אבי מוסלר, מנכ"ל אמות
צילום: יח"צ

אמות: הרווח הנקי קפץ ב-52% ברבעון השני של 2018

ההכנסות וה-NOI צמחו בכ-8%, הרווח משערוכי נדל"ן הסתכם בכ-118 מיליון שקל ונרשם שיפור במבנה החוב
ערן סוקול |
נושאים בכתבה אבי מוסלר אמות

חברת הנדל"ן אמות 1.46% שבשליטת אלוני חץ 2.37% (58%) דיווחה הבוקר (ד') על תוצאותיה לרבעון השני של 2018 עם עלייה של כ-8% בהכנסות וגידול של 51.5% ברווח הנקי. מניית אמות ירדה בכ-7% מתחילת השנה והחברה נסחרת במכפיל הון 1.4.

הכנסות אמות מדמי שכירות וניהול נדל"ן להשקעה הסתכמו בכ-177.6 מיליון שקל ברבעון השני, גידול של כ-8.1% ביחס להכנסות של כ-164.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.  

בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-170 מיליון שקל, גידול של כ-51.5% ביחס לרווח נקי של כ-112 מיליון שקל ברבעון המקביל.

התחזיות עודכנו מטה כתוצאה מגיוס הון

החברה עדכנה את התחזיות שנתנה בתחילת השנה כלפי מטה, כאשר ה-NOI צפוי להסתכם בטווח 672-678 מיליון שקל, ה-FFO צפוי להסתכם בטווח של 474-478 מיליון שקל וה-FFO למניה בטווח של 1.41-1.43 שקל למניה. התחזית עודכנה כתוצאה מגיוס הון שביצעה החברה בחודש יוני 2018, כך שכמות המניות של החברה גדלה ב-5.3% ושיעור המינוף ירד ל-46%.

הרווח הגולמי (מהשכרת נכסים והפעלתם) הסתכם בכ-163 מיליון שקל ברבעון השני של 2018, אשר היוו כ-91.7% מההכנסות, גידול של כ-8.7% ביחס לרווח הגולמי של כ-150 מיליון שקל ברבעון המקביל, אשר היוו כ-91.2% מההכנסות.

החברה נהנתה מעליית שווי הוגן של נדל"ן להשקעה בהיקף של כ-117.9 מיליון שקל, הפרש של כ-59 מיליון שקל ביחס לעליית ערך בהיקף של כ-59 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מנגד, הוצאות ההנהלה וכלליות של החברה גדלו בכ-17% ביחס לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-11.3 מיליון שקל, אשר היוו כ-6.4% מההכנסות, לעומת כ-9.7 מיליון שקל ברבעון המקביל, אשר היוו כ-5.9% מההכנסות.

כתוצאה מהגידול בהכנסות ועליית ערך הנדל"ן כאמור, הרווח התפעולי ברבעון השני הסתכם בכ-268.6 מיליון שקל, גידול של כ-70 מיליון שקל לעומת הרווח התפעולי ברבעון הקודם.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

שיפור במבנה החוב

תרומה נוספת לשורה התחתונה נבעה מצמצום של כ-5 מיליון שקל בהוצאות המימון נטו ברבעון השני של 2018, אשר הסתכמו בכ-66.3 מיליון שקל - 37.3% מההכנסות, לעומת כ-71.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, אשר היוו כ-43.5% מההכנסות.

ה-NOI ברבעון צמח בכ-8% בהשוואה לרבעון המקביל והסתכם בכ-171 מיליון שקל, ה-NOI מנכסים קיימים (Same Property NOI) ברבעון צמח בכ-4% ביחס לרבעון המקביל וה-FFO לרבעון הסתכם בכ-122 מיליון שקל, גידול של כ-14% בהשוואה לרבעון המקביל.

שיעור התפוסה ליום 30 ביוני 2018 נותר ברמה של כ-97.3%.

החוב הפיננסי נטו לתאריך המאזן הינו כ-4.9 מיליארד שקל, המהווה כ- 46% מסך המאזן.

ה-Cap Rate - שיעור התשואה המשוקלל הנגזר מהנדל"ן המניב להשקעה עמד נכון לסוף התקופה על 7.19%.

אבי מוסלר, מנכ"ל אמות: "מגמת הצמיחה בפעילות החברה ובפרמטרים התפעוליים נמשכה גם ברבעון השני. בבעלותנו שלושה פרויקטים הנמצאים בשלבי תכנון ובניה שונים: פרויקט הדגל הנוכחי "ToHa" הנמצא בהקמה בימים אלה, שווק כמעט במלואו בזמן שיא לחברות המובילות במשק. נכון לתאריך הדו"ח שווקו 85% משטחי המגדל, מתוכם 73% חתומים.

פרויקט הלוגיסטיקה במודיעין הינו נדבך משמעותי ביישום אסטרטגיית החברה להרחבת הפעילות בתחום מרכזי הלוגיסטיקה הצומח והמבוקש. במהלך הרבעון חתמנו על הסכם עם שופרסל במסגרתו נבנה במשותף מרכז לוגיסטי בשטח של כ-34,000 מ"ר ומשרדים בהיקף של כ-6,000 מ"ר. המרכז הלוגיסטי, אשר יעמוד בחוד החנית הטכנולוגית, יושכר לשופרסל ל-15 שנה עם אופציה להארכה.

פרויקט המשרדים והמסחר בחולון מתקדם גם הוא לפי לוחות הזמנים, ואנו צופים כי בנייתו תסתיים במהלך שנת 2020.

 

בנוסף, לאחר תקופת הדו"ח חתמנו עם חברת אלייד נדל"ן על הסכם לרכישת מחצית מהזכויות בחטיבת קרקע בשטח של כ-16.4 דונם ברחוב הלח"י בבני ברק, עליה נקים במשותף פרויקט למשרדים ומסחר בשטח של 75 אלף מ"ר. מתחם העסקים של בני ברק הוא אחד ממתחמי העסקים המתפתחים באזור גוש דן ואנו מאמינים כי נדע לבנות פרויקט דגל מוביל גם במתחם זה."

 

עוד אמר מוסלר: "במהלך הרבעון השני ביצענו מהלכים אשר נועדו לשפר את מבנה החוב שלנו ובראשם גיוסי חוב בהיקף של כ-667 אלף שקל תוך הארכת המח"מ והפחתת שיעורי הריבית הממוצעת. בנוסף, ביצענו גיוס הון עצמי בהיקף של כ-331 מיליון שקל. אנו ממשיכים לפתח ולהשביח את תיק הנכסים המניבים שלנו, בין היתר באמצעות קידום תהליכים שונים לקבלת זכויות בנייה נוספות, בעיקר במסגרת תוכנית מתאר ת"א\5000.  צעדים אלו יהוו את התשתית להמשך הצמיחה גם בשנים הבאות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.