דסק"ש העלתה שוב את מחיר הצעת הרכש לנכסים ובנין, 390 שקלים למניה
בהתאם לצפי המשקיעים, הצעת הרכש למניות נכסים ובנין 0.91% אשר הוגשה בסוף מאי על ידי בעלת השליטה בחברה דיסקונט השקעות -1.14% (68.83%) נדחתה ודסק"ש הגישה לפני שבוע הצעה משופרת לרכוש את מניות נכסים ובנין המוחזקות על ידי הציבור - כ-1.96 מיליון מניות, לפי מחיר של 360 שקלים למניה. כעת דסק"ש משפרת את הצעתה שוב למחיר של 390 שקלים למניה - פרמיה של כ-12.6% על שער הבסיס של המניה הבוקר. התמורה הכוללת: כ-765.6 מיליון שקל.
על פי הדיווח, מדובר בהצעת רכש מלאה, אשר תבוצע במידה שיעור ההחזקות של בעלי המניות אשר לא נענו להצעה יהיה פחות מ-5% ממניות נכסים ובנין ויותר ממחצית מבעלי המניות שאין להם עניין אישי בהצעה יענו לה.
לחילופין, ההצעה תבוצע במידה ושיעור ההחזקות של בעלי המניות שלא נענו להצעה יהווה פחות מ-2% ממניות החברה.
לגבי בעלי המניות אשר לא נענו להצעה, במידה והצעת הרכש אכן תבוצע, בהתאם לסייגים כאמור, תבוצע מכירה כפויה של מניותיהם.
- 4.PAN 22/06/2019 19:29הגב לתגובה זוולא לעשות הרפתקאות מיותרות, בעל החברה עולה חדש כניראה עוד לא מכיר שוק הישראל, חביבי בלי הרפתקה וקודם להחזיר חובות אחר כך אלוהים גדול
- 3.אפשר ללחוץ את דסקש עוד 25% מינימום, אין להם ברירה (ל"ת)לחץ חוק הריכוזיות 20/06/2019 13:49הגב לתגובה זו
- מיש 20/06/2019 21:14הגב לתגובה זואת הצעת הרכש ואז המחיר יצלול לרמה שמחזיקי נכסים ובינוי ימררו בבכי
- בגלל חוק הריכוזיות הם חייבים להפוך אותה פרטית עד 31.12. (ל"ת)בגלל חוק הריכוזיות 23/06/2019 12:37
- 2.לא משחרר בפחות מ450 20/06/2019 13:17הגב לתגובה זולא משחרר בפחות מ450 ליחידה רוצים שישלמו
- 1.אלשטיין פוגע קשה במחזיקי דסק"ש עם הצעת הרכש (ל"ת)מוש 20/06/2019 12:19הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
