הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
מיכל גור, מנכ"ל חברת הנדל"ן אלמוגים
צילום: דורון הורביץ

אלמוגים בדרך ל-IPO, מכוונת לשווי של 190 מיליון שקל

חברת ייזום הנדל"ן למגורים הגישה מצגת לבורסה לקראת הנפקה ראשונית. לחברה התחייבויות בהיקף של 507 מיליון שקלים והון עצמי של 88 מיליון שקלים. מטרת ההנפקה היא בעיקר חיזוק מבנה ההון של החברה
ארז ליבנה |
נושאים בכתבה הנפקה ראשונית מחירי הדירות שוק ההון

חברת הייזום לנדל"ן למגורים, אלמוגים, הודיעה לפני מספר ימים על כוונתה לצאת להנפקה ראשונית (IPO) ופרסמה מצגת למשקיעים. לביזפורטל נודע כי החברה מכוונת לגיוס לפי שווי של 180-190 מיליון שקלים. מטרת הגיוס שהיקפו יהיה 40-60 מיליון שקל יהיה לחזק את מבנה ההון של החברה, כדי שבעתיד יוכלו לגייס מימון בתנאים נוחים יותר עבור הפרויקטים.

 

אלמוגים שהוקמה ב-1986 על ידי עמי בר משיח ומריו זוזל, המחזיקים כל אחד ב-50% מהחברה היא שם מוכר לשחקני אגרות חוב. החברה גייסה מספר חמש סדרות אגרות חוב בעשור האחרון בהיקף מצטבר של 300 מיליון שקל, כשלגבי מספר סדרות בחרה החברה  לבצע פירעונות מוקדמים.   

בחינה של דוחותיה הכספיים, מראה שברבעון השלישי, הרווח הנקי אמנם ירד מ-5.9 מיליון שקלים ברבעון השלישי של 2018 ל-4.6 מיליון שקלים ב-2019. ירידה של קצת יותר מ-20%. אבל, אין באמת משמעות לתוצאות רבעון אחד בחברת בנייה. מה שיותר חשוב זה מלאי הדירות בהקמה שלה, והרווח הגולמי החזוי, ושם מדובר על פייפליין נאה,רובו בפרויקטים בצפון הארץ. 

ההון למאזן של החברה, כפי שמדווח לבורסה, עומד על 14.8% כשהתשואה להון עומדת על 17.5%.

 

לפי המצגת שהגישה החברה לבורסה, אלמוגים נמצאת בתכנון וביצוע של כ-1,700 יחידות דיור, בהיקף כספי צפוי של 1.7 מיליארד שקלים. העודפים הצפויים מכל אלה צפויים לעמוד על כ-520 מיליון שקלים. הרווח הגולמי הצפוי הוא כ-300 מיליון שקל.

פרויקטים שהסתיימו

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

3 הערות על הנפקת ארית

על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארית

ארית ארית תעשיות 3.68%   ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור; הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת. 

כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם  מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל.  אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף


1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים. 

יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע. 

2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה. 

3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.

להמשך הכתבה לחץ כאן
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אר פי אופטיקל נופלת 5.7%, הבנקים מאבדים 1.2% - מגמה מעורבת בבורסה

המדדים נסחרים במגמה מעורבת; ירידות מתונות נרשמות במגזר הפיננסים של כ-0.2% בבנקים וכ-0.6% בביטוח; זוז קיבלה התראה מהנאסד״ק על אי-עמידה בתנאי הסף - בדקנו מה השווי הנכסי של נכסי הקריפטו שלה

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35

המסחר במדדים במגמה מעורבת, מגמה שקוטעת את המומנטום החיובי שהוביל לשבירת שיאים נוספת אמש ונעילה חיובית של כמעט 1% בת״א 35. בשלב זה המדדים המרכזיים נסחרים בעליה קלה בת״א 35 ובירידה של כ-0.1% בת״א 90. גם במגזר הפיננסים נרשמת מגמה מעורבת, הבנקים מאבדים 1.2% בעוד חברות הביטוח מחקו את הירידות ונסחרות בקירוב לשער הפתיחה. ת״א נדל״ן נסחר ביציבות ות״א נפט וגז יורד 0.1%.


הלילה תיכנס לתוקף הרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי, כשהתקרה תוכפל מ-75 דולר ל-150 דולר. בשביל הצרכנים זה אומר יותר הזמנות מחו"ל שלא יחויבו במע"מ, ובעיקר הרחבה של טווח המוצרים שבהם הקנייה מעבר לים הופכת לכדאית. באוצר מציגים את המהלך הזה כחלק מהמאבק ביוקר המחיה, דרך חיזוק התחרות והפעלת לחץ מחירים על השוק המקומי, בעיקר בענפי האופנה ומוצרי הצריכה, אם כי מבחינת הרשתות התמונה מורכבת יותר. אלו פועלות תחת עלויות קבועות גבוהות, ארנונה, חשמל, שכר עבודה, מע"מ ומסים נוספים, ומתקשות להפחית מחירים בלי לפגוע בשולי הרווח. מולן עומדים אתרי מסחר מחו"ל שפועלים בלי רוב הנטל הזה, נהנים מהיקפי פעילות רחבים ומקהל גלובלי, ומצליחים להציע מחירים נמוכים יותר גם בלי שינוי מהותי בתמחור.

התגובה בשוק מעורבת יחסית, מדד ת״א רשתות שיווק יורד בכ-0.53 כשהמידע הזה כבר מגולם במידה מסוימת במניות. ההחלטה על הרחבת הפטור פורסמה עוד בנובמבר, ואז נרשמו ירידות חדות יותר במניות האופנה והצריכה הסיקליקלית, אם כי עדיין נרשמת היום תגובה ב ריטיילורס -4.25%  (שמושפעת גם מהתוצאות החלשות של נייקי), פוקס פוקס -1.11%   ואלקטרה צריכה אלקטרה צריכה -0.51%  .



   


להמשך הכתבה לחץ כאן