אופקטרא נדל"ן נכנסת לשוק הקנאביס - מתמזגת עם היי פארמה
חברת הנדל"ן אופקטרא דיווחה על כך שתתמזג עם חברת הקנאביס הרפואי היי פארמה, כאשר פנטזני נטוורק תשתתף גם היא במימון העסקה, שצפויה להזרים לקופתה של היי פארמה כ-36 מיליון שקל.
במסגרת מימון העסקה, קבוצת משקיעים בראשות משה מידר תעביר כ-11 מיליון שקל אשר יצטרפו להשקעה של כ-7 מיליון שקלים מאופקטרא ולהשקעה נוספת של 2 מיליון שקלים מפנטזי נטוורק. קבוצת המשקיעים צפויה להשקיע 9 מיליון שקלים נוספים, זאת בנוסף למימוש מלא של האופציות הקיימות באופקטרא שיזרימו 7 מיליון שקלים נוספים, כך שסה"כ לחברה תהיה קופת מזומנים בהיקף של כ-36 מיליון שקלים.
"לאחר תהליך ממושך וקפדני בו בחנו את אופן הכניסה לשוק הקנאביס הרפואי, בחרנו להשקיע בהיי-פארמה. לחברה יש נקודת פתיחה מצוינת שכוללת אנשי מקצוע מנוסים המגיעים מעולם הקנאביס בארה"ב ובאירופה, שותפות עם קיבוץ, תשתיות קיימות, שטח משמעותי למתקן ומפעל וכן רישיונות מתאימים".
"לצד זאת, אנו מגבשים בימים אלו צוות הנהלה גלובלי, בעל ניסיון עסקי בינלאומי עשיר, רב תחומי, המגיע מעולמות הפארמה, התעשייה, מימון וגיוס כספים, בנייה וניהול חברות עם היקפי מכירות של מאות מיליוני דולרים בשנה, כמו גם יצירת שיתופי פעולה עם שחקנים בסקטור. אנו משוכנעים כי ביכולתנו ליצור חברה בעל נוכחות משמעותית בשוק הקנאביס העולמי", אמר פרופסור משה מיידר, יו"ר היי-פארמה הנכנס.
- מיט-טק: הצלחה בניסוי להדפסת תרכובת שומן בקר - המנייה מזנקת
- רווח קל למוסדיים - השקעה במיט-טק ברווח מיידי של יותר מ-30%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שמוליק לוי, מנכ"ל אופקטרא אמר על המיזוג: "בהמשך להחלטת החברה על כניסה לתחום הקנאביס הרפואי מבצעת החברה עיסקת מיזוג משמעותית עם חברת היי פארמה שתקים חממות ומפעל לייצור קנאביס רפואי. המיזוג מהווה מהלך אסטרטגי ראשון של אופקטרא ליצירת ערך גבוה לבעלי המניות שלנו ושל השותפים החדשים".
"לצורך המיזוג גייסנו כספים וכמו כן היי פארמה גייסו ויגייסו עוד כספים, כך שניכנסו לחברת היי פארמה כ- 21 מיליון שח ועד המיזוג יכנסו בסך הכל כ-36 מיליון שח שיאפשרו להקים את החממות והמפעל. אני משוכנע כי החיבור בין הפלטפורמה הציבורית שלנו לחברת היי פארמה והנהלתה יובילו ליצירת ערך נוספת לבעלי המניות של החברה הממוזגת".
הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
הריבית הולכת לרדת ויש את מי שממהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק
הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.
מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע?
כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.
בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו.
- יו״ר רשות ני״ע: “לא לוותר על ההפרדה המבנית - היא הלקח החשוב ביותר מרפורמת בכר”
- חברי ועדת בכר לשעבר מזהירים: “אל תחזירו את המפלצות למשק”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024
המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר קרא המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי להתאים את הרגולציה לשוק הפיננסי המשתנה, שבו הגבולות בין בנקים לגופים מוסדיים מיטשטשים, ולהמשיך לעודד תחרות תוך שמירה על יציבות מערכתית
הפיקוח על הבנקים בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר אמר המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי כי השוק הפיננסי כיום שונה בתכלית מזה שהיה ערב הרפורמה, וכי נדרשת התאמה של התפיסה הרגולטורית למציאות חדשה שכיום היא רוויה בשחקנים, עם טכנולוגיה מתקדמת, מודלים עסקיים חדשים וגבולות פחות ברורים בין גופים פיננסיים. לדבריו, בעוד רפורמת בכר ביקשה להתמודד עם ריכוזיות וניגודי עניינים במערכת הבנקאית, כעת האתגר הוא עיצוב רגולציה שתאפשר תחרות לצד שמירה על יציבות.
“בתקופה של רפורמת בכר הייתי כלכלן צעיר בפיקוח על הבנקים, ואני זוכר היטב את סימני השאלה שעלו אז לגבי התועלת שבה,” אמר חחיאשוילי בפתח דבריו. “מה שכן היה ברור לרגולטורים דאז הוא שהמערכת התאפיינה בריכוזיות גבוהה ובניגודי עניינים, לפחות פוטנציאליים. הרפורמה נולדה מהבנה שכאשר יש כשל שוק, על הרגולטור לפעול כדי לתקן אותו, תוך שמירה על יציבות המערכת הפיננסית שהיא בראש ובראשונה אינטרס ציבורי”.
לדבריו, לא ניתן להבין את המציאות הרגולטורית הנוכחית מבלי להשוותה לשוק הפיננסי שלפני שני עשורים: “היום, כשמדברים על
אשראי עסקי בישראל, מדברים על שוק תחרותי בהרבה. ההמלצות של ועדת בכר היוו בסיס חשוב, אבל השוק המשיך להתפתח הרבה מעבר להן, בין היתר בזכות צעדים נוספים: הקטנת החוב הממשלתי, פיתוח שוק ההון, הזרמת כספי הפנסיה, רפורמות בניהול סיכונים בגופים מוסדיים וצמיחת טכנולוגיות
חדשות.”
שינוי מבני ותחרות גוברת
חחיאשוילי ציין כי בעשורים האחרונים ננקטו צעדים משמעותיים להגברת התחרות, כגון מאגר נתוני אשראי, בנקאות פתוחה, הפרדת חברות כרטיסי האשראי, רפורמות במשכנתאות ומעבר בין בנקים בלחיצת כפתור. הוא הוסיף כי השוק עבר מתלות כמעט מוחלטת בבנקים לפעילות מגוונת הכוללת גם גופים חוץ בנקאיים, חברות ביטוח, גופים מוסדיים, חברות אשראי ופלטפורמות דיגיטליות. מגמה זו, לדבריו, מחדדת את הצורך ברגולציה דינמית שמתייחסת למארג רחב של צעדים ולא לכלל אחד בודד.
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- בנק ישראל הכריז על מתווה לסיוע עקב עם כלביא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חחיאשוילי הדגיש כי לא ניתן לנהל שוק פיננסי מודרני באמצעות סט כללים סטטי: “בתפיסה התחרותית שלנו כרגולטורים, צריך להסתכל על מארג של צעדים רגולטוריים ומדיניות שנעשים באופן מתמשך. חלק מהשינויים בשוק נובעים מהרגולציה עצמה, מהתגובה של השחקנים, וחלקם משינויים טכנולוגיים. זו אחריות כבדה, כי כל צעד שאנחנו עושים משנה את השוק עצמו”.
