אל על עברה להפסד של 2.4 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2016
אל על חברת התעופה אל על 4.17% פרסמה היום את תוצאות הרבעון הרביעי ושל 2016 כולה, וזאת לאחר סיום המשבר המתוקשר בין ההנהלה לטייסים. בשורה התחתונה, העלייה בכניסות התיירים ב-2016 והירידה במחיר הדלק הסילוני, לא הצליחו לטשטש את תוצאות המשבר ואל על עברה ברבעון הרביעי להפסד של 2.4 מיליון דולר. עם זאת, השוק ציפה להפסד, והנתון החיובי בדו"ח מגיע מכיוון מחירי הכרטיסים, והמניה מגיבה.
מניית אל על מזנקת כ-6% בת"א במחזור של 9.5 מיליון שקל, לעומת מחזור יומי ממוצע של 6.3 מיליון שקל בחודש האחרון.
ברבעון הרביעי ההכנסות מהפעלה קטנו בכ-5.15 מיליון דולר (3.3%) ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, כאשר בהכנסות מנוסעים ירדו ב-9.9 מיליוני דולר למרות העלייה במספר הנוסעים, וההכנסות ממטענים, קטנו בכ-16.9%. הקיטון בהכנסות מנוסעים נבע גם כתוצאה מהשיבושים באיוש הטיסות. מנגד, אל על רשמה עלייה בהוצאות ההפעלה בגובה של 17.2 מיליון דולר לאחר חיסכון של 9.6 מיליון דולר כתוצאה מהירידה במחיר הדלק הסילוני. כלומר, בנטרול הדלק הסילוני - הוצאותיה של אל על היו עולים על יותר מ-25 מיליון דולר.
בשנת 2016 כולה הוצאות הדס"ל (דלק סילוני) של החברה קטנו בכ-7 .9 מיליון דולר - כלומר ירידה של 20% ביחס להוצאות בשנת 2015. ההכנסות מהפעלה בשנת 2016 ירדו ל- 2.038 מיליארד דולר לעומת 2.054 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הוצאות ההפעלה עלו ל-1.64 מיליארד דולר לעומת 1.59 מיליארד דולר בשנת 2015. בשנת 2016 ה-EBITDA ירד ל-287 מיליון דולר לעומת 331 מיליון דולר ב-2015. בשורה התחתונה, אל על סיימה את השנה עם עם רווח נקי בסך של 80.6 מיליון דולר בהשוואה לרווח נקי של כ-106.5 מיליון דולר אשתקד.
נעם פינקו, פסגות, אמר בשיחה עם Bizportal: "הדו"ח חלש אבל פחות חלש מהצפוי. אל על בפעם הראשונה בהיסטוריה כותבת מה היתה ירידת מחירי הכרטיסים ברבעון מול ברבעון פר ק"מ. ברבעון הרביעי נרשמה עלייה קטנה וברמה שנתית נרשמה ירידה קלה של 5%, וזה לא נורא. נסייג כי העלייה ברבעון קצת מעוותת נוכח העונתיות והמחירים הגבוהים של הטיסות בחגים. השוק מבין שההפסד נבע מהמשבר מול הטייסים. ההפסד נמוך מהציפיות ומחירי הטיסות ברבעון עלו, אך אני מסייג שקשה לחזות מה יקרה בהמשך. בסך הכל אל על נמצאת בתקופה טובה בזכות מחירי הנפט הנמוכים והגידול בתנועה בנתב"ג. השלמת הסכסוך עם הטייסים תחזיר את האמון למשקיעים וכמובן תקטין את ההוצאות העודפות שפגעו מאד ברווח השנה".
- הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?
- אל על: למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי עלה ל-202.6 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוד מימון מנכ"ל אל על: "התוצאות השנה הושפעו ממשבר הטייסים, ששיאו היה ברבעון הרביעי של השנה. עיקר ההשפעה הייתה על סעיף הוצאות ההפעלה של החברה. אנו ממשיכים בהיערכות להגעת המטוסים החדשים רחבי גוף מדגם 787 (דרימליינר), שהראשון שבהם אמור להגיע בסוף אוגוסט.כמו כן, המשכנו ב- 2016 את מגמת הצערת צי המטוסים צרי הגוף עם השלמת הגעתם של 8 המטוסים מדגם בואינג 737-900. כיום עומד הגיל הממוצע של המטוסים צרי הגוף באל על על כ-7 שנים. במקביל, כפי שהתחייבנו, אנו ממשיכים בפיילוט של שימוש במערכת WIFI במהלך הטיסה, שתותקן בהדרגה בכל המטוסים מדגם בואינג 737-900. מועדון הנוסע המתמיד בארץ ובעולם ובמיוחד כרטיס האשראי FLYCARD מהווים מנוע צמיחה משמעותי ונמצאים בתהליך גידול מרשים. מספר מחזיקי כרטיס האשראי עלה על התחזיות. כ- 200 אלף לקוחות הצטרפו מאז השקתו. גם מספר חברי מועדון הנוסע המתמיד של אל על המשיך לצמוח והגיע למעל 1.76 מיליון חברים. נעשה הכל על מנת להעניק ללקוחותינו שירות איכותי, נוחות מרבית, חדשנות טכנולוגית ומטוסים מתקדמים ולהמשיך להתמודד בהצלחה עם תנאי השוק ועם התחרות".
- 4.ממי 23/03/2017 06:52הגב לתגובה זוומספיק. החברה דוחפת יותר כיסאות במטוס מכל חברה אחרת במטוס מאותו דגם. הכל נראה ישן ומוזנח. הדיילות מכוערות ופרימדונות. המחיר יקר יותר מרוב החברות. רק למזוכיסטים
- 3.יאללה הביתה 22/03/2017 15:37הגב לתגובה זותתפטר, הנהלהההה כושלת. הרגתם אותנו
- 2.יעקב 22/03/2017 15:32הגב לתגובה זוחברת התעופה הכי גרועה בעולם . המשקיעים מביעים אמון. האם גם הנוסעים מביעים אמון בחברה הכי גרועה? לא! אני לא טס איתם..!!!!
- 1.אלעל עולה מסיבה אחת בלבד. כי כל השאר יורדות (ל"ת)סתם אחד 22/03/2017 13:38הגב לתגובה זו
הראל: הרווח הנקי עלה ל-840 מיליון שקל, התשואה להון 30%
הראל רושמת רבעון חזק, הודות לרווחי שוק ההון; סך הנכסים המנוהלים חצה 500 מיליארד שקל עבור מבוטחים ועמיתים
חברת הביטוח הראל הראל השקעות -3.77% היא הראשונה מחברות הביטוח הגדולות לדווח, ומציגה תשואה גבוהה מאוד על ההון וזינוק ברווח הנקי.
הרבעון השלישי של 2025 היה חזק עבור קבוצת הראל השקעות, עם עלייה של 33% ברווח הכולל
ל-840 מיליון שקל ותשואה להון של 30%, לעומת 26% ברבעון המקביל. בתשעת החודשים הראשונים של השנה מסתכם הרווח הכולל ב-2.17 מיליארד שקל, גידול של 65% לעומת התקופה המקבילה, וברמה שכבר חוצה את יעד הרווח שקבעה החברה לשנת 2026. על רקע השיפור המתמשך בתוצאות מודיעה הראל
כי בכוונתה לעדכן את היעדים בחודשים הקרובים.
הגידול ברווח משקף שיפור רחב ברוב מנועי הפעילות: הרווח מעסקי הביטוח ברבעון צמח ב-40% והגיע ל-1.12 מיליארד שקל, ובתקופת הדוח כולה עלה ל-2.8 מיליארד שקל, עלייה של 73% לעומת תשעת החודשים הראשונים של 2024.
הגידול נובע הן משיפור חיתומי בכל תחומי הביטוח, הן מתרומה חיובית של רווחי השקעה ומימון והן מעלייה ברווחי תחומי ניהול הנכסים והאשראי. במקביל, התשואה להון בתשעת החודשים עלתה ל-27%, לעומת כ-19% בלבד בתקופה המקבילה.
ברמת המגזרים, התמונה מעורבת אך חיובית בסך הכול. בביטוח חיים הרווח הכולל לפני מס ברבעון ירד ל-244 מיליון שקל לעומת 320 מיליון שקל ברבעון המקביל, אך בתשעת החודשים הרווח זינק ל-792 מיליון שקל לעומת 299 מיליון בלבד אשתקד, בעיקר בזכות המשך הגידול במוצרי סיכונים. בביטוח בריאות נרשם רבעון חזק במיוחד: הרווח הכולל לפני מס עלה ל-605 מיליון שקל לעומת 321 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובתקופה כולה ל-1.16 מיליארד שקל. הרווח החיתומי בבריאות הגיע ל-324 מיליון שקל ברבעון ו-807 מיליון שקל בתשעת החודשים, והחברה מדווחת על המשך שיפור במגמה זו. בביטוח כללי הרווח לפני מס עלה ל-278 מיליון שקל ברבעון ולעומת 176 מיליון שקל ברבעון המקביל, ול-858 מיליון שקל בתקופה כולה, שיפור משמעותי שנובע בעיקר מענפי רכב רכוש ורכוש וחבויות.
- הראל תשקיע כ-200 מיליון שקל בקרן לוגיסטיקה אירופית
- הראל ומנורה קיבלו את מניות דמרי בהנחה - והספיקו לרשום רווח דו-ספרתי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחום ניהול הנכסים (פנסיה, גמל, חוזי השקעה ופיננסים) מציג גם הוא שיפור. הרווח הכולל לפני מס מניהול נכסים ברבעון הגיע ל-102 מיליון שקל, לעומת הפסד של 68 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובתשעת החודשים ל-240 מיליון שקל לעומת 191 מיליון שקל. נכסי ניהול הנכסים לבדם עלו ל-435 מיליארד שקל, בעוד שהיקף הנכסים המנוהלים הכולל של הקבוצה, כולל פנסיה, גמל, קרנות נאמנות, תיקים ונוסטרו, טיפס ל-570.7 מיליארד שקל, לעומת 492.3 מיליארד שקל בסוף הרבעון השלישי אשתקד.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגכלל צנחה 8.9%, איידיאיי וליברה זינקו עד 10%; גם הביטחוניות ירדו - נעילה שלילית בת"א
המדדים נעלו בירידות, אחרי מסחר חיובי לאורך השעות הראשונות שהיה כהמשך למומנטום החיובי אמש - ת"א 35 ירד 0.79% ות"א 90 ירד ב-0.22%.
במגזר הפיננסים התמונה הייתה שלילית, מדד הבנקים ירד 0.13%, בעוד ת"א ביטוח מחק את העליות וצנח 4.2% זה בהמשך לזינוק של 4% אתמול ופריצת שיא כל הזמנים, מתחילת השנה השיג ת"א ביטוח כ-149% תשואה בעוד ת"א בנקים עלה כ-51%.
גם בשאר הסקטורים התמונה מעורבת - ת"א נדל"ן נעל בירידות של 0.75% אחרי שזינק אתמול ב-2.3%, בעוד ת"א נפט וגז נעל ביציבות בעליה קלה של 0.06%. מחזור המסחר הסתכם על 2.992 מיליארד שקל
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק,
לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג
לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
מניות איי.סי.אל 0.56% והחברה לישראל חברה לישראל 0.86% קופצות על רקע חוזה
אשלג מול סין לשנת 2026 ב- 348 דולר לטון. בלידר מעדכנים כי על פי הדיווחים בתקשורת, סין חתמה על חוזה אשלג מול רוסיה לשנת 2026 במחיר של 348 דולר לטון. מחיר החוזה משקף עלייה של 2 דולר לטון ביחס לחוזה שנסגר לשנת 2025. למרות שהמחיר נותר יציב, מדובר בהתפתחות חיובית
עבור יצרניות האשלג, שכן החוזים מול סין נתפסים בדרך כלל כרף התחתון של המחירים בשוק העולמי. קיבוע מחיר כזה לשנת 2026, מחזק את ההערכה, כי שוק האשלג צפוי להמשיך ולהתנהל בסביבת מחירים יציבה וחזקה גם בשנה הבאה.
- מדד הביטוח זינק 4%, המדדים העיקריים עלו ב-1.5%
- טופ גאם זינקה 14%, ברן וגילת טלקום 10%; תפרון נפלה 35%, סינאל 14% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רשתות האופנה נסחרות תחת לחץ, עם נפילה דו-ספרתית בטרמינל איקס טרמינל איקס -8.05% וירידות גם בקסטרו קסטרו -4.77% ובפוקס פוקס -4.42% . זה מגיע בהמשך
למהלך שמקדם שר האוצר סמוטריץ' ובו יוכפל הפטור ממע"מ על יבוא אישי. מ-75 דולר כיום לכ-150-200 דולר. זה יאפשר לצרכנים להזמין מחו"ל בלי לשלם 18% מע"מ, בעוד ברשתות המקומיות ישלמו את המס במלואו, מה שמעמיק את הפער בין הקמעונאות הישראלית לבין אתרי הסחר הבינלאומיים.
למרות שבעולם דווקא מצמצמים פטורים כאלה כיוון שהם פוגעים בהכנסות ממיסוי, גם כאן החשש הוא שההרחבה של הפטור תעמיק עוד יותר את הלחץ על הרשתות שכבר מתמודדות עם ירידה בביקושים ועם תחרות אגרסיבית מצד ענקיות באונליין כמו אמזון, עליאקספרס ואחרות.
