מאחורי הדוחות של הבנקים - ההפסדים שלא שמעתם עליהם

אם הבנקים לא יעשו דיאטה רצינית, הם עוד יתגעגעו לתוצאות הרבעון השני; וגם - מה מנוע הצמיחה העיקרי של ישראכרט, מה האיום הגדול על הבנקים ולמה הרווח האמיתי של בנק לאומי הוא חצי מהשורה התחתונה בדוח רווח והפסד?

 | 
(15)
רקפת רוסק בנק לאומי, צילום: בנק לאומי
התוצאות הכספיות של הבנקים ברבעון השני טובות אמנם, אם כי פחות מהמצופה, אבל הספירה לאחור החלה. הבנקים לא יוכלו לספק לאורך זמן ביצועים כאלו, אלא אם הם יהפכו לגופים רזים, יעילים ודיגיטליים, וגם אז לא בטוח שיצליחו לחזור על תוצאות מרשימות.   
חברות כרטיסי האשראי מאיימות על הבנקים
הסביבה של הבנקים השתנתה. בשנה האחרונה נוספו מתחרות עקשניות וחזקות – חברות כרטיסי האשראי שהופרדו מהבנקים (ששלטו בחברות האשראי עד לאחרונה) והפכו להיות עצמאיות. חברות כרטיסי האשראי לצד חברות האשראי החוץ בנקאי הן אמנם אלטרנטיבה פחות מועדפת על הציבור, ששומר אמונים לבנקים, ועדיין קיימת זליגה מסוימת מהבנקים.

ישראכרט שהיתה עד לאחרונה בשר מבשרה של המערכת הבנקאית, מגדילה בהתמדה את פעילות האשראי שלה, שהפכה להיות ברבעונים האחרונים הגדולה ביותר ממכלול עסקיה (סליקה, הנפקה ותפעול של כרטיסי אשראי).

אז נכון שהציבור מעדיף לקבל אשראי מהבנקים, נכון שהאשראי מהבנקים הוא זול יותר, אבל לאלו שצריכים עוד אשראי, הרבה פעמים האלטרנטיבה החיצונית – חברות כרטיסי אשראי וחברות אשראי חוץ בנקאי אחרות, היא עדיפה יותר.  

תתפלאו – זה טוב לבנקים. הם רוצים להמשיך ולהיות ספק האשראי הראשוני, וספק האשראי הזול. הרי מי באמת פונה לגופים אחרים? אלו שלא מקבלים אשראי נוסף בבנקים. אלא שעם פתיחת שוק האשראי לתחרות, לרבות הפיכת המידע הפיננסי של הציבור פתוח לכולם (דירוג אשראי), לקחו מהבנקים את המשאב החשוב ביותר - מונופול על המידע הפיננסי של הציבור, וכשזה נמצא אצל כל מלווה, כבר עשויה להתפתח תחרות אמיתית, והבנקים עשויים שלא להיות האלטרנטיבה הראשונה לאשראי.

זאת ועוד – שנים של אשראי חוץ בנקאי, הפכו את חברות כרטיסי האשראי, מימון ישיר וגופים נוספים, למוכרות ולגיטימיות, והקשר שלהם לציבור הלווים, באם הם גם יצליחו לספק מימון בריבית סבירה, יכול לשנות את כללי המשחק בשוק.

הבורסה מאיימת על הבנקים
איום נוסף על הבנקים הוא בורסה טובה. ישראכרט שהפכה לציבורית לפני מספר חודשים (ועדיין מוחזקת על ידי בנק הפועלים, אך כבר לא בשיעור שמקנה לה שליטה) גייסה גם אג"ח בסכום של כמיליארד שקל בריבית של 1.1%. חברים יקרים, זו ריבית אפסית, זו ריבית שמסדרת לישראכרט רווח של 50-60 מיליון שקל בשנה לפחות.

הנגישות של החברות האלו לבורסה מייצרת להן מקורות מימון זולים במיוחד וגורמות להן להיות תחרותיות יותר במתן האשראי. ככל שהן ינפיקו יותר (הון וחוב) התחרות מול הבנקים במגרש ההלוואות, תלך ותגדל.

זה איום משמעותי, אם כי, בורסה טובה כמובן גם משרתת את הבנקים – הם עצמם מגייסים בריביות נמוכות. ועדיין, מה שחשוב זה השינוי – בנקים תמיד גייסו בבורסה, עכשיו גם חברות חוץ בנקאיות וחברות כרטיסי אשראי. מדובר בחיזוק של הגופים האלו ביחס לבנקים.

עם זאת, עד כאן אלו איומים שראו אותם וידעו עליהם, ושהבנקים התכוננו אליהם כבר שנים ארוכות. קיים איום שאולי הוא לא סוד, אבל היכולת להתכונן אליו ולהיערך אליו, היא לא טריוויאלית. הכוונה לבנקאות דיגיטלית, בנק דיגיטלי (כזה שמנסה להקים מריוס נכט) שיתחרה בבנקים המסורתיים.

כבר כיום יש אלמנטים של בנקאות דיגיטלית, עולם הבנקאות השמרן, בכל זאת זז, וטכנולוגיות חדשות נכנסות ותופסות נתח בשוק הבנקאות. אלא שקצב השינויים עשוי להתגבר - ואי אפשר לנבא איך זה ישפיע על השוק. 

מי מגן על הבנקים?
האיומים גדולים על הבנקים נהדפו בעבר על ידי הפיקוח על הבנקים, בתירוץ שאנחנו חייבים בנקים יציבים - ותחרות עלולה לפגוע ביציבות הזו. נשמע אבסורד, אבל בשם היציבות נמנעה תחרות חריפה בשנים האחרונות. עם זאת, בהדרגה התאפשר למתחרים להכניס רגל בדלת ואלו לאט לאט נכנסו יותר ויותר לליבת הפעילות של הבנקים.

הבנקים מרוויחים משני מקורות עיקריים – פעילות האשראי ופעילות ניהול החשבון (לרבות ניהול חשבון ניירות ערך). הפעילות המרכזית – מתן אשראי - מבוססת על טריק ידוע: קבלת מימון זול מהציבור דרך פיקדונות, ונתינת אשראי יקר לציבור – הלוואות ומסגרות אשראי. כלומר, תיווך פיננסי.

הפעילות השנייה – הכנסות מעמלות של ניהול חשבון בנק, פעילות ניירות ערך, המרת מט"ח ועוד, מאפשרת לנו, הציבור, לנהל את הכסף שלנו במקום אחד ולדעת שהוא שמור ובטוח.

התחרות בפעילות האשראי כאמור מתעצמת. התחרות בתחום ניהול החשבון (לרבות חשבון ניירות ערך) קיימת כבר הרבה שנים ולאט לאט מתחזקת. עדיין רוב הציבור מנהל חשבון ניירות ערך בבנקים, אך העמלות הנמוכות מזיזות אנשים לעבר הברוקרים הפרטיים. עדיין רוב הציבור ממיר מט"ח בבנקים, אך העמלות הנמוכות בפלטפורמות מט"ח אינטרנטיות, ציינג'ים ועוד, מביאים אנשים רבים לשימוש באפשרויות האלו.

האיום הכי גדול על הבנקים
טוב תחרות זה לא בהכרח חיסול. הבנקים לא הולכים להעלם מכאן, הם עדיין יהיו גורם משמעותי בעולם הפיננסים, כנראה הכי משמעותי. תכ'לס הכל תלוי בהם. האיום הגדול ביותר על הבנקים הוא הם עצמם.

אם הם לא ישכילו לשנות צורה, לעשות דיאטה חריפה, הם בסוף הדרך יהיו חלשים יותר; אם הם ישכילו להתחבר לעולם החדש ולהיפטר משומנים גדולים ומיותרים, הם ימשיכו להיות דומיננטיים. אבל הדרך הזו לא פשוטה, ויש לה השפעה קריטית על הדוחות הכספיים.
כמה הבנקים באמת מרוויחים?
בנק לאומי שמנוהל על ידי רקפת רוסק עמינח שהחליטה לאחרונה לעזוב, דיווח ברבעון השני על רווח של 932 מיליון שקל. הרווח הזה לא כולל את ההוצאות שקשורות לתוכנית הפיטורים/רה ארגון הגדולה שמיישם הבנק.

בפועל, הוצאות התוכנית נרשמו ויירשמו בעתיד בשני מקומות בדוחות הכספיים – כהוצאות שוטפות ובעיקר במסגרת הדוח על הרווח הכולל, שזה אומר במילים פשוטות – בלי ביטוי בדוח רווח והפסד "הרגיל".

יש לזה הגיון חשבונאי, אבל אין בזה הגיון כלכלי והמשמעות היא שיש הוצאות שבורחות מדוח רווח והפסד. בנק לאומי הרוויח בפועל חצי ממה שדיווח בדוח רווח והפסד - כ-450 מיליון שקל, אם לוקחים בחשבון את ההוצאות שקשורות לתוכנית הרה ארגון.

אז בעיה ראשונה בדוחות – ההוצאות האלו חומקות מדוח רווח והפסד. בעיה שנייה - משקיעים רבים באים ואומרים, "נו מה הבעיה, מדובר על הוצאה חד פעמית והוצאה כזו לא משפיעה על השוטף, ולא על השווי".

נכון – הוצאה חד פעמית אינה משפיעה על השווי של חברה (לרוב). הוצאה חד פעמית, לא אמורה להילקח בחשבון אנליטי על מצב החברה ומחיר המנייה. אלא שצריך להפנים – הבנקים צריכים להתייעל ולהתייעל ולהתייעל – זה יהיה מספר פעמים עד שהם יהיו תחרותיים ודיגיטליים.

כלומר, זו לא הוצאה חד פעמית, זו הוצאה חוזרת, ואם כך, אז יש שאלה עקרונית חשובה – כמה באמת מרוויח בנק לאומי (וזה תקף לכל הבנקים כמובן) – מעל 900 מיליון שקל או 450 מיליון שקל?

ונלך עוד צעד קדימה - כל הבנקים עסוקים בתוכניות רה ארגון - הם יישמו תוכניות כאלו ויישמו גם בעתיד, ולכן השאלה רחבה הרבה יותר - האם דוחות הרווח והפסד של הבנקים מספרים את הסיפור האמיתי, או שיש הוצאות/הפסדים שפשוט נעלמו מהדוחות? זו שאלה רטורית. ברגע שמבינים שפיטורים הם בשגרה, אזי ההפסד האמיתי של הבנקים הוא נמוך מהמדווח בדוח רווח והפסד. 


תגובות לכתבה(15):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 14.
    אופנתי לרדת על בנקים אבל הריביות הרבה יותר נמוכותמכל גו (ל"ת)
    דפנה 19/08/2019 13:18
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 13.
    מה ש"חשוב" זה הבונוסים המנופחים !
    כן..... 18/08/2019 21:52
    הגב לתגובה זו
    1 0
    כל השאר זה "משני"...
    סגור
  • 12.
    צריך בנקים נוספים
    aa 18/08/2019 21:28
    הגב לתגובה זו
    1 0
    צריך בנקים נוספים בארץ שאם תהיה נפילה של בנקים המכה תתפזר בניהם ולא גם המדינה תפסיד
    סגור
  • 11.
    קשקוש
    ירון 18/08/2019 18:55
    הגב לתגובה זו
    1 0
    חברות כרטיסי אשראי ריבית של שוק אפור לא פונה לאותו פלח שוק התייעלות יש לה ערך מוסף המשפיע לאורך שנים מרווחי האשראי והיקפיהם רק גדלים בדוחות כבר חבוי רווח גדול מאשראי שניתן וימשיך להניב רווח תחת הוצאות תפעול רזות יותר מרווחי האשראי בתחום המשכנתאות ממשיכים לגדול
    סגור
  • 10.
    כותרת בומבסטית לכתבה שטחית
    אנונימי 18/08/2019 17:49
    הגב לתגובה זו
    3 1
    חבל שהניתוח לא מעמיק ומקצועי כפי שמצופה מאתר כלכלי
    סגור
  • 9.
    הבנקים היו ויהיו כתבה בשביל לעשות כותרת
    ש.א 18/08/2019 17:05
    הגב לתגובה זו
    3 1
    כדאי לכולנו שהבנקים והחברות יהיו ריווחיות.
    סגור
  • 8.
    הבנקים זילזלו בלקוחות
    מאיר 18/08/2019 16:47
    הגב לתגובה זו
    3 0
    החזירות של הבנקים מגיעה לסופה כי הבנקים זילזלו בלקוחות והפכו אותם ללקוחות שבויים וגם סגרו סניפים פיטרו פקידים הציבו מכונות והפכו את הלקוחות לעובדי בנק בחינם ועוד מחייבים אותם בעמלות .ורק רקפת עמינח צוחקת כל הדרך אל הבנק .
    סגור
  • 7.
    פרצוף מרושע יש לרקפת הזאת. נראה לי שהיא חורשת רעות פה. (ל"ת)
    שלמה 18/08/2019 13:55
    הגב לתגובה זו
    5 1
    סגור
  • 6.
    ישראכרט וחברות כרטיסי האשראי יקחו נתח מהבנקים (ל"ת)
    בני 18/08/2019 13:43
    הגב לתגובה זו
    2 0
    סגור
  • 5.
    לאדון אבישי- מה הפגיעה-באם פייסבוק יקים מטבע וירטואלי? (ל"ת)
    כותבי תרחישים 18/08/2019 13:09
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 4.
    חכם בלילה אתה
    אבי 18/08/2019 12:01
    הגב לתגובה זו
    1 2
    עד עכשיו כל הסקירות שך שוות לתחת
    סגור
  • 3.
    הכל נכון, אבל ייקח זמן עד שהבנקים יעלמו (ל"ת)
    מיקי 18/08/2019 11:02
    הגב לתגובה זו
    8 0
    סגור
  • 2.
    אין מה להגיד - צודק (ל"ת)
    דניאל 18/08/2019 10:43
    הגב לתגובה זו
    4 1
    סגור
  • 1.
    מדוע צצות הבוקר כתבות
    רומי 18/08/2019 09:31
    הגב לתגובה זו
    5 5
    מדוע אחרי סופש אופטימי בעולם, ואחרי עליה של 2 אחוזים בוול צצות הבוקר בביז כתבות איוב שכל מטרתן לדכא את האפשרות לקבל היום עליות במדדים. מה עומד מאחורי המהלך הזה ? האם יש כאן רצון עז שהשוק ימשיך בפוזיצית השורט שכנראה מחזיקה ביז . אני כמעט בטוח שהתשובה היא "כן".
    סגור
  • צודק
    רוני 18/08/2019 14:04
    הגב לתגובה זו
    0 2
    כתבה לא לעניין
    סגור
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות