רשת פוקס עסק בגדים קמעונאות
צילום: Bizportal

"לאור הירידות במניית פוקס מחיר המניה הנוכחי מהווה הזדמנות"

בבית ההשקעות אי.בי.אי מחזיקים במחיר יעד גבוה בכ-23% ממחיר המניה בשוק. "הדוח חלש, על רקע עיתוי חג הפסח. מגמה שצפויה לבוא לידי ביטוי באופן רוחבי בענף"
ערן סוקול | (7)

"לאור הירידות האחרונות במחיר מניית פוקס -0.17% הן על רקע דיווחים על כניסת אמזון לישראל והן על רקע הדוחות החלשים (יחסית לתקופה המקבילה), אנו סבורים שמחיר המניה הנוכחי מהווה הזדמנות", כך לדברי שירה אחיעז, אנליסטית קימעונאות, אי.בי.אי בית השקעות בהתייחסות ראשונית לתוצאות הכספיות של רשת האופנה שפורסמו היום. בבית ההשקעות מחזיקים במחיר יעד של 115 שקלים למניה - אפסייד של כ-23% על מחיר המניה הנוכחי.

בבית ההשקעות מציינים כי ביחס לרבעון המקביל, פוקס פרסמה דוח חלש לרבעון הראשון של השנה, זאת בעיקר על רקע עיתוי חג הפסח. "מדובר במגמה אשר צפויה לבוא לידי ביטוי באופן רוחבי בענף, כאשר במבט לרבעון השני של 2019, נצפה לתרומתו החיובית של חג הפסח לתוצאות", כותבת אחיעז.

למרות עיתוי החג שהוביל לשחיקה בהכנסות מחנויות זהות, רשמה פוקס צמיחה דו-ספרתית חזקה בהכנסות, בעיקר הודות למותגים החדשים שבחסותה, דוגמת רשת שילב בגזרה הפיזית או הרחבת היקף הפעילות בפלטפורמת האונליין טרמינל X.

פוקס הציגה רווח תפעולי של 5.9 מיליון שקל ברבעון, כאשר בנטרול תקן IFRS16 שאימצה לראשונה ברבעון זה, מדובר בהפסד תפעולי של 2.3 מיליון שקל. יחד עם זאת, בבית ההשקעות מדגישים כי "לא מדובר בדרמה של ממש, שכן הרבעון הראשון הינו מסורתית החלש ביותר של חברת פוקס, כך שבשנים 2015-2017 הציגה הפסד תפעולי ברבעון זה. מנגד, הרבעון המקביל הינו רבעון השוואה חזק, בו תרומת החג גולמה במלואה בתוצאות".

לדברי אחיעז, "בראייה ענפית אין ספק כי רשתות האופנה כיום פועלות בסביבת תחרותית מאתגרת, אך אנו סבורים כי קבוצת פוקס היא קבוצה חזקה, עם תמהיל מוצרים מגוון אשר תוכל להמשיך ולהתמודד עם תנאי השוק המשתנים".

בבית ההשקעות מסבירים כי פוקס השכילה לזהות את המגמות בשוק ונוקטת באסטרטגיית גיוון תמהיל המוצרים המאפשרת לה לנצל את היתרון לגודל אשר מהווה יתרון משמעותי בתקופה זו. "להערכתנו, האיום העיקרי כרגע הוא על הרשתות הקטנות-בינוניות, במיוחד אלו הממונפות. אנו מעריכים כי הרשתות החזקות והמבוססות יותר, דוגמת רשת פוקס, ימשיכו לצמוח ויוכלו אף להנות מהיחלשות המתחרות", כותבת אחיעז.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    מה קרה אתם תקועים עם סחורה? (ל"ת)
    חחח 20/05/2019 07:49
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    בן 19/05/2019 19:52
    הגב לתגובה זו
    מניה מסוכנת. ראו הוזהרתם.
  • 5.
    איזה הזדמנות?? תיכף אמזון נכנסת (ל"ת)
    אנליסט 19/05/2019 18:59
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    RONI 19/05/2019 18:18
    הגב לתגובה זו
    הקניונים יחסלו אותם האינטרנט ידפוק להם את המסמרים האחרונים בארון
  • 3.
    זה רק התחלת הירידות לא הסוף (ל"ת)
    חזי 19/05/2019 17:37
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מחפשת פראיירים שירימו לה את המניות הכושלות (ל"ת)
    שמעון 19/05/2019 16:35
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    משקיע 19/05/2019 16:00
    הגב לתגובה זו
    כתבה שנכתבה בגלל פוזיציה דוחות מפתיעים לרעה קודם כל לחסל את כל המניות אחר כך לעיכוב אחרי המניה והדוחות העתידיים. עכשיו מכירה ותברחו...
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?