שמואל לוי מנכל אופקטרא
צילום: יחצ

אופקטרא נדל"ן נכנסת לשוק הקנאביס - מתמזגת עם היי פארמה

תתמזג עם חברת הקנאביס הרפואי היי פארמה, כאשר פנטזני נטוורק תשתתף גם היא במימון העסקה, שצפויה להזרים לקופתה של היי פארמה כ-36 מיליון שקל
גיא עיני |

חברת הנדל"ן אופקטרא דיווחה על כך שתתמזג עם חברת הקנאביס הרפואי היי פארמה, כאשר פנטזני נטוורק תשתתף גם היא במימון העסקה, שצפויה להזרים לקופתה של היי פארמה כ-36 מיליון שקל.

במסגרת מימון העסקה, קבוצת משקיעים בראשות משה מידר תעביר כ-11 מיליון שקל אשר יצטרפו להשקעה של כ-7 מיליון שקלים מאופקטרא ולהשקעה נוספת של 2 מיליון שקלים מפנטזי נטוורק. קבוצת המשקיעים צפויה להשקיע 9 מיליון שקלים נוספים, זאת בנוסף למימוש מלא של האופציות הקיימות באופקטרא שיזרימו 7 מיליון שקלים נוספים, כך שסה"כ לחברה תהיה קופת מזומנים בהיקף של כ-36 מיליון שקלים.

"לאחר תהליך ממושך וקפדני בו בחנו את אופן הכניסה לשוק הקנאביס הרפואי, בחרנו להשקיע בהיי-פארמה. לחברה יש נקודת פתיחה מצוינת שכוללת אנשי מקצוע מנוסים המגיעים מעולם הקנאביס בארה"ב ובאירופה, שותפות עם קיבוץ, תשתיות קיימות, שטח משמעותי למתקן ומפעל וכן רישיונות מתאימים".

"לצד זאת, אנו מגבשים בימים אלו צוות הנהלה גלובלי, בעל ניסיון עסקי בינלאומי עשיר, רב תחומי, המגיע מעולמות הפארמה, התעשייה, מימון וגיוס כספים, בנייה וניהול חברות עם היקפי מכירות של מאות מיליוני דולרים בשנה, כמו גם יצירת שיתופי פעולה עם שחקנים בסקטור. אנו משוכנעים כי ביכולתנו ליצור חברה בעל נוכחות משמעותית בשוק הקנאביס העולמי", אמר פרופסור משה מיידר, יו"ר היי-פארמה הנכנס.

שמוליק לוי, מנכ"ל אופקטרא אמר על המיזוג: "בהמשך להחלטת החברה על כניסה לתחום הקנאביס הרפואי מבצעת החברה עיסקת מיזוג משמעותית עם חברת היי פארמה שתקים חממות ומפעל לייצור קנאביס רפואי. המיזוג מהווה מהלך אסטרטגי ראשון של אופקטרא ליצירת ערך גבוה לבעלי המניות שלנו ושל השותפים החדשים". 

"לצורך המיזוג גייסנו כספים וכמו כן היי פארמה גייסו ויגייסו עוד כספים, כך שניכנסו לחברת היי פארמה כ- 21 מיליון שח ועד המיזוג יכנסו בסך הכל כ-36 מיליון שח שיאפשרו להקים את החממות והמפעל. אני משוכנע כי החיבור בין הפלטפורמה הציבורית שלנו לחברת היי פארמה והנהלתה יובילו ליצירת ערך נוספת לבעלי המניות של החברה הממוזגת".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית מזנקת 10%, פלסאנמור 6.7%; ת"א ביטוח קופץ 2.3% - מגמה חיובית בבורסה

אחרי הביקורת החריפה על הנפקת רשף טכנולוגיות - הפעילות המרכזית של ארית - כשגם מוסדיים הבהירו כי לא יקחו חלק בהנפקה, ארית חוזרת בה מקידום המהלך ובוחנת מימון דרך השוק הפרטי; המדדים במגמה חיובית מתונה לפתיחת שבוע המסחר

מערכת ביזפורטל |

המדדים במגמה חיובית ת"א 35 עולה 0.7% בעוד ת"א 90 מוסיף 0.5%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים  מוסיף 0.9% בעוד ת"א ביטוח מזנק 2.4%. ת"א נדל"ן יורד 0.6% ות"א נפט וגז יורד גם הוא 0.6%.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך יראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?