שמואל לוי מנכל אופקטרא
צילום: יחצ

אופקטרא נדל"ן נכנסת לשוק הקנאביס - מתמזגת עם היי פארמה

תתמזג עם חברת הקנאביס הרפואי היי פארמה, כאשר פנטזני נטוורק תשתתף גם היא במימון העסקה, שצפויה להזרים לקופתה של היי פארמה כ-36 מיליון שקל
גיא עיני |

חברת הנדל"ן אופקטרא דיווחה על כך שתתמזג עם חברת הקנאביס הרפואי היי פארמה, כאשר פנטזני נטוורק תשתתף גם היא במימון העסקה, שצפויה להזרים לקופתה של היי פארמה כ-36 מיליון שקל.

במסגרת מימון העסקה, קבוצת משקיעים בראשות משה מידר תעביר כ-11 מיליון שקל אשר יצטרפו להשקעה של כ-7 מיליון שקלים מאופקטרא ולהשקעה נוספת של 2 מיליון שקלים מפנטזי נטוורק. קבוצת המשקיעים צפויה להשקיע 9 מיליון שקלים נוספים, זאת בנוסף למימוש מלא של האופציות הקיימות באופקטרא שיזרימו 7 מיליון שקלים נוספים, כך שסה"כ לחברה תהיה קופת מזומנים בהיקף של כ-36 מיליון שקלים.

"לאחר תהליך ממושך וקפדני בו בחנו את אופן הכניסה לשוק הקנאביס הרפואי, בחרנו להשקיע בהיי-פארמה. לחברה יש נקודת פתיחה מצוינת שכוללת אנשי מקצוע מנוסים המגיעים מעולם הקנאביס בארה"ב ובאירופה, שותפות עם קיבוץ, תשתיות קיימות, שטח משמעותי למתקן ומפעל וכן רישיונות מתאימים".

"לצד זאת, אנו מגבשים בימים אלו צוות הנהלה גלובלי, בעל ניסיון עסקי בינלאומי עשיר, רב תחומי, המגיע מעולמות הפארמה, התעשייה, מימון וגיוס כספים, בנייה וניהול חברות עם היקפי מכירות של מאות מיליוני דולרים בשנה, כמו גם יצירת שיתופי פעולה עם שחקנים בסקטור. אנו משוכנעים כי ביכולתנו ליצור חברה בעל נוכחות משמעותית בשוק הקנאביס העולמי", אמר פרופסור משה מיידר, יו"ר היי-פארמה הנכנס.

שמוליק לוי, מנכ"ל אופקטרא אמר על המיזוג: "בהמשך להחלטת החברה על כניסה לתחום הקנאביס הרפואי מבצעת החברה עיסקת מיזוג משמעותית עם חברת היי פארמה שתקים חממות ומפעל לייצור קנאביס רפואי. המיזוג מהווה מהלך אסטרטגי ראשון של אופקטרא ליצירת ערך גבוה לבעלי המניות שלנו ושל השותפים החדשים". 

"לצורך המיזוג גייסנו כספים וכמו כן היי פארמה גייסו ויגייסו עוד כספים, כך שניכנסו לחברת היי פארמה כ- 21 מיליון שח ועד המיזוג יכנסו בסך הכל כ-36 מיליון שח שיאפשרו להקים את החממות והמפעל. אני משוכנע כי החיבור בין הפלטפורמה הציבורית שלנו לחברת היי פארמה והנהלתה יובילו ליצירת ערך נוספת לבעלי המניות של החברה הממוזגת".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ארית, תקציב, אג"ח

מערכת ביזפורטל |

אחרי נפילה של 20% בארית, מעניין יהיה לראות אם העצירה  תיבלם. הנפילה מיוחסת לכוונה להנפיק את רשף הבת של ארית. זו הנפקה שנתפסת כמוזרה - היא משמרת את המכשיר הבעייתי שנקרא - חברות החזקה. למה להנפיק את רשף הבת שהיא בעצם 98% מהפעילות של ארית. למה שתי חברות? זו טכניקה לבצר את השליטה בחברת ההחזקות. צבי לוי מחזיק 46%, ואם היה מנפיק בארית החזקתו היתה מדלדלת ל-36%, ואולי מדובר על ויתור שליטה. הוא מעדיף להנפיק את החברה מתחת, ולהישאר עם 46^ בארית שתחזיק 80% ברשף.

אבל, זה רק חלק קטן מההסבר לנפילה. ההסבר המרכזי הוא שכאשר בעל שליטה מוכר ומממש בכמת כזו (גם הצעת מכר וגם הנפקה) זה מסוכן לבעלי המניות. בעל השליטה יודע מתי למכור יותר מכולם. ארית הצליחה בשנה האחרונה לזנק לשווי של 5 מיליארד שקל (לפני הנפילה), כשהיא מייצרת רווחים מרשימים, אבל הרווחים האלו בשיעורי הרווחיות האלו לא יכולים להחזיק הרבה זמן. הצגנו את הנתונים בשבוע שעבר, יכולים להרחיב: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהמספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים. ורק נדגיש כי למרות הסיכון, צפוי שהרווחים ימשיכו להיות חזקים בטווח הקרוב. 


המניות הדואליות חוזרות בעלייה קלה. פער חיובי של 0.1% בלבד. הנה רשימת המניות הדואליות הגדולות ופערי הארביטראז' (הקליקו לרשימה המלאה):



 


תקציב המדינה אושר ביום שישי על ידי הממשלה. ומדובר בתקציב טוב - גירעון של 3.6%, הטלת מסים על הבנקים, העלאת השכר לשכירים שמשתכרים מעל 16 אלף שקל - ראו כאן: בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון. ביום שישי בנימין נתניהו עשה לפרופ' אמיר ירון מה שטראמפ עושה לג'רום פאוול, יו"ר הפד - "אני יודע שעצמאות הבנק חשובה מאוד, אבל אתה חייב להוריד את הריבית". הוא היה זהיר, אבל אסרטיבי. לא בטוח שפרופ' ירון יפעל כך. יכול להיות שדווקא רמזים עבים כאלו יעשו ההיפך - הוא יתבצר בעמדתו ורק כדי להוכיח שהוא לא נכנע לפוליטיקאים.