יניב חברון, אסטרטג ראשי של בית ההשקעות אלומות
צילום: יח"צ

"או שתשואות האג"ח האמריקאיות ירימו ראש, או שהמניות יאבדו גבוה"

זה התרחיש שצופה יניב חברון, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות אלומות לשוק האמריקאי. להערכתו רק חדשות חיוביות לגבי הסכם סחר בין-ארה"ב יצליחו לתמוך בשוק המניות ולמנוע תיקון משמעותי
נועם בראל | (3)

"שלוש הפחתות ריבית מאפיינות תרחיש מאקרו קיצוני מידי", כך לדבריו של האסטרטג הראשי של בית ההשקעות אלומות, יניב חברון, שפרסם הבוקר את סקירתו השבועית.

לדבריו של חברון, "על פי שוק האג"ח האמריקאי, במהלך 9-6 החודשים הקרובים, הריבית בארה"ב תופחת שלוש פעמים, ב-0.75% (סה"כ - נ.ב). בהחלט ייתכן כי התמחור מוגזם קצת, בהשפעת מלחמת הסחר של סין-ארה"ב והוא עשוי להתמתן כבר בסוף החודש במידה שהמפגש בין שני הנשיאים ב-G20 יתקיים ויהיה מוצלח. מה שלא מסתדר כל כך זו התגובה החיובית של שוק המניות לעלייה בהסתברות להפחתת הריבית".

"אומנם הפחתת ריבית אכן תורמת לתמחור המניות ובמקביל דוחפת את המשקיעים לחפש אלטרנטיבה אחרת ואטרקטיבית יותר להשקיע את כספם, אבל תרחיש מאקרו קיצוני שיצריך 3 הפחתות ריבית בתוך 6-7 חודשים, יהיה בעל השפעות שליליות על שוק המניות חרף הפחתות ריבית. לכן, או ששוק המניות טועה, או ששוק האג"ח טועה. ובמילים פשוטות יותר, או שתשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ירימו ראש בשבועות הקרובים, או ששוק המניות יאבד גבוה".

חברון הוסיף ואמר כי רק חדשות חיוביות לגבי הסכם סחר בין-ארה"ב יצליחו לתמוך בשוק המניות ולמנוע תיקון משמעותי, כשלדבריו "ברמה המאקרו כלכלית הגלובלית, תמחור הפחתות ריבית וירידות בשוקי המניות הם תרחיש שהולם יותר את המציאות הכלכלית הגלובלית. כלכלת סין נחלשת ומשפיעה לרעה על מדינות הלוויין. אומנם צעדים פיסקליים של הממשל בבייג'ין יכולים לתמוך מעט, אבל לא יותר מלרכך אולי את ההשפעות הקשות של מלחמת הסחר".

 

"אירופה מתקשה להתאושש והבנק המרכזי שם יאלץ להעמיק את ההרחבה מוניטרית שלו בשוק, חרף ריבית שלילית של מינוס 0.4% וסיום תוכנית רכישות ענק שנמשכה 46 חודשים, במהלכה המאזן של הבנק עלה ביותר מ-2.6 טריליון אירו. לזה אפשר להוסיף הערכה שלנו מתחילת השנה, כי המשבר האיטלקי יחזור לבקר את אירופה בקרוב ויבחן מחדש את יציבותה של המערכת הבנקאית. בנוסף עתיד הברקזיט לא ברור וההסתברות להיפרדות מאירופה ללא הסכם עולה, מה שמסכן הן את אירופה והן את בריטניה".

 

"בארה"ב אומנם נתוני המאקרו ממשיכים להצביע על התרחבות כלכלית, אבל סימני החולשה והחשש מפני מלחמת הסחר נראים היטב בסקרי הציפיות ובמדדי מנהלי הרכש, שנחלשים בעקבות הרצון להשהות החלטות עסקיות".

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לרון 12/06/2019 15:08
    הגב לתגובה זו
    אחד הטובים!
  • 1.
    קשקשן! (ל"ת)
    אלי 12/06/2019 13:23
    הגב לתגובה זו
  • מדוע החלטת כך והגבת בבוטות מטומטמת? (ל"ת)
    פרופ'איציק100 12/06/2019 14:56
    הגב לתגובה זו
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: שבבים, בנקים והשקעות של צעירים

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0.97%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי. 

סיפור הצלחה ישראלי מרשים ולא יחיד, אבל מה העתיד של נובה? חברות ישראליות גדולות בתעשייה הזו ובתעשייה של מערכות בדיקה לבסוף נמכרות. האם זה מה שיקרה כאן? והאם שווי של 10 מיליארד לא מוגזם? היא במכפיל רווח עתידי של 35. נראה שמה שיכול להעלות את המניה בעתיד זו מכירה-אקזיט. החדשות הטובות של העסק מגולמות באופן כנראה מלא במכפיל. המניה עברה כבר מזמן את מחירי היעד שניתנו לה. כל פעם מחדש האנליסטים מספקים מחיר יעד ותוך כמה חודשים המניה חוצה אותו.