הכשרת הישוב סיפקה תשואת חסר בשנים האחרונות, האם זה ישתנה?
מניות חברות הנדל"ן המניב הציגו תשואה מרשימה בשנים האחרונות. החברות הפועלות בארץ נהנו מהריבית הנמוכה על ההלוואות ואגרות החוב ומנגד מתשואה נאה משכר דירה. החברות הישראליות הפועלות בעולם נהנו גם הן מתשואה נאה על שכר הדירה וריבית נמוכה על המימון, אלא שהן סבלו מהשקל החזק והפסדים מתרגום שער החליפין, שפגע בסך הרווח.
לצד מניות נדל"ן מניב בשוק המקומי שסיפקו עשרות אחוזים ויותר בשנים האחרונות כמו אמות -1.24% , ישראל קנדה -1.12% , חנן מור ונוספות, נסחרת מניית הכשרת הישוב -0.8% בתשואת חסר - המניה אמנם עלתה, אבל רחוק מהעליות של המתחרות.
האם יש סיבה מוצדקת?
הכשרת הישוב שמחזיקה בקניון שבעת הכוכבים בהרצליה, בית מעריב, בית קלקא, פרויקטים בהקמה במתחם BBC בבני ברק, ועשרות נכסים וקרקעות נוספים, סבלה במשך שנים מכך שהיתה לה מניית יסוד (למשפחת נמרודי) שסיפקה שליטה, ומנגד כל המניות האחרות שבידי המשקיעים היו מניות נחותות.
באופן מסורתי, המניה נסחרה בדיסקאונט לעומת חברות הנדל"ן האחרות, בגלל העיוות הזה, ולפני כחודשיים הוא הוסר. אין יותר מניות עדיפות, אבל בתמורה קיבלה משפחת נמרודי אופציות, ולא מעט - 16.5 מיליון כתבי אופציה בלתי סחירים הניתנים למימוש למניות במהלך תקופה של 8 עד 15 שנים.
- אחרי 7 שנות עבודה: עיריית ת"א פתחה את דרך בגין. צפו בתמונות
- הכשרת הישוב הפסידה במשפט על "בית מעריב". המשקיעים יתאכזבו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משך התקופה של האופציות תלוי באחוז ההחזקה המצטבר של בעלי השליטה, ומחיר המימוש ישקף הנחה של 11% עד 14.8% על מחיר הממוצע של המניה בבורסה ב-14 הימים שקדמו למימוש.
האופציות ייכנסו לתוקף רק לאחר גיוס הון ומימושן יתאפשר אך ורק אם שיעור ההחזקות המצטבר של בעלי השליטה (המחזיקים כ-67%) יירד מתחת ל-50.01%, ורק בכמות שתביא את החזקות חזרה ל-50.01%.
כמה החברה שווה?
המשמעות למשקיעים היא שיש לקחת בחשבון את הערך של האופציות האלו, שכן מימושן מדלל את המשקיעים. אלא שלאור כל הסייגים על האופציות, מדובר בהטבה לא גדולה במיוחד. שוויה של הכשרת היישוב בבורסה הוא כ-930 מיליון שקל, והאופציות האלו עשויות להיות מוערכות בכ-40-50 מיליון שקל. לצורך השמרנות, נאמר שערך החברה בהינתן האופציות הוא מיליארד שקל.
- תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קומיוניקיישנס בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק
- מדיפאואר מתרחבת בארה"ב: מיזם משותף בכ-700 מיליון שקל ותכנית רכישה של 7 מרכזים מסחריים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
אז אם מניית היסוד היתה הגורם המרסן של המניה הרי שהבעיה נפתרה. גורמים אחרים שעלולים להיות בעייתים למשקיעים הם - זיגזג בתוצאות, פרויקטים בפיתוח, וליתר דיוק – תמהיל של פרויקטים בפיתוח ופחות פרויקטים מניבים. הבעיה שעד שרואים את ההכנסות והרווחים לוקח זמן, וצריך להתאזר בסבלנות. בינתיים השוק יכול להשתנות, להתהפך, וזה גורם סיכון שעלול להכביד על החברה.
אך מול הסיכון הזה, יש גם מקום לאפסייד. הכשרת הישוב היא חברה של יותר ממאה שנה, עם נכסים וקרקעות שרשומים בערך ההיסטורי שלהם. כדי להעביר אותם לרווח, החברה מפתחת אותם – בונה עליהם ואז מוכרת או משכירה. בשלב המכירה מוכר רווח, בשלב ההשכרה מוכרות ההכנסות והרווחים וכן הרווחים משערוכים. קיים סיכוי גבוה שהפרויקטים האלו יניבו רווחים משמעותיים כי כל השווי של הקרקע שרשום כאמור בספרים בשווים נמוכים יתגלגל להיות חלק מרווח הפרויקט ומעבר לכך החברה תדווח על הרווחים מהבנייה.
הרווחים העתידיים של הכשרת הישוב
על פי דיווחים של החברה, בטווח של 5-7 שנים מהיום היא תציג NOI של 259 מיליון שקל. NOI משמע הרווח המעין תפעולי מהשכרת הנכסים – שכר הדירה בניכוי הוצאות שקשורות להשכרה (תחזוקה שוטפת). כדי לדעת מה הרווח המייצג צריך להוריד מה-NOI את המיסים ואת המימון.
המימון הצפוי על הפרויקטים המניבים יהיה בהערכה גסה סביב ה-100 מיליון שקל. לחברה, חשוב להדגיש, יש הוצאות מימון שוטפות גבוהות יותר והיא תדרש למימון נוסף לצורך עלויות הבנייה. אבל מנגד יש לה נכסים נוספים שממומנים (פעילות משמעותית בפולין בתחום הלוגיסטיקה ובתחום הבנייה, החזקה של 20% בסקייליין ועוד).
אם מתייחסים רק לפעילות המניבה בישראל, אזי אחרי מיסים צפוי בעוד 5-7 שנים רווח מייצג שמרני של 120 מיליון שקל. כמה שווה פעילות כזו? אם תשוו לחברות אחרות תוכלו לגזור שווי של 1.2-1.5 מיליארד שקל, ואפילו יותר.
חוץ מזה, יש כאמור בחברה פעילות בנייה בפולין, פעילות של מרכזי לוגיסטיקה בפולין ואירופה, החזקה בחברת סקייליין 0.12% שמוערכת ב-200 מיליון שקל (סביר שתימכר בטווח הבינוני/ ארוך), פעילות של התחדשות עירונית ועוד. מול זה יש כמובן מימון, ועדיין מדובר על פעילויות בעלות ערך משמעותי, אם כי האפסייד הגדול נמצא בפעילות המקומית.
בשורה התחתונה הערך העתידי עשוי להגיע לסכום מרשים לעומת השווי הנוכחי, ויש דרך נוספת להסתכל על זה.
כמה שווה המתחם ב-BBC?
ההון העצמי של החברה מסתכם ב-700 מיליון שקל. אבל לחברה יש נכסים שלא באים לידי ביטוי בספרים. השווי כאמור (בהינתן האופציות) מוערך בכמיליארד שקל. פער של 300 מיליון שקל, אבל ההון העצמי כאמור לא מספר על הערכים החבויים.
בקרוב יאוכלס מגדל A במתחם BBC. טופס 4 הוא כנראה עניין של ימים או שבועות ספורים לכל המאוחר והמשמעות היא הצפת ערך. עלות הפרויקט בספרי החברה (חלקה בנטרול חלק חברי קבוצת הרכישה) אמור להסתכם ב-190 מיליון שקל כשמול זה יש לחברה נכסים שעדיין לא נמכרו בכ-80 מיליון שקל ונכסים להשכרה שצפויים להניב 9-11 מיליון שקל. גם אם הנכסים המושכרים יוערכו בשמרנות מדובר על תוספת ערך כוללת של כמה עשרות מיליונים. זאת ועוד – החברה צפויה להכיר ברווח כתוצאה ממכירת שטחים בפרויקט.
אבל מגדל A הוא רק הסיפתח. מגדל C עשוי להיות משמעותי הרבה יותר לדוחות. הנה הנתונים עליו – עלות צפויה כוללת של 346 מיליון שקל וטווח NOI של 35-38 מיליון שקל. בהינתן התשואה המקובלת בשוק, הרי שמדובר בנכס שערכו תחת הנחת ה-NOI האמור הינו 450 מיליון שקל ומעלה. כלומר, יש כאן רווח צפוי של 100 מיליון שקל. הפרויקט הזה צפוי להסתיים בסוף 2022 או תחילת 2023. בנייין B שמיועד למרפאות וסיעוד עשוי להניב רווח דומה, אך הוא עדיין לא בשלב ההקמה.
בית מעריב – השבחה גדולה
שני פרויקטים שצפויים להביא לרווחים מאוד משמעותיים הם בית קלקא ובית מעריב. הריסת בית מעריב צפויה ממש בקרוב, ומדיווחי החברה עולה כי הפרויקט אמור להיות מושלם ב-2025. מדובר על בניין משרדים ומגורים עם 42 קומות, כשהחברה ערערה במטרה להגביה את הבניין ל-60 קומות.
בהינתן שמדובר על 42 קומות, הרי שעל פי החברה העלות הכוללת של הפרוקיט תסתכם בכ-500 מיליון שקל והוא צפוי להניב NOI של 50-55 מיליון שקל. הערך שלו צפוי להיות לפחות 700 מיליון שקל – כלומר השבחה של לפחות 200 מיליון שקל.
- 3.אלי 08/09/2019 08:14הגב לתגובה זולא שכחנו
- 2.לשים כסף לנימרודי? התחלקת על השכל? (ל"ת)דן 06/09/2019 17:35הגב לתגובה זו
- 1.צודק ערן, אבל אני לא משקיע עדיין, רק שיתחיל להראות רווח (ל"ת)גידי 05/09/2019 20:26הגב לתגובה זו
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית נופלת 5%, אפריקה מגורים מוסיפה 3%, המדדים בעליות קלות
בי קומיוניקיישנס מזנקת - אמרנו לכם; פלסאנמור מתכוננת להנפקה בוול סטריט ותאחד מניות, אלביט עולה, הבנקים יורדים, מניות הנדל"ן מקבלות המלצה, אפריקה מגורים עולה 3%; על מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
ארית נמצאת 12% מתחת למחיר מאז התרגיל - ניסיון ההנפקה של רשף, החברה הבת. אתם יודעים מה אנחנו חושבים על ההנפקה הזו - מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור; הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת. ארית נבהלה מהביקורת ונפילת המניה בעקבות הכתבות ולקחה צעד לאחור. כלכליסט שמקורבים לחברה מדווחים כי החברה הולכת להנפקה אצל המוסדיים בשווי של 3.75 מיליארד שקל (הכוונה המקורית היתה לפי 4.3 מיליארד). ראשית, יש כאן בעיה גדולה של דיווחים שלמקורבים, למוסדיים שעוברים ללא שהם מגיעים למשקיע הקטן. אפילו ביום שבו ארית דיווחה על חזרה בה מהנפקה, היא קודם כל הדליפה ורק אחר כך הוציאה הודעה מסודרת. בדרך המקורבים-מוסדיים ועוד יכולים להרוויח הרבה כסף.
אבל העניין העקרוני הוא שהחברה לא באמת קיפלה את ההנפקה. הרגיעה של המשקיעים היתה טעות גדולה - היא שלחה מסרים דרך יח"צ וכתבות שהיא יורדת מזה, אבל כשקוראים טוב טוב את ההודעה מבינים שהכל פתוח. אזה היא כעת רוצה הנפיק למוסדיים במחיר נמוך, המניה נופלת - ארית תעשיות -4.82%
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
