אקלסנס ולידר העלו את מחיר היעד לדיסקונט אחרי הדו"חות
דיסקונט בנק דיסקונט פרסם הבוקר דו"חות טובים לרבעון הראשון של השנה, והתגובות בשוק לא מאחרות לבוא כאשר בלידר שוקי הון ובאקסלנס העלו את מחיר היעד למניית דיסקונט -0.31% אחרי הדו"חות. דיסקונט אמנם לא חילק דיבידנד הרבעון, אבל בשוק צופים כי זה לא יאחר לבוא.
אלון גלזר, לידר שוקי הון: "אם ננטרל את ההשפעות החריגות של שוק ההון הבנק הציג תשואה על ההון של כ-7%, כאשר לצד ההשפעות החיוביות של הצמיחה בפעילות והשפעות ההתייעלות, אנו רואים גידול בהפרשות להפסדי אשראי. יש לזכור כי רווחי המימון עדיין מושפעים לרעה בשל הריבית הנמוכה, כאשר ברבעון הנוכחי גם האינפלציה השלילית השפיעה לרעה על התוצאות. עליות השערים המרשימות במניית דיסקונט לאחר הצגת התכנית האסטרגית של הבנק הביאו את מכפיל ההון של הבנק לרמה של 0.71, ומכפיל ההון של הבנק נמצא בפער הנמוך ביותר בהשוואה ליתר הבנקים מזה זמן רב. אנו מעלים את מחיר היעד שלנו למניית דיסקונט ל- 9.5 שקל למניה (משקף מכפיל הון של 0.75), וממשיכים להמליץ על הבנק ב'תשואת שוק'".
מיכה גולדברג, מנהל מחלקת המחקר ואנליסט הבנקים של אקסלנס ברוקראז': "בנק דיסקונט פרסם הבוקר דוח טוב, עם רווח נקי של כ-303 מיליון שקל, בהתאם לצפי שלנו לרווח של 305 מיליון שקל ומעט מעל להערכת הקונצנזוס שצפה לרווח של 298 מיליון שקל (רוטירס). רווחי הרבעון נהנו בעיקר מרווחי הון משמעותיים (מימושים בפימי), רווחי מסחר נאים ומימוש נכסים. בשורה התחתונה, דיסקונט דיווחה על תשואה על ההון טובה של כ-8.5%, בעיקר כתוצאה מרווחי המימוש דלעיל. בנטרול חד-פעמיים, התשואה על ההון עמדה על כ-7%. אמנם נטרלנו את השפעתם של רווחי המימוש, אבל חשוב לזכור שדיסקונט ימשיך ליהנות מרווחי מימוש גבוהים ומרווח ממכירת נכסים, מאחר ואלו חלק מהאסטרטגיה של דיסקונט. כבר הרבעון, הבנק דיווח שהוא מצפה לרווחי מימוש נוספים של כ-62 מיליון שקל ברבעונים הקרובים, ללא קשר להערכתנו שהבנק ימשיך להראות רווחי מסחר באג"ח ברבעונים הקרובים".
גולדברג העלה את מחיר היעד לדיסקונט ל-10 שקל למניה ושימר את ההמלצה על 'קנייה'.
גולדברג: "מגמות הליבה של דיסקונט ממשיכות להיות חיוביות, והבנק עומד ביעדיו: ההכנסות גדלות בקצב מהיר של כ-13%, כאשר ההוצאות יציבות יחסית (1% ) כתוצאה מירידה במצבת כח האדם והתייעלות בסינוף. איכות האשראי משתפרת והלימות ההון נשארת יציבה יחסית, על אף הצמיחה המהירה בנכסי הסיכון. תיק האשראי צמח בקצב מרשים של כ-1.9% לעומת הרבעון הקודם, וקצב מרשים אף יותר של כמעט 11% במהלך השנה החולפת. איכות האשראי השתפרה: ה NPL ירדו בכ-10% לעומת הרבעון הקודם ויחס כיסוי ההפרשות (NPL coverage) עלה ל-93%. עלויות האשראי היו אמנם גבוהות מהצפי, אולם מדובר בעיקר על הפרשות קבוצתיות, כאשר ההפרשות הפרטנית דווקא הצביעו על קיטון קל כתוצאה מריקבוריס. ההכנסות מעמלות בלטו לטובה הרבעון, כאשר הם גדלו בכ-7% ברמה שנתית. גם יחס ההון העצמי נשאר יציב יחסית, וירד ל-9.7% (לעומת 9.8% בסוף השנה), בעיקר כתוצאה מיישום הוראות המעבר (גריעה של כ-10 נקודות בסיס) והגידול בנכסי סיכון, הודות לרווחיות הגבוהה ברבעון ומימוש האופציות (כ-120 מיליון שקל הרבעון)".
וול סטריט שור וילדה (דאלי)האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים
השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').
