממשל הסיני, לא קשורה לגורמים ערבים ועם רקורד בעולם ההשקעות, לא רוצים אותך? זו לא שפת העסקים, זה לא פוליטיקלי קורקט.

אני בטוח שברקת חתם על האישור בידיים רועדות. זה לא קל להעביר 200 מיליארד שקל של חסכונות הציבור לידיים זרות, ועוד ידיים שמגלגלות השקעות במיליארדים – מי ערב שלתוך הגלגול הזה לא ייכנסו מאות מיליונים או מיליארדים בודדים של כספי החוסכים בהפניקס? מי ערב שהכספים האלו לא יזרמו בהתאם למה שבעלי השליטה רוצים וכדי לייצר להם רווחים, על חשבון הרווחים של החוסכים?

 

800 אלף חוסכים עוברים לידיים זרות

הפניקס ששולטת בבית ההשקעות אקסלנס היא כבר מזמן לא רק חברת ביטוח. אחרי הרפורמה של בכר, הפכו חברות הביטוח להיות המעצמות הפיננסיות החדשות. הכוונה של הרפורמה היתה להחליש את הבנקים החזקים, אבל התוצאה היתה - הקמה של גופי השקעה גדולים וחזקים מהבנקים, גורילות פיננסיות בעטיפה של חברות ביטוח.

החברות האלו הפכו למנהלות הפנסיה והחסכונות שלנו, והפניקס שבדרך גם רכשה את בית ההשקעות אקסלנס, מנהלת כ-200 מיליארד שקל ויש לה 800 אלף חוסכים. אלו מספרים מאוד גדולים, כל בית שלישי בישראל מנהל קרן פנסיה, קופת גמל, קרן השתלמות או פוליסת חיסכון דרך הפניקס, אבל האמת שזה הרבה מעבר לכך - אם לוקחים בחשבון את אקסלנס ואת פעילות קרנות הנאמנות שלה, לצד פעילויות נוספות, זה לא יהיה מוגזם להעריך שכמעט כל בית שני בישראל חוסך ומשקיע דרך קבוצת הפניקס.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

האם החוסכים צריכים לחשוש מהמעבר לידיים זרות?

גם בבעלות הקודמת – של קבוצת דלק של תשובה, וגם בבעלויות אחרות, קיים חשש שבעל השליטה ינסה לגעת בכספים של החוסכים. בשביל זה קיימת רשות שוק ההון והחיסכון. היא אמונה על כך שהכספים יתנהלו למטרה אחת בלבד – להניב תשואה למשקיעים ובלי אינטרסים זרים. האמת שכאשר מדובר בחברה או באדם פרטי שמחזיק בשליטה, אז יכולת התמרון שלהם ויכולת ניצול הקופה הענקית, קטנות יחסית – קשה לעשות עסקה בהיחבא עם עצמך כאשר אין לך הרבה נכסים. אבל כאשר מדובר בגוף ענק, וסנטרברידג' היא גוף כזה - היכולת התיאורטית לעשות עסקאות שלכאורה טובות לחוסכים, אבל משרתות צד אחר שקשור במישרין או בעקיפין לסנטרברידג' גדולה.

אז נכון, יש סיכוי טוב שהרוכשות של הפניקס הן ישרות והגונות. אבל יכול להיות שלא - יכול להיות שהן עובדות עלינו ושמדובר באנשי השקעות שלא רואים בעיניים וכל מה שהם מחפשים אלו פרצות לייצור רווח, ואם כך – אז אוי ואבוי לנו, ובעיקר לחוסכים בהפניקס. הקרנות האלו עשו עסקה זניחה מבחינתן – הן השקיעו (אני מעגל) מעל 400 מיליון דולר, כאשר מימנו חצי מההשקעה, וכבר עכשיו הן מורווחות. בנטו ההשקעה היא סדר גודל של 200 מיליון דולר.

מה סנטרברידג' מחפשת בהפניקס?

אני לא מבין מה סנטרברידג' הענקית שלאחרונה עשתה עסקאות בסדרי גודל של מעל מיליארד דולר, מחפשת בהפניקס - זה סדר גודל של חצי אחוז מהתיק שלה (היא הרי השקיעה יחד עם גלטין). מה היא צריכה את כאב הראש הזה? החשש הוא שהיא לא מחפשת תשואה, כמה היא כבר תרוויח על הפניקס, וכמה זה ישפיע על תיק ההשקעות שלה? החשש הוא שהיא רואה בהפניקס יתרונות אחרים.

מדובר על קרן השקעה, היא מנהלת כספים של אחרים במטרה לייצר תשואה. האם מותר לה להעביר השקעות להפניקס? למה לא. האם מאחורי הקלעים היא עשויה ללחוץ כדי שהפניקס תשקיע באיזה חד קרן שהיא מטפחת? מאוד יכול להיות. מה יעשו המשקיעים אם הם ייאלצו להשקיע את כספי הפנסיה שלהם בהשקעות מסוג זה? וחשוב לזכור שנתח הולך וגדל של ההשקעות שלנו בפנסיה הופך ללא סחיר (וגם במכשירים אחרים כמו פוליסות חיסכון). הם לא יעשו כלום, כי ועדת ההשקעות אישרה, ומה להם ולהשקעות - הם אפילו לא יידעו על זה.

ונניח – למרות שזה תיאורטי כמובן, שהפניקס רוכשת נכסים בלונדון במיליארדים לתיקי ההשקעות, ונניח שמאחורי המכירה, נמצאת חברה שקשורה בעקיפין לאחד מהמנהלים בסנטרברידג'. זה לא תסריט דמיוני, וזה גם לא תסריט דמיוני שהפניקס תשלם קצת יותר מהשווי האמיתי – מה ההבדל בין 2 מיליארד שקל ל-1.8 מיליארד שקל – קשקוש בשביל גוף שמנהל 200 מיליארד שקל, אבל ה-200 מיליון האלו, הם רווח משמעותי למוכרים.

ולכן, בשורה התחתונה - אנחנו תלויים בהגינותו ויושרו של האיש שבתמונה (למטה) - ג'ף ארונסון מייסד ומנהל בקרן סנטרברידג' - מודה שהאיש נראה ממש נחמד, ומסתבר שהוא גם פילנטרופ ידוע, אבל...

ג'ף ארונסון, סנטרברידג'

ג'ף ארונסון, מייסד ומנהל בסנטרברידג' 

אז יגידו לי – מה אתה רוצה, גם בעבר זה היה אפשרי, גם בעבר בעלי השליטה בחברות שמנהלות לנו את הכסף יכלו להרוויח על חשבוננו, וזה נכון, אבל כשמדובר בקרנות מהסוג הזה, זה הרבה יותר פרוץ, יש הרבה יותר אפשרויות, ואני כחוסך לא בטוח שברקת עם כל הרצון הטוב, יודע ויכול לסגור את כל הפרצות. הוא קיבל החלטה אמיצה, אבל הוא צריך להיות הרבה יותר אמיץ בהמשך ולבדוק בשבע עיניים את החלטות ההשקעה של הפניקס, בעיקר ההשקעות הלא סחירות - זה לא יהיה פשוט.

מעבר לכך, וצריך להגיד את הדברים בפה מלא - אנחנו לא רצינו שסינים ישתלטו על הפנסיה שלנו, מחשש שהממשל הסיני בעצם ישלוט בכספים (הממשל הסיני שולט בהרבה עם לא רוב החברות הגדולות בסין), ולא רצינו שהשליטה בפנסיה תגיע לידיים של אויבים או "סמי" אויבים שלנו. אבל, מי מבטיח לנו שהכסף שמנוהל בקרנות האלו הוא של גופים שאנו מעוניינים שישלטו בעקיפין בהפניקס, ומי ערב שמחר בבוקר לא תגיע חברה סינית ותקנה את הקרנות האלו? האם אז ייקחו לה את הרישיון? לא בטוח - קשה לתת, קשה עוד יותר לקחת. זה יהיה הרבה יותר בעייתי.

תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    אריאל 21/01/2020 19:00
    הגב לתגובה זו
    אפשר לחשוב שתשובה הגנב יותר טוב
  • 13.
    צודק, אבל אנחנו כללכה גלובלית, אין פתרון למצבים האלו (ל"ת)
    גדעון 03/11/2019 18:26
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    עדיף מאוחר 03/11/2019 15:44
    הגב לתגובה זו
    תרסן על האינדיאנים שלך שהורסים את המוניטין של האתר(גורביץ ועמית)
  • 11.
    דפנה 03/11/2019 14:26
    הגב לתגובה זו
    מרגישה יותר נוח מאשר במצב של שליטה של תשובה.
  • 10.
    גבי 03/11/2019 14:01
    הגב לתגובה זו
    מבוטחים חולים או זקנים לא יכולים לעבור לחברת ביטוח אחרת. איך ברקת מתכנן לשמור על זכויות מבוטחי הבריאות אם בעוד הרבה שנים יהיו חולים יצטרכו לממש את הביטוח? מה יקרה אם הקרנות יפשטו רגל ולא יהיה מאיפה לשלם מאות אלפי שקלים או מליוני שקלים למבוטח בשעה שהכי יצטרך את הכסף?
  • מבוטח 21/01/2020 18:04
    הגב לתגובה זו
    האם אנחנו יכולים לישון בשקט?
  • תדאגו לעצמכם מעכשיו 03/11/2019 16:02
    הגב לתגובה זו
    כל מי שבונה על החיסכון הפנסיוני או על ביטוח בריאות שיממן אותו בעת זקנה חבל לו על הזמן שיתחיל לחסוך עצמאית כי עד שתגיעו לפנסיה יחתכו את הקצבה של רוב החוסכים לרבע או שליש מכוח הקניה שלה היום על הביטוחים אין מה לדבר אחרי מי תרדפו ? את מי תתבעו ? בקיצור אל תבנו על שום דבר חוץ מהכסף שיש לכם בעוש
  • 9.
    איך מעבירים ביטוח מנהלים לחברה אחרת? (ל"ת)
    Alex 03/11/2019 13:46
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    האם לא לקחו לאלשטיין את השליטה בכל ביטוח (ל"ת)
    רק שאלה 03/11/2019 12:39
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    מסכים עם הכותב (ל"ת)
    דנאל 03/11/2019 10:51
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    עוד כתבה פופוליסטית מבית מדרשו (ל"ת)
    מתפלא על דיברי הכותב 03/11/2019 10:28
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    גיל 03/11/2019 10:18
    הגב לתגובה זו
    די להפחיד את הציבור
  • 4.
    חזי 03/11/2019 10:13
    הגב לתגובה זו
    מפקח הכושל ביותר. אחרי סלינג'ר הקונטרסט ממש חזק
  • 3.
    ישראלי חושב 03/11/2019 10:00
    הגב לתגובה זו
    לחשש אין גבולות ולכן, בהנחה ששומרים על תקינות הממשל התאגידי, החשש קיים, אך קיימים גבולות ליכולת של בעל השליטה. חוץ מזה, האם קיימת חברה ציבורית בה החשש הזה לא קיים ??
  • 2.
    בב 03/11/2019 09:30
    הגב לתגובה זו
    מתןך הכתבה - צריך להדגיש גם פסגות נמצאת בידיים זרות של קרן זרה - אייפקס.
  • 1.
    גם פסגות שייכת לחברה זרה!! תעשב שיעורי בית (ל"ת)
    קשקשן 03/11/2019 08:53
    הגב לתגובה זו
  • ...והתוצאות בהתאם ומדברות נגד עצמן (ל"ת)
    מדאיג 03/11/2019 10:04
    הגב לתגובה זו
  • פסגות מוזכרת, אבל זה לא אותו דבר (ל"ת)
    עדי 03/11/2019 09:20
    הגב לתגובה זו
בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי

בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל

הבורסה ביצעה עדכון רחב בהרכב מדדיה, הכולל כניסת שש חברות חדשות לת"א 90, ארבע לת"א 125 והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן 35

אדיר בן עמי |

בורסת תל אביב מעדכנת את הרכבי המדדים ומשיקה שלושה מדדים סקטוריאליים חדשים לצד שינויים נרחבים במדדים הקיימים. העדכון כולל כניסת מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן למדד הדגל ת"א 35, יציאת ארבע חברות מת"א 125 לצד כניסת ארבע חברות חדשות, והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן שמכילים עשרות חברות. השינויים משקפים התמחות גוברת של הכלכלה הישראלית בטכנולוגיה מתקדמת, ביטחון ותשתיות לצד חזרתו של המגזר הפיננסי לעניינים.


במדד ת"א 35, המוביל את השוק המקומי, מצטרפות שתי מניות חדשות: מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן. מגדל חוזרת למדד לאחר היעדרות של כמעט עשור, עם שווי שוק שהציב אותה שוב בצמרת החברות הציבוריות. נקסט ויז'ן, שפועלת בתחום המצלמות המיוצבות לתעשיות הביטחוניות, מציינת את עליית קרנו של תחום הביטחון והטכנולוגיה גם בקרב החברות הגדולות. מן העבר השני, שתי החברות הקטנות במדד: אנרג'יאן וחברה לישראל, יורדות לת"א 90, לאחר תקופה שבה מניות האנרגיה והכימיקלים לא הצליחו לשמור על מעמדן בגודל שוק.


חברת דמרי, שניצלה ברגע האחרון מהדחה מת"א 35, נותרת במדד בזכות עליות חדות במנייתה במהלך "הימים הקובעים". החברה נהנתה ממומנטום חיובי בענף הנדל"ן, שבא בעקבות השיפור בתנאי השוק והסכמי השקעה חדשים. גיוסי הון ומימוש אופציות חיזקו את שווייה, ואפשרו לה להישאר ברשימת החברות הגדולות.


במדד ת״א־90 נרשמות כניסות בולטות של שש חברות: חברה לישראל, אנרג׳יאן, גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. חברה לישראל ואנרג׳יאן יורדות ממדד ת״א־35 לאחר שאיבדו מעט מערכן היחסי, אך נותרו שחקניות מרכזיות בשוק האנרגיה וההשקעות. גילת מוסיפה נדבך מתחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון, רימון מייצגת את מגזר התשתיות, ואמפא – שהונפקה לאחרונה – משלימה את התמונה מהצד של הנדל״ן והמימון החוץ־בנקאי. בצד היוצאות מהמדד נמנות מימון ישיר, תדיראן גרופ, טלסיס ו־פלסאון תעשיות, שרשמו ירידות שווי בשנה האחרונה.


במדד ת״א־125, שמאגד את כלל המניות במדדי ת״א־35 ות״א־90, נרשמות כניסות ויציאות משמעותיות המשפיעות על מבנה השוק כולו. ארבע חברות חדשות מצטרפות למדד: גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. גילת מייצגת את התחזקות תחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון המקומי, רימון מוסיפה נדבך מתחום התשתיות, ואמפא, שהצטרפה לבורסה רק לאחרונה, משקפת את התרחבות תחום המימון החוץ־בנקאי והנדל״ן.

פיירבלוקס
צילום: איילת דובקין

אקזיט ישראלי: פיירבלוקס רוכשת את דיינמיקס ב-90 מיליון דולר

פיירבלוקס נכנסת לעולמות הפינטק והצרכנות: הרכישה מסמנת את המעבר מתשתיות למוסדות פיננסיים אל פתרונות מבוססי ארנקים דיגיטליים לצרכן

רן קידר |
נושאים בכתבה פיירבלוקס

חברת פיירבלוקס (Fireblocks), אחד הסטארט־אפים הגדולים והמשפיעים בעולם בתחום התשתיות לנכסים דיגיטליים, הודיעה על רכישת חברת דיינמיק (Dynamic) סטארט־אפ צעיר שהוקם בידי הישראלים איתי טורבאן ויוני גולדברג, בעסקה המוערכת בכ-90 מיליון דולר.

לפי פיירבלוקס, מדובר במהלך אסטרטגי ראשון מסוגו, שמסמן את כניסת החברה מעולמות הבנקאות והבורסות אל עולם הפינטק הצרכני. דיינמיק, שנוסדה ב-2022, פיתחה תשתית חדשנית שמאפשרת להטמיע ארנקים דיגיטליים באפליקציות תוך ימים ספורים בלבד, ומציעה למפתחים ממשקי API מוכנים, אימות משתמשים בטכנולוגיית Passkey ותמיכה במטבעות יציבים. כיום, הפלטפורמה שלה תומכת בלמעלה מ-50 מיליון חשבונות של חברות כמו Kraken, Magic Eden ו־Ondo Finance.

מנכ"ל פיירבלוקס, מיכאל שאולוב, אמר: "היכולת להטמיע ארנקים דיגיטליים בבטחה ובמהירות פותחת את הדלת לגל חדש של מוצרים מבוססי בלוקצ'יין. יחד עם דיינמיק, נוכל להציע פתרון מלא, מהתשתית ועד ממשק המשתמש". 

פיירבלוקס, שנוסדה בשנת 2018 בידי מיכאל שאולוב, פבל ברנגולץ ועידן עפרת, מאבטחת כיום טרנזקציות בהיקף של יותר מ־4 טריליון דולר בשנה עבור בנקים, בורסות וחברות תשלומים – בהן BNY Mellon ו-Revolut. החברה הפכה לאחד השמות המרכזיים בתחום הבלוקצ'יין המוסדי, וכעת, באמצעות דיינמיק, היא מתכננת להרחיב את פעילותה גם לשוק הצרכני. 

בין השנים 2021 ו-2022, בתקופה שבה הסקטור כולו היה בירידה חדה, פיירבלוקס הצליחה לגייס מעל מיליארד דולר בתוך פחות משנה אחת , הישג נדיר אפילו בקנה מידה של חברות טכנולוגיה מבוססות. בינואר 2022 השלימה החברה סבב גיוס E בהיקף של 550 מיליון דולר, על פי שווי אדיר של 8 מיליארד דולר, בהובלת קרנות ההשקעה הבכירות בעולם, בהן CapitalG של גוגל, Sequoia Capital ו־Index Ventures. הגיוס המרשים הגיע חודשים ספורים בלבד לאחר סבב קודם של 473 מיליון דולר, שאישר את מעמדה של פיירבלוקס כאחת מחברות התשתית המשמעותיות ביותר בזירת הקריפטו הגלובלית.