מיכל גור, מנכ"ל חברת הנדל"ן אלמוגים
צילום: דורון הורביץ

אלמוגים בדרך ל-IPO, מכוונת לשווי של 190 מיליון שקל

חברת ייזום הנדל"ן למגורים הגישה מצגת לבורסה לקראת הנפקה ראשונית. לחברה התחייבויות בהיקף של 507 מיליון שקלים והון עצמי של 88 מיליון שקלים. מטרת ההנפקה היא בעיקר חיזוק מבנה ההון של החברה
ארז ליבנה |

חברת הייזום לנדל"ן למגורים, אלמוגים, הודיעה לפני מספר ימים על כוונתה לצאת להנפקה ראשונית (IPO) ופרסמה מצגת למשקיעים. לביזפורטל נודע כי החברה מכוונת לגיוס לפי שווי של 180-190 מיליון שקלים. מטרת הגיוס שהיקפו יהיה 40-60 מיליון שקל יהיה לחזק את מבנה ההון של החברה, כדי שבעתיד יוכלו לגייס מימון בתנאים נוחים יותר עבור הפרויקטים.

 

אלמוגים שהוקמה ב-1986 על ידי עמי בר משיח ומריו זוזל, המחזיקים כל אחד ב-50% מהחברה היא שם מוכר לשחקני אגרות חוב. החברה גייסה מספר חמש סדרות אגרות חוב בעשור האחרון בהיקף מצטבר של 300 מיליון שקל, כשלגבי מספר סדרות בחרה החברה  לבצע פירעונות מוקדמים.   

בחינה של דוחותיה הכספיים, מראה שברבעון השלישי, הרווח הנקי אמנם ירד מ-5.9 מיליון שקלים ברבעון השלישי של 2018 ל-4.6 מיליון שקלים ב-2019. ירידה של קצת יותר מ-20%. אבל, אין באמת משמעות לתוצאות רבעון אחד בחברת בנייה. מה שיותר חשוב זה מלאי הדירות בהקמה שלה, והרווח הגולמי החזוי, ושם מדובר על פייפליין נאה,רובו בפרויקטים בצפון הארץ. 

ההון למאזן של החברה, כפי שמדווח לבורסה, עומד על 14.8% כשהתשואה להון עומדת על 17.5%.

 

לפי המצגת שהגישה החברה לבורסה, אלמוגים נמצאת בתכנון וביצוע של כ-1,700 יחידות דיור, בהיקף כספי צפוי של 1.7 מיליארד שקלים. העודפים הצפויים מכל אלה צפויים לעמוד על כ-520 מיליון שקלים. הרווח הגולמי הצפוי הוא כ-300 מיליון שקל.

פרויקטים שהסתיימו

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.