שמואל לוי מנכל אופקטרא
צילום: יחצ

אופקטרא נדל"ן נכנסת לשוק הקנאביס - מתמזגת עם היי פארמה

תתמזג עם חברת הקנאביס הרפואי היי פארמה, כאשר פנטזני נטוורק תשתתף גם היא במימון העסקה, שצפויה להזרים לקופתה של היי פארמה כ-36 מיליון שקל
גיא עיני |

חברת הנדל"ן אופקטרא דיווחה על כך שתתמזג עם חברת הקנאביס הרפואי היי פארמה, כאשר פנטזני נטוורק תשתתף גם היא במימון העסקה, שצפויה להזרים לקופתה של היי פארמה כ-36 מיליון שקל.

במסגרת מימון העסקה, קבוצת משקיעים בראשות משה מידר תעביר כ-11 מיליון שקל אשר יצטרפו להשקעה של כ-7 מיליון שקלים מאופקטרא ולהשקעה נוספת של 2 מיליון שקלים מפנטזי נטוורק. קבוצת המשקיעים צפויה להשקיע 9 מיליון שקלים נוספים, זאת בנוסף למימוש מלא של האופציות הקיימות באופקטרא שיזרימו 7 מיליון שקלים נוספים, כך שסה"כ לחברה תהיה קופת מזומנים בהיקף של כ-36 מיליון שקלים.

"לאחר תהליך ממושך וקפדני בו בחנו את אופן הכניסה לשוק הקנאביס הרפואי, בחרנו להשקיע בהיי-פארמה. לחברה יש נקודת פתיחה מצוינת שכוללת אנשי מקצוע מנוסים המגיעים מעולם הקנאביס בארה"ב ובאירופה, שותפות עם קיבוץ, תשתיות קיימות, שטח משמעותי למתקן ומפעל וכן רישיונות מתאימים".

"לצד זאת, אנו מגבשים בימים אלו צוות הנהלה גלובלי, בעל ניסיון עסקי בינלאומי עשיר, רב תחומי, המגיע מעולמות הפארמה, התעשייה, מימון וגיוס כספים, בנייה וניהול חברות עם היקפי מכירות של מאות מיליוני דולרים בשנה, כמו גם יצירת שיתופי פעולה עם שחקנים בסקטור. אנו משוכנעים כי ביכולתנו ליצור חברה בעל נוכחות משמעותית בשוק הקנאביס העולמי", אמר פרופסור משה מיידר, יו"ר היי-פארמה הנכנס.

שמוליק לוי, מנכ"ל אופקטרא אמר על המיזוג: "בהמשך להחלטת החברה על כניסה לתחום הקנאביס הרפואי מבצעת החברה עיסקת מיזוג משמעותית עם חברת היי פארמה שתקים חממות ומפעל לייצור קנאביס רפואי. המיזוג מהווה מהלך אסטרטגי ראשון של אופקטרא ליצירת ערך גבוה לבעלי המניות שלנו ושל השותפים החדשים". 

"לצורך המיזוג גייסנו כספים וכמו כן היי פארמה גייסו ויגייסו עוד כספים, כך שניכנסו לחברת היי פארמה כ- 21 מיליון שח ועד המיזוג יכנסו בסך הכל כ-36 מיליון שח שיאפשרו להקים את החממות והמפעל. אני משוכנע כי החיבור בין הפלטפורמה הציבורית שלנו לחברת היי פארמה והנהלתה יובילו ליצירת ערך נוספת לבעלי המניות של החברה הממוזגת".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים