עופר נמרודי, מנכ"ל הכשרת הישוב
צילום: ורדי כהנא
מניה בפוקוס

הכשרת הישוב סיפקה תשואת חסר בשנים האחרונות, האם זה ישתנה?

הכשרת הישוב רגע לפני קבלת טופס 4 במגדל A ב-BBC ורישום שערוכים חיוביים בדוחות - איך מתקדם המתחם של החברה ב-BBC, מה קורה בבית מעריב ובית קלקא, מה יהיה הרווח המייצג בעוד מספר שנים, ומה צפוי להיות שווי החברה?   
ערן סוקול | (3)

מניות חברות הנדל"ן המניב הציגו תשואה מרשימה בשנים האחרונות. החברות הפועלות בארץ נהנו מהריבית הנמוכה על ההלוואות ואגרות החוב ומנגד מתשואה נאה משכר דירה. החברות הישראליות הפועלות בעולם נהנו גם הן מתשואה נאה על שכר הדירה וריבית נמוכה על המימון, אלא שהן סבלו מהשקל החזק והפסדים מתרגום שער החליפין, שפגע בסך הרווח.

לצד מניות נדל"ן מניב בשוק המקומי שסיפקו עשרות אחוזים ויותר בשנים האחרונות כמו אמות -0.36% , ישראל קנדה -1.2% , חנן מור ונוספות, נסחרת מניית הכשרת הישוב -0.11% בתשואת חסר  - המניה אמנם עלתה, אבל רחוק מהעליות של המתחרות.

האם יש סיבה מוצדקת?

הכשרת הישוב שמחזיקה בקניון שבעת הכוכבים בהרצליה, בית מעריב, בית קלקא, פרויקטים בהקמה במתחם BBC בבני ברק, ועשרות נכסים וקרקעות נוספים, סבלה במשך שנים מכך שהיתה לה מניית יסוד (למשפחת נמרודי) שסיפקה שליטה, ומנגד כל המניות האחרות שבידי המשקיעים היו מניות נחותות.

באופן מסורתי, המניה נסחרה בדיסקאונט לעומת חברות הנדל"ן האחרות, בגלל העיוות הזה, ולפני כחודשיים הוא הוסר. אין יותר מניות עדיפות, אבל בתמורה קיבלה משפחת נמרודי אופציות, ולא מעט - 16.5 מיליון כתבי אופציה בלתי סחירים הניתנים למימוש למניות במהלך תקופה של 8 עד 15 שנים.

משך התקופה של האופציות תלוי באחוז ההחזקה המצטבר של בעלי השליטה, ומחיר המימוש ישקף הנחה של 11% עד 14.8% על מחיר הממוצע של המניה בבורסה ב-14 הימים שקדמו למימוש.

האופציות ייכנסו לתוקף רק לאחר גיוס הון ומימושן יתאפשר אך ורק אם שיעור ההחזקות המצטבר של בעלי השליטה (המחזיקים כ-67%) יירד מתחת ל-50.01%, ורק בכמות שתביא את החזקות חזרה ל-50.01%.

כמה החברה שווה?

המשמעות למשקיעים היא שיש לקחת בחשבון את הערך של האופציות האלו, שכן מימושן מדלל את המשקיעים. אלא שלאור כל הסייגים על האופציות, מדובר בהטבה לא גדולה במיוחד. שוויה של הכשרת היישוב בבורסה הוא כ-930 מיליון שקל, והאופציות האלו עשויות להיות מוערכות בכ-40-50 מיליון שקל. לצורך השמרנות, נאמר שערך החברה בהינתן האופציות הוא מיליארד שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אז אם מניית היסוד היתה הגורם המרסן של המניה הרי שהבעיה נפתרה. גורמים אחרים שעלולים להיות בעייתים למשקיעים הם - זיגזג בתוצאות, פרויקטים בפיתוח, וליתר דיוק – תמהיל של פרויקטים בפיתוח ופחות פרויקטים מניבים. הבעיה שעד שרואים את ההכנסות והרווחים לוקח זמן, וצריך להתאזר בסבלנות. בינתיים השוק יכול להשתנות, להתהפך, וזה גורם סיכון שעלול להכביד על החברה.

אך מול הסיכון הזה, יש גם מקום לאפסייד. הכשרת הישוב היא חברה של יותר ממאה שנה, עם נכסים וקרקעות שרשומים בערך ההיסטורי שלהם. כדי להעביר אותם לרווח, החברה מפתחת אותם – בונה עליהם ואז מוכרת או משכירה. בשלב המכירה מוכר רווח, בשלב ההשכרה מוכרות ההכנסות והרווחים וכן הרווחים משערוכים. קיים סיכוי גבוה שהפרויקטים האלו יניבו רווחים משמעותיים כי כל השווי של הקרקע שרשום כאמור בספרים בשווים נמוכים יתגלגל להיות חלק מרווח הפרויקט ומעבר לכך החברה תדווח על הרווחים מהבנייה.

הרווחים העתידיים של הכשרת הישוב

על פי דיווחים של החברה, בטווח של 5-7 שנים מהיום היא תציג NOI של 259 מיליון שקל. NOI משמע הרווח המעין תפעולי מהשכרת הנכסים – שכר הדירה בניכוי הוצאות שקשורות להשכרה (תחזוקה שוטפת). כדי לדעת מה הרווח המייצג צריך להוריד מה-NOI את המיסים ואת המימון.

   

המימון הצפוי על הפרויקטים המניבים יהיה בהערכה גסה סביב ה-100 מיליון שקל. לחברה, חשוב להדגיש, יש הוצאות מימון שוטפות גבוהות יותר והיא תדרש למימון נוסף לצורך עלויות הבנייה. אבל מנגד יש לה נכסים נוספים שממומנים (פעילות משמעותית בפולין בתחום הלוגיסטיקה ובתחום הבנייה, החזקה של 20% בסקייליין ועוד).

אם מתייחסים רק לפעילות המניבה בישראל, אזי אחרי מיסים צפוי בעוד 5-7 שנים רווח מייצג שמרני של 120 מיליון שקל. כמה שווה פעילות כזו? אם תשוו לחברות אחרות תוכלו לגזור שווי של 1.2-1.5 מיליארד שקל, ואפילו יותר.

חוץ מזה, יש כאמור בחברה פעילות  בנייה בפולין, פעילות של מרכזי לוגיסטיקה בפולין ואירופה, החזקה בחברת סקייליין -0.86% שמוערכת ב-200 מיליון שקל (סביר שתימכר בטווח הבינוני/ ארוך), פעילות של התחדשות עירונית ועוד. מול זה יש כמובן מימון, ועדיין מדובר על פעילויות בעלות ערך משמעותי, אם כי האפסייד הגדול נמצא בפעילות המקומית.

בשורה התחתונה הערך העתידי עשוי להגיע לסכום מרשים לעומת השווי הנוכחי, ויש דרך נוספת להסתכל על זה.

כמה שווה המתחם ב-BBC?

ההון העצמי של החברה מסתכם ב-700 מיליון שקל. אבל לחברה יש נכסים שלא באים לידי ביטוי בספרים. השווי כאמור (בהינתן האופציות) מוערך בכמיליארד שקל. פער של 300 מיליון שקל, אבל ההון העצמי כאמור לא מספר על הערכים החבויים.

בקרוב יאוכלס מגדל A במתחם BBC. טופס 4 הוא כנראה עניין של ימים או שבועות ספורים לכל המאוחר והמשמעות היא הצפת ערך. עלות הפרויקט בספרי החברה (חלקה בנטרול חלק חברי קבוצת הרכישה) אמור להסתכם ב-190 מיליון שקל כשמול זה יש לחברה נכסים שעדיין לא נמכרו בכ-80 מיליון שקל ונכסים להשכרה שצפויים להניב 9-11 מיליון שקל. גם אם הנכסים המושכרים יוערכו בשמרנות מדובר על תוספת ערך כוללת של כמה עשרות מיליונים. זאת ועוד – החברה צפויה להכיר ברווח כתוצאה ממכירת שטחים בפרויקט.

אבל מגדל A הוא רק הסיפתח. מגדל C עשוי להיות משמעותי הרבה יותר לדוחות. הנה הנתונים עליו – עלות צפויה כוללת של 346 מיליון שקל וטווח NOI של 35-38 מיליון שקל. בהינתן התשואה המקובלת בשוק, הרי שמדובר בנכס שערכו תחת הנחת ה-NOI האמור הינו 450 מיליון שקל ומעלה. כלומר, יש כאן רווח צפוי של 100 מיליון שקל. הפרויקט הזה צפוי להסתיים בסוף 2022 או תחילת 2023. בנייין B שמיועד למרפאות וסיעוד עשוי להניב רווח דומה, אך הוא עדיין לא בשלב ההקמה.

 

בית מעריב – השבחה גדולה

שני פרויקטים שצפויים להביא לרווחים מאוד משמעותיים הם בית קלקא ובית מעריב. הריסת בית מעריב צפויה ממש בקרוב, ומדיווחי החברה עולה כי הפרויקט אמור להיות מושלם ב-2025. מדובר על בניין משרדים ומגורים עם 42 קומות, כשהחברה ערערה במטרה להגביה את הבניין ל-60 קומות.

בהינתן שמדובר על 42 קומות, הרי שעל פי החברה העלות הכוללת של הפרוקיט תסתכם בכ-500 מיליון שקל והוא צפוי להניב NOI של 50-55 מיליון שקל. הערך שלו צפוי להיות לפחות 700 מיליון שקל – כלומר השבחה של לפחות 200 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אלי 08/09/2019 08:14
    הגב לתגובה זו
    לא שכחנו
  • 2.
    לשים כסף לנימרודי? התחלקת על השכל? (ל"ת)
    דן 06/09/2019 17:35
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    צודק ערן, אבל אני לא משקיע עדיין, רק שיתחיל להראות רווח (ל"ת)
    גידי 05/09/2019 20:26
    הגב לתגובה זו
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.

מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.